R' David Bornstein, A.B.D. and then 3rd Admur Wyszogrod

Is your surname Bornstein?

Research the Bornstein family

R' David Bornstein, A.B.D. and then 3rd Admur Wyszogrod's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

R' David Bornstein, A.B.D. and then 3rd Admur Wyszogrod

Birthdate:
Birthplace: Nasielsk, Masovian Voivodeship, Poland
Death: November 17, 1942 (66)
Warsaw, Masovian Voivodeship, Poland (died of heart failure in the Warsaw Ghetto)
Immediate Family:

Son of R' Shmuel Bornstein, 2nd Admur Sochaczew and Yota Leah Bornstein
Husband of Esther Bornstein
Father of Chana Baharier and Avraham haLevi Borensztejn
Brother of Frymeta Trunk; R' Chanoch Henoch Bornsztain, 4th Sochatchover Rebbe; Moshe Eliezer Borensztejn and ? Bornsztain
Half brother of R' Aaron Israel Bornstein; R' Avraham Bornstein, A.B.D. Kutner; Sara Tsina Rappaport; R' Naftali Hirsch Bornstein; Estera Tirkel and 5 others

Occupation: Rebbe
Managed by: Private User
Last Updated:

About R' David Bornstein, A.B.D. and then 3rd Admur Wyszogrod

Rabbi David Bornstein was born in Nasielsk in 1887 to Shmuel and Ita. He was a rabbi and married to Ester. Prior to WWII he lived in Lodz, Poland. During the war he was in Warsaw, Ghetto.Rabbi Bornstein perished in 1942 in Warsaw, Poland.



About R' David Bornstein, A.B.D. and then 3rd Admur Wyszogrod (עברית)

ע"ע מורי האומה חלק שלישי, עמ' 116

אדמו"רים שנספו בשואה עמ' 77

האדמו"ר מסוכצ'וב רבי דוד בורנשטיין נולד בשנת תרל"ח בעיר נאשלסק, לאביו האדמו"ר השני-רבי שמואל בעל הספר "שם משמואל" בנו יחידו של הגאון הצדיק רבי אברהם,

משחר ילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאים מן הכלל, עליה נפלאה בתורה וחסידות, תפיסה מהירה, זיכרון נפלא, זכות הרעיון, ישרות הלב ונפש עדינה, אצילה.

מדת החסד של הסבא ומידת הגבורה של האבא, נתמזגו בו בתפארת של אמת ושלום.

מלמדו הפרטי היה החסיד ר' יצחק שלמה ליברמן ז"ל מאוזרקוב, אבל בעיקר נתחנך מילדותו אצל סבו הגאון ומופת הדור. אצלו למד תורת הנגלה והנסתר ושיטתו המיוחדת בהבנת עומק דברי הראשונים. היה חביב עליו כבנו ותמיד לא זזה ידו מתוך ידו, וככל שהתבגר יותר כן נתקרב יותר לסבו הגדול עד שהייתה נפשו קשורה בנפשו.

בהגיעו לבר מצווה אמר עליו סבו בעל ה"אבני נזר": "הוא כבר אדם שלם".

בעת שעמד בשידוכים אמר האב"נ לאחד הבוחנים: "הנה נכדי יש לו שכל מקיף מאוד מן הקצה אל הקצה, ואני איני נותן לו שיחדש חידושים במוקדם כל כך, כי הגה"צ רבי חיים הלברשטם זצ"ל _האדמור מצנז זי"ע – העיר לאבי – הרבי מביאלא – כי מוטב הי' אם לא הי' מרגיל אותי, לחדש בגיל מוקדם".

בהיותו בן 17 התחתן עם אסתר בתו של החסיד ר' מוטל וינגוט מזודונסקא-וואלא, ברם בעל ה"אבני נזר" לא נתן לנכדו לעזוב את בית מדרשו בסוכצ'וב וגם אח"כ לא פסק הקשר הרוחני בינו ובין זקנו.

הוא הקנה לעצמו את תורת סבו ואת תכונותיו. גאוניות בתורה ובחסידות, חריפות ועמקות יחד עם ניתוח הגיוני וישרת השכל, התמדה ועמל הנפש לחיפוש האמת לאמיתה, ולהרחיק את הסברה הרחוקה מנקודת האמת.

האדמו"ר הזקן זצ"ל הרבה לשבח את נכדו האהוב, את תורתו ואת חסידותו, את התמדתו ואת מידותיו. הוא ראה בו את יורשו הרוחני וממשיך דרכו בעתיד.

בשנת תרס"ח בערך, קיבל על עצמו את משרת הרבנות בעיר וישוגרוד. סבו נסע עמו, כדי להיות נוכח בשעת הכתרתו כרב המקום. אף הוא נהג את רבנותו ברמה כאבותיו, וגם הוא הקים ישיבה בעירו, בה למדו יומם ולילה תורת אמת על פי שיטת הלימודים הסוכצ'ובית. אחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ישב הרב בדירה ארעית בלודז, בביתו של ר' דוד ז"ל פרושינובסקי. אולם גם אחרי תום המלחמה לא רצה לחזור לוישוגרוד, בגלל הרדיפות שסבל שם מבעלי זרוע, שכן הוא לא ידע להחניף לפרנסים הפוסעים על ראשי העם אלא היה מוכיחם בשבט פיו ללא משוא פנים.

כסבו כן הוא לא ידע מנוח במקום כהונתו. ברם, מאחר שכבר היה אז מפורסם כאחד מגדולי התורה שבדורו, פנו אליו מכמה קהילות חשובות כמו: בנדין, פאביאניץ וכו' בהצעות לשבת על כסא הרבנות. לבסוף נתמנה כרבה של טומשוב.

בטומשוב ישב שנים מספר וגם שם לא מצא לו מנוח. ברם, עוד בטרם הספיק להתבסס במקום, להאציל מאור תורתו וחכמתו על סדרי ועניני הקהילה, נתבקש אביו בעל ה"שם משמואל" זצ"ל לישיבה של מעלה, ומיד בהלוויתו, כ"ד טבת תרפ"ו הכתירוהו כל חסידי סוכצ'וב לממלא מקומו.

קבע דירתו בראשונה באטווצק, אח"כ בפביאניץ, קולומנא ושוב בלודז'. בעיר תעשייתית זו הפיץ את תורת החסידות לפי שיטתו המיוחדת והשפיע מתורתו וחכמתו. תואר פניו הי' אצילי, כי הוד מלכות הי' נסוך עליו, כולו אומר כבוד והדר.

במהירות נתפרסם כאחד מגדולי וחשובי האדמו"רים שבפולין. בכבוד והערצה התייחסו אליו המוני חסידים, לומדים ואנשי מעשה לכל זרמיהם וראו בו את ממשיך דרכו של הגאון מסוכצ'וב.

הוא הלך בעקבות אביו הקדוש בעל "שם משמואל" אשר יסד בסוכצ'וב ביום ההילולא הראשון של ה"אבני נזר" ישיבה גדולה ומפוארה בשם "בית אברהם" שבראשה עמד הגאון רבי אריה ליב הי"ד פרומר אבד"ק קוז'גלוב. הישיבה התקיימה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה והתחנכו בה מאות בחורים, ביניהם מופלגים בתורה ויראה, וקבלו בה הדרכת חיים.

עם תום המלחמה נוסדה בלודז' ישיבת "בית אברהם" אשר בראש פעולותיה עמד הר' מאיר בונם הכהן, בעידודו ועזרתו הישירה של האדמו"ר רבי שמואל זצ"ל.

גם בנו האדמו"ר רבינו דוד זצ"ל הקים רשת ישיבות "בית אברהם" בערי פולין-וארשה לודז', וכו' ששם חינכו דור למדנים וחסידים, בעלי מחשבה ואנשי מעשה.

כן הופיע בוארשה ירחון תורני נכבד בשם "בית אברהם" במטרה להפיץ את שיטת הלימוד הסוכצ'ובאית,

כאביו, לקח גם הוא חלק פעיל בחיים הציבוריים, בהנהלת אגודת הרבנים בפולין. כחבר נשיאות של מועצת גדולי התורה ומראשי אגודת ישראל התעניין מאוד תמיד בכל השאלות בענייני הכלל ודעתו הייתה מכרעת.

רבים מחסידיו המקורבים אליו ביותר היו מאנשי הדם בפולין. בעצמן גדולי תורה מפורסמים.

עם קנאתו הגדולה להשי"ת ולתורתו – שירש מאביו תקיף האופי – היה מאוד מתון בדיבורו ובמעשיו, צעד במתינות ודיבר במתינות, היה מדוד ושקול, נוח לבריות, מתחשב בדעת הזולת, מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, ומצטיין במידת אהבת ישראל אמיתית.

תפילתו הייתה ג"כ בנחת ובמתינות, בקול נפשי, מלה במלה, בדקדוק, שקולה ומדודה, יוצאת מעומק לב רגיש וטהור בנעימה מיוחדת, נכנסת בנועם זיוה והדרה, וחודרת לתוך תוכו של לב הצבור.

יחסו לבנין הארץ היה חיובי בהחלט, כיחס אבותיו. הגעגועים לארץ באו לידי ביטוי בסעודת שבת, במאמרי תורה בעת עריכת השולחן עם קהל חסידיו, כי אין לך כמעט שבת אחת שלא הזכיר את קדושת התורה, השבת והארץ, ושלשתן יחד שילב בפרשת השבוע.

בדומה לאביו רבינו שמואל זצ"ל, שביקר בארץ ישראל בשנת תרנ"א יחד עם גיסו ודודו רבי מאיר זצ"ל בשליחות סבו ה"אבני נזר" שלא הסתפק במה שעשה קניין באדמת ארצנו הקדושה, בחדרו פנימה סוכצ'וב על ידי בירור הלכות עמוקות במצוות התלויות בארץ, אלא שלח את בנו וחתנו הנ"ל ובידם סכום כסף רב, לשם רכישת שטח אדמה בארץ ישראל. הם שהו בארץ כשלושה חדשים, ועברו אותה לארכה ולרחבה. לצערם התכנית נתבטלה לפי שממשלת תורכיה אסרה אז למכור אדמות ליהודי רוסיה.

גם בנו, רבינו דוד זצ"ל, ביקר פעמיים בארץ ישראל. בראשונה בא לכן בקיץ תרפ"ד עם תכנית שלמה לבצע התיישבות חסידית בממדים רחבים, וגם קנה אדמה לתכלית זו.

בשובו לפולין, באסיפה גדולה בורשה בביהח"ס זאמנהוף 31, נאם בהתלהבות על מצות ישוב א"י. הוא קרא לעשירים שבחסידיו לקנות נחלאות בא"י לעלות ולהתיישב.

המשבר שפרץ בפולניה תיכף אחר ביקורו, מנע הגשמת תכניתו.

בכ" טבת תרצ"ד בפתיחה החגיגית של הועידה הארצית הרביעית של אגודת ישראל בפולין, קרא בברכתו לוועידה בקול חוצב להבות אש, לעבודה אקטיבית למען ישוב הארץ

בשלהי החורף תרצ"ה ביקר בפעם השנייה בארץ ישראל בלוויות הגאון מקוז'יגלוב הי"ד. הם שהו בפורים בתל אביב, בפסח – בירושלים, בל"ג בעומר עזבו את הארץ.

בר"ה תרצ"ט דרש מחסידיו ובפרט מהצעירים, שילמדו כל אחד משניות עד שיזכרו אותן בעל פה, כי יש זמנים שאין ספרים מצויים

בהתפרץ גייסות הגרמנים ללודז' בתחילת המלחמה העולמית השנייה, חדרו לתוך דירתו, עינו אותו וסחבו אותו ברחובות לודז'. כשניצל מידם ברח לוורשה עם כל משפחתו, והוא כולו שבור ורצוץ מרוב הפורענויות שרידה לעולם, מרדיפות ועינויים, גירושים ועלבונות של כלל ישראל, הנתונים בצרה במצור ומצוק, הנמצאים במדור התחתון של גיהינום דהאי עלמא.

הרבי התכנס בתוך תוכו של המצב האיום, ועל פניו האצילות נסוכים המרירות ורשמי התוגה שבלבו הכואב בצרות ישראל. הוא כולו חרד ממשמע אוזניו השתדל להראות פנים שוחקות ולגרום קורת רוח לבאים בצל קורתו לשמוע מפיו דברי נחמה ועידוד.

מספרים, שבאותם הימים הקודרים היה אומר: אני מהרהר, הייתי בארץ ישראל ודעתי הייתה להתיישב שם, דווקא באותו זמן שאפשר היה לשבת בגולה, ובכל זאת לא זכיתי אז לקבוע את דירתי בארצנו הקדושה. עכשיו, כאשר אין כל אפשרות לשבת כאן, כלום זכאי אני לעלות לארץ ישראל?

האדמו"ר זצ"ל עורר את הגרצ"א פרומר והגר"א סטוצינר לייסד גם בחשכת גיא צלמות הגטו הוורשאי ישיבות ולהרביץ. תורה ואכן הקיבוץ של הרבי אבהמ'לע וינברג ושל הגאון מקוז'יגלוב הוא מהמפורסמים בדברי ימי השואה בעוז רוחם לשמירת מסורת החסידות וגם – לכוננות למרד. הבחורים למדו תורה בהתמדה בבונקר במעמקי האדמה שמתחת הבית שברחוב מילא 14, ובכל לילה אחרי חצות הם יצאו לחפש מזון בבתים עזובים ומרוקנים להחיות את נפשם.

הרבי מסוכצ'וב זצ"ל יעץ לי לעזוב את וארשה, ולחזור למשפחתי ולעדתי סאניק, מקום ששימשתי כרב, ומפני שהגסטאפו חקרו עלי, ברחתי. כשבאתי הביתה סניקה לגטו, נודע לי בבירור – אחרי עבור שנה – בתחילת החורף תש"ב על קיום מחנה השמדה בחלמנו (קולמהוף) ע"י קויל ועל מעשי הטבח ההמוני ביערות קוזמיר. מידיעות שקלטתי ומבשורות הזוועה שנמסרו לי מבני ר' יששכר כהן הי"ד מגוסטינין ואחרי חקירה עמדתי על אמיתות הדבר, ורציתי להזים את האשליה, כי יהודי הגטאות אינם נשלחים אלא לעבודה בלבד. כתבתי אז מכתב קצר לוארשה, אל הרבי זצ"ל מסוכצ'וב בלשון סתרים, כי הדודה אסתר מרחוב מגילה בית 7 דירה 4 באה... הרמז היה ברור, כי כה נאמר בפסוק ד' פרק ז' של מגילת אסתר "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד, ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי" הרמז הובן, לא ארכו הימים וקבלתי תשובה המצביעה להתחזק בפסוק ד' מפרק כ"ג שבתהילים.

ואכן נודע לי רק זה עתה, מתוך המאמר "בגיא ההריגה" של עד ראיה מר פיינגולד, כי "זמן מסוים לפני המשלוחים היה הרבי מסוכצ'וב הראשון שהזעיק את הציבוריות היהודית שגזרה רעה מתרגשת ובאה על כלל ישראל הוא ז"ל אמר, שאת הגזרה יוציאו לפועל אנשי ס.ס. מלובלין, שעונדים לשרווליהם סרטים עם כתובת פערניכטונגס-קאמאנדא ("פלוגת השמדה").

אדם צ'ירניקוב פנה בעניין זה למושלים לייסט ופישר, לקומיסא הגטו אאורסוואלד ולראש הגסטפו בראנד ימ"ש. הם לא ידעו מהגזרה החדשה אבל הרבי מסוכצ'וב לא נח, הזעיק אנשים, דרש להתכנס להתייעצויות. בביתו היו נערכים כינוסים בעניין המרד..."

ב-19 ביולי 1942 כשהידיעות על הגירוש הקרוב מתפשטות והולכות התכנסה אסיפה של אישים ועסקנים בסודי סודות, בעלית קיר בגטו וארשה ברחוב נובליפקי 27. היו שם האדמו"ר מסוכצ'וב ביחד עם האדמו"ר מאלכסנדר זצ"ל והרב מפאביאניץ וקאליש, ושאר אישים נכבדים מכל החוגים ועל סדר יומה של אסיפה זו השאלה הקשה: האם הידיעות על השמדה הן אמת?...

עד סגירת הגטו בוארשה היה גר בדירות שונות, כי פחד לגור במקום קבוע. אח"כ נסע לאטווצק משם בחזרה לגטו וארשה ברחוב מורנובסקי 24 אצל ר' יוסף ואח"כ אצל ר' יצחק מאיר עלבינגר הי"ד מפרנסי וארשה לשעבר ומחסידיו המקורבים ביותר.

ביתו בגטו נהפך לבית ועד של התייעצויות, כינוסים ואסיפות ובמאמרי פיו הטיף נחמה ועידוד, חיזוק ותקווה לכלל ולפרט. מספרים, כי בזמן הגירושים מצא מנוס בחדר מוסתר בשופ שברחוב גנשה 67. מרוב צרות ישראל שהעיקו על לבו הטהור, נפטר שם משבץ לב בשמונה ימים לחודש כסלו תש"ג.

ביום זה יום חורפי קר משולג הוחזר לרגע קט בגטו כבוד המתים, שחולל מאז שחולל כבוד האדם החי בו, כי נערכה הפעם לוויה כנהוג לפנים בה השתתף ציבור ניכר. מנוחתו כבוד בבית החיים ברחוב גנשה, בסביבת אהלו של רבה הראשון האב"ד (סבו של אבי זצ"ל) הגאון רבי שלמה זלמן זצ"ל ליפשיץ בעל שו"ת "חמדת שלמה"

לזכר עולם יהי צדיק. השם ינקום דמו, וזכותו תגן עלינו ועכי"א.

כתב: הרב יהושע משה אהרנסון

רבה האחרון של סאניק ע"י סוכצ'וב- חבר הרבנות הראשית בפתח תקווה

בורנשטיין, דוד, בן שמואל.

האדמו"ר מסוכאטשוב,Sochaczew . אזור ורשה.נולד בתרל"ו, 1876 כך לפי זילברברג, אונגר-אדמו"רים, ו-אלה אזכרה. לפי אלפסי בתרל"ח, 1878. בתרפ"ו, 1926. הוכתר לאדמו"ר. שבע עשרה שנים כיהן כרב בווישוגרוד, Wyszogród, שבאזור לודז', והקים בה ישיבה. אך בגלל סכסוכים עם פרנסי העיר נאלץ לעזוב את המקום ועבר לטומשוב מזובייצקי, Tomaszów Mazowieck, שבאותו האזור. גם שם סבל מן החוגים החילוניים ומאנשי המזרחי. אחר כך התיישב בפביאניץ, Pabianice, שבאותו האזור, ולפני המלחמה גר בלודז'. היה חבר באגודת ישראל, ובאגודת הרבנים בפולין. תמך ביישוב ארץ ישראל, ביקר בה כמה פעמים, רכש שם חלקת קרקע ועודד את חסידיו לעלות לארץ. כשכבשו הגרמנים את לודז' הם חיפשו אותו, והתעללו בו ברחובות העיר, אך הוא הצליח לעבור בסתר לוורשה. כדי להימלט מן הגסטאפו ישב כשנתיים בגטו בשם בדוי, ועבד בבתי מלאכה שונים. באחרון של פסח ת"ש,1940, ערך שם בסתר "טיש". לפי אהרונסון הוא יצא, לפני ראש השנה תש"א,1940, ב"קול קורא", שהופץ בסטנסיל, שבו דיבר על מהותם של היסורים, שתפקידם הוא לקרב את ישראל לאביהם שבשמים. נפטר בגטו בכסלו תש"ג. הלווייתו היתה האחרונה שהתירו הגרמנים לערוך מתוך הגטו אל בית העלמין ברחוב גנשה.

נולד: ר"ח אלול תרל"ו (1876), בנאשלסק.

נפטר: ח' כסלו תש"ג (1942), בוורשה.

הרב דוד נולד לאביו הרב שמואל בעל ה"שם משמואל". הוא היה נכדו של בעל ה"אבני נזר" ונינו של האדמו"ר מקוצק.

בנעוריו למד אצל סבו הגדול, וגם לאחר נישואיו (בגיל 15) נשאר ללמוד ואף התגורר בביתו של סבו. הוא היה שקדן עצום, ולא ביטל אף רגע אחד. מספרים שפעם כשכבה הנר בחצות ליל שבת, יצא לרחוב ולמד תחת הפנס עד עלות השחר. עוד בחיי סבו הספיק להתמנות לרבה של וישיגרוד, אך עד מהרה נאלץ לעזוב שם בגלל מחלוקת בקהילה ועבר לכהן כרבה של טומשוב, עד שאביו נפטר. אז הכתירו אותו לאדמו"ר השלישי לבית סוכצ'וב. הוא קבע את מושבו בלודז' וייסד ישיבה גדולה בשם "בית אברהם". הוא התפרסם עד מהרה כאחד מגדולי התורה וחשובי האדמו"רים. הִרבה לכתוב חידושי תורה, אבל רוב כתבי היד נשמדו בשואה, ורק אחדים מהם שרדו והודפסו על ידי חסידיו בשם "חסדי דוד". האדמו"ר היה פעיל גם בחיים הציבוריים. הוא נבחר למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ובשנת תרצ"ד נשא בוועידת אגודת ישראל בפולין נאום נלהב לחיזוק יישוב הארץ. הוא עצמו ביקר פעמיים בארץ, בשנים תרפ"ד ותרצ"ה. בביקורו הראשון אף רכש שטח אדמה וקרא לחסידיו לנהוג כמוהו ולרכוש קרקעות בארץ. לא פעם הביע את צערו על כך שאינו יכול להתיישב בארץ כי חסידיו אינם נותנים לו לעזוב.

בתקופת השואה

בר"ה ת"ש (1939) נכנסו הגרמנים ללודז'. כעבור זמן קצר נכנסו לביתו של האדמו"ר, היכו אותו וגזזו את זקנו, אך הוא נשאר במקומו והמשיך לעסוק בתורה. כאשר גברה הסכנה לחייו, הבריחו אותו חסידיו על ידי הלבשתו בבגדים אחרים וציודו בניירות מזויפים. הוא הגיע בחשאי לוורשה והסתתר בביתו של אחד מחסידיו. הוא התחיל לעבוד בחברה הגרמנית קאהן את הלר, ואחר כך עבר למפעלי המלאכה של שולץ בניהולו של אברהם הגדול. הוא נאלץ לעבוד בתנאים קשים וסבל רבות מהעיסוק בעורות ומהרעב, אבל תוך כדי כך פעל למען אחיו בגטו. לפני ראש השנה תש"א הוציא קול קורא מודפס שכלל דברי התחזקות והתעוררות לתשובה. הוא היה גם הראשון שהזעיק את תושבי הגטו, וקרא לאסיפת רבנים בחודש תמוז תש"ב (1942) שתזהיר מפני הסכנה המרחפת על כל היהודים בגטו.

לביתו הגיעו גדולי תורה שחיפשו מילות עידוד ונחמה, ובהשראתו פעלו קבוצות של לומדי תורה ששמעו שיעורים מהרב אברהם ויינברג ומהרב אריה פרומר מקוזיגלוב. תלמידו, הרב אהרונסון, מספר כי רבו הצדיק עליו את הדין באמרו כי בזמן שהיה אפשר לשבת בגולה הוא לא זכה לעלות לארץ, ועכשו כשהחיים בגולה בסכנה כלום הוא זכאי לעלות? האדמו"ר הרב דוד נפטר בח' בכסלו תש"ג (1943) מרוב סבל ורעב, וזכה להיקבר בקבר ישראל בוורשה. אבל כיוון שלא הקימו מצבה, קשה לאתר את מקום הקבר. בלווייתו השתתף קהל רב שאיבד את קברניטו.

(אתר זכור)

view all

R' David Bornstein, A.B.D. and then 3rd Admur Wyszogrod's Timeline

1876
April 23, 1876
Nasielsk, Masovian Voivodeship, Poland
1898
1898
Age 21
1942
November 17, 1942
Age 66
Warsaw, Masovian Voivodeship, Poland
????