Is your surname Marx?

Research the Marx family

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Karl Heinrich Marx

Russian: Карл Генрих Маркс, German: Hirschel HaLevi Marx, Hebrew: קרל היינריך מרקס
Also Known As: "Karl Marx"
Birthdate:
Birthplace: Trier, Rhineland-Palatinate, Germany
Death: March 14, 1883 (64)
London, United Kingdom
Place of Burial: London, United Kingdom
Immediate Family:

Son of Heinrich (Hirschel / Joshua Heschel) Marx and Henriette Marx
Husband of Johanna Bertha Julie Jenny Marx
Partner of Helene Demuth
Father of Jenny (Caroline) Longuet; Jenny Laura Lafargue; Henry Edgar "Mouche" Marx; Henry Edward Guy Marx; Jenny Eveline Franziska Frances Marx and 3 others
Brother of Mauritz David Halevi Marx; Sophie Schmalhausen; Hermann Halevi Marx; Henriette Henya Simons; Louise Leah Juta and 3 others

Occupation: Philosopher
Managed by: Private User
Last Updated:

About Karl Marx

Karl Marx (5 May 1818 – 14 March 1883) was a German philosopher, economist, historian, political theorist, sociologist, journalist and revolutionary socialist.

Born in Trier to a middle-class family, Marx studied law and Hegelian philosophy. Due to his political publications, Marx became stateless and lived in exile in London, where he continued to develop his thought in collaboration with German thinker Friedrich Engels and publish his writings, researching in the reading room of the British Museum. His best-known titles are the 1848 pamphlet, The Communist Manifesto, and the three-volume Das Kapital. His political and philosophical thought had enormous influence on subsequent intellectual, economic and political history and his name has been used as an adjective, a noun and a school of social theory.

Marx's theories about society, economics and politics—collectively understood as Marxism—hold that human societies develop through class struggle. In capitalism, this manifests itself in the conflict between the ruling classes (known as the bourgeoisie) that control the means of production and the working classes (known as the proletariat) that enable these means by selling their labour power in return for wages. Employing a critical approach known as historical materialism, Marx predicted that, like previous socio-economic systems, capitalism produced internal tensions which would lead to its self-destruction and replacement by a new system: socialism. For Marx, class antagonisms under capitalism, owing in part to its instability and crisis-prone nature, would eventuate the working class' development of class consciousness, leading to their conquest of political power and eventually the establishment of a classless, communist society constituted by a free association of producers. Marx actively pressed for its implementation, arguing that the working class should carry out organised revolutionary action to topple capitalism and bring about socio-economic emancipation.

Marx has been described as one of the most influential figures in human history, and his work has been both lauded and criticised. His work in economics laid the basis for much of the current understanding of labour and its relation to capital, and subsequent economic thought. Many intellectuals, labour unions, artists and political parties worldwide have been influenced by Marx's work, with many modifying or adapting his ideas. Marx is typically cited as one of the principal architects of modern social science.

Karl Marx Documents on Geni

http://plato.stanford.edu/entries/marx/

http://wiki.geni.com/index.php/Jewish_Dynasties#Karl_Marx

1913--1996- The Eger Family Association- pg.39

1913--1990- The Eger Family Association-אילן יח-

Ancestors family tree


http://www.marxists.org/archive/marx/works/1867-c1/index.htm for information on his works, including Das Kapital. http://www.marxists.org/archive/marx/letters/index.htm

About Karl Marx (עברית)

קרל היינריך מרקס

(בגרמנית: Karl Heinrich Marx‏; 5 במאי 1818 – 14 במרץ 1883) היה פילוסוף, כלכלן, סוציולוג, היסטוריון, עיתונאי וסוציאליסט מהפכני גרמני-יהודי. עבודתו העיונית והתאורטית הניחה יסודות לניתוחו של הסדר התעשייתי המודרני, והיוותה תשתית לכל ביקורת הקפיטליזם שנוצרה אחריו. מרקס פרסם מספר רב של מאמרים וספרים בחייו. עם המפורסמים שבהם ניתן למנות את המניפסט הקומוניסטי (1848) ואת 'ביקורת הכלכלה המדינית', הידוע יותר בתור הקפיטל (1867-1894).

מרקס נולד למשפחת מעמד בינוני אמידה מן העיר טריר שבפרוסיה כנצר לשושלת רבנים, ומאוחר יותר למד כלכלה מדינית ופילוסופיה הגליאנית באוניברסיטאות בון והומבולדט שבברלין. בגיל מאוחר יותר, הפך לחסר-מדינה, ובילה את מרבית חייו בלונדון, שם הוסיף לפתח את הגותו, בשיתוף פעולה עם ההוגה הגרמני פרידריך אנגלס. עבודתו העיונית של מרקס השפיעה באופן ניכר על ההיסטוריה הפוליטית, הכלכלית והמחשבתית.

התאוריות של מרקס בנוגע לחברה כלכלה ופוליטיקה, הידועות כמרקסיזם, גורסות כי החברות האנושיות התפתחו תוך מלחמת מעמדות קבועה. בעידן הקפיטליזם, התגלמה מלחמת המעמדות בעימות שבין המעמד השליט - הבורגנות - השולט באמצעי הייצור, ובין המעמד העובד - הפרולטריון - המאפשר את האמצעים הללו באמצעות מכירת כוח עבודתו בתמורה לשכר.[1] בעשותו שימוש בתאוריה ביקורתית הידועה כמטריאליזם דיאלקטי, חזה מרקס כי בדומה למערכות הכלכלית-חברתית שקדמו לה, יצרה השיטה הקפיטליסטית מתחים פנימיים חריפים אשר יובילו בסופו של דבר לחורבנה העצמי, והחלפתה בשיטה חדשה: הסוציאליזם. עבור מרקס, מאבק המעמדות תחת הקפיטליזם נעוץ בחוסר היציבות המובנה בשיטה. עוד גרס כי בנטייתו למשברים חוזרים ונשנים, יביא הקפיטליזם לצמיחתה של תודעה מעמדית בקרב הפרולטריון. התודעה המעמדית תאפשר השגת כוח פוליטי, שיכונן את החברה הסוציאליסטית, נטולת המעמדות, שתחולל שחרור חברתי וכלכלי, ותתבסס על איגוד חופשי של בני אדם יוצרים.[2]

מרקס תואר לא פעם כאחת מן הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה האנושית המודרנית, ועבודתו זכתה לשבחים רבים, כמו גם לביקורות.[3] כתביו היוו מסד להבנת הניגוד המודרני שבין העבודה להון, ושימשו כר פורה לתאוריות כלכליות בולטות. הוגים ואנשי רוח, אנשי איגודי עובדים, יוצרים ואמנים, ומפלגות פוליטיות בכל רחבי העולם, הושפעו מהגותו של מרקס.[4][5] כמו כן, הוא נחשב לאחד מן האדריכלים החשובים של מדעי החברה המודרניים.

תוכן עניינים 1 חייו 1.1 נעורים והשכלה: 1818-1836 1.2 הגליאניזם ואקטיביסטיות מוקדמת: 1836-1843 1.3 פריז: 1843-1845 1.4 בריסל: 1845-1847 1.5 גרמניה ולונדון: 1848-1883 1.6 ילדיו 2 הגותו הפילוסופית 2.1 מרקסיזם 3 הנצחתו 4 כתביו בעברית 4.1 עם אנגלס 5 ראו גם 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים 8 הערות שוליים

חייו נעורים והשכלה: 1818-1836

בית הולדתו של מרקס בטריר. בשנת 1928 נרכש המבנה על ידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה ומשמש כמוזיאון לזכרו. קרל היינריך מרקס נולד ב-5 במאי 1818 בטרייר, עיר בחבל הריין שבפרוסיה (כיום גרמניה), למשפחה ממוצא יהודי-אשכנזי רבני. במשפחת אמו הנרייטה פרסבורג(אנ'), שהייתה יהודיה-הולנדית, כיהנו הגברים כרבנים במשך מאות שנים. אביו, היינריך (הירשְל)(אנ'), היה בן למשפחת הלוי מטרייר, שאבותיה כיהנו כרבני העיר עוד מ-1723.[6] היינריך, עורך דין מן המעמד הבינוני המשכיל, החזיק בבעלותו כרמים באזור. בזמן השלטון הנפוליאוני בחבל הריין החל לעסוק בעריכת דין, בעקבות האמנסיפציה החלקית לה זכו היהודים תחת השלטון הצרפתי. אולם עם חזרתה של טרייר לריבונות פרוסית, הוחל הצו מ-1812, שאסר על יהודי פרוסיה לכהן במשרות ציבוריות ולעסוק במקצועות חופשיים. מכיוון שיהדותו הייתה עבורו מוצא נתון ולא אמונה עמוקה, בחר היינריך להיטבל לנצרות הפרוטסטנטית, עוד בטרם נולד בנו קרל.[7] הבחירה בפרוטסטנטיות לא הייתה מקרית: למרות שפרוטסטנטיזם הייתה דת מיעוט באזור טרייר, לעומת הרוב הקתולי, האליטה העירונית הורכבה מפרוטסטנטים. מרקס האב, שלאחר התנצרותו היה להיינריך באופן רשמי, הושפע מרעיונות החירות הצרפתיים, אך נזהר שלא להביע דעות מהפכניות. אמו של מרקס, הייתה נבערת מדעת, ובראש מעייניה עמד הטיפול בבני המשפחה. על פי הודאתה שלה, סבלה מ"אהבת אם מופרזת" לילדיה. הנרייטה ובנה ניהלו קשר רופף למדי לאחר שהלה עזב את טרייר. חרף זאת, הוסיף מרקס לנסות ולהתחנף אליה, על מנת שתשלח לו מעט כסף - דבר שלרוב העלה חרס בידו.[8] על ילדותו של קרל מרקס ידוע מעט מאוד.[9] הוא נולד שלישי מבין תשעה ילדים, והיה לבן הבכור לאחר מות אחיו הגדול מוריץ ב-1819.[10] עד 1830 קיבל חינוך פרטי, ואז החל ללמוד בתיכון של טרייר, שמוריו היו ברובם הומניסטים ליברלים, ומנהלו הוגו ויטנבאך - ידידו של היינריך מרקס. כשהיה בן 17, באוקטובר 1835, נסע מרקס ללמוד באוניברסיטת בון. בריאותו הרופפת, שאפיינה אותו כבר בגיל הצעיר, הדאיגה את הוריו. במכתב שקיבל מהם בראשית לימודיו, הם הפצירו בו "להימנע מכל דבר שעלול להחמיר את המצב (...) שלא לשתות הרבה יין או קפה ושלא לאכול מאכלים חריפים (...)".[11] אמו ביקשה שלא יעשן כלל, ושלא יאחר לישון או יקום בשעה מוקדמת מדי.

זמן קצר לאחר יום הולדתו ה-18 קיבל מרקס פטור משירות בצבא הפרוסי, בשל חולשת ליבו. לאחר מכן זכה ל"תעודת שחרור" רשמית מאוניברסיטת בון, ששיבחה את הישגיו האקדמיים, אך ציינה גם את העובדה שקיבל עונש ריתוק של יום אחד, בשל הפרעה לסדר: את העונש קיבל לאחר לילה של השתכרות והתנהגות פראית. מרקס אמנם התהולל במהלך לימודיו בבון, אך נטל במקביל חלק בחוג שנקרא 'מועדון המשוררים'. שם, במסווה של דיונים על שירה ורטוריקה, התנהלו שיחות חתרניות על פוליטיקה ומדינה. באחת הקטטות התכופות שפרצו ב-1836 בבתי המרזח בבון, נקלע מרקס לדו-קרב מול חייל בחופשה, חבר ה"בורוסיה קורפס", ארגון צעירים לאומני שדרש מן הסטודנטים ההוללים להישבע אמונים לאצולה הפרוסית. למרבה מזלו, נפצע מרקס קלות בראשו. התנהגותו ההוללת של מרקס הצעיר, הביאה את אביו לתמוך ברצונו לעבור ללמוד בסביבה רצינית ומקצועית יותר באוניברסיטה של ברלין.[12]

הגליאניזם ואקטיביסטיות מוקדמת: 1836-1843 מספר חודשים לפני שהחל ללמוד בברלין, בילה מרקס את הקיץ בעיר ילדותו, שם התארס עם ג'ני פון וסטפאלן (Jenny von Westphalen), ברונית בעלת השכלה מהמעמד הפרוסי הגבוה. ג'ני וקרל היו חברי ילדות. מאחר שביטלה את אירוסיה עם אדם אחר כדי להינשא למרקס, אירוסיהם לא התקבלו בעין טובה בעיני החברה, וכן בגלל הבדלי המעמדות וההבדלים האתניים ביניהם. כל זה לא הפריע למרקס לרקום ידידות עמוקה עם חמיו לעתיד, לודוויג פון וסטפאלן, ומאוחר יותר יקדיש לו מרקס את עבודת הדוקטורט שלו.

באוקטובר 1836 הגיע מרקס לברלין, ולמרות שלמד משפטים, הוקסם מפילוסופיה וחיפש אחר דרך לשלב בין שתיהן, מתוך אמונה עמוקה ש"ללא פילוסופיה דבר לא יוכל להתגשם". מרקס החל להתעניין במשנת הפילוסוף הגרמני שנפטר אך זמן קצר לפני כן, הגל, שרעיונותיו היו שנויים במחלוקת עמוקה בקרב רבים מאנשי הרוח באירופה. את הפילוסופיה של הגל הוא למד מתלמידו המובהק, היהודי המומר, אדוארד גנז. ההתעניינות סחפה אותו, והוא הצטרף לקבוצה הנודעה בשם "ההגליאניים הצעירים", אנשי רוח ומחשבה רדיקליים. שם פגש בצעירים נוספים שחלקו את השקפת עולמו. מרקס ושאר ההגלייאנים הצעירים דחו את טענות הגל בנוגע למטאפיזיקה, אך אימצו את שיטת הדיאלקטיקה ההגליאנית שלו, במטרה לבקר את סדרי החברה, הפוליטיקה והדת הקיימים, מתוך נקודת מבט הומנית.

ג'ני פון וסטפהלן מרקס היה סופר פורה, וכבר ב-1837 הוציא לאור מספר ספרים, ואף כתב מספר ספרי שירה לג'ני, שמעולם לא יצאו לאור. תחת הכותרת "שירי פרא", אותם הקדיש לארוסתו, כתב מרקס שירים מלאי זעם ומשיכה לאלימות, שכללו גם דברים אנטישמיים: "עלינו להבחין ביהודי האמיתי, לא ביהודי של השבת... את מה מקדש היהודי בעולם הזה? את הרוכלות... הכסף הוא אל הנקמות של עם ישראל, לצדו אין קיום לשום אל אחר... האמנסיפציה של היהודים היא האמנסיפציה של האנושות מהיהדות".[13]

מרקס החל להתעניין בנושאים הומניים: הוא למד אנגלית ואיטלקית, תולדות האומנות, ואף תרגם מספר קלאסיקות לטיניות. תזת הדוקטורט שלו, שתוארה כ"מסמך אמיץ המנסה להוכיח את עליונות חכמת הפילוסופיה על התאולוגיה", הייתה שנויה במחלוקת בקרב עמיתיו השמרניים והמאמינים באוניברסיטת ברלין. מרקס שלח את התזה לאוניברסיטת פרידריך שילר אשר בעיר יינה, שהייתה ליברלית יותר, ואכן באפריל 1841 קיבל על סמך התזה תואר Ph.D מאת האוניברסיטה.

מרקס שקל קריירה אקדמית, אך אפשרות זו נחסמה עבורו על ידי הממשל השמרני, שהקים אופוזיציה לדעות ליברליות, ובמיוחד אל אלו של ההגליאניים הצעירים. הוא עבר לקלן בשנת 1842 והתמנה לעורך "עיתון הריין" (Rheinische Zeitung), עיתון צעיר, רפורמיסטי ופרו-דמוקרטי, שהתנגד לשלטון הפרוסי. תחת הנהגת מרקס הפך העיתון להיות רדיקלי יותר ויותר; הוא ביקר את היחסים בין ההנהגה הפרוסית לכנסייה, פרסם מאמרים על מצבו של מעמד הפועלים ואף הציע להחליף את המונרכיה הפרוסית במדינה דמוקרטית. שם החל להשמיע את דעותיו הראשונות בנוגע לסוציאליזם. מרקס ביקר את הממשלות האירופאיות הימניות, אך גם לא חסך שבטו מגורמים ליברליים וסוציאליסטים, שלדעתו לא היו אפקטיביים מספיק או הזיקו יותר מאשר הועילו. העיתון החל למשוך אש מצד הממשל, והוגבל על ידי צנזורה קפדנית. לדברי מרקס, "העיתון שלנו מוצג למשטרה על מנת שתרחרח בו, ואם היא מריחה משהו שאינו נוצרי או שאינו פרוסי, אין העיתון רשאי לרדת לדפוס". אחרי שפורסמה בעיתון כתבת ביקורת רחבה כנגד המונרכיה הרוסית, ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה דרש שהעיתון ייסגר וייצא מחוץ לחוק, ובשנת 1843 ממשלת פרוסיה נענתה לכך והעיתון נסגר. שבע שנים לאחר אירוסיהם, ביוני 1843, מרקס נשא לאישה את ג'ני.

פריז: 1843-1845

פרידריך אנגלס, חבר קרוב של מרקס ושותפו. בעקבות הקמתו של העיתון "ספרי השנים הגרמנים-צרפתים" (Deutsch–Französische Jahrbücher), שניסה לאחד את הסוציאליסטים הגרמנים והצרפתים, עקרו מרקס ואשתו בשנת 1843 לפריז, ומרקס היה לאחד מעורכי העיתון. שנה לאחר מכן נולדה בתם, ג'ני. למרות שהעיתון נועד למשוך כותבים צרפתים וגרמנים כאחד, רובו היה גרמני. הכותב הלא-גרמני היחיד היה מיכאיל באקונין, אנרכו-קומוניסט רוסי. ב-1844 פורסם בעיתון חיבורו המפורסם "לשאלת היהודים", בו טען שהיהדות מייצגת את השתקפותן של הכלכלה הקפיטליסטית והחברה הבורגנית. הסיבה לכך אינה טבועה בדת עצמה אלא בעקבות מאות השנים שבהן הורחקו היהודים מעיסוקים רבים, ולכן פנו להתפרנס בעיקר ממסחר ומבנקאות. רק גיליון אחד של העיתון המדובר יצא לאור, וזכה לתפוצה רחבה בעיקר בזכות שיריו הסאטיריים של היינריך היינה כנגד לודוויג הראשון, מלך בוואריה. בעקבות השירים הללו, העיתון נאסר להפצה במדינות הגרמניות, נפסקה הזרמת הכספים אליו והוא נסגר לאחר שהוציא לאור את גיליונו הראשון.

באוגוסט 1844, פגש מרקס בקפה דה לה רז'אנס את פרידריך אנגלס, פילוסוף גרמני יליד פרוסיה שהחזיק בדעות דומות לו בנושאי שוויון חברתי. החברות והשותפות ביניהם עתידה הייתה להימשך עד מותו של מרקס. יש הטוענים[דרוש מקור] כי אנגלס הביא לידיעתו של מרקס את מצבו של מעמד הפועלים וקירב אותו לכלכלה. אנגלס גם מימן את מרקס לאורך כל תקופת היכרותם.

במהלך שהותו בפריז (אוקטובר 1843 – ינואר 1845), מרקס שקע בלימודים אינטנסיביים של נושאים כגון כלכלה פוליטית (לימוד הגותם של אדם סמית', דייוויד ריקארדו, ג'יימס מיל וכו'), הסוציאליזם הצרפתי (במיוחד הגותם של קלוד-אנרי דה סן-סימון, שארל פורייה) והיסטוריה של צרפת. הוא עתיד להמשיך כל חייו לעסוק בתחום הפוליטיקה של הכלכלה, שיסתכם בסופו של דבר בהוצאה לאור של המסה הכלכלית שלו – סדרה של שלושה כרכים בשם "הקפיטל". שלוש השפעות מרכזיות היו לו על פיתוח המרקסיזם: הדיאלקטיקה של הגל, הסוציאליזם האוטופי הצרפתי והכלכלה האנגלית.

אין ספק שהגדרה כללית של זרם המרקסיזם כבר הייתה קיימת במוחו של מרקס בסוף 1844, אך נשארו פרטים רבים באידאולוגיה הכלכלית-פוליטית שלו שהיה צריך לעבד – ועל כן החל בכתיבת "כתבי היד הכלכליים-פילוסופיים", שפורסמו רק בשנות ה-30 של המאה ה-20. כתבי היד האלה עסקו במספר נרחב של נושאים ובהם פיתח את היסודות התאורטיים וההומניסטיים של ביקורתו על החברה הבורגנית. מושג מרכזי שפותח בחיבור זה היה ה"ניכור", המאפיין את החברה הקפיטליסטית.

כתבי היד הכלכליים-פילוסופיים נכתבו בין אפריל ואוגוסט 1844. תוך כדי כתיבתו, מרקס הבחין שהוא מושפע באופן לא-עקבי מתאוריות של הפילוסוף הגרמני לודוויג פיורבך. הוא הרגיש שיש צורך להתעמת באופן ישיר עם מספר מטענותיו של פיורבך, בעיקר בנושא המטריאליזם ההיסטורי. על כן, שנה מאוחר יותר, באפריל 1845, לאחר שעבר מפריז לבריסל, פרסם מרקס את "אחד עשר התזות על פיורבך". התזות המפורסמות בעיקר בזכות האחרונה, האחת-עשרה, שבה כתב "הפילוסופים רק מפרשים את העולם בדרכים שונות, המטרה היא לשנות אותו". בתזה זו מרקס יוצא גם כנגד המטריאליזם (על היותו חסר-אופי), וגם כנגד האידיאליזם (על היותו בכוח יותר מאשר בפועל), ובאופן כללי מבקר את הפילוסופיה על כך שהיא מציבה מציאות אבסטרקטית מעל העולם המוחשי. אם כן בתזה זו הוצג לראשונה חידושו של מרקס: המטריאליזם ההיסטורי, הטוען שהעולם משתנה לא על ידי רעיונות אלא על ידי פעילויות חומריות פיזיות.

בשנת 1845, לאחר שהתבקשו לכך על ידי המלך הפרוסי, השלטונות הצרפתים סגרו את עיתונו הרדיקלי של מרקס, והשר פרנסואה גיזו גרשו מצרפת. מרקס עבר מפריז לבריסל, שם קיווה להמשיך את מחקרו על קפיטליזם וכלכלה פוליטית.

בריסל: 1845-1847

ההוצאה לאור הראשונה של "המניפסט הקומוניסטי", גרמניה 1848. מאחר שלא היה יכול להישאר בצרפת או בגרמניה, מרקס החליט להגר לבריסל שבבלגיה בפברואר 1845. אולם, על מנת להישאר בבלגיה, עליו היה להתחייב שלא להתבטא או לפרסם דבר בעניין פוליטיקה עכשווית. בבריסל הוא חבר לכמה סוציאליסטים גולים משאר ארצות אירופה ביניהם היה משה הס. המפגש הותיר בהס, שהיה מבוגר ממרקס בכעשור, רושם אדיר:

מרקס הוא תופעה שעשתה עלי רושם עצום על אף הדמיון הרב בתחומי העניין שלנו. בקצרה, אתה יכול להכין את עצמך לפגישה עם הפילוסוף הגדול ביותר - אולי הפילוסוף האמיתי היחיד - של הדור הנוכחי, כשיופיע בציבור, אם בכתב ואם באולם ההרצאות, הוא עתיד למשוך אליו את תשומת ליבה של גרמניה כולה... דוקטור מרקס (זה שמו של האליל שלי) עודו אדם צעיר מאוד - כבן עשרים וארבע לכל היותר. הוא יכה את הפילוסופיה והדת של ימי הביניים שוק על ירך; הוא משלב רצינות פילוסופית עמוקה ביותר בחריפות עוקצנית במיוחד. שווה בנפשך שרוסו, וולטייר, הולבך, לסינג, היינה והגל מתמזגים כולם באדם אחד - מתמזגים, לא ניצבים זה לצד זה - והרי לפניך דוקטור מרקס.

— פ. ויין, קרל מרקס, (תרגום: דבי איילון), הוצאת ידיעות אחרונות 2005, עמ' 58 באפריל 1845 הצטרף לחבורת הסוציאליסטים גם פרידריך אנגלס. ביולי 1845, מרקס ואנגלס נסעו לאנגליה על מנת לבקר את מנהיגי התנועה הצ'רטיסטית, ארגון עובדים סוציאליסטי בבריטניה.

בשיתוף פעולה עם אנגלס, החל מרקס לכתוב את חיבורו הברור ביותר בנושא המטריאליזם ההיסטורי, בשם "האידאולוגיה הגרמנית". בספר זה, הפריך מרקס את התיזה ההגליאנית, שהייתה מנת חלקם של מספר סוציאליסטים, שראו חשיבות רבה לאידיאליזם וראו באידאות כמעצבות עולם. ב"האידאולוגיה הגרמנית", מרקס ואנגלס הביאו לידי שכלול את הגותם, המבוססת אך ורק על ידי מטריאליזם – קרי, מעשים ומציאות כמעצבים תודעה ועולם ולא אידאות, וקבעו את המטריאליזם כמניע היחיד בהיסטוריה. הספר כתוב בסגנון של ויכוח סאטירי מול הדעות הנוגדות, אך הסגנון הסאטירי לא הציל את הספר מידיה של הצנזורה. כמו רבים מכתביו המוקדמים, "האידאולוגיה הגרמנית" לא יצא לאור בחייו של מרקס, וירד לדפוס רק בשנת 1932.

בסוף שנת 1847, החלו מרקס ואנגלס בכתיבת מה שלעתיד לבוא תהיה עבודתם המפורסמת ביותר – תוכנית פעולה לארגון קומוניסטי. "המניפסט הקומוניסטי" נכתב על ידם במשותף בדצמבר 1847 - ינואר 1848, ופורסם לראשונה בפברואר 1848. מילות הפתיחה של המניפסט מגדירות את הנחת היסוד של המרקסיזם, ש"לאורך כל ההיסטוריה, החברה הקיימת נתונה במלחמת מעמדות". המניפסט ממשיך ומתאר את מה שמרקס ראה כרגשות האנטגוניזם שצפים ועולים בעקבות התנגשות האינטרסים בין מעמד הבורגנים (המעמד הבינוני האמיד) והפרולטריון (המעמד העובד המתועש).

מאוחר יותר באותה שנה, חוותה אירופה מספר הפגנות, אירועי מרי והתנגשויות אלימות שנודעו כאביב העמים – התקוממיות ומהפכות לאומיות. בצרפת, המהפכה הובילה לביטול המונרכיה ולהקמת הרפובליקה הצרפתית השנייה. מרקס תמך בהתקוממיות הללו, ולאחר שקיבל ירושה בסך 5,000 פרנקים מאביו, לכאורה תרם אותם למטרת חימוש עובדים בלגיים שתיכננו התקוממות משלהם במדינתם. למרות שאמיתותו של סיפור זה שנויה במחלוקת, מרקס הואשם בכך על ידי השלטונות הבלגיים, מה שהוביל למעצרו מספר פעמים. מרקס נאלץ לנוס בחזרה לצרפת, שם האמין שיוכל להיות בטוח, תחת השלטון החדש והחופשי.

גרמניה ולונדון: 1848-1883 בימי אביב העמים של שנת 1848 שב מרקס לגרמניה, וחזר לערוך במתכונת מחודשת את העיתון הדמוקרטי-רדיקלי "עיתון הריין החדש" (Neue Rheinische Zeitung). כשנכשלו המהפכות הללו עבר מרקס בתחילת יוני 1849 ללונדון, בה בילה את שארית ימיו.

ב-1864 היה מרקס שותף להקמת "האיחוד הבינלאומי של העובדים" שנודע מאוחר יותר כ"האינטרנציונל הראשון". ארגון זה קרס 12 שנים מאוחר יותר, ב-1876, בהשפעת תנועת האנרכיזם והקומונה הפריזאית.

במהלך חייו בלונדון פרסם מרקס את הכרך הראשון של "הקפיטל", שבו תיאר את התפתחות החברה הקפיטליסטית ואת מתחיה הפנימיים האמורים להביא להתפרקותה. הכרכים השני והשלישי של "הקפיטל" פורסמו לאחר מותו, בעריכת אנגלס ואחרים.

תחילה חיו מרקס ומשפחתו חיי מחסור בלונדון. הוא התקיים בעיקר הודות לקצבה חודשית שקיבל מאנגלס. מרקס אף נאלץ לקבור שניים מילדיו שמתו מחולי, כשהוא נטול יכולת להושיע אותם. מאוחר יותר שימש במשך שנים ככתב בלונדון של העיתון הניו-יורקי הרדיקלי "ניו יורק דיילי טריביון". מאורעות אלו תרמו רבות להתפתחותה של תפיסת הצדק החברתי אצל מרקס.

מרקס מת בלונדון מדלקת סימפונות ודלקת קרום הריאה, ב-14 במרץ 1883. הוא נפטר כאדם חסר אזרחות, ונקבר בבית הקברות הייגייט בצפון לונדון.

ילדיו לקרל וג'ני מרקס נולדו שבעה ילדים, מתוכם ארבעה מתו בטרם הגיעו לבגרות:

ג'ני קרוליין (אנ')‏ (1844–1883) ג'ני לאורה (אנ')‏ (1845–1911). ב-1868 נישאה למהפכן הצרפתי פול לאפארג' (אנ'). השניים התאבדו יחד ב-1911. שארל אנרי לואי אדגר (Charles Louis Henri Edgar)‏ (1847–1855) הנרי אדוארד גאי (Henry Edward Guy)‏ (1849–1850) ג'ני אבלין פרנסס (Jenny Eveline Frances)‏ (1851–1852) ג'ני ג'וליה אלינור (1855–1898). בגיל 43 הרעילה עצמה באמצעות חומצה לאחר שגילתה שבן זוגה אדווארד אבלינג (אנ') נישא בחשאי לשחקנית צעירה בשם אווה פריי ביוני 1897. ילד שעדיין לא ניתן לו שם, נולד ומת ב-6 ביולי 1857 בלונדון. הגותו הפילוסופית מרקסיזם Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרקסיזם לפי השקפתו של מרקס, המציאות היא קונפליקטואלית, בין שני כוחות מרכזיים - מדכאים ומדוכאים. המדכאים (המעמד הבורגני) הם בעלי אמצעי הייצור והמדוכאים (מעמד הפועלים, הפרולטריון) הם אלה שאינם בעלי אמצעי הייצור. בשלב הנוכחי הבורגנות מדכאת את הפרולטריון. לפי השקפתו המטריאליסטית של מרקס, מבנה העל הוא השתקפות של התשתית הכלכלית, דהיינו, התודעה היא תוצר של הוויה. מרקס טען שהמהפכה בוא תבוא, בין השאר כתוצאה מכך שהקפיטליזם יביא אותה על עצמו, בהיותו מכיל סתירה פנימית שאינה ניתנת ליישוב. מעמד הפועלים, לכשיתאחד ויגיע למצב בו לא יוכל עוד לחיות (מרקס מתאר זאת בכך שמעמד הפועלים לא יפסיד דבר "למעט כבליו"), ישתחרר מהתודעה הכוזבת וישנה את תנאי חייו באמצעות מהפכה שתמוטט את הסדר החברתי הקיים: במהפכה זו ישתלט מעמד הפועלים על אמצעי הייצור ויקים את החברה הסוציאליסטית, בה אין מנצלים ומנוצלים, קניין פרטי, כסף, מדינה או משפחה.

עיקרי המרקסיזם פורסמו בשנת 1848 על ידי קרל מרקס ופרידריך אנגלס, במניפסט הקומוניסטי. תקופה זו, של אמצע המאה ה-19, נחשבת לתחילת צמיחת המרקסיזם. הייתה זו תאוריה אחת מבין כמה תאוריות סוציאליסטיות.

במשך השנים לא שמר המרקסיזם על צורתו המקורית. התשתית החשיבתית של המרקסיזם, אמנם לא בצורתו הטהורה, הוסיפה להתקיים, ומורשת המרקסיזם מתקיימת ברוב הזרמים הביקורתיים. גישה זו מיושמת בתחומים שונים (בהם חינוך ומשפחה).

הנצחתו פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. במרכז ברלין (רובע מיטה) נקרא על שמו ועל שם פרידריך אנגלס פארק ציבורי בשם פורום מרקס אנגלס, אשר הוקם על ידי שלטונות גרמניה המזרחית.

בית ילדותו בעיר טריר הפך למוזיאון המנציח את חייו והגותו.

מכלול המגורים הגדול בעולם, קרל מרקס הוף שבווינה בירת אוסטריה קרוי על שמו.

כתביו בעברית לשאלת היהודים וכתבים נוספים (כתבים מוקדמים: כרך א'), תרגום: רועי בר ואורי זילברשייד, עורך: אורי זילברשייד, תל אביב: הוצאת רסלינג, 2016. מבחר כתבים פוליטיים, אברהם יסעור (עורך), תל אביב: ספרית פועלים, 1983. הקאפיטאל: ביקורת הכלכלה המדינית, מרחביה: ספרית פועלים בסיוע הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, 1947.[14] (ביסודו של הנוסח העברי הונח התרגום מאת צבי וויסלבסקי, והנוסח הושלם על ידי יצחק מן) (ספר ראשון בלבד) (על התרגום זכו וויסלבסקי ומן בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת) מהדורה מלאה: כרך א: תהליך הייצור של ההון; התרגום מאת צבי וויסלבסקי, 1953; כרך ב: תהליך הסיבוב של ההון; תרגם: יצחק מן, 1954.[15] מהדורה חדשה: הקפיטל: ביקורת הכלכלה המדינית; הנוסח העברי: צבי וויסלבסקי; השלים את הנוסח, ערכו והתקינו: יצחק מן; הקדמה למהדורה העברית החדשה 2011 מאת יפתח גולדמן, בני ברק: ספרית פועלים; הקיבוץ המאוחד, 2011. כתבי שחרות, תרגום: שלמה אבינרי, תל אביב: ספרית פועלים, 1964, 1966, 1975. העבודה השכירה והקפיטאל, תרגום: מ' אנין, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש מארכס-אנגלס, 1933. מלחמת המעמדות בצרפת, תרגום: ברוך קרוא, תל אביב: חברה, תרצ"-. השמונה עשר בברימר של לואי בונאפארט, תרגום: מנחם דורמן, עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, 1940. ביקורת תוכנית גותהא, תרגום: מרדכי בן אשר, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1952. דלות הפילוסופיה: תשובה לפילוסופיַת הדלות של פּ' פּרודון, תרגום: ח' אברבאיה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשט"ז 1957. מלחמת האזרחים בצרפת: אגרת המועצה העליונה של התאגדות-הפועלים הבינלאומית, תרגום: דוד קלעי, עין-חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"א. עם אנגלס כתבים היסטוריים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1952, 1978. כתבים נבחרים, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1942, 1955. המניפסט הקומוניסטי המניפסט הקומוניסטי, תרגום: דוד קלעי, תל אביב: אחדות-העבודה, תרפ"ב. המניפסט הקומוניסטי, תרגום: דוד קלעי, תל אביב: הוצאת ספרים על שם זאב ברזלי, תרפ"ז. המניפסט הקומוניסטי, תרגום: דוד קלעי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"י 1950, תשי"ב. המניפסט הקומוניסטי, מ' דורמן (עורך), עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ב 1942. מאניפסט המפלגה הקומוניסטית, תרגום: מ' דורמן, תל אביב : ספרית הפועלים, 1945? המניפסט הקומוניסטי, תרגום: מ' דורמן, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, תשי"ד, תשכ"ד 1964, תש"ל, 1975. על אמנות וספרות, תרגום: חנה הוכברג, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1951. מהפכת שנת 1848, תרגום: מ' חלמיש, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1953. ראו גם אלינור מרקס - פעילה סוציאליסטית ופמיניסטית. בתו של קרל מרקס. לקריאה נוספת עיינו גם בפורטלים: P philosophy1.png פורטל פילוסופיה P German flag.svg פורטל גרמניה שלמה אבינרי, משנתו החברתית והמדינית של קארל מרקס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1976. טרי איגלטון, מרקס, הוצאת ידיעות אחרונות. ישעיה ברלין, קרל מרקס, חייו וסביבתו, תרגם אריה חשביה, הוצאת זמורה ביתן מודן, תשל"ה 1974. פרנסיס ווין, קרל מרקס, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005. אנרי לפבר, מרקסיזם, תרגם ד"ר עירן דורפמן, הוצאת רסלינג, 2005. יואב פלד, מתאולוגיה לסוציולוגיה: מרקס והאמנסיפציה של היהודים, תיאוריה וביקורת 6 / אביב 1995. אורי זילברשייד (עורך), מרקס ועתיד הסוציאליזם, הוצאת רסלינג, 2005. אדם שף, מארקסיזם-לניניזם, הוצאת ספרית פועלים, 1950. יגאל וגנר, גבולות הפוליטיקה: על היחס בין מדינה, חברה ועבודה במשנתו של מרקס, הוצאת מסדה, 1978. בנימין כהן, המניפסט הקומוניסטי במבחן הזמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998. בנימין כהן, בחזרה אל מארקס: אסופת מאמרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001. אמיר בן-פורת, מרקס באנפילד - מבוכתו של הקשר השמאלי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007. גרשם קורט פרייער, מבוא לפילוסופיה המרכסיסטית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1963. גרשם קורט פרייער, הומאניזם מארקסיסטי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1974. רוברט היילברונר, הפילוסופים הארציים: חייהם, ימיהם ורעיונותיהם של הוגי הכלכלה הגדולים, הוצאת שלם, 2011. יפתח גולדמן, הסוציאליזם בין פוליטיקה לאוטופיה, הוצאת דביר, 2009.(הספר בקטלוג ULI) אבנר דה-שליט, סוציאליזם, הוצאת משרד הביטחון, 1994. קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: קרל מרקס ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: קרל מרקס (בגרמנית) ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרל מרקס קרל מרקס , באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית) "מַארְקְס, קַארְל ", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 84–85, באתר HebrewBooks שלמה אבינרי, אילו היה קרל מרקס נולד כ"קרל הלוי" , באתר הארץ, 27 בדצמבר 2013 שלמה אבינרי, מה באמת חשב קרל מרקס על היהודים והיהדות , באתר הארץ, 3 בינואר 2014 צבי רוזן, האם קרל מרקס היה אנטישמי? , באתר הארץ, 7 ביוני 2013 סרטונים מקאנט עד מרקס - תחנות בפילוסופיה החדשה, ד"ר פיני איפרגן, המחלקה לפילוסופיה , סרטון באתר יוטיוב קרל מרקס

באתר Find a Grave (באנגלית)

הערות שוליים

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%A1

------------------------------

Karl Marx (5 May 1818 – 14 March 1883) was a German philosopher, economist, historian, political theorist, sociologist, journalist and revolutionary socialist.

Born in Trier to a middle-class family, Marx studied law and Hegelian philosophy. Due to his political publications, Marx became stateless and lived in exile in London, where he continued to develop his thought in collaboration with German thinker Friedrich Engels and publish his writings, researching in the reading room of the British Museum. His best-known titles are the 1848 pamphlet, The Communist Manifesto, and the three-volume Das Kapital. His political and philosophical thought had enormous influence on subsequent intellectual, economic and political history and his name has been used as an adjective, a noun and a school of social theory.

Marx's theories about society, economics and politics—collectively understood as Marxism—hold that human societies develop through class struggle. In capitalism, this manifests itself in the conflict between the ruling classes (known as the bourgeoisie) that control the means of production and the working classes (known as the proletariat) that enable these means by selling their labour power in return for wages. Employing a critical approach known as historical materialism, Marx predicted that, like previous socio-economic systems, capitalism produced internal tensions which would lead to its self-destruction and replacement by a new system: socialism. For Marx, class antagonisms under capitalism, owing in part to its instability and crisis-prone nature, would eventuate the working class' development of class consciousness, leading to their conquest of political power and eventually the establishment of a classless, communist society constituted by a free association of producers. Marx actively pressed for its implementation, arguing that the working class should carry out organised revolutionary action to topple capitalism and bring about socio-economic emancipation.

Marx has been described as one of the most influential figures in human history, and his work has been both lauded and criticised. His work in economics laid the basis for much of the current understanding of labour and its relation to capital, and subsequent economic thought. Many intellectuals, labour unions, artists and political parties worldwide have been influenced by Marx's work, with many modifying or adapting his ideas. Marx is typically cited as one of the principal architects of modern social science.

Karl Marx Documents on Geni

http://plato.stanford.edu/entries/marx/

http://wiki.geni.com/index.php/Jewish_Dynasties#Karl_Marx

1913--1996- The Eger Family Association- pg.39

1913--1990- The Eger Family Association-אילן יח-

Ancestors family tree


http://www.marxists.org/archive/marx/works/1867-c1/index.htm for information on his works, including Das Kapital. http://www.marxists.org/archive/marx/letters/index.htm

view all 12

Karl Marx's Timeline

1818
May 5, 1818
Trier, Rhineland-Palatinate, Germany
1844
May 1, 1844
Age 25
Paris, Ile-de-France, France
1845
September 26, 1845
Age 27
Brussel, Brussel Hoofdstedelijk Gewest, Belgique
1847
February 12, 1847
Age 28
Brussels, Brussels, Belgium
1849
November 5, 1849
Age 31
London, Greater London, England, United Kingdom
1851
March 28, 1851
Age 32
London, Greater London, United Kingdom
June 23, 1851
Age 33
London, United Kingdom
1855
January 16, 1855
Age 36
London, Greater London, England, United Kingdom
1857
1857
Age 38