Phil Spector

https://en.wikipedia.org/wiki/Phil_Spector

Phillip Harvey Spector (born Harvey Phillip Spector, December 26, 1939)[nb 1] is an American record producer, musician, and songwriter who developed the Wall of Sound, a music production formula he described as a Wagnerian approach to rock and roll. Spector was dubbed the "First Tycoon of Teen" by writer Tom Wolfe[3] and is acknowledged as one of the most influential figures in pop music history.[4] Later in his life, he became notorious for the 2003 death of actress Lana Clarkson, of which he was convicted of second degree murder.[5]

פיל ספקטור

' (באנגלית: Phil Spector; נולד כהארווי פיליפ ספקטור ב-26 בדצמבר 1939) הוא פזמונאי, מוזיקאי, גיטריסט ומפיק מוזיקלי יהודי-אמריקאי.

ספקטור החל להתפרסם בראשית שנות ה-60, והפך לאחד מהמפיקים המוזיקליים החשובים ביותר בהיסטוריה של מוזיקת הפופ. התרומה החשובה שלו ביותר בתחום ההפקה היא המצאת טכניקת ההקלטה היוצרת את "קיר הסאונד" (Wall of Sound). בין האמנים אותם הפיק ניתן למצוא את טינה טרנר, הביטלס (להם הפיק וערך את האלבום Let It Be) והראמונס.

ב-2009 הורשע ברצח מדרגה שנייה של השחקנית לנה קלארקסון (אנ') ב-2003, ונגזר עליו מאסר עולם.

תוכן עניינים 1 תחילת הדרך 2 מפיק מוזיקלי 3 חומת הצליל 4 אמצע שנות ה-60 5 החזרה 6 השנים המאוחרות 7 קישורים חיצוניים 8 הערות שוליים תחילת הדרך ספקטור נולד למשפחה יהודית ברובע הברונקס שבניו יורק. בהיותו בן תשע התאבד אביו והמשפחה עברה בעקבות האסון ללוס אנג'לס. כבר בגיל 16 החל ספקטור לעסוק במוזיקה; תחילה החל ללמוד ולנגן בגיטרה, ולאחר מכן הקים את להקתו הראשונה "הטדי בירס" עמם שר את להיטו הראשון "להכיר אותו פירושו לאהוב אותו" בשנת 1958.

בלהקת "הטדי בירס" חברו לספקטור שלושה מחבריו ללימודים בבית הספר התיכון בו למד. לאחר שחסכו חברי הלהקה מספיק כסף לשכירת אולפן הקלטות למשך שעתיים, הצליחה הלהקה הצעירה להקליט את שירה הראשון, בהפקתו של ספקטור, דבר שהוביל את הלהקה לחברת התקליטים "ארה". שירם הראשון בחברת ההקלטות היה שיר שכתב ספקטור על אביו "להכיר אותו משמעו לאהוב אותו". השיר הפך ללהיט והגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד לאחר שמכר למעלה ממיליון עותקים עד לסוף שנת 1958.

לאור ההצלחה הגדולה של סינגל הבכורה, הוחתמה הלהקה בחברת התקליטים "אימפריאל", אך הסינגל הבא שהוציאו "אינני זקוק לך עוד", הגיע למקום ה-91 במצעדי הפזמונים. הלהקה המשיכה להקליט עוד מספר שירים ואף הוציאו את האלבום "הטדי בירס שרים!", אך בשנת 1959 התפרקה הלהקה.

מפיק מוזיקלי לאחר פירוק הלהקה, עבר ספקטור מתפקיד של חבר להקה וכותב שירים לעמדת המפיק. הוא החל לעבוד בחברת ההפקות של ג'רי ליבר ומייק סטולר בבניין בריל וכך למד להכיר את אולפן ההקלטות. באותה תקופה החל להפיק הקלטות לזמרים שונים, בין השאר לריי פטרסון, לו הפיק את "קורינה, קורינה" שהגיע למקום ה-9 בשנת 1961, וכן לקרטיס לי לו הפיק את "עיני מלאכית קטנה" שהגיע למקום ה-7 במצעדי הפזמונים. במקביל, כתב יחד עם ג'רי ליבר את להיטו של בן אי קינג "הארלם הספרדית", וכן פעל כנגן גיטרה בהקלטות והופעות שונות.

בסתיו 1961 הקים ספקטור בשיתוף סיל את חברת התקליטים "תקליטי פילס" (שם החברה מכיל את שילוב שמות מקימיה). בתקופה זו, הפיק ספקטור את שירי להקת "הקריסטלס". שני השירים הראשונים שהפיק ללהקה הפכו מיד ללהיטים והגיעו למקומות 20 ו- 13 במצעדי הפזמונים. במקביל המשיך להפיק לאמנים אחרים; בשנת 1962 הפיק את אלבומה של קוני פרנסיס "אהבה מיד שנייה" שהגיע למקום ה-7. באותה שנה הצליח ספקטור עם הלהיט שהפיק ל"קריסטלס" "הוא מורד" שהגיע לפסגת מצעדי הפזמונים, כמו כן סיל פרש משותפותו בחברת התקליטים, ו"תקליטי פילס" הייתה בניהולו הבלעדי. בתקופה זו, המשיך ספקטור להפיק מספר גדול של שירים, שחלקם הפכו ללהיטים. על אף ההצלחה, מיעטה "תקליטי פילס" להפיק אלבומים שלמים, אך הבולט שבהם הוא האלבום שהורכב משיריהם של מספר מבצעים שונים "מתנת חג מולד בשבילך" שיצא בשנת 1963 וזכה להצלחה עצומה. בין השאר, מוקם האלבום במקום המכובד 142 במצעד 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים ברשימת הדירוג של המגזין רולינג סטון. ספקטור העדיף הפקת סינגלים על פני הפקת אלבומים, היות שטען שאלבום הוא "שני להיטים ועשרה קטעים של זבל". האלבום "מתנת חג מולד בשבילך" הופק, רק לאחר שספקטור היה בטוח באופן מוחלט כי ביכולתו להפיק אלבום שיהפך להצלחה אדירה בחג המולד של אותה שנה. האלבום יצא יום לאחר ההתנקשות בנשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי, דבר שפגע בתחילה בקצב מכירותיו, אך עם הזמן הפך האלבום ללהיט והוא נמכר היטב בתקופת חג המולד עד היום.

חומת הצליל סימן ההיכר באותה העת של פיל ספקטור היה מה שמכונה "חומת הצליל", טכניקת הפקה המאגדת שכבות על גבי שכבות של צליל. ספקטור הקליט שלל נגנים אשר ניגנו על כלי נגינה שונים, וכך יצר תזמורות שלמות על ידי שילוב ההקלטות והכפלת חלקים מהן, כך שהצליל שהתקבל נשמע כתזמורת רוק גדולה ורחבה.

כדי לייעל את מערך ההקלטות לאמנים השונים להם הפיק פזמונים, אירגן ספקטור קבוצת נגנים קבועה שפעלה תחת חסותו, והדריכה את האמנים ונגניהם קודם להקלטות. בין הנגנים הללו ניתן היה למצוא את ליאון ראסל, ג'ק ניטשה, הארי נילסון וכן סוני בונו. כמו כן, עבד ספקטור עם קבוצת פזמונאים, כך שפעמים אף קיבל קרדיט כשותף בכתיבת הפזמונים.

אמצע שנות ה-60 בשנת 1964 צפה ספקטור בהופעה חיה של להקת "הרונטס" (The Ronettes) בסן פרנסיסקו, בה התרשם עמוקות מהפוטנציאל הרב הטמון בלהקה, והחליט בו במקום לרכוש את חוזה ההקלטות של הלהקה, בחוזה זה גם רכש את הזכויות של להקת "רייצ'ס בראדרס". בראשית 1965 הצליח השיר "איבדת את תחושת האהבה" להגיע לראשי מצעדי הפזמונים, והיה הלהיט השני של חברת פילס שהגיע למקום הראשון במצעדי הסינגלים. הלהקה המשיכה להנפיק להיטים מצליחים, ביניהם הלהיט הגדול "אנצ'ינד מלודי" (שחזר והפך ללהיט עם הופעתו בסרט הקולנוע "רוח רפאים" בשנות ה-90, וחזר בשנית לראש מצעד הסינגלים בארצות הברית. עובדה זו השיבה גם את ספקטור - כמפיק הסינגל - לראש המצעד, 20 שנה לאחר שהלהיט האחרון שלו "דמיין" של ג'ון לנון, הגיע לראש המצעד. למרות ההצלחה, בחר ספקטור בשלב מסוים למכור את חוזה ההקלטות של "רייצ'ס בראדרס".

החוזה האחרון שחתם ספקטור לחברת פילס היה עם צמד של בעל ואשה: אייק וטינה טרנר בשנת 1966. האלבום שהפיק להם "ריבר דיפ מאונטן היי", נחשב בעיניו לפסגת יצירתו כמפיק.

עם הזמן, איבדה יכולת ההפקה של ספקטור את מקוריותה, הדרישה להשתתפותו של ספקטור בתחום ההפקה ירדה, וספקטור נעלם מן העין הציבורית. באותה העת, בשנת 1968 נשא לאשה את הסולנית של להקת "הרונטס" ורוניקה "רוני" בנט (כיום רוני ספקטור). שנה לאחר מכן הופיע גם בסרט "אדם בעקבות גורלו" בתפקיד סוחר סמים.

החזרה ב-1969 שב ספקטור לפעילות מוזיקלית, בחותמו על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים A&M. הסינגל הראשון שהצליח תחת הפקתו היה "פנינה שחורה" של סוני צ'ארלס והשח-מט.

בשנת 1970 הוזמן ספקטור על ידי מפיק להקת הביטלס אלן קליין לבריטניה, כדי להפיק את שיר הסולו של ג'ון לנון "אינסטנט קרמה" שהגיע לראשי מצעדי הפזמונים. בעקבות ההצלחה, הזמינו לנון וג'ורג' האריסון את ספקטור להתמודד עם הקלטות הפרויקט שנגנז באותה העת ונקרא "Get Back" ולהופכן לאלבום. ספקטור ביצע שינויים מרחיקי לכת בהקלטות על ידי שינויי עיבודי השירים, והתוצאה הייתה האלבום Let It Be שזכה להצלחה מסחרית מסחררת, והכיל את הלהיט "The Long And Winding Road", שהגיע למקום הראשון במצעדי הסינגלים. על אף ההצלחה, יש הטוענים כי השינויים מרחיקי הלכת שהכניס ספקטור בשירים, הם שהביאו לזירוז פירוקה של להקת הביטלס. במיוחד העיבוד שהעניק לשירו של פול מקרטני "The Long And Winding Road", לו ביקש מקרטני להעניק עיבוד מינורי, בעוד ספקטור הוסיף לשיר תזמורת ומקהלה. בשנת 2003 הוציא מקרטני את גרסתו לאלבום, שנקראה Let It Be... Naked, ושהעלים את עיבודיו של ספקטור.

מכל מקום, לנון והאריסון היו שבעי רצון מהתוצר שהביא ספקטור, והמשיכו לשתף עמו פעולה בפרויקטי הסולו של כל אחד מהם בנפרד, בראשית שנות ה-70 לאחר פירוקה של הלהקה. לג'ורג' האריסון הפיק ספקטור את אלבום הבכורה המשולש והמצליח שלו " All Things Must Pass" שהגיע לראש מצעדי המכירות בשנת 1970. האלבום כלל שני להיטים: "My Sweet Lord" שהגיע למקום הראשון במצעדי הפזמונים, ו"מה הם חיים" שהגיע למקום העשירי במצעדים. באותה שנה, הפיק ספקטור גם את אלבומו של לנון "John Lennon/Plastic Ono Band" שהגיע למקום ה-6 במצעדי המכירות והכיל צליל שונה מאוד, גס ופרוע.

בשנת 1971 מונה ספקטור למנהל בחברת התקליטים "אפל רקורדס", תפקיד בו נשא שנה אחת בלבד, אך במהלך התקופה הזו הפיק את הלהיט של לנון "כוח להמונים" ואת אלבומו הבא והמצליח של לנון "Imagine". כמו כן הפיק את הלהיט של האריסון "בנגלה דש" (מקום 23), ואת להיטה של אשתו שכתב האריסון "נסה קצת, קנה קצת". וכמו כן הפיק את הקונצרט למען בנגלדש שארגן האריסון ושתועד בסרט ובאלבום כפול.

שיתוף הפעולה של ספקטור עם לנון המשיך לסינגל שהוציא לנון לחג המולד Happy Xmas (War Is Over), ולאלבומו הלא מוצלח משנת 1972 "מתישהו בניו יורק" שהגיע רק למקום ה-48 במצעדי המכירות. שיתוף הפעולה בין השניים תם במהלך הקלטות האלבום "רוק'נ'רול" בשנת 1973. במהלך ההקלטות חווה ספקטור התמוטטות עצבים חמורה, שבעקבותיה שלף אקדח באולפן, השתולל ונעלם עם הקלטות האלבום. לנון השלים מאוחר יותר את ההקלטות לבדו.

השנים המאוחרות בשנת 1974 יסד ספקטור את הליבל "וורנר-ספקטור" בו הוחתמו אמנים כדוגמת שר, דיאון, הארי נילסון ואחרים. כמו כן, הוציא כמה הוצאות מחודשות לאלבומים ישנים. בין השאר הוציא מחדש כמה מההקלטות הטובות ביותר שהוציא בשנותיו המוקדמות, דבר שהשיב את המודעות לאיכויות ההפקה הייחודיות של ספקטור.

בשנת 1977 הפיק ספקטור את אלבומו של לאונרד כהן "Death of a Ladies' Man" שלא זכה להצלחה. ספקטור וכהן כתבו את האלבום במשותף אך לקראת סיום ההקלטות הסתכסכו וכהן גורש מן האולפן בטרם הסתיימה הקלטת הקולות. ב-1980 הפיק ספקטור את האלבום "סוף המאה" של להקת הראמונס. שנה לאחר מכן הפיק את אלבום הבכורה של יוקו אונו "עונות של זכוכית".

החל מראשית שנות ה-80 מיעט ספקטור לפעול, עבודותיו המעטות נעשו לאמנים כדוגמת סלין דיון (לאלבום שלא יצא בסוף אל הפועל) ל"סטארסילור" (2003) - להם הפיק חלקים באלבום בשל חילוקי דעות. פרויקט נוסף בו היה אמור להשתתף בוטל בעקבות משפט הרצח בו הואשם.

בפברואר 2003 נמצאה גופת השחקנית לנה קלארקסון ירויה בביתו של ספקטור שבקליפורניה. בעקבות זאת הואשם ברצח השחקנית. ב-14 באפריל 2009 הורשע ברצח מדרגה שנייה של השחקנית, במשפט שני שנערך לו, לאחר שבמשפט הראשון לא הצליחו המושבעים להגיע להכרעה[1]. ב-29 במאי 2009 נגזר עליו עונש של מאסר עולם, ונקבע כי יוכל להגיש בקשה לקיצור עונשו רק לאחר שירצה 19 שנות מאסר[2].

קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיל ספקטור בוויקישיתוף Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי

של פיל ספקטור F icon.svg פיל ספקטור , ברשת החברתית פייסבוק Allmusic Favicon.png פיל ספקטור , באתר AllMusic (באנגלית) MusicBrainz Logo 2016.svg פיל ספקטור , באתר MusicBrainz (באנגלית) פיל ספקטור , באתר Discogs (באנגלית) IMDB Logo 2016.svg פיל ספקטור , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) אלבומיו הבולטים שספקטור הפיק באתר ABCKO בן שלו, עכבר העיר אונליין, הרצח המתוזמר של פיל ספקטור , באתר הארץ, 21 באפריל 2009 יוני בינרט, אני חושב שהרגתי מישהי: סיפורו של פיל ספקטור , באתר nrg‏, 24 באפריל 2009 רון מיברג, קיר של תקווה: על פרשת פיל ספקטור , באתר nrg‏, 25 באפריל 2009 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A7...

----------------------------------------

https://en.wikipedia.org/wiki/Phil_Spector

Phillip Harvey Spector (born Harvey Phillip Spector, December 26, 1939)[nb 1] is an American record producer, musician, and songwriter who developed the Wall of Sound, a music production formula he described as a Wagnerian approach to rock and roll. Spector was dubbed the "First Tycoon of Teen" by writer Tom Wolfe[3] and is acknowledged as one of the most influential figures in pop music history.[4] Later in his life, he became notorious for the 2003 death of actress Lana Clarkson, of which he was convicted of second degree murder.[5]