Prof. Abraham/Avraham Shalom Yahuda

Is your surname Yahuda?

Research the Yahuda family

Prof. Abraham/Avraham Shalom Yahuda's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Prof. Abraham/Avraham Shalom Yahuda

Hebrew: אברהם שלום יהודה
Birthdate: (74)
Birthplace: Jerusalem, Israel - Palestine
Death: August 13, 1951 (74)
New Haven, Connecticut, US - United States
Immediate Family:

Son of Benyamin Yehezkal Yehuda and Rivka Bechora Yahuda
Husband of Etel Rachel JUDITH Yahuda
Brother of Yizhak Benjamin Yechezkel Yahuda; Sultana Massuda Sasson/Sassoon and Sha'ul Yahuda

Managed by: Carl A. Epstein
Last Updated:

About אברהם שלום יהודה (עברית)

http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/507

פרופ' אברהם שלום יהודה

נולד בירושלים, ז' תמוז תרל"ז (1877), לאביו ר' בנימין יחזקאל יהודה (שעלה מבגדאד בהיותו בן תשע עם אביו הנדיב ר' שלמה , גיסו של הנגיד דוד ששון, אבי משפחת ששון מבגדאד, הודו, שאנחאי ואנגליה ועם אמו רימה-ריינה , ידענית גדולה בתורה, בת פאראג' חיים מעאנה (נהרדעא העתיקה), מצאצאי יוסף בן-שושן נשיא, שהיה שר בארמונו של אלפונסו השמיני מלך קשטיליה בשנות 1166-1214) ולאמו בכורה-רבקה לבית ברגמן מעולי פרנקפורט שבגרמניה,

למד תורה מפי טובי המלמדים הספרדים והאשכנזים, שאביו שכר לו בתנאים מיוחדים (מלמדיו האשכנזים היו ; ר' מרדכי קובנר לחומש ורש"י, ואח"כ ר' בנימיןריבלין ור' יוסף הכהן ממינסק לגמרא). למד גם בביתהמדרש של זקנו החסיד ר' שלמה יחזקאל (ישיבת "חסדאל") והשתלם בישיבות חכמי ירושלים בש"ס ופוסקים. בהיותו בן 15 שכר לו אביו מורים ללמדו שפות לועזיות (אחד מהם היה חיים קלמי ), ובשפה הערבית, שהיתה שפת הדיבור בבית הוריו, השתלם בספרותה.

בשנת תרנ"ד פרסם ב"המליץ" את מאמרו הראשון על תועלת לשון כושית וערבית ובאותה שנה פרסם את ספרו הראשון "קדמוניות הערבים", ובשנה שלאחריה נדפס מאמרו הגדול על "נדיבי וגבורי ערב" בלוח ארץ-ישראל של הרא"מ לונץ.

בתרנ"ה יצא לגרמניה, למד בערים דארמשטאדט, פרנקפורט ע"מ ונירנברג והתכונן לאוניברסיטה. מראשית תרנ"ט ועד סוף תרסד למד באוניברסיטת שטראסבורג (באמצע למד שנה אחת בהיידלברג) את מדעי המזרח והוכתר בתואר דוקטור לפילוסופיה. בשנות לימודיו בא במגע עם טובי הסטודנטים הציונים מרוסיה (קלויזנר, טשרניחובסקי ועוד), היה פעיל בתנועה הציונית ובפעולות למען השפה העברית (בשיעורי ערב לדיבור עברי שיסד וניהל בפראנקפורט).

מקיץ תרס"ה ועד סוף תרע"ג היה מרצה בתנ"ך ובשפה העברית בבית-המדרש הגבוה לחכמת ישראל

רעיתו חנה גרינה בברלין, ובמחקריו שפרסם בכתבי-העת למדעי המזרח, נודע בחוגי המדע, כאחד הכוחות החשובים ביותר, עד כי. הפרופ' יצחק גולדציהר מבודאפשט, מזרחן בעל שם עולמי, המליץ עליו בפני ממשלת ספרד שתזמין אותו להוראה באוניברסיטת מדריד. מסוף תרע"ג ועד

סוף תרפ"א ישב בספרד, ואם כי סירב להחליף את נתינותו הבריטית בספרדית, עשו בו יוצא מהכלל, יסדו לו קתדרה באוניברסיטת מדריד לספרות ישראל ותולדותיה ומינוהו לפרופקסור מן המנין. הרצה בזמנים שונים גם באוניברסיטאות סוויליה וברצלונה והיה חבר האקדמיות להיסטוריה במדריד ובטולידו ובחברה הגיאוגרפית בליסאבון. נתקבל כמה פעמים לראיון אצל מלך ספרד והיה מכובד מאד בחוגי המדע והכהונה והודות להשתדלותו בפני מלך ספרד בשנות מלחמתהעולם הראשונה (יחד עם מכס נורדאו , שהוגלה אז מפארים לספרד בגלל נתינותו האוסטרית) פנה מלך ספרד בהשתדלות אישית אל וילהלם קיסר גרמניה לטובת יהודי ארץ-ישראל, והודות להתערבות רמת-מעלה זו הוכרח המצביא ג'מאל פחה לוותר על מזימתו ה"'נועזה" לגרש את יהודי ארץ-ישראל אל המדבר, כמו שעשה השלטון הטורקי לארמנים לשם השמדתם. כן ניתנו אז הוראות לצירים ולקונסולים של ספרד בארצות הלוחמות (בהן היתה ההגנה על נתיני מדינות האויב בידי ספרד) וביחוד בארץ-ישראל, שיתנו כל הגנה האפשרית בעין יפה וביד רחבה ליהודים הנרדפים.

בשנות שבתו בספרד ביקר וחיפש בספריות ובגניזות בערי ספרד העתיקות ואסף בהן חומר רב למחקריו על תולדות היהודים והתרבות הערבית בספרד. אחרי סיום המלחמה הוזמן להרצאות-אורח בקוליג' המלכותי בלונדון, באקדמיה הבריטית, באוניברסיטת אוכספורד ,ואח"כ גם לסדרות הרצאות באוניברסיטאות ליברפול, מנצ'סטר וקמברידג' על הנושאים: שפת התורה והתפתחותה ותרבות ישראל ותרבות ערב בספרד. בשנים מאוחרות יותר הוזמן להרצות באוניברסיטאות היידלברג, פרנקפורט ע"מ וציריך.

לתנועה הציונית הצטרף מראשיתה ובקונגרס הציוני הראשון בבזל בשנת תרנ"ז השתתף בתור ציר מהיידל

ברג, ובאותה הזדמנות בבר העיר להרצל על הצורך לחפש דרכים לבוא לידי הבנה עם הערבים ואף הציע את עזרתו בעניו זה. אחכ השתתף בעוד כמה קונגרסים, ובזמן הראשון אחרי הצהרת בלפור התיצב לצדו של נורדאו בדרישה להביא בהקדם את ההבטחה הבריטית לידי עובדה קיימת ולעשות לשם כך את המאמץ המדיני והארגוני הגדול ביותר, לבל ישאר עם ישראל בסוף ליד שוקת ריקה ושבורה. אולם כמוהו כנורדאו לא ניתנה להם דחקת רגל בהנהגה הציונית, שנהגה בדרך אחרת.

כשהחלו בשנים שאחרי מלחמת-העולם הראשונה ההכנות ליסוד המחלקה הראשונה של האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למדעי הרוח, הזמין אותו הועד המכין להורות בו תנ"ך ושפה וספרות ערבית, ולכן עזב בתרפ"א את משרתו הקבועה בספרד ועבר ללונדון עד לכשיגיע זמנו לשוב ירושלימה, ובינתים התקשר למחזורי הרצאות במוסדות מדעיים באנגליה ובאירופה, כנ"ל. (בעקב שינויים בתכנית המכון הנ"ל, ואולי גם מטעמים פוליטיים, לא זו בלבד שבוטלה הזמנתו להורות באוניברסיטה העברית ומאז לא נמצאה קתדרה בה בשבילו, אלא אפילו כאורח לחגיגת-הפתיחה המפוארת בתרפ"ה לא הוזמן).

בתרפ"א נשא לאשה את אטל יודיס מדרום-אפריקה מצאצאי רבי מרדכי יפה בעל ה"לבושים", עסקנית. צבורית וציונית פעילה ביוהאניסבורג והסביבה.

המשיך בפעולה מדעית בהרצאות ובכתיבה ובפעולה מדינית למען הציונות השלמה. ביחוד ניסה להשתמש בקשריו עם גדולי המלומדים וחכמי-הדת הערבים כדי ליצור ברית של הסכם הדדי בין הערבים והיהודים והציע את שרותו להנהלה הציונית לשם תיווך בענין זה, אך הצעותיו לא נתקבלו מסיבות שונות. אותו גורל היה גם לפעולתו למען השקטת סערת הרוחות בענין הכותל המערבי באביב 1929. אז ביקר במצרים ועלה בידו להשיג הבטחה מראשי הדת המושלמית, שבאם תסלק ההנהלה הציונית את ידה מענין זה ותשאירו כענין דתי מסמכות הרבנים בלבד, יתקבל על-ידי בירור בועדה דתית מושלמית ממצרים, באישורו של ראש ביתהדין המושלמי בירושלים, שיך כליל אל-כאלידי, פסקדין לטובת היהודים.

הוזמן לאמריקה להוראה מדעית וכעת הוא מכהן בפרופסור ב"ניו סקול אוף סושייל רסרץ" בניו-הייוון.

פרסם מאמרים רבים בעברית, גרמנית, צרפתית, אנגלית וספרדית בעתונים ורבעונים מדעיים שונים. הוציא את הספר "חובת הלבבות" לרבנו בחיי במקורו הערבי (1912) עם מבוא גדול בגרמנית על מקורותיו ויחוסיו אל הספרות הערבית; על שפת התורה ויחסה אל שפת המצרים ותרבותם, אוכספורד 1933 (באנגלית, יצא גם בגרמנית); על אמתות ספורי התורה ומקוריותם, לונדון 1934 (באנגלית) (בשני ספרים אלה הרס את בניני הקלפים של מבקרי המקרא שניסו להציג את תורתנו כאוסף של בדיות וזיופים בלתי מוצלחים); "עבר וערב", אוסף מאמרים ומחקרים, שירת הערבים, זכרונות ורשמים, ניו-יורק תש"ו.

view all

Prof. Abraham/Avraham Shalom Yahuda's Timeline

1877
June 18, 1877
Jerusalem, Israel - Palestine
1951
August 13, 1951
Age 74
New Haven, Connecticut, US - United States