Marilyn Monroe

Los Angeles, Los Angeles County, California, United States

How are you related to Marilyn Monroe?

Connect to the World Family Tree to find out

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Norma Jeane Mortenson

Hebrew: (מורטנסון בייקר) מונרו נורמה ג'יין מרילין
Also Known As: "Marilyn Monroe"
Birthplace: Los Angeles County Hospital, Los Angeles, Los Angeles County, California, United States
Death: August 04, 1962 (36)
At home, 12305 Fifth Helena Drive, Los Angeles, Los Angeles, California, United States (acute barbiturate poisoning)
Place of Burial: 1218 Glendon Avenue, Los Angeles, Los Angeles County, California, United States
Immediate Family:

Daughter of Gladys Pearl Baker Mortensen Eley
Ex-wife of James Dougherty; Joe DiMaggio and Arthur Miller
Half sister of Marilyn Munroe; Robert Jasper Baker and Berniece Baker Miracle

Occupation: Actor, model, comedian, film producer, singer
Managed by: Private User
Last Updated:
view all 22

Immediate Family

About Marilyn Monroe

Marilyn Monroe (born Norma Jeane Mortenson) was an American actor, model and singer. Famous for playing comedic "blonde bombshell" characters, she became one of the most popular sex symbols of the 1950s and early 1960s and was emblematic of the era's sexual revolution. She was a top-billed actress for only a decade, but her films grossed $200 million (equivalent to $2 billion in 2020) by the time of her death in 1962. Long after her death, she continues to be a major icon of pop culture. In 1999, the American Film Institute ranked Monroe sixth on its list of the greatest female screen legends from the Golden Age of Hollywood.

Born and raised in Los Angeles, Martin Mortensen was Monroe's legal father. DNA research unrecognized by the Monroe estate and questioned by some geneticists for its methodology has suggested Stanley Gifford as her biological father; see for information.

Monroe spent most of her childhood in foster homes and an orphanage; she married at age 16. She was working in a factory during World War II when she met a photographer from the First Motion Picture Unit and began a successful pin-up modeling career, which led to short-lived film contracts with 20th Century Fox and Columbia Pictures. After a series of minor film roles, she signed a new contract with Fox in late 1950. Over the next two years, she became a popular actor with roles in several comedies, including As Young as You Feel and Monkey Business, and in the dramas Clash by Night and Don't Bother to Knock. She faced a scandal when it was revealed that she had posed for nude photos before she became a star, but the story did not damage her career and instead resulted in increased interest in her films.

By 1953, Monroe was one of the most marketable Hollywood stars; she had leading roles in the film noir Niagara, which focused on her sex appeal, and the comedies Gentlemen Prefer Blondes and How to Marry a Millionaire, which established her star image as a "dumb blonde". The same year, her nude images were used as the centerfold and on the cover of the first issue of Playboy. She played a significant role in the creation and management of her public image throughout her career, but she was disappointed when she was typecast and underpaid by the studio. She was briefly suspended in early 1954 for refusing a film project but returned to star in The Seven Year Itch (1955), one of the biggest box office successes of her career.

When the studio was still reluctant to change Monroe's contract, she founded her own film production company in 1954. She dedicated 1955 to building the company and began studying method acting under Lee Strasberg at the Actors Studio. Later that year, Fox awarded her a new contract, which gave her more control and a larger salary. Her subsequent roles included a critically acclaimed performance in Bus Stop (1956) and her first independent production in The Prince and the Showgirl (1957). She won a Golden Globe for Best Actress for her work in Some Like It Hot (1959), a critical and commercial success. Her last completed film was the drama The Misfits (1961).

Monroe's troubled private life received much attention. She struggled with addiction and mood disorders. Her marriages to retired baseball star Joe DiMaggio and to playwright Arthur Miller were highly publicized, and both ended in divorce. On August 4, 1962, she died at age 36 from an overdose of barbiturates at her home in Los Angeles. Her death was ruled a probable suicide, although several conspiracy theories have been proposed in the decades following her death. (Wikipedia, CC BY-SA 3.0)


  • "Marilyn Monroe." Wikipedia, revision of 2 November 2021. < link > Accessed 14 November 2021.

About Marilyn Monroe (עברית)

מרילין מונרו

''''''(באנגלית: Marilyn Monroe;‏ 1 ביוני 1926 – 5 באוגוסט 1962) הייתה שחקנית, דוגמנית וזמרת אמריקאית. עם לידתה ניתן למונרו השם נורמה ג'ין מורטנסן (הוטבלה בשם נורמה ג'ין בייקר). הנוכחות הבימתית שלה, יופייה, מאהביה הנודעים ומותה המסתורי הפכו אותה לסמל מין ולאייקון פופ נודע של התרבות הפופולרית.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 תהילה 3 חיים אישיים 4 מותה 5 פילמוגרפיה 6 קישורים חיצוניים 7 הערות שוליים ביוגרפיה נולדה בשם נורמה ג'ין בייקר בבית חולים בלוס אנג'לס שבארצות הברית.

אמה, גלאדיס פרל מונרו, נולדה במקסיקו. היא נישאה לראשונה לג'ספר בייקר במאי 1917, ונולדו להם שני ילדים: רוברט (שנולד ב-1918) וברניס (שנולד ב-1919). לאחר שהתגרשו, עבר בייקר עם הילדים לקנטקי. גלאדיס מונרו עברה לשם גם כן, כדי להתקרב לילדיה, ולאחר זמן מה שבה ללוס אנג'לס, שם נישאה למרטין אדוארד מורטנסון ב-11 באוקטובר 1924. הם נפרדו לאחר שנה, לפני הולדתה של נורמה ג'ין, והתגרשו במרץ 1927.

גלאדיס מונרו התקשתה לגדל את נורמה ג'ין ולא הצליחה לשכנע את אמה לגדל אותה, לכן מסרה אותה למשפחת אומנה. הוריה האומנים, אלברט ואידה בולנדר, גידלו אותה על ערכי הנצרות האוונגליסטית, והיא גדלה אצלם עד גיל 7. אמה ביקרה אותה בכל שבת. היא לקחה אותה בחזרה לאחר שקנתה בית (1933), אך מספר חודשים לאחר המעבר סבלה האם מהתמוטטות עצבים. לאחר שאושפזה, חברתה הטובה של האם, גרייס מק'קי (לימים: גודארד), הפכה לאפוטרופוסית של נורמה ג'ין. מק'קי נישאה ב-1935, אז נשלחה נורמה ג'ין לבית יתומים בלוס אנג'לס, שם שהתה עד גיל 11. מאוחר יותר נשלחה לאורך השנים למספר משפחות אומנה.

ב-1942 חזרה נורמה ג'ין אל משפחת גודארד, למדה בתיכון והתחברה עם ג'יימס דוהרטי, בנם של השכנים. כאשר עמדה משפחת גודארד לעקור למערב וירג'יניה, הציעה גרייס שנורמה ג'ין תישאר בקליפורניה ותתחתן עם ג'יימס בנישואים פיקטיביים, כדי שלא תצטרך לעבור לבית יתומים או למשפחת אומנה. הזוג התחתן שבועיים לאחר יום הולדתה ה-16 של נורמה ג'ין.

ב-23 בפברואר 1956 בגיל 29, שינתה את שמה למרילין מונרו באופן רשמי.

תהילה כאשר בעלה הראשון, דוהרטי, נלחם במלחמת העולם השנייה, החלה נורמה ג'ין לעבוד במפעל מטוסים. במפעל זה היא נקלטה בעין הצלם דייוויד קונובר, שזיהה מיד את הפוטנציאל שלה כדוגמנית. היא חתמה עם סוכנות הדוגמניות "בלו בוק" והפכה לאחת מהדוגמניות המצליחות ביותר שלהם, כאשר היא הופיעה על גבי מאות שערי מגזינים.

נורמה ג'ין שאפה בעיקר להיות שחקנית. היא הוצגה בפני אנשי אולפני "פוקס המאה ה-20" על ידי צייד הכשרונות בן ליון, שארגן לה שם מבחן בד. היא עברה את המבחן בהצלחה, והוצע לה חוזה סטנדרטי של חצי שנה בו הרוויחה 75 דולר לשבוע. בשלב זה של הקריירה שינתה נורמה ג'ין את שמה: היא בחרה בשמה הפרטי של השחקנית מרילין מילר, ובשם הנעורים של אמה, מונרו. בשנת 1946 הופיעה לראשונה בשם מרילין מונרו.

במהלך חצי השנה הראשונה שלה באולפני פוקס, לא הזדמן לה לעבוד כשחקנית. היא עסקה בלימוד רזי המקצוע, לרבות עיצוב שיער, איפור, ביגוד ותאורה. עם סיום החוזה הראשון שלה, הוחלט בפוקס לחדשו לחצי שנה נוספת, במהלכה היא הופיעה בשני סרטים ("סקדה הו, סקדה היי" ו"שנים מסוכנות"), שלא זכו להצלחה, ובסיום החוזה השני שלה החליטו אנשי פוקס שאין בכוונתם להחתימה על חוזה שלישי.

מונרו השקיעה את זמנה בדוגמנות, החלה את דרכה כדוגמנית עירום בלוחות קיר[1] וכך יצרה לעצמה רשת של קשרים חברתיים ברחבי הוליווד. היא חתמה על חוזה של חצי שנה בחברת קולומביה, ולוהקה לסרט "נשות המקהלה" שיצא ב-1948, אך גם הוא נחל כישלון בהכנסות. בשלב זה בקריירה פגשה מונרו את ג'וני הייד, אחד מהסוכנים המובילים בהוליווד, שהשיג לה חוזה נוסף בפוקס (לאחר ש-MGM דחו אותה). ראש האולפנים, דריל זאנוק, החל להתעניין בה במיוחד לאחר שביצעה סצנות בסרטים "הכל אודות חוה" ו"ג'ונגל האספלט", שיצאו ב-1950.

ב-1952 הציע זאנוק למונרו לככב בתפקיד ראשי ראשון בסרט באורך מלא, "אל תטרח להקיש". בסרט זה היא גילמה שמרטפית שתוקפת את הילדה עליה היא שומרת. מונרו זכתה לביקורות מעורבות על תפקידה; אך על אף המחלוקת בין המבקרים לגבי יכולותיה כשחקנית, מעטות היו המחלוקות בנוגע לסקס-אפיל שלה. מונרו כיכבה לאחר מכן בסרט עם תקציב גדול, "ניאגרה", ב-1953; מבקרי הסרט שיבחו את הנוכחות הבימתית והכריזמה שלה בסרט זה.

בתקופה זו החלו להתפרסם תמונות עירום שלה, שצולמו על ידי טום קלי כאשר הייתה אלמונית; יו הפנר פרסם אותן בגיליון הראשון של המגזין "פלייבוי", אשר הודפס בדצמבר 1953. המגזין, שהפך ללהיט, גרם לחשיפה רבה של התמונות, ולפרסום רב של תמונות שונות של מונרו בעיתונות. מונרו נודעה בגישתה הרגועה בנוגע לתמונות העירום (כאשר היא נשאלה מה לבשה לצילומים, ענתה "שאנל מספר 5").

הסרטים "גברים מעדיפים בלונדיניות" ו"איך להינשא למיליונר" שפורסמו ב-1953, הפכו את מונרו לאחת השחקניות הידועות ביותר בעולם בתקופתה. עם זאת, שני הסרטים הבאים שלה לא הצליחו כמצופה בקופות. לאחר צילום הסרט "חטא על סף ביתך" ב-1955, העדיפה מונרו לשנות את תדמית "הבלונדינית המטומטמת" שכיכבה בתפקידים שקיבלה מזאנוק בסרטיו, והיא עזבה את הוליווד ואת החוזה שלה ועברה לניו יורק כדי ללמוד משחק. בפוקס סירבו לתנאים שהציבה להם לחתימת חוזה חדש, ודרשו ממנה לחזור לאולפן ולשחק בסרטים שלטענתה לא התאימו לה. אך לאחר ש"חטא על סף ביתך" הגיע לפסגת שוברי הקופות, ובמקביל כוכבות אחרות של האולפן כמו ג'יין מנספילד ושרי נורת' לא הצליחו לשחזר את הצלחתה של מונרו, החליטו בחברת פוקס להיענות לדרישותיה. הסרט הראשון תחת החוזה החדש היה "תחנת אוטובוס", ומונרו זכתה לשבחי המבקרים על תפקידה בו.

בתקופה זו היא הקימה לעצמה חברת הפקות משלה, "מרילין מונרו הפקות", יחד עם הצלם מילטון גרין. הסרט הראשון שיצא בחברה זו היה "הנסיך ונערת השעשועים", שאותו היא גם הפיקה. הסרט זכה לביקורות מעורבות. עם יציאת הסרט "חמים וטעים" ב-1959, שחזרה מונרו את הצלחת סרטיה הקודמים; על משחקה בסרט זכתה בפרס גלובוס הזהב. בסרט "יוצאי הדופן" שיצא ב-1961, היא שיחקה לצד קלארק גייבל, שמת זמן קצר לאחר מכן.

ב-1962 החלה מונרו להצטלם לסרט "יש דברים לתת" לצידם של דין מרטין וסיד צ'ריס; אך בתקופה זו היא נעדרה לעיתים קרובות מהצילומים, והבמאי ג'ורג' קיוקור החליט לפטרה. לבסוף הסרט לא יצא לאקרנים.

חיים אישיים

מונרו ובעלה השלישי ארתור מילר, 1956 מונרו נישאה לג'יימס דוהרטי ב-19 ביוני 1942 והתגרשה ממנו ב-1946. בספרים "האושר הסודי של מרילין מונרו" ו"נורמה ג'ין, באהבה", הצהיר דוהרטי על כך שהם היו מאוהבים ושהיו חיים באושר כל ימי חייהם אילולא סונוורה בחלומות על תהילה. היא, מצידה, טענה תמיד שנישואיהם היו "נישואי נוחות" שנכפו עליה בידי גרייס גודארד. בסרט שנעשה ב-2004 טען דוהרטי שהוא זה שהמציא את האישיות "מרילין מונרו", שמנהלי פוקס הכריחו אותה להתגרש ממנו, ושהיא תמיד השתוקקה לחזור אליו. עם זאת, אף אחד מכותבי הביוגרפיה שלה לא אישר טענות אלה, ואין הוכחה שבני הזוג נשארו בקשר לאחר פרידתם. דוהרטי עצמו נישא לאישה אחרת חודשים ספורים לאחר שמונרו התגרשה ממנו. הוא לא השתתף בהלווייתה, ונטען כי כאשר הודיעו לו על מותה, אמר "אני מצטער" והמשיך בסיורו כשוטר במשטרת לוס אנג'לס.

ג'ו דימאג'יו (משמאל למטה) ומרילין מונרו בירח הדבש שלהם בטוקיו (1954) ב-1951 ראה שחקן הבייסבול ג'ו דימאג'יו תמונה של מונרו עם שני שחקני בייסבול אחרים, ועם פרישתו מבייסבול ביקש מאיש יחסי הציבור שארגן את הצילום הקודם, לארגן עבורו פגישה איתה. הם נישאו ב-14 בינואר 1954 בסן פרנסיסקו אחרי שנים מתוקשרות ביותר של יחסים כ"ידועים בציבור".

נישואיהם היו מורכבים, וכללו מספר פרשיות קנאה ובגידות. דימאג'יו רצה להקים בית ומשפחה, אך שאיפתה של מונרו לתהילה הייתה חזקה יותר. ריצ'רד בן קרטר, שכתב ביוגרפיה על דימאג'יו, טען שכאשר מונרו צילמה את הסצנה הידועה בה מתנפנפת החצאית בסרט "חטא על סף ביתך" בניו יורק, מול מאות מעריצים, זעם בעלה שצפה במתרחש. כאשר הכריזה מונרו שבכוונתה להתגרש, פחות משנה לאחר חתונתם, היא צוטטה כאומרת "הקריירות שלנו פשוט התנגשו זו בזו".

היא פגשה את המחזאי האמריקאי-יהודי ארתור מילר ב-1950. ב-1956 מונרו עברה גיור רפורמי[2][3], כדי "לבטא את נאמנותה ולהתקרב יותר גם למילר וגם להוריו". לחברתה הקרובה, השחקנית סוזן סטרסברג, הסבירה ש"אני יכולה להזדהות עם היהודים. כולם תמיד רודפים אותם, לא משנה מה הם עושים. כמוני." היא נישאה לו בטקס אזרחי ב-29 ביוני 1956, ובטקס יהודי רפורמי ב-1 ביולי. מונרו התייחסה לעצמה בתור "יהודיה אתאיסטית". בעקבות הגילוי שמונרו המירה את דתה ליהדות, הודיעה ממשלת מצרים שהחליטה לאסור את הקרנת סרטיה בתחומה. לאחר גירושיה ממילר, סממני היהדות היחידים בחייה היו מזוזה ומנורה בביתה. מאוחר יותר סיפר מילר: "הרב היה רב רפורמי או ליברלי והוא ישב עם מרילין במשך שעתיים, וזה היה הכל... אני לא חושב שאפשר לומר שנהייתה יהודיה, אבל למרות זאת היא לקחה את זה ברצינות. הייתי אומר שרצתה להצטרף אלי ולהיות חלק מחיי"[4].

כאשר מונרו ומילר חזרו מאנגליה לאחר צילומים של סרטה שם, התברר שהיא בהריון. מונרו סבלה מאנדומטריוזיס, וכתוצאה מכך הופסק הריונה כדי להציל את חייה. הריון נוסף הסתיים בהפלה טבעית. מונרו הייתה המפרנסת העיקרית שלהם, ואף מימנה את דמי המזונות לאשתו הראשונה של מילר. מילר כתב עבורה תסריט לסרט "The Misfits", אך עד לתחילת הצילומים הנישואים ביניהם כבר היו הרוסים. גירושיהם היו לרשמיים ב-1961.

לאחר פרידתה ממילר חזר דימאג'יו לחייה. בפברואר 1961 היא אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי במנהטן בהמלצת הפסיכיאטר שלה. במהלך ימי האשפוז היא יצרה קשר עם דימאג'יו, שדאג להעבירה לבית חולים. היא שהתה שם 3 שבועות וכשהשתחררה היא הצטרפה לדימאג'יו בעבודתו בפלורידה כמאמן קבוצת בייסבול. הזוג טען בפני התקשורת שהם רק חברים ושאין בכוונתם להינשא מחדש. במאי אותה שנה היא עברה ניתוח בחצוצרות וחודש לאחר מכן עברה ניתוח בכיס המרה. לאחר מכן היא חזרה לקליפורניה והתגוררה בדירה שכורה עד להחלמתה.

במהלך נישואיה נטען כי ניהלה רומנים עם מפורסמים רבים בהוליווד, ביניהם לורנס אוליבייה, איב מונטאן, טוני קרטיס, ולקראת סוף חייה - גם עם האחים ג'ון ורוברט קנדי[5].

מותה הפסיכיאטר שלה, ראלף גרינסון, מצא אותה מתה ב-5 באוגוסט 1962, בגיל 36, בביתה שבברנטווד, קליפורניה. החוקר שביצע את הניתוח לאחר המוות ייחס את מותה למנת יתר של סמי הרגעה, ושיער כי מונרו התאבדה.

כמו ברצח קנדי (1963), גם סביב מותה של מונרו התפתחו תאוריות קונספירציה שונות. יש שטענו כי נרצחה כתוצאה מקשריה עם משפחת קנדי ובמיוחד נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי, לאור רומן שניהלה עמו בזמן נישואיו[6]. בהמשך נחשפו מסמכים של הבולשת הפדרלית האמריקנית, מהם עולה שהארגון חשד שמונרו נוטה לקומוניזם, עקב קשרים שיצרה עם איל הון בדרום אמריקה בעל נטיות שמאלניות. לפי התאוריה, חשד זה הפך אותה, כפילגשם של ג'ון ורוברט קנדי במקביל, לסיכון לאומי.


מרילין מונרו בסרט "חמים וטעים" (1959)

מרילין מונרו ב"חטא על סף ביתך" (1955) שנים מסוכנות - 1947 סקודה הו, סקודה היי - 1947 הדשא הירוק של ויומינג - 1947 נשות המקהלה - 1947 אהבה שמחה - 1949 כרטיס לטומהוק - 1950 ג'ונגל האספלט - 1950 כדור האש - 1950 הכל אודות חוה - 1950 הפנייה הימנית - 1950 הסיפור של העיירה הביתית - 1951 צעירה כמו שאתה מרגיש - 1951 קן אהבה - 1951 בוא נעשה את זה חוקית - 1951 רעש על ידי הלילה - 1952 אנחנו לא נשואים! - 1952 אל תטרח לדפוק - 1952 עסקי קופים - 1952 הבית המלא של או. הנרי - 1952 ניאגרה - 1953 גברים מעדיפים בלונדיניות - 1953 איך להינשא למיליונר - 1953 נהר ללא חזרה - 1954 אין עסקים כמו עסקי השעשועים - 1954 חטא על סף ביתך - 1955 תחנת אוטובוס - 1956 הנסיך ונערת השעשועים - 1957 חמים וטעים - 1959 בוא נעשה אהבה - 1960 יוצאי הדופן - 1961 משהו חייב לקרות - 1962 באהבה מרילין (סרט תיעודי) - 2013

איור מאת דנאור שטרוזמן, 2017 קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מרילין מונרו ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרילין מונרו Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי

של מרילין מונרו icon.png מרילין מונרו , באתר (באנגלית) Allmusic Favicon.png מרילין מונרו , באתר AllMusic (באנגלית) MusicBrainz Logo 2016.svg מרילין מונרו , באתר MusicBrainz (באנגלית) מרילין מונרו , באתר Discogs (באנגלית) מרילין מונרו , באתר Genius IMDB Logo 2016.svg מרילין מונרו , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) מרילין מונרו , באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי Allmovie Logo.png מרילין מונרו , באתר AllMovie (באנגלית) Rotten Tomatoes logo.svg מרילין מונרו , באתר Rotten Tomatoes (באנגלית) מרילין מונרו , באתר Metacritic (באנגלית) מרילין מונרו , באתר (באנגלית) גיבור תרבות
תוכנית רדיו המוקדשת כולה למרילין מונרו, בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת: להאזנה דפנה עבר-הדני, מרילין מונרו: גיבורה קורבן , באתר הספרייה הווירטואלית של מטח דן לחמן, מרילין מונרו בת שמונים , באתר e-mago nrg מעריב, "מרילין מונרו אולצה להתאבד" , באתר nrg‏, 19 במרץ 2007 מרילין מונרו מעשנת מריחואנה - בצבע , באתר ynet, 1 בדצמבר 2009 אלי אשד, מותה של מרילין מונרו , באתר "רשימות", 28 בדצמבר 2009 אבנר שפירא, תערוכה חדשה בפרנקפורט מציגה: חפציה האישיים של מרלין מונרו , באתר הארץ, 23 בדצמבר 2010 אבנר שביט‏, "השבוע שלי עם מרילין": הסיפור העצוב של מרילין מונרו , באתר וואלה! NEWS‏, 3 בינואר 2012 דנה קסלר, הבלונדינית הסודית: מילון מרילין מונרו השלם , באתר nrg‏, 3 בינואר 2012 נירית אנדרמן, מה שלא ידענו על מרילין מונרו , באתר הארץ, 17 בינואר 2013 יואב פרידמן, יומניה הסודיים של מרילין מונרו , באתר nrg‏, 18 בינואר 2013 מרילין מונרו , באתר "Find a Grave" (באנגלית) הערות שוליים
עורך: רנן שור, מונרו מרילין, האינציקלופדיה הישראלית הכללית החדשה 2, כתר ירושלים, 1987, עמ' 382
When Marilyn Monroe Became a Jew , Reform Judaism Magzine, 2010.(הקישור אינו פעיל, 24.10.2019)
דנה קסלר, הבלונדינית הסודית: מילון מרילין מונרו השלם , nrg, ‏3 בינואר 2012
Jeffery Meyers, The Genius and the Goddess: Arthur Miller and Marilyn Monroe , University of Illinois Press, מהדורה ראשונה, 2012
ניב שטנדל, הבלונדינית הסודית: 6 דברים שלא רציתם לדעת על מרילין מונרו , באתר Xnet, ‏1 בנובמבר 2014
מרילין מונרו לאשתו של קנדי: שוכבת עם בעלך


Marilyn Monroe (born Norma Jeane Mortenson) was an American actor, model, and singer. Famous for playing comedic "blonde bombshell" characters, she became one of the most popular sex symbols of the 1950s and early 1960s and was emblematic of the era's changing attitudes towards sexuality. Although she was a top-billed actress for only a decade, her films grossed $200 million (equivalent to $2 billion in 2019) by the time of her unexpected death in 1962. More than half a century later, she continues to be a major popular culture icon.

view all 12

Marilyn Monroe's Timeline

June 1, 1926
Los Angeles County Hospital, Los Angeles, Los Angeles County, California, United States
August 4, 1962
Age 36
At home, 12305 Fifth Helena Drive, Los Angeles, Los Angeles, California, United States
August 8, 1962
Age 36
Westwood Memorial Park, Corridor of Memories #24, 1218 Glendon Avenue, Los Angeles, Los Angeles County, California, United States