Kehat Shorr

קהת שור ז"ל

Kehat Shorr (February 21, 1919 - September 6, 1972) was the shooting coach for the 1972 Israeli Olympic team. He was one of the 11 members of Israel's Olympic team killed in the Munich massacre.

Biography

Kehat Shorr was born in Romania. There, he devoted himself to marksmanship and became an expert marksman. He moved to Israel in 1963 and lived in Tel Aviv with his wife and daughter. He joined the “Hapoel” team and quickly became its coach, training many young Israeli marksmen. He trained the national team for the Twentieth Olympics Games in Munich.

Munich massacre

Kehat and among the Israelis taken hostage and murdered by Black September terrorists at the 1972 Summer Olympics. The Israeli team was sleeping in their quarters in the early morning hours of September 5, 1972, when the terrorists raided the compound, murdered two of the Israeli athletes and took the others hostage. Kehat Shorr was photographed standing next to fellow coach Andre Spitzer at the second-floor window of their besieged building while terrorists trained guns on the pair. The German authorities failed to rescue 9 hostages, including Kehat Shorr, resulting in their deaths. Shorr's team members, Henry Hershkowitz and Zelig Stroch, survived the attack.

• Immigration: Sep 5 1963 - Israel
  • Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: May 18 2021, 10:32:17 UTC

קורות חיים

קהת, בן אלקה ומיכאל, נולד ברומניה בכ"א באדר א' תרע"ט (21.02.1919). ברומניה עסק מגיל צעיר בספורט הקליעה במקביל ללימודיו, והיה לקלע מצטיין

משבגר, נישא קהת לשרה ונולדה בתו אני מיכל. בספטמבר 1963 עלו לישראל, והתישבו בתל אביב. קהת עבד במשרד החינוך והשתלב באימון נבחרות הקליעה, תחילה זו של 'הפועל' ובהמשך הנבחרת הלאומית

תשע שנים אחרי עלייתו ארצה נסע קהת כמאמן עם נבחרת הקליעה הישראלית לאולימפיאדה בגרמניה

ביום שלישי 05.09.1972 לפנות בוקר פרצו מספר מחבלים לבניין בכפר האולימפי במינכן שבגרמניה בו התגוררו חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדה, שהייתה בעיצומה. המחבלים התפרצו לאחד החדרים בו שהו שישה ישראלים, ביניהם קהת, ודרשו מהם באיומי נשק ללוות אותם לחדרים נוספים בהם ישנו אותה עת ספורטאים ישראלים. הנחטפים הובלו לחדר נוסף בו שהו שישה ישראלים, המחבלים חטפו גם אותם ופנו למדרגות עם תריסר בני ערובה. במדרגות ניסו שניים מהישראלים להימלט. אחד, משה וינברג, נורה ונהרג והשני הצליח להימלט לחופשי

בין המחבלים, שהחזיקו כעת 10 בני ערובה, לבין הרשויות הגרמניות נפתח משא ומתן מתיש שנמשך יום שלם, במהלכו ירו המחבלים בחטוף נוסף - מרים המשקולות יוסף רומנו. בסופו של היום הוסכם עם השלטונות הגרמנים שבני הערובה והמחבלים יועברו במסוקים לנמל התעופה הצבאי של מינכן ומשם ימריאו במטוס

כל תשעת בני הערובה והמחבלים הועלו על מסוקים, הוטסו לנמל והועברו למטוס. אז החל ניסיון חילוץ כושל על-ידי הצבא הגרמני. במהלך הפעולה, בכ"ז באלול תשל"ב (05.09.1972) בלילה, המחבלים רצחו ביריות וברימונים את כל בני הערובה, ביניהם קהת, לפני שנתפסו

11 ספורטאים שיצאו בשליחות המדינה כשדגל ישראל מונף מעל ראשם, חזרו ב- 11 ארונות עטופים בדגל המדינה

קהת היה בן 53 במותו, הותיר אישה ובת. הובא למנוחות בבית העלמין בקרית שאול, תל אביב

מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 48

לזכר 11 הרוגי הפיגוע הוקמו אנדרטאות ברחבי הארץ, ונערכים אירועי זכרון שנתיים