R' Joseph Haim Zonenfeld Head of Edah HaChareidis

Is your surname Zonenfeld?

Research the Zonenfeld family

R' Joseph Haim Zonenfeld Head of Edah HaChareidis's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Rabbi Yosef Chaim Zonenfeld

Hebrew: הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד
Birthdate:
Birthplace: Vrbové, Okres Piešťany, Trnavský kraj, Slovakia
Death: February 26, 1932 (83)
Jerusalem, Jerusalem District, Israel
Place of Burial: Jerusalem
Immediate Family:

Son of Rabbi Avraham Shlomo Zonenfeld
Husband of Sarah Sonnenfeld (Zaltzer) and Cheila Sonnenfeld
Father of u prager; Tzurtel Friedman; Lea Genendel Schenker; Menachem Sonnenfeld; Berel Sonnenfeld and 8 others

Occupation: 1st leader of the separatist ultra-Orthodox community of Jerusalem
Managed by: Private User
Last Updated:

About R' Joseph Haim Zonenfeld Head of Edah HaChareidis

Rabbi Yosef Chaim Sonnenfeld (also written Zonnenfeld) (1849 – 1932) was the Chief Rabbi and co-founder of the Edah HaChareidis, Haredi Jewish community in Jerusalem, during the years of the British Mandate of Palestine. He was originally given the name "Chaim", however, the name "Yosef" was added to him while he experienced an illness. Sonnenfeld was born in Vrbové, Slovakia. His father, Avraham Shlomo Zonnenfeld, died when he was five years old.

He was a student of Rabbi Samuel Benjamin Sofer (the Ksav Sofer), the son of Rabbi Moses Sofer (the Chasam Sofer). He was also a student of Rabbi Avraham Schag in Kobersdorf (who was himself a disciple of the Chasam Sofer); Sonnenfeld moved from the latter city to Jerusalem in 1873.

He became an important figure in Jerusalem's Old City, serving as the right-hand man of Rabbi Yehoshua Leib Diskin and assisting the latter in communal activities, such as the founding of schools and the Diskin Orphanage, and the fight against secularism. He refused to meet with Kaiser Wilhelm of Germany who visited the Old City because he believed that the Emperor was a descendant of the nation of Amalek. Sonnenfeld sent a delegate, a former Dutch diplomat and writer who had become a baal teshuva, Dr. Jacob Israël de Haan, to Jordan with a peace proposal for King Abdullah.

Source: wiki

==============

for Hebrew information:

http://toladot.blogspot.ca/2012/03/blog-post_13.html

==============


From breslev.co.il: (1849 -1932). The Head of the Beit Din and Rav of Jerusalem, he learned in Europe from great leaders such as the Ktav Sofer. His principal Rav was R. Avraham Sha’ag, who he followed to Israel in 1873 and settled in Jerusalem. He became close to Maharil Diskin and served in his Beit Din. He fought against the secularization of education in Israel, and was active in establishing new neighborhoods outside the Old City walls in Jerusalem.


Bio: https://en.wikipedia.org/wiki/Yosef_Chaim_Sonnenfeld



GEDCOM Note

<p><h2 style="background-image: none; background-position: initial; background-size: initial; background-repeat: initial; background-attachment: initial; background-origin: initial; background-clip: initial; font-weight: normal; margin: 1em 0px 0.25em; overflow: hidden; padding: 0px; border-bottom: 1px solid #a2a9b1; font-family: sans-serif; line-height: 1.3;"><span id="קורות_חיים" class="mw-headline">קורות חיים[<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "קורות חיים"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;action=edit&amp;section=1">עריכת קוד מקור</a> </p><p> <a class="mw-editsection-visualeditor" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "קורות חיים"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;veaction=edit&amp;section=1">עריכה</a>]</h2>p style="margin: 0.5em 0px; color: #222222; font-family: sans-serif; font-size: 14px;">נולד בעיירה <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ורבובה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%91%D7%94">ורבו</a>, אז ב<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ממלכת הונגריה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94">ממלכת הונגריה</a> ×œ××‘רהם שלמה וזאלדה. התחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם ×”<a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="כתב סופר"href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8">כתב סופר</a> ×‘נו של ×”<a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="חת"ם סופר" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%AA%22%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8">חת"ם סופר</a>, ורבי <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="חיים צבי מנהיימר" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8">חיים צבי מנהיימר</a>. ב<a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="תרל"×’" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%9C%22%D7%92">תרל"×’</a> (<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="1873" href="https://he.wikipedia.org/wiki/1873">1873</a>) <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עלייה לארץ ישראל" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C">עלה</a> ×œ<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ארץ ישראל" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C">ארץ ישראל</a> ×™×—ד עם מורו הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="אברהם שאג-צוובנר" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%90%D7%92-%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%A8">אברהם שאג-צוובנר</a>, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן ב<a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="העיר העתיקה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94">עיר העתיקה</a> ×‘<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ירושלים" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D">ירושלים</a>. הוא התקרב לרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="משה יהושע יהודה לייב דיסקין" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F">משה יהושע יהודה לייב דיסקין</a> ×•×œ×‘נו, הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="יצחק ירוחם דיסקין" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F">יצחק ירוחם דיסקין</a>, ורכש עמדת השפעה ב<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="היישוב הישן" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%9F">יישוב הישן</a>. בין היתר ייסד את שכונת "<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="בתי אונגרין" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9F">בתי אונגרין</a>". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line:none; color: #5a3696; background: none;" title="תרל"×—" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%9C%22%D7%97">תרל"×—</a> (<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="1878" href="https://he.wikipedia.org/wiki/1878">1878</a>) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="כולל (היישוב הישן)" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_(%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%9F)">כוללי</a> ×•×¨×©×” והונגריה.</p>text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="שמואל הלל שינקר" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%9C_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%A8">שמואל הלל שינקר</a>.</p>nitial; background-origin: initial; background-clip: initial; font-weight: normal; margin: 1em 0px 0.25em; overflow: hidden; padding: 0px; border-bottom: 1px solid #a2a9b1; font-family: sans-serif; line-height: 1.3;"><span id="המחלוקת_עם_הרב_קוק" class="mw-headline">המחלוקת עם הרב קוק[<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "המחלוקת עם הרב קוק"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;action=edit&amp;section=2">עריכת קוד מקור</a> </p><p> <a class="mw-editsection-visualeditor" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "המחלוקת עם הרב קוק"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;veaction=edit&amp;section=2">עריכה</a>]</h2>kground: none;" title="תרע"ד" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A2%22%D7%93">תרע"ד</a> (<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="1913" href="https://he.wikipedia.org/wiki/1913">1913</a>) השתתף עם <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="אברהם יצחק הכהן קוק" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A7">הרב קוק</a> ×‘משלחת רבנים שביקרה ב<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="מושבה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%94">מושבות</a> ×”חדשות וניסתה להשפיע על בניהן שיקפידו על שמירת מצוות (מסע שזכה לכינוי "<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="מסע המושבות" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA">מסע המושבות</a>"). לאחר שראשי המוסדות והישיבות ורוברבני ירושלים בחרו בשנת <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="תרע"ט" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A2%22%D7%98">תרע"ט</a> (<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="1919" href="https://he.wikipedia.org/wiki/1919">1919</a>) ברב קוקלהיות רבה של ירושלים, הרב זוננפלד והרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="יצחק ירוחם דיסקין" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9F">יצחק ירוחם דיסקין</a>, לא קיבלו את הבחירה. הרב זוננפלד המשיך לקרוא לרב קוק "הרב של <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="יפו" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A4%D7%95">יפו</a>". ב<a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="תר"פ" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%22%D7%A4">תר"פ</a> (<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="1920" href="https://he.wikipedia.org/wiki/1920">1920</a>) עמד בראש מייסדי העדה החרדית הנפרדת מרבנות ירושלים, ונבחר להיות <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="העדה החרדית" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA#%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9A_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D">הגאב"ד הראשון של העדה החרדית</a>, כשהראב"ד הראשון ×”×™×” הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="משה נחום ולנשטיין" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F">משה נחום ולנשטיין</a>. היא נקראה "ועד העיר האשכנזי", וההשראה להקמתה הייתה שיטת ההפרדה וההתבדלות (שמקורה במשנתו של ×”<a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="חת"ם סופר" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%AA%22%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8">חת"ם סופר</a>). האווירה באותם ימים, שהייתה סוערת עקב ×”<a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="פולמוס" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1">פולמוס</a> ×¢×œ <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="זכות בחירה לנשים" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D">זכות הבחירה לנשים</a>, סייעה להיפרדות, אף שגם הרבנות נקטה עמדה נחרצת נגד שיתוף הנשים בבחירות.</p>על פי שעמדותיו היו קיצוניות מעמדות <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="אגודת ישראל" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C">אגודת ישראל</a> ×”עולמית, שהושפעה רבות משיטת <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="תורה עם דרך ארץ" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%90%D7%A8%D7%A5">תורה עם דרך ארץ</a> ×©×œ רבי <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="שמשון רפאל הירש" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9">שמשון רפאל הירש</a>, נחשב הרב זוננפלד, בזכות היבדלותו מה<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ציונות" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA">ציונות</a>, כמנהיג רוחני של אנשי אגודת ישראל בארץ. המנהיג הרשמי, הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="משה בלוי" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99">משה בלוי</a>, הלך בעקבות הוראותיו.</p>rif; font-size: 14px;">כמנהיגה של סיעה נפרדת נאבק בסמכויותיה של <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="הרבנות הראשית" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA">הרבנות הראשית</a>, בראשות הרב קוק, ופעל לשם כך גם בקרב שלטונות המנדט.</p>¨: "רואים אנו בזה סכנה עצומה והריסה לתורתנו הקדושה חס ושלום, וכל מי שישתתף בבחירה הזאת הרי הוא עובר בשאט נפש על חוקי ודיני תורתנו הקדושה".</p>ily: sans-serif; font-size: 14px;">יחד עם בית דינו חתם הרב זוננפלד על כרוז שלפיו בספר "<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="אורות (ספר)" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)">אורות</a>" של הרב קוק יש "כמה פרקים מלאים תהילות ותשבחות לרשעים"<sup id="cite_ref-2" class="reference" style="line-height: 1; unicode-bidi: isolate; white-space: nowrap; display: inline-block;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93#cite_note-2">[2]</a></sup>.</p>התרגשות לרב זוננפלד על הצער ועוגמת הנפש שנגרמה לו משיתוף הפעולה של האחרון עם מחרפיו ומגדפיו; אך המלחמה בו לא נפסקה, ונאמני הרב זוננפלד אפילו הגישו נגד הרב קוק תביעה משפטית בערכאות <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="המנדט הבריטי" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%98_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99">המנדט</a> ×‘אשמת <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="זיוף תעודות" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%95%D7%A3_%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA">זיוף</a> ×ª×¢×•×“ת בעלות על נכס<sup style="line-height: 1;">[</sup><sup style="line-height: 1;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ויקיפדיה:ביבליוגרפיה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94">דרוש מקור</a>]</sup>.</p>§×•×§<sup id="cite_ref-3" class="reference" style="line-height: 1; unicode-bidi: isolate; white-space: nowrap; display: inline-block;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background:none;" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93#cite_note-3">[3]</a></sup>, והשניים היו מדברים ארוכות בדברי תורה כשנפגשו ברחוב או באירוע<sup id="cite_ref-4" class="reference" style="line-height: 1; unicode-bidi: isolate; white-space: nowrap; display: inline-block;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93#cite_note-4">[4]</a></sup>. בספר "יחידי סגולה" מאת הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="איסר פרנקל" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C">איסר פרנקל</a> ×ž×•×‘א שהרב זוננפלד אמר לאנשים מעדתו ששאלוהו מדוע הוא משוחח בדברי תורה עם הרב קוק: "הרב קוק הוא צדיק גמור, אך דרכינו הן נפרדות". הרב אברהם חיים בביוף, שהיה ממשמשיו של הרב זוננפלד, סיפר ×›×™ שררו יחסים טובים מאוד בין הרב זוננפלד לבין הרב קוק, שאותו הוא מכנה "צדיק יסוד עולם"<sup id="cite_ref-5" class="reference" style="line-height: 1; unicode-bidi: isolate; white-space: nowrap; display: inline-block;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93#cite_note-5">[5]</a></sup>.</p>position: initial; background-size: initial; background-repeat: initial; background-attachment: initial; background-origin: initial; background-clip: initial; font-weight: normal; margin: 1em 0px 0.25em; overflow: hidden; padding: 0px; border-bottom: 1px solid #a2a9b1; font-family: sans-serif; line-height: 1.3;"><span id="שיתוף_הפעולה_עם_דה_האן" class="mw-headline">שיתוף הפעולה עם דה האן[<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "שיתוף הפעולה עם דה האן"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;action=edit&amp;section=3">עריכת קוד מקור</a> </p><p> <a class="mw-editsection-visualeditor" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "שיתוף הפעולה עם דה האן"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;veaction=edit&amp;section=3">עריכה</a>]</h2>#222222; font-family: sans-serif; font-size: 14px;">בתקופה מסוימת ×”×™×” יד ימינו, <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="יעקב ישראל דה האן" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%9F">יעקב ישראל דה האן</a>, אשר <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="רצח" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A6%D7%97">נרצח</a> ×‘סופו של דבר בידי אנשי "<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="×”×”×’× ×”" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94">×”×”×’× ×”</a>". פעילותו של דההאן, שצידד במשא ומתן עם הערבים, משקפת היטב את גישתו המתונה של הרב זוננפלד.</p>s-serif; font-size: 14px;">סיוע רב הושיט דה האן לרב זוננפלד במאבק על ×”<a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="שחיטה (יהדות)" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94_(%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA)">שחיטה</a> ×”נפרדת מהשחיטה הרבנית בהשגחת הרב קוק. מאבקו של הרב זוננפלד ×”×’×™×¢ עד ל<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="חבר הלאומים" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D">חבר הלאומים</a> ×‘<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="×–'נבה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%27%D7%A0%D7%91%D7%94">×–'נבה</a>, ודה האן הושיט לו סיוע רב בכך. <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="אנקדוטה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%98%D7%94">אנקדוטה</a> ×™×“ועה מספרת שבפגישה עם <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="הנציב העליון" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%91_%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F">הנציב העליון</a>, <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="הרברט סמואל" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C">הרברט סמואל</a>, שאל דה האן את הרב זוננפלד על פרט בחוקי ×”<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="כדורגל" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9C">כדורגל</a>. הרב השתומם והשיב שאין לו מושג. אז פנה דה האן לנציב ואמר לו: "הוד מעלתו רואה שהרב אינו נוהג להביע דעה בדברים שבהם אינו מבין, אך בנושאי שחיטה הוא בקיא".</p>: 0.5em 0px; color: #222222; font-family: sans-serif; font-size: 14px;">ביחסים בין דה האן והרב זוננפלד הייתה סימביוזה עמוקה. דה האן העריץ את הרב זוננפלד ללא קץ:</p>"font-family: David, serif; font-size: 16.8px;">ª×•×›×›×™ הדלות שלו חייו מאושרים ובטוחים
יותר מאשר כל הנהנים והשמחים </p>; font-family: sans-serif; font-size: 14px;">מצד שני, פעילותו של דה האן יצקה תוכן מדיני למשנתו של הרב זוננפלד, ואפשרה לו לעשות שימוש בעוצמה הפוליטית של מעמדו.</p>×™×œ עיתונות בריטי משפיע, הלורד נורת'קליף, שבה דיברו בגנות ×”×”× ×”×’×” הציונית<sup id="cite_ref-6" class="reference" style="line-height: 1; unicode-bidi: isolate; white-space: nowrap; display: inline-block;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93#cite_note-6">[6]</a></sup> ×•×¢×ž×“ו על תביעתם למעמד פוליטי נפרד, פרצו אנשי "<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="השומר" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8">השומר</a>" לביתו של הרב זוננפלד. הרב חשף את חזהו, וקרא: "×”× × ×™ מוכן <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="קידוש השם" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%9D">לקדש שם שמים</a>, רצחוני!" משנסתלקו אנשי השומר, הם הודו שהותיר עליהם רושם גדול. הרב מצדו סירב להלשין עליהם לשלטונות, והסביר זאת: "האשמה איננה נעוצה בהם. זוהי <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="תינוק שנשבה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%A9%D7%91%D7%94">תוצאת החינוך שקיבלו</a>".</p>color: #222222; font-family: sans-serif; font-size: 14px;">כדי להרגיע את התחושות האלימות הגיב הרב זוננפלד באופן נדיר לעיתון <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="דואר היום" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D">דואר היום</a> ×©×œ <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="איתמר בן-אב"×™" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%91%22%D7%99">איתמר בן-אב"×™</a> ×©×”פנה אליו שאלה גלויה: האם הייתה מחאה נגד הציונות בשיחה עם הלורד והאם השיחה הייתהעל דעתו ובהשתתפותו. הוא השיב ואמר שאכן הפגישה הייתה בפקודתו, אם ×›×™ לא בנוכחותו. אך בשום פנים לא הובעה בה שלילה של רעיון <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="הצהרת בלפור" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8">הצהרת בלפור</a> ×•×”קמת הבית הלאומי, שאליו יש לו יחס חיובי. כל התנגדותו היא ל"ייפוי הכוח שהציונים לוקחים על עצמם כבאי כוח לכל ישראל"<sup id="cite_ref-7" class="reference" style="line-height: 1; unicode-bidi: isolate; white-space: nowrap; display: inline-block;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93#cite_note-7">[7]</a></sup>.</p>"line-height: 1; unicode-bidi: isolate; white-space: nowrap; display: inline-block;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93#cite_note-8">[8]</a></sup>. שאמר ×›×™ המשלחת מעולם לא פצתה פיה נגד רעיון שיבתהעם לארצו.</p>" href="https://he.wikipedia.org/wiki/1924">1924</a> ×¨×§× דה האן תוכנית להפגיש את הרב זוננפלד עם ×”<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="אמיר" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8">אמיר</a> ×¢×‘דאללה, לימים <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עבדאללה הראשון, מלך ירדן" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F,_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%9F">עבדאללה הראשון, מלך ירדן</a>, כדי שאיתו יוכלו החרדים לסכם על התייחסות נבדלת אליהם. היא נועדה להבטיח התיישבות יהודית בארץ תוך ויתור על הרעיון של הקמת מדינה או 'בית לאומי'<sup id="cite_ref-9" class="reference" style="line-height: 1; unicode-bidi: isolate; white-space: nowrap; display: inline-block;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93#cite_note-9">[9]</a></sup>. במכתב של הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="אברהם חיים נאה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90%D7%94">אברהם חיים נאה</a> (הנודע ×›"בעל השיעורים", שהיה אז חבר בבית דינו של הרב זוננפלד ואף הצטרף אליו בפגישה זו) מסופר שכדי לצאת מגבולות הארץ ×”×™×” צריך הרבזוננפלד <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="התרת נדרים" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%AA_%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D">להתיר נדר</a> ×•×–את "רק על פי בית דין של שלשה גדולי הדור". אז היו בירושלים האדמו"ר מגור בעל ×”"<a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="אמרי אמת" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%AA">אמרי אמת</a>", האדמו"ר מסוקולוב הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="יצחק זליג מורגנשטרן" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%92_%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F">יצחק זליג מורגנשטרן</a> ×•×”גאון מבענדין הרב <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="חנוך צבי לוין" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F">חנוך צבי לוין</a>, וביחד פסקו שלצורך גדול ×›×–×” מותר לו לצאת<sup style="line-height: 1;">[</sup><sup style="line-height: 1;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ויקיפדיה:ביבליוגרפיה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94">דרוש מקור</a>]</sup>. הרב זוננפלד בירך "ברוך אשר חלק מכבודו לבשר ודם" כשפגש את מלך ירדן<sup id="cite_ref-10" class="reference" style="line-height: 1; unicode-bidi: isolate; white-space: nowrap; display: inline-block;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93#cite_note-10">[10]</a></sup>.</p>x; color: #222222; font-family: sans-serif; font-size: 14px;">גם פגישה זו עוררה זעם רב, שרובו כוון אל דה האן, זעם שבסופו של דבר גרר את ההתנקשות בו. גם בחוגי החרדים לא כולם שבעו נחת מפעילות דה האן, אך הרב זוננפלד סירב להקשיב לכל "לשון הרע" על עוזרו הנאמן.עם הירצחו הרב זוננפלד ספד לו בקול בוכים: "ראו את התהום העמוקה שנדרדרו לתוכה ראשי ×”×”× ×”×’×” הציונית וקראו בקול חזק: 'היבדלו מתוך העדה הרעה הזאת'".</p>ן ללמוד מתיאורו של <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="מנחם אוסישקין" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F">מנחם אוסישקין</a> ×ž×¨××©×™ הציונות, על פגישתו עם הרב זוננפלד בכותל בערב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ראש השנה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94">ראש השנה</a> <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="תר"×¥" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%22%D7%A5">תר"×¥</a>, זמן קצר לאחר <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="פרעות תרפ"ט" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A8%D7%A4%22%D7%98">פרעות תרפ"ט</a> × ×’ד יהודי הארץ. בהיפגשם אמר הרב לאוסישקין ששימש באותם ימים כיו"ר ×”<a class="mw-redirect"style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="קק"ל" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A7%22%D7%9C">קק"ל</a>: "×–×” לא יעזור להם (= לערבים)! אנחנו נשיג את מטרתנו. לא בסימטאות צרות ולא כפופי ראש ניכנס אל המקום הקדוש שלנו. ×›×™ אם בדרך המלך ובקומה זקופה. המשך לעבוד את עבודתך באמונה ואולי בקרוב בימינו × ×–×›×” לראות את הגאולה האמיתית"<sup id="cite_ref-11" class="reference" style="line-height: 1; unicode-bidi: isolate; white-space: nowrap; display: inline-block;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93#cite_note-11">[11]</a></sup>.</p>ial; background-repeat: initial; background-attachment: initial; background-origin: initial; background-clip: initial; font-weight: normal; margin: 1em 0px 0.25em; overflow: hidden; padding: 0px; border-bottom: 1px solid #a2a9b1; font-family: sans-serif; line-height: 1.3;"><span id="קשיים_מבית" class="mw-headline">קשיים מבית[<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "קשיים מבית"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;action=edit&amp;section=4">עריכת קוד מקור</a> </p><p> <a class="mw-editsection-visualeditor" style="text-decoration-line: none; color:#5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "קשיים מבית"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;veaction=edit&amp;section=4">עריכה</a>]</h2>: 0.5em 0px; color: #222222; font-family: sans-serif; font-size: 14px;">הרב זוננפלד התמודד עם קשיים מבית כאשר עלו לארץ חרדים מחוגים מתונים יותר של "אגודת ישראל". מצד אחד הוא נתפס כבעל בריתה של אגודת ישראל בארץ, שמנהיגה הפוליטי הרב משה בלוי פעל בצוותא עמו ועם דה האן כשזה ×”×™×” בחיים. הרב <a class="new" style="text-decoration-line: none; color: #a55858; background: none;" title="יהודה גרינוולד (הדף אינו קיים)" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%93&amp;action=edit&amp;redlink=1">יהודה גרינוולד</a> × ×–×£ בו במכתב על שיתוף פעולה ×–×”, תוך שהוא רומז על אפשרות של ניתוק הקשרים בין רבני הונגריה ליהודי ירושלים<sup id="cite_ref-12" class="reference" style="line-height: 1; unicode-bidi: isolate; white-space: nowrap; display: inline-block;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93#cite_note-12">[12]</a></sup>. מצד שני, דפוסי החינוך שביקשו למסד בבתי הספר של אגודת ישראל ביישוב החדש, ביניהם לימוד <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="אנגלית" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA">אנגלית</a>, היו בלתי קבילים מבחינתו. הפשרה שהושגה לגבי <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="תלמוד תורה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94">תלמוד תורה</a> ×©×œ <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="חסידות גור" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A8">חסידות גור</a> (שעולים רבים השתייכו אליה) הייתה שהאנגלית תילמד מחוץ לבית הספר<sup style="line-height: 1;">[</sup><sup style="line-height: 1;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ויקיפדיה:ביבליוגרפיה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94">דרוש מקור</a>]</sup>.</p>ze: 14px;">גם הקנאים בתוך עדתו לא תמיד הסבו לו נחת. באחד המקרים פורסם כרוז על ידי הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="מאיר הלר" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%A8">מאיר הלר</a> (סעמניצער) מקנאי ירושלים, כנגד הרבי מגור בגין פגישתו עם הרב קוק, שבו נאמר: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מפני שהוא מינות". הרב זוננפלד פרסם גינוי לכרוז.</p>rigin: initial; background-clip: initial; font-weight: normal; margin: 1em 0px 0.25em; overflow: hidden; padding: 0px; border-bottom: 1px solid #a2a9b1; font-family: sans-serif; line-height: 1.3;"><span id="פעילותו_בשנותיו_האחרונות" class="mw-headline">פעילותו בשנותיו האחרונות[<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "פעילותו בשנותיו האחרונות"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;action=edit&amp;section=5">עריכת קוד מקור</a> </p><p> <a class="mw-editsection-visualeditor" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "פעילותו בשנותיו האחרונות"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;veaction=edit&amp;section=5">עריכה</a>]</h2>היישוב על ההכרה במעמדו ב<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="הכותל המערבי" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99">כותל</a> ×•×¢×œ ×”×’× ×” מפני התנכלויות הערבים סבר הרב זוננפלד שיש להותיר את הטיפול בעניין לממשלת המנדט, ותגובות של מחאה ותענית, שעליהן הכריז הרב קוק, אינן רצויות. תענית לדעתו מוטב ×”×™×” לעשות על חילול ×”<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="שבת" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%AA">שבת</a>, פריצות הלבוש וההליכהל<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="אוניברסיטה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94">אוניברסיטה</a><sup style="line-height: 1;">[</sup><sup style="line-height: 1;"><a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ויקיפדיה:ביבליוגרפיה" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94">דרוש מקור</a>]</sup>. מנגד בתקופת <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="המאורעות" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA">המאורעות</a> ×”קפיד ללכת לכותל דרך <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="שער שכם" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%9B%D7%9D">שער שכם</a> ×‘אומרו שאסור שהערבים יחשבו שהם יכולים למנוע יהודים ללכת שם.</p>0.5em 0px; color: #222222; font-family: sans-serif; font-size: 14px;">בבחירות לראשות העיר ב-<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="1926" href="https://he.wikipedia.org/wiki/1926">1926</a> ×ž×¦×‘×” הקשה של אגודת ישראל והקשיים הכלכליים והמורליים שאיתם התמודדה, אילצו את הרב זוננפלד לקבל שיתוף פעולה מסוים עם הציונים, על אף מורת רוחם של הקנאים.</p>ont-size: 14px;">לאחר פטירתו, ב<a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="×™"ט באדר ב'" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%22%D7%98_%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27">×™"ט באדר ב'</a> <a class="mw-redirect" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="תרצ"ב" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%A6%22%D7%91">תרצ"ב</a> (<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="1932" href="https://he.wikipedia.org/wiki/1932">1932</a>), התעוררו חיכוכים בין הקנאים שבמתבדלים לבין אנשי אגודת ישראל, בהיעדר סמכות רבנית שתפשר ביניהם.</p>style="margin: 0.5em 0px; color: #222222; font-family: sans-serif; font-size: 14px;">עד היום ניטש מאבק בתוך ×”<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="יהדות חרדית" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA">יהדות החרדית</a> ×œ×’בי זהותו האמיתית ודעותיו כפי שהיה מביען לאחר קום המדינה - אנשי אגודת ישראל מצד אחד, ומצד שני חוגי <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="העדה החרדית" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA">העדה החרדית</a> ×•×‘תוכם <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="נטורי קרתא" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%AA%D7%90">נטורי קרתא</a>. דוגמה לוויכוח ×–×” ניתן למצוא בין שני אחים פעילים חרדים מפורסמים: רבי <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="משה בלוי" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99">משה בלוי</a>, ממנהיגי אגודת ישראל ב<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="ישראל" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C">ישראל</a>, ורבי <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עמרם בלוי" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99">עמרם בלוי</a>, ממנהיגי נטורי קרתא, שהיו יריבים פוליטיים וכל אחד טען לכתר ממשיכו האידאולוגי של הרב זוננפלד.</p>-position: initial; background-size: initial; background-repeat: initial; background-attachment: initial; background-origin: initial; background-clip: initial; font-weight: normal; margin: 1em 0px 0.25em; overflow: hidden; padding: 0px; border-bottom: 1px solid #a2a9b1; font-family: sans-serif; line-height: 1.3;"><span id="משפחתו" class="mw-headline">משפחתו[<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "משפחתו"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;action=edit&amp;section=6">עריכת קוד מקור</a> </p><p> <a class="mw-editsection-visualeditor" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "משפחתו"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;veaction=edit&amp;section=6">עריכה</a>]</h2>m 0px; color: #222222; font-family: sans-serif; font-size: 14px;">אשתו הראשונה שרה הייתה בתו של שלמה זאלצער, שו"ב ב<a class="new" style="text-decoration-line: none; color: #a55858; background: none;" title="קויברסדורף (הדף אינו קיים)" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A3&amp;action=edit&amp;redlink=1">קוברסדורף</a>. נפטרה בי"×– באייר תרע"ב (1912). היא ילדה לו שמונה בנים ושתי בנות. אשתו השנייה חיילא,הייתה צעירה ממנו בשלושים שנה. נפטרה בד' באדר תשכ"×— (1968, בגיל תשעים). היא הייתה בתו של הרב מנדל דייטש, דיין ב<a class="new" style="text-decoration-line: none; color: #a55858; background: none;" title="טאפלשיין (הדף אינו קיים)" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%98%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&amp;action=edit&amp;redlink=1">טאפלשיין</a>, וקודם לכן הייתה נשואה ליהודה לייב אייבנשיץ. בתה מזיווג ראשון הייתה לאה, אשת רבי <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="חיים זאב פינקל" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C">חיים זאב פינקל</a>.</p>; background-attachment: initial; background-origin: initial; background-clip: initial; font-weight: normal; margin: 1em 0px 0.25em; overflow: hidden; padding: 0px; border-bottom: 1px solid #a2a9b1; font-family: sans-serif; line-height: 1.3;"><span id="מספריו" class="mw-headline">מספריו[<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "מספריו"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;action=edit&amp;section=7">עריכת קוד מקור</a> </p> <a class="mw-editsection-visualeditor" style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="עריכת פסקה: "מספריו"" href="https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&amp;veaction=edit&amp;section=7">עריכה</a>]</h2>הרב זוננפלד יוצאים לאור בשנים האחרונות במהדורות חדשות בהוצאת מכון קרן רא"ם, מייסודו של צאצאו <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="מוטי זוננפלד" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93">מוטי זוננפלד</a>.</p>ly: sans-serif; font-size: 14px;">×œ×•×ª ותשובות" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA">שו"ת</a>, התכתבויות עם הרב <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="שלמה סובל" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%9C">שלמה סובל</a> (עורך), ירושלים תרצ"×” (ומאז במספר מהדורות); תשע"×— (מהדורה מתוקנת בעריכת הרב שלמה ורנר)</li>מת חיים</strong> - ביאור ל<a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="חומש" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9">חומש</a>, בעריכת נכדו הרב שלמה זלמן זוננפלד, ירושלים תשס"ב; מכון קרן רא"ם תשע"×– (מהדורה מחודשת)</li>תורת חיים - <a style="text-decoration-line: none; color: #5a3696; background: none;" title="שאלות ותשובות" href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA">שו"ת</a>, בעריכת הרבנים אשר זוננפלד ושלמה ורנר, מכון קרן רא"ם תשס"×’, תשע"×— (מהדורה מתוקנת)</li>”, תשע"א (מהדורה מתוקנת ומורחבת)</li>

About הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד מרא דארעא דישראל ורבה של י-ם עיה"ק (עברית)

עברית

נולד כחיים זוננפלד. השם יוסף נוסף לו על ידי הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין, כשחלה וחייו היו בסכנה (הרב שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה, עמ' 23, הערה 10)

ר' יוסף חיים נולד ביום ו' כסלו תר"ט, בעיירה ווערבוי לאביו ר' אברהם שלמה. בהיותו בן ארבע נתייתם מאביו, אמו נישאה בשנית, ובתחילה עוד גדל אצלה, אך כאשר אביו חורגו רצה לשלוח אותו לבית ספר תיכוני, עזב את ביתם ונסע ללמוד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער, משם עבר לישיבת פרשבורג והיה מטובי תלמידיו של בעל הכתב סופר. כבר בהיותו בן שמונה עשרה נתעטר בתואר מורינו. בשנת תר"ל נשא לאשה את מרת שרה בת ר' שלמה זאלצער מקויברסדורף, וגר שם בעיר סמוך על שלחן חותנו. רב העיר באותם הימים היה הגאון רבי אברהם שאג, ור' יוסף חיים דבק בו ובתורתו, וכאשר רבי אברהם שאג עלה לארץ הקודש עלה אחריו גם רבי יוסף חיים בשנת תרל"ג. בירושלים נתקרב גם לבעל האמרי בינה ולמהרי"ל דיסקין שמינהו לראב"ד בבית הדין הגדול שבירושלים. לאחר פטירתו של המהרי"ל דיסקין נתקבע מעמדו של הריח"ז כמנהיג העדה החרדית בירושלים, ועל פיו נשק כל דבר, הוא ניהל את כל המערכות הציבוריות, ופעל בעוז לביצור חומות הדת. כאמור, הריח"ז נפטר ביום י"ט אדר תרצ"ב, ונטמן במרומי הר הזיתים. בשנת תרח"ץ נדפיסו בירושלים את ספר תשובותיו בשם 'שלמת חיים'. ובשנים האחרונות נדפס מחדש בשם תורת חיים, ונדפסו ממנו עוד כמה וכמה כרכים של חידושיו.

view all 24

R' Joseph Haim Zonenfeld Head of Edah HaChareidis's Timeline

1848
December 1, 1848
Vrbové, Okres Piešťany, Trnavský kraj, Slovakia
1871
1871
1872
1872
Jerusalem
1872
1873
May 6, 1873
Age 24
Soporn, Slovakia
May 19, 1873
Age 24
Jerusalem, Israel
1880
1880
Jerusalem, Israel
1895
1895
Jerusalem, Israel
1898
1898