Prof. Avraham Grossman

2003 פרופ אברהם גרוסמן - חתן פרס ישראל

ויקיפדיה: אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003

סבו של אברהם גרוסמן, שלמה לוי גרוסמן, היה דור שלישי בארץ וממייסדי המושבה משמר הירדן שבגליל, אביו, שמואל, היה עובד אדמה אמו, פנינה לבית גולינסקי, היתה עזר כנגדו. אברהם גרוסמן נולד בטבריה, גדל במושבה משמר הירדן, ב-1948 עבר עם משפחתו לחיפה ולמד בבית ספר "יבנה" בחיפה. שירת בצה"ל במפקדת קצין חינוך ראשי בקריה בתל אביב. עשה את חוק לימודיו מהתואר הראשון עד השלישי באוניברסיטה העברית בירושלים. התארים הראשון והשני היו בחוגים להיסטוריה ישראלית ותלמוד. המורים שהשפיעו עליו היו הפרופסורים א.א. אורבך, שרגא אברמסון, חיים הלל בן-ששון, מנחם שטרן וחיים ביינארט. התזה שלו לתואר השני הייתה בנושא רבנו גרשום ותלמידיו, יצירתם הספרותית והנהגתם הציבורית והיא נעשתה בהדרכתו של א.א אורבך. עבודת הדוקטורט שלו היא הרחבה של התזה ונושאה היה "תולדות הספרות הרבנית באשכנז ובצרפת הצפונית במאה הי"א", והיא נעשתה בהדרכתו של א.א אורבך. גרוסמן קיבל את הדוקטורט בשנת 1974. שהה לצורך פוסט-דוקטורט בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה שבאוניברסיטת לונדון ובמחקר בכתבי יד שבספריית הבודליאנה באוקספורד. לימד באוניברסיטת באר שבע, מונה למרצה באוניברסיטה העברית בשנת 1976 ומונה לפרופסור מן המניין בשנת 1986. שימש ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל. גרוסמן יצא לפנסיה כפרופסור אמריטוס בשנת 2007. שהה בשבתונים באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ייל, ובאוניברסיטת אוהיו בקולומבוס. משמש כמרצה במכון לנדר

גרוסמן השתתף במערכות כתבי העת ציון וקתדרה, כיהן כראש ועדת הפרסומים של מרכז זלמן שזר וכראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, היה חבר בהנהלות ומועצות של הארכיון המרכזי לחקר תולדות העם היהודי, החברה ההיסטורית הישראלית, מועצת הארכיונים העליונה של משרד ראש הממשלה, מכון דינור לחקר תולדות עם ישראל, המרכז לחקר תולדות ארץ ישראל ויישובה של יד יצחק בן-צבי

אברהם גרוסמן נשוי לרחל לבית אוסטראו ולהם שתי בנות, אורית ואפרת ושני בנים, ד"ר יונתן גרוסמן מהמחלקה לתנ"ך , באוניברסיטת בר-אילן, ואוריאל גרוסמן