Is your surname Landau?

Research the Landau family

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Nobel Prize in Physics, 1962 Lev Davidovich Landau

Russian: Нобелевский лауреат Лев Давыдович Ландау, Hebrew: לב דווידוביץ לנדאו
Also Known As: "פרס נובל לפיסיקה 1962"
Birthdate:
Birthplace: Baku, Azerbaijan
Death: April 01, 1968 (60)
Moscow, город Москва, Russia (Russian Federation)
Immediate Family:

Son of David Landau and Lyubov Landau
Husband of Concordia Cora Landau
Father of Igor Landau and Private
Brother of Sofya Landau

Occupation: физик
Managed by: Private User
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Lev Landau

Lev Davidovich Landau (Russian language: Ле́в Дави́дович Ланда́у; January 22 [O.S. January 9] 1908 – April 1, 1968) was a prominent Soviet physicist who made fundamental contributions to many areas of theoretical physics.

He received the 1962 Nobel Prize in Physics for his development of a mathematical theory of superfluidity that accounts for the properties of liquid helium II at a temperature below 2.17 K (−270.98 °C).

His accomplishments include the co-discovery of the density matrix method in quantum mechanics, the quantum mechanical theory of diamagnetism, the theory of superfluidity, the theory of second order phase transitions, the Ginzburg–Landau theory of superconductivity, the explanation of Landau damping in plasma physics, the Landau pole in quantum electrodynamics, and the two-component theory of neutrinos. In 1932 he proposed that every star has a condensed core consisting of “one gigantic nucleus” that does not behave in accord in with “the ordinary laws of quantum mechanics.” Later he modified this idea, suggesting that all stars have a neutron core that generates energy as nuclei and electrons condense onto it. He received the 1962 Nobel Prize in Physics for his development of a mathematical theory of superfluidity that accounts for the properties of liquid helium II at a temperature below 2.17 K (−270.98 °C).

Landau was born on January 22, 1908 to a Jewish family in Baku, in what was then the Russian Empire. Landau's father was an engineer with the local oil industry and his mother was a doctor. Recognized very early as a child prodigy in mathematics, Landau was quoted as saying in later life that he scarcely remembered a time when he was not familiar with calculus. Landau graduated at 13 from gymnasium. His parents regarded him too young to attend university, so for a year he attended the Baku Economical Technicum. In 1922, at age 14, he matriculated at Baku State University, studying at two departments simultaneously: the department of Physics and Mathematics, and the department of Chemistry. Subsequently he ceased studying chemistry, but remained interested in the field throughout his life.

In 1924, he moved to the main centre of Soviet physics at the time: the Physics Department of Leningrad State University. In Leningrad, he first made the acquaintance of genuine theoretical physics and dedicated himself fully to its study, graduating in 1927. Landau subsequently enrolled for post-graduate study at the Leningrad Physico-Technical Institute, and at 21, received a doctorate. Landau got his first chance to travel abroad in 1929, on a Soviet government traveling fellowship supplemented by a Rockefeller Foundation fellowship.

After brief stays in Göttingen and Leipzig, he went to Copenhagen to work at Niels Bohr's Institute for Theoretical Physics. After the visit, Landau always considered himself a pupil of Niels Bohr and Landau's approach to physics was greatly influenced by Bohr. After his stay in Copenhagen, he visited Cambridge and Zürich before returning to the Soviet Union. Between 1932 and 1937 he headed the department of theoretical physics at the Kharkov Polytechnical Institute.

About Lev Landau (עברית)

לב דווידוביץ' לנדאו ( 22 בינואר 1908 - 1 באפריל 1968) היה פיזיקאי יהודי-סובייטי, מבכירי הפיזיקאים התאורטיים של המאה ה-20. תחומי המחקר שלו היו רבים ומגוונים, ועל מחקריו בנוזליות-על קיבל פרס נובל לפיזיקה בשנת 1962, שלושה פרסי סטלין ואת עיטור "גיבור העמל הסוציאליסטי". היה חבר באקדמיות למדעים של ברית המועצות, דנמרק הולנד, וארצות הברית, החברה המלכותית של בריטניה וארגונים מדעיים אחרים.

חייו

לב לנדאו נולד בבאקו (כיום בירת אזרבייג'ן) לדוד לנדאו, מהנדס נפט, צאצא (מצד אביו) של רבי יחזקאל לנדא, "הנודע ביהודה". כבר כילד הפגין כישרון מיוחד למתמטיקה. בגיל 14 החל ללמוד באוניברסיטת באקו, שם למד במקביל בשני חוגים: פיזיקה-מתמטיקה וכימיה. ב-1924 עבר לאוניברסיטת לנינגרד, שם קיבל את תואר הדוקטור ב-1927 והוא בן 19 בלבד. בהמשך הפך לחבר מן המניין בסגל האוניברסיטה. בין השנים 1926–1927 פרסם את עבודותיו הראשונות בפיזיקה תאורטית. משנת 1929 שהה כשנה וחצי במרכזי המדע של דנמרק, אנגליה ושווייץ שם עבד עם המובילים בקרב הפיזיקאים התאורטיקנים של אותה תקופה, בהם נילס בוהר, אותו כינה לאחר מכן "מורהו היחיד".

בשנת 1932 מונה לעמוד בראש המחלקה התאורטית במכון הפיזיקלי-הטכני של אוקראינה בחרקוב (Харківський фізико-технічний інститут) עד שנת 1937, אולם עקב הליכים נגד פיזיקאים בעיר בשנה זו קיבל את הצעתו של פיוטר קאפיצה לשמש כראש המחלקה התאורטית במכון לחקר בעיות בפיזיקה במוסקבה (Институт физических проблем,‏ ИФП). בשנת 1938 נעצר במסגרת הטיהורים הגדולים של סטלין, בין השאר עקב חרוזים שכתב נגד הממסד. לנדאו שוחרר כעבור שנה הודות להתערבותו של קאפיצה שלקח את לנדאו תחת חסותו. משחרורו ועד מותו בשנת 1968 כיהן ברציפות כחבר מן המניין בסגל המכון.

ב-7 בינואר 1962, בדרך ממוסקבה לדובנה, עבר לנדאו תאונת דרכים קשה. הוא נפצע אנושות, שהה שלושה חודשים בתרדמת והוכרז פעמים אחדות כמת קליני. רופאים מכל העולם נטלו חלק בניסיון להציל את חייו של לנדאו. משמרות של גדולי הרופאים עמדו 24 שעות ביממה מעל מיטתו. מכל רחבי אירופה וארצות הברית הוטס ציוד רפואי נדיר שהיה חסר לרופאים הסובייטיים. כתוצאה מכך ניצלו חייו של לנדאו חרף הסיכויים הדלים.

לאחר התאונה הפסיק לנדאו כמעט לחלוטין את פעילותו האקדמית, לדעת פיזיקאים מסוימים איבד למעשה לנדאו את יכולותיו השכליות הנדירות, אולם לדברי אשתו וילדיו לנדאו השתקם ואף היה קרוב לחזור לפעילות אקטיבית בפיזיקה בשנת 1968.

שש שנים לאחר התאונה הקשה נפטר לנדאו ב-1 באפריל 1968 במהלך התאוששות מניתוח במעיים.

בן דודתו היה ד"ר יעקב וינשל, רופא, ממייסדי קופת חולים לאומית, סופר ואיש ציבור ישראלי.

פעילותו האקדמית

לנדאו היה מבכירי הפיזיקאים של ברית המועצות. בין מכלול הבעיות הפיזיקליות איתן התמודד היו מכניקת הקוונטים, פיזיקה של גוף צפיד, מגנטיות, פיזיקה של טמפרטורות נמוכות, קרינה קוסמית, הידרודינמיקה, שדות קוונטיים, פיזיקה גרעינית, פיזיקה של חלקיקים אלמנטריים ופלזמה.

מעבר לתרומה הרבה שהייתה ללנדאו למחקר האקדמי, הוא גם תרם רבות להוראת הפיזיקה בברית המועצות ומדענים רבים ראו בו מודל לחיקוי. יחד עם יבגני מיכאילוביץ ליפשיץ כתב את סדרת הספרים לנדאו-ליפשיץ בפיזיקה, המהווים סיכום של כל הפיזיקה עד ימיו.

כרונולוגיה של חייו ופעילותו

  • 22 ינואר 1908 — נולד בבאקו, בנם של לובוב בינימינובנה ודויד לבוביץ' לנדאו.
  • 1916 — 1920 - למד בגימנסיה.
  • 1920 — 1922 — למד באוניברסיטה הכלכלית של באקו.
  • 1922 — 1924 — למד באוניברסיטה הלאומית של אזרבייג'ן.
  • 1924 — עבר למחלקה הפיזיקלית-מתמטית של אוניברסיטת לנינגרד.
  • 1926 — התקבל ללימודי דוקטורט במכון הפיזיקלי-טכני בלנינגרד.

השתתפות בעבודה של הכנס החמישי של הפיזיקאים הסובייטיים במוסקבה (15-20 בדצמבר). פרסום העבודה האקדמית הראשונה של לנדאו "תאוריית הספקטרום של מולקולות דו-אטומיות"

  • 1927 - סיים הלימודים (20 בינואר).

בעבודתו "בעיית קרינת הבלימה" (חלקיק הבולם פולט קרינה) לצורך תיאור מצב המערכת הכניס לראשונה למכניקת הקוונטים את המושג "מטריצת הצפיפות".

  • 1929 — נסיעה לחו"ל לצורך השלמת לימודיו, למשך שנה וחצי. שהה בברלין, גטינגן, לייפציג, קופנהגן, קיימברידג' וציריך.

פרסום עבודתו על דיאמגנטיות, המציבה אותו בשורה אחת עם גדולי הפיזיקאים בעולם.

  • מרץ 1931 — חזרה למולדת ועבודה בלנינגרד.
  • אוגוסט 1932 — מעבר לחרקוב לתפקיד ראש המחלקה התאורטית במכון הפיזיקלי-טכני של אוקראינה (אופט"י - УФТИ).
  • 1933 — מונה לראש החוג לפיזיקה תאורטית של המכון המכני הטכני לבניית מכונות בחרקוב ובנוסף הרצה לתלמידי החוג.
  • 1934 — קיבל את התואר ד"ר (מקביל לפוסט-דוקטורט) למדעי הפיזיקה והמתמטיקה ללא עבודת מחקר.

השתתף בכנס של פיזיקה תאורטית בחרקוב. נסע לסמינר של נילס בוהר בקופנהגן (1-22 במאי). הקים את ה"מינימום התאורטי" — תוכנית מיוחדת ללימוד פיזיקאים צעירים ומוכשרים.

  • 1935 — נשא הרצאות בפיזיקה באוניברסיטת חרקוב, כראש החוג לפיזיקה כללית

קיבל את התואר פרופסור.

  • 1936-1937 — פיתח את תאורית מעברי הפאזות מהסוג השני ותאוריית המצב הרגעי של על-מוליכים.
  • 1937 — עבר למכון לחקר בעיות פיזיקליות במוסקבה (8 בפברואר).

מונה לראש המחלקה התאורטית.

  • 1938 — נעצר (27 באפריל)
  • 1939 — שוחרר מהכלא הודות להתערבותו של פ.ל. קאפיצה (29 באפריל).
  • 1940 - 1941 — פיתח את תאורית העל-מוליכות של הליום נוזלי.
  • 1941 — פיתח את התאוריה של הנוזל הקוונטי.
  • 1946, 30 בנובמבר — מונה לחבר פעיל באקדמיה המדעית של ברית המועצות.

קיבל את פרס סטלין.

  • 1946 — פיתח את תאורית התנודות של פלזמה אלקטרונית ("דעיכת לנדאו").
  • 1948 — פרסם את הספר "הרצאות בקורס לפיזיקה כללית" (בהוצאת МГУ).
  • 1949 — הוכר כזכאי לפרס סטלין.
  • 1950 — בנה ופיתח את תאורית מוליכות העל (בשיתוף עם ויטאלי גינזבורג).
  • 1951 — מונה לחבר בסגל באקדמיה המלכותית של דנמרק.
  • 1953 — קיבל את פרס סטלין.
  • 1954 — קיבל את העיטור "גיבור העמל הסוציאליסטי".

פרסם (יחד עם א.א. אבריקוסוב וי.מ. חלטניקוב) את הספר הבסיסי " "יסודות האלקטרודינמיות".

  • 1955 — פרסם את «הרצאות בתאוריית גרעין האטום» (יחד עם יעקב. א. סמורודינסקי).
  • 1956 — נבחר לחבר האקדמיה המלכותית של הולנד.
  • 1957 — פיתח את תאורית "נוזל פרמי".
  • 1959 — הציע את עקרון שמירת הזוגיות המשולבת.
  • 1960 — נבחר לחבר בקהילת הפיזיקאים הבריטית, הקהילה הלונדונית המלכותית, האקדמיה הלאומית למדע של ארצות הברית והאקדמיה האמריקאית למדעים ואומניות.

קיבל את פרס "פריץ לונדון". קיבל את מדליית מקס פלאנק.

  • 1962 — נפגע בתאונת דרכים קשה בדרך לדובנה (7 בינואר)

קיבל את פרס לנין על סדרת ספרים בפיזיקה תאורטית (יחד עם י.מ. ליפשיץ) (אפריל). זכה בפרס נובל בפיזיקה "על התאוריות החלוציות שלו בתחום חומר מעובה, ובייחוד הליום נוזלי" (נובמבר).

  • 1 באפריל 1968 — נפטר.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90%D7%95

О Lev Landau (русский)

Лев Давидович Ландау (часто именуемый коллегами-физиками Дау; 9 (22) января 1908, Баку — 1 апреля 1968, Москва) — советский физик-теоретик, основатель научной школы, академик АН СССР (избран в 1946). Лауреат Нобелевской премии по физике 1962 года.
Герой Социалистического Труда (1954). Лауреат медали имени Макса Планка (ФРГ) (1960), премии Фрица Лондона (1960), Ленинской (1962) и трёх Государственных премий (1946, 1949, 1953). Иностранный член Лондонского королевского общества (1960), Национальной академии наук США (1960), Датской королевской академии наук (1951), Королевской академии наук Нидерландов (1956), Американской академии искусств и наук (1960), Академии наук «Леопольдина» (1964), Французского физического общества и Лондонского физического общества.
Ландау создал многочисленную школу физиков-теоретиков. К числу его учеников принадлежат Е. М. Лифшиц, А. А. Абрикосов, Л. П. Горьков, И. Е. Дзялошинский, И. М. Лифшиц, И. Я. Померанчук, И. М. Халатников, А. Ф. Андреев, А. И. Ахиезер, В. Б. Берестецкий, С. С. Герштейн, Б. Л. Иоффе, Ю. М. Каган, В. Г. Левич, Л. А. Максимов, А. Б. Мигдал, Л. П. Питаевский, Р. З. Сагдеев, Я. А. Смородинский, К. А. Тер-Мартиросян, Ласло Тисса и др.

Именем Ландау назван Институт теоретической физики РАН.
Инициатор создания и автор (совместно с Е. М. Лифшицем) фундаментального классического Курса теоретической физики, выдержавшего многократные издания и изданного на 20 языках.

Арестован 28 апреля 1938 г.

Приговор: освобожден 28.04.1939 по ходататйству П.Л.Капицы

~ Источник: Лев Ландау. Год в тюрьме // Известия ЦК КПСС. 1991. №3, Горобец Б. Круг Ландау. М., СПб. 2006

~ Жертвы политического террора в СССР, 4-ое издание

view all

Lev Landau's Timeline

1908
January 22, 1908
Baku, Azerbaijan
1968
April 1, 1968
Age 60
Moscow, город Москва, Russia
????