Moshe Piamenta

ויקיפדיה

ויקיפדיה

משה פיאמנטה (‏13 באפריל 1921 – 3 באוגוסט 2012) היה פרופסור לבלשנות השפה הערבית. חתן פרס ישראל לחקר המזרחנות

ביוגרפיה

נולד בשכונת נחלת צבי בירושלים ליוסף, מפקח על בריאות הציבור, ולרחל לבית כהן-סית. בסמוך לשכונת מגוריהם נחלת שמעון, הגובלת בשכונת שייח' ג'ראח, התגוררו משפחות ערביות ומשפחות עולים ממדינות דוברות ערבית (סוריה, עיראק, תימן ומרוקו). במהלך השנים למד בבית ספר אנגליקני שקיים מיסיון, בית ספר יסודי איטלקי, מטעמו נשלח גם למחנות לימוד באיטליה הפשיסטית, בפנימיית הקווייקרים ברמאללה ובתיכון "טרה סנטה". יחד עמו למדו יהודים, ערבים ובדואים. בבגרותו בחר ללמוד לימודי תואר שני בשפה וספרות ערבית ולימודי לשון עברית ותרבות האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים (1940–1946). בין השנים 1940–1944 עבד פיאמנטה כקצין מודיעין במחלקת העלייה של ממשלת המנדט הבריטי. בשנים 1945–1947 שימש מורה בבתי ספר בירושלים (בית החינוך של זרם העובדים, בית הספר "במעלה" ובית הספר התיכון שליד סמינר המורים בבית הכרם). לאחר מכן, משנת 1946 ועד לקום המדינה, שימש מטעם ארגון "ההגנה" כסגן ראש המחלקה הערבית בירושלים. בשנת 1948 גויס לצה"ל ושירת בחיל המודיעין. באותה שנה היה למזכיר הראשי במחלקה לחינוך, תרבות והסברה של משרד המיעוטים בממשלת ישראל. בין השנים 1949–1959 שימש מתרגם ראשי ומזכיר המדור הערבי בכנסת. בתקופה זו חיבר, בהוצאת משרד ראש הממשלה, מילון עברי-ערבי לנוהל פרלמנטרי ולניהול ישיבות

בשנת 1959 מונה למפקח במשרד החינוך והתרבות לבתי ספר תיכוניים באוכלוסייה הערבית. תפקידיו בכנסת ובמשרד החינוך נעשו לצד ראשית עבודתו האקדמאית, בהיותו חבר סגל האוניברסיטה העברית משנת 1950. בשנת 1958 הוענק לו תואר דוקטור, ובשנים 1965–1966 השתלם בבלשנות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. עד שנת 1989 היה חבר סגל האוניברסיטה העברית, ובמהלך תקופה זו הוענק לו תואר פרופסור חבר (1969) ותואר פרופסור מן המניין (1979). בין השנים 1970–1975 היה גם פרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן. ב-1989 פרש לגמלאות. לאחר צאתו לגמלאות הקדיש את זמנו למפעל הוצאת מילון לערבית תימנית בתר-קלאסית

פיאמנטה מונה לחבר המועצה לתרבות ואמנות במשרד החינוך והתרבות (1962–1965) ולחבר הוועדה העליונה לבדיקת צורכי חיל המודיעין (1967). במשרד החינוך והתרבות שימש חבר המועצה המדעית, מפקח מרכזי של לימודי הערבית (1976–1977) ויו"ר הוועדה לתוכניות לימודים בערבית (1977–1982). בין השנים 1980–1983 היה יועץ מדעי להוראת ערבית בטלוויזיה הלימודית

על עבודתו הוענקו לו פרס ירושלים לטיפוח מורשת עדות (1992) ופרס ישראל לחקר המזרחנות (1996).י

משפחתו

פיאמנטה נישא בשנת 1944 למלכה אלקלעי, ולהם שלושה ילדים. אחיו הם: המוזיקאי אלברט פיאמנטה ויהודה פיאמנטה, איש יחידה 101 ולאחר מכן איש השב"כ. בניו של יהודה הם יוסי ואבי פיאמנטה, חברי להקת פיאמנטה