Marcel Janco

https://en.wikipedia.org/wiki/Marcel_Janco

Marcel Janco (German: [ma%C9%90%CC%AF%CB%88s%C9%9Bl ˈjaŋko], French: [ma%CA%81s%C9%9Bl ʒɑ̃ko], common rendition of the Romanian name Marcel Hermann Iancu pronounced [mar%CB%88t%CD%A1%CA%83el ˈherman ˈjaŋku], also Ianco, Janko or Jancu; May 24, 1895 – April 21, 1984) was a Romanian-born Israeli visual artist, architect and art theorist. Janco was the co-inventor of Dadaism and a leading exponent of Constructivism in Eastern Europe.

In the 1910s, he co-edited the Romanian art magazine Simbolul. Janco was a practitioner of Art Nouveau, Futurism and Expressionism. He parted with Dada in 1919, when he and painter Hans Arp founded a Constructivist circle, Das Neue Leben. He was one of the founders of Contimporanul, an influential tribune of the Romanian avant-garde advocating a mix of Constructivism, Futurism and Cubism. Janco developed new ideas of urban planning and designed major landmarks in downtown Bucharest. He worked in many art forms, including illustration, sculpture and oil painting.

Janco was one of the leading Romanian Jewish intellectuals of his generation. Targeted by antisemitic persecution before and during World War II, he immigrated to Mandatory Palestine in 1941. He won the Dizengoff Prize and Israel Prize, and was a founder of the Ein Hod art colony.

______________________________________________________________________

ויקיפדיה

מרסל ינקו (24 במאי 1895 - 21 באפריל 1984) היה צייר, תאורטיקן אומנות, ארכיטקט ואדריכל ישראלי ורומני. יליד רומניה. ממייסדי זרם ה"דאדא" באומנות, ממנהיגי הקונסטרוקטיביזם במזרח אירופה. ב1910 הוא והמשוררים טריסטן צארה ולון וינה התחילו לכתוב טור שבועי במגזין האומנות הרומנית "Simbolul". את עבודותיו הראשונות הקדיש לזרם אר נובו אבל אחר כך מצע את דרכו לזרמי הפוטוריזם והאקספרסיוניזם, לפני שהתחיל להקדיש את כל מפעל חייו באומנות לזרם דאדאיזם. לימים הפכו ינקו ולון וינה, חברו לעט בעיתון "Simbolul" קיבלו את משרת העריכה בעיתון "Contimporanul", המגזין המוביל של תנועת האוונגרד הרומניה. בזמן שכתב בעיתון הרומני חזה לראשונה את חזונו לתיכון אורבני. חבר בתנועת "אופקים חדשים" ומייסד כפר האמנים עין הוד

ביוגרפיה

מרסל ינקו נולד ב-24 במאי 1895 בבוקרשט תחת השם מרצ'ל הרמן ינקו כבן הבכור מבין שלושת ילדיהם של הסוחר המבוסס הרמן צבי ינקו ושל רחל לבית יוסטר. אחריו נולדו עוד שני אחים, יוליו וג'ורג'ה ובת אחת, לוצ'יה. למד בבית הספר היסודי ע"ש גאורגה שינקאי ובו זמנית מיוזמת אימו קיבל שיעורים פרטיים לפסנתר ובנוסף, שיעורים לציור מהצייר והקריקטוריסט הידוע יוסיף איסר. כבר בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון "גיאורגה לאזר", בשנת 1912, הפיק ינקו, יחד עם טריסטן צארה ויון ויניה (Ion Vinea), פולדי שאפייה וז'אק קוסטין, כתב עת נונקונפורמיסטי בשם סימבולול ("הסימבול"). ינקו הגיע לציריך בשנת 1915, כדי ללמוד אדריכלות במכון הפוליטכני. הצטרפו אליו בציריך גם שני אחיו , ז'ול וז'ורז'. מרסל השתתף במפגשים האמנותיים של קברט וולטר, שם הכיר את הנס ארפ ופגש שוב את טריסטן צארה והיה ממקימי קבוצת "אמנים רדיקליים" בה היו שותפים גם טריסטאן צארה, הוגו באל, ארפ, אלברטו ג'אקומטי ועוד. מהקבוצה הזאת צמחה תנועת הדאדא. התנועה הייתה אוונגרדית ומעוררת סערה, והובילה את האמנות, הספרות והשירה לסדרה של חידושים

בשנת 1921 עבר ינקו לפריז ונפרד מתנועת ה"דאדא". בשנת 1922 חזר לרומניה והיה ממקדמי אמנות האוונגרד. הוא לקח חלק בחוג שהנהיג המשורר יון וינאה, שהפיק את כתב העת "קונטימפורנול" Contimporanul בין השנים 1924 - 1936. ינקו השתתף בתערוכות שאירגנה הפסלת מיליצה פטרשקו

יצירותיו המוקדמות עוסקות ביחסים שבין צורה וצבע. סגנונו באותה תקופה כלל גם טכניקות של קולאז' ואסמבלאז' ושימוש בחומרים כגון בדי יוטה, צבעים, חבלים ועוד. עם עלייתו לארץ ישראל בשנת 1941 הושפע מהנופים והמראות והחל לצייר בסגנון פיגורטיבי יותר נושאים הקשורים לארץ ישראל ולמדינת ישראל המתפתחת כגון חיילים, צופרים ועוד, בסגנון השואב מן הקוביזם והאקספרסיוניזם. בנוסף עבד בעיריית תל אביב ולאחר מכן במשרד ראש הממשלה והיה אחראי במידה רבה לאיתור מקומות להקמת פארקים לאומיים. היה ממייסדי כפר האמנים בעין הוד (אותו גילה באחד ממסעות האיתור שלו) וללא ספק הדמות הדומיננטית ביותר שפעלה בו. בשנת 1952 השתתף בביאנלה של ונציה. הוא אירגן את קבוצת "אופקים חדשים" ואת קבוצת היצירה האמנותית של עין הוד

ינקו גם יצר תבליטים ובתחום האדריכלות ראוי לציין את "בית יוסטר", שבנה בשנת 1929 בבוקרשט

בשנות חייו האחרונות הוקם בעין הוד מוזיאון ינקו דאדא המוקדש ליצירותיו ולסגנון הדאדאיסטי. במוזיאון ישראל קיימות כמה עבודות מתקופת הדאדא

ינקו חתן פרס ישראל לציור לשנת התשכ"ז. הוא גם קיבל את פרס דיזנגוף מטעם עיריית תל אביב

הוא נפטר בעין הוד ב-21 באפריל 1984