R' Elimelech Horowitz, Rabbi in Mielec

Is your surname Horowitz?

Research the Horowitz family

R' Elimelech Horowitz, Rabbi in Mielec's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

About R' Elimelech Horowitz, Rabbi in Mielec

---

רבי אלימלך ממעליץ-קראקא (תרמ"א - תש"ב), חתן רבי צבי הירש מרוזבדוב. כיהן כרב הצעיר במעליץ, נסע לביקור בארצות הברית ובחוזרו לפולין התיישב בקראקא. היה מלחין גדול וכמעט כל שבוע הלחין ניגון חדש.


ככל הנראה ר' אלימלך הורוביץ, אך טרם אושר בוודאות. ר' אלימלך הורוביץ הינו נצר למשפחת רבנים מיוחסת ונצר לשושלת בית דוד, כמו כן מן אבות אבותיו בית סאסאן הפרסי, ורבנים מפורסמים כמו המהר"ל מפראג ורש"י.

סיבות למה אני חושב שאכן כך: ראשית, על קברה של לאה קרל מצויין שהיא ביתו של ר' אלימלך (שם המשפחה טרום נישואיה אינו מצויין) שנית, בנו הידוע היחיד בוודאות, נולד בשנת 1900, כלומר בקירוב ללאה קרל וכמו כן אם אכן היא בתו היא נולדה כאשר היה בן 21 שזה הגיוני. כמו כן, רחל חנון בתה של לאה קרל ציינה כי היא נולדה וגדלה בשנותיה הראשונות בכפר קרוב למייליץ ואילו בקבר אביה ישראל שפילר בעלה של לאה מאופן מפורש מצויין שהוא במקור ממייליץ. השילוב של השם, התואר, המיקום והזמן הופך את זה לסביר מאוד, בינתיים אני בתהליך של ניסיון לחפש את תעודת הלידה שלה על מנת להוכיח את זה.

About R' Elimelech Horowitz, Rabbi in Mielec (עברית)

הורוביץ, אלימלך. בן נפתלי. נולד בתרמ"א,1881. כיהן כרב במייליץ, Mielec, שבגליציה המערבית. בתר"ע,1900, התמנה שם לרב, ואחר כך לאדמו"ר. בשל סכסוכים משפחתיים התנתק מאביו, ויצר לו חוג של בעלי בתים מפשוטי העם. אחרי מלחמת העולם הראשונה נסע לארצות הברית, ושם התפרנס שנים אחדות מניגוניו ומקולו הערב. כשחזר לפולין החליט לפרוש מן האדמו"רות, כי דעתו לא היתה נוחה ממצב החסידות בימיו. אחר כך עבר לקרקוב, והתפרנס בעיקר ממסחר. בתרצ"א,1931, נתמנה לאדמו"ר, והמשיך לחבר ניגונים ולרשום את התווים שלהם. בזמן הכיבוש הנאצי עבר לרדומישל וילקי (רדומישל רבתי), Radomyśl Wielki, שבאותו האזור, ושם נספה בתש"ב,1942.

ר' אלימלך הורוביץ (תרמ"א, 1881-תש"ב, 1942) היה האדמו"ר ממליץ-קראקא והחמישי בהנהגת חסידות מליץ. נודע בלחניו וכונה 'האדמו"ר המלחין'. היה מצאצאי ר' נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ. נספה ביריות בבית הקברות ברדומישל הסמוכה למליץ. היה גיסו של ר' יחזקאל הולשטוק מאוסטרובצה שנישא לאחותו. נולד לרכיל, בת הרב אביש קנר מסאניק שהייתה זיווג שני של ר' נפתלי הורוביץ ממליץ (ד' בטבת תר"ה–י"ח בתשרי תרע"ו), בן ר' יהודה הורוביץ (תק"ף-ט' בטבת תרל"ט) שהיה בנו של ר' יעקב הורוביץ (תקנ"ב-י"ט בטבת תקצ"ט), הרבי ממליץ הראשון ובנו של ר' נפתלי מרופשיץ. כל האדמו"רים ממליץ היו גם רבני העיירה. בלט בכישרונותיו כבר בילדותו ואביו שכר בעבורו מלמד פרטי. עוד בבחרותו נודע בגאונותו וביכולתו לחדש חידושי תורה בהלכה ובאגדה. עוד בחיי אביו מונה לרבה של מליץ וכונה בפי כל "הרב הצעיר". ניהל את רבנותו ביד רמה וראש הקהל שלא אהב זאת ירד לחייו. לכן היגר עם משפחתו לארצות הברית וחזר לאחר שנתיים. הוא ויתר על רבנותו במליץ לטובת אחיו ר' מנחם-מנדל הורוביץ (תרמ"ג-תש"ג) שנספה גם הוא בשואה. ועבר לקרקוב. לאחר זמן מה שב לזמן קצר לארצות הברית ולאחר חזרתו משם החל בתקופה שבה הרבה במתן צדקה ובמעשי חסד ונכנס לעסקים. את עסקיו מסר לאנשים שהבינו בתחום והיה לו אמון בהם, אך הם מעלו באמונו והוא נקלע למשבר כלכלי חמור. הוא שמע לעצת מקורביו ועבר לדירה גדולה יותר, הקים בית כנסת משלו וחזר להנהיג עדת חסידים. מספר החסידים הלך ועלה מיום ליום, והם נהנו בייחוד לשמוע את ניגוניו בתפילה. היה בעל כישרון מוזיקלי רב ובגיל 10 המלמד שלו לימדו גם תווים. בהמשך הרחיב בכוחות עצמו את ההשכלה המוזיקלית שלו עד שידע להלחין יצירות שלמות ולכתוב את התווים שלהן. השאיר אחריו מאות לחנים שתוויהן מילאו חמישה כרכים. עקב אחרי יצירותיהם של מלחינים יהודיים במוזיקה העולמית ושל גדולי החזנים. כשהיה בארצות-הברית הופק מלחניו תקליט שהצליח מאוד. חיבר גם פירוש לספר תהילים שנשאר בכתב יד. לאחר כיבוש פולין בידי הנאצים, גלו יהודי מליץ לגטו בעיירה רדומישל הסמוכה למליץ בגליציה המערבית. מפני שלא היו פסי רכבת בסביבה, רציחת היהודים בגטו רדומישל נעשה ביריות בבית הקברות. לפני ביצוח הרצח ביקש ר' אלימלך לערוך סעודה בפעם האחרונה. הרוצחים הסכימו, והרבי ישב[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9 מקור] עם חסידיו ליד הקבר הפתוח ובהתרגשות רבה השמיע להם דברי תורה וניגון חדש שחיבר לקטע התפילה "נשמת כל חי", שבמהלכו יצאו יחד בריקוד סוחף. לאחר סיום הריקוד אמר הרבי למבצעי הרצח: "אנו עשינו את שלנו, עשו אתם את שלכם!" מיד לאחר מכן נורו היריות ור' אלימלך נספה עם חסידיו שהיו עימו.

לאביו הייתה מנישואיו הראשונים לבתו של ר' מאיר נתן הלברשטם שהיה בן ר' חיים הלברשטאם מצאנז, בת אחת, שפרינצה, שנישאה לרב חיים אליעזר אונגאר מרודליב (תרכ"ה-תר"פ). הוא היה הגדול בין ילדיו של ר' נפתלי ממליץ מנישואיו השניים, והיו לו ארבעה-עשר אחאים מנישואי אביו האלו בחלוקה שווה בין אחים ואחיות: ר' אלעזר הורוויץ מבורווה (תרמ"ב-תש"ג) - נישא בזיווג ראשון לבת הרב משה קנר מסאנוק, ובזיווג שני ליוטה, בת הרב גרשון ויינשטוק מקיטוב, שהולידה ממנו שלושה ילדים: ר' אברהם אביש הורוביץ מיאדלובה שנספה בשואה; ר' יעקב הורוביץ שרעייתו רחל הייתה בתו של אריה לייביש מרדכי הלברשטאם משינובה (תרל"ב-כ"ז בחשוון תרצ"א) שהיה בן ר' משה הלברשטאם משינובה ונכד ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה, בכור ילדיו של ר' חיים מצאנז; וסאשה שהייתה אשת ר' יחיאל מיכל מוסקוביץ (או מוסקוביץ') משוץ-ניו יורק שהיה בן ר' שלום מוסקוביץ משוץ-לונדון. ר' מנחם מנדל הורוביץ. ר' אברהם אביש הורוביץ מקראלי (תרנ"ז-תש"ד) - כיהן ברבנות בקרולי וספינקה. נספה בשואה. ר' דוד הורוביץ. חיה-הינדה - אשת ר' משה אליעזר הורוביץ מרימנוב. שניהם נספו בשואה. ציפורה - אשת ר' פנחס שמעיה הלברשטאם מגריבוב-צאנז, בן ר' אריה לייביש הלברשטאם מגריבוב צאנז (תרי"ב-כ"א באדר תרצ"ג), בן ר' אהרן הלברשטאם מקרייז (תקפ"ו-א' באב תרס"ג) שהיה בן ר' חיים הלברשטאם מצאנז. רחמה - אשת ר' סיני הלברשטאם מז'מיגרד (תר"ל-כ"ו בתמוז תש"א), בן ר' ברוך הלברשטאם מגורליץ, בנו החמישי של ר' חיים מצאנז. היא הולידה ממנו אחד-עשר ילדים שבהם: ר' חיים יהודה הלברשטאם מאושפיצין שנישא לחיה, בת ר' יהושע פנחס בומבך שהיה גם הוא ראב"ד אושפיצין; ר' דוד הלברשטאם מסוסנוביץ (תרנ"ה-תש"ב) שנישא לגיטל בת ר' יחזקאל הכהן רבינוביץ מרדומסק שנספה עם משפחתו בשואה; ר' ברוך הלברשטאם מזוקליקוב (תר"ס-תש"ב) שנישא ללאה, בת הרב דב בריש וידנפלד מטשבין; ר' יעקב הלברשטאם מצ'וקובה (ח' בכסלו תרנ"ז-ד' בחשוון תשכ"ח) שנישא לאידל דינה, בת ר' שלום מוסקוביץ' משוץ, עלה לארץ בא' באדר תרצ"ה אך ירד לארצות הברית בתרצ"ט ושם נפטר; ר' אריה לייביש הלברשטאם מז'מיגראד-בני ברק (תרע"ז-טבת תשס"ז) שנישא בזיווג ראשון לאסתר מרים הדסה, בת ר' יהודה צבי ברנדויין מסטרטין (ממנה נולד ר' סיני הלברשטאם), ובזיווג שני לבת ר' מנחם מנדל בורשטיין (ממנה נולדו ר' חיים נפתלי אהרן, ר' אברהם יחזקאל שרגא, ר' צבי יעקב יהושע, ולאה רחמה); פסיל, אשת ר' יעקב מוסקוביץ (או מוסקוביץ') משוץ-חיפה; רייזל שרה, אשת ר' ברוך הלברשטאם מגריבוב שהיה נכד ר' אהרן הלברשטאם מקרייז (בן ר' חיים מצאנז)[1]. תרצה - אשת ר' בן ציון הלברשטאם מבאבוב שנספה בשואה. ר' יצחק הורוביץ ממליץ-ניו יורק (תרס"ב–כ"ב בתמוז תשל"ח) - נישא לחיה פרל, בת ר' שמואל הורוויץ מדמביץ (תרכ"ט-תרפ"ג), בן ר' ראובן הורוביץ מדמביץ (תק"ף-תרמ"ה), בן ר' אליעזר הורוביץ מדז'יקוב (תק"ן-ג' בחשוון תרכ"א) שהיה בן ר' נפתלי מרופשיץ. רעייתו הולידה לו בן אחד (ר' שמואל אהרן) ו-4 בנות (רייזל שרה, ביילה, רכיל ועטיל). ר' ברוך הורוביץ (תר"ס-כ"ד בכסלו תשט"ו) מליז'נסק-ניו יורק. ביילא מירל - אשת ר' יחזקאל הולשטוק מאוסטרובצה. פריידה - אשת ר' אשר למיל הורוביץ משנדישוב (תרמ"ו-י' בסיוון תרצ"ג), בן ר' טוביה הורוביץ משנדישוב (תרכ"ה י' בניסן תרצ"ה) בן ר' אברהם אבא הורוביץ משנדישוב (תקפ"ג-ל' בשבט תרס"ה) שהיה בנו של ר' יעקב הורוביץ ממליץ, בן ר' נפתלי מרופשיץ. ברכה - אשת ר' דוד טייטלבוים מפרמיסלה. סאשה - אשת ר' יוסף דוד רובין מסאסוב. נישא לבינה, בת ר' צבי אלימלך הורוביץ מרוזבאדוב (תר"ט-חשוון תרע"ט), בן ר' משה הורוביץ מרוזבאדוב שהיה בנו של ר' אליעזר הורוביץ מדז'יקוב, בן ר' נפתלי מרופשיץ. הוליד ממנה לפחות בן אחד, ר' נפתלי, שנספה באמבטיה רותחת במחנה פוסטקוב ליד טרנוב.

(ויקיפדיה)

view all

R' Elimelech Horowitz, Rabbi in Mielec's Timeline