Rabbi Chaskiel Halevi Halsztuk

Is your surname Halsztuk?

Research the Halsztuk family

Rabbi Chaskiel Halevi Halsztuk's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Rabbi Chaskiel Halevi Halsztuk (Halsztok)

Hebrew: יחזקאל
Birthdate:
Birthplace: Skierniewice, Skierniewice County, Łódź Voivodeship, Poland
Death: December 16, 1942 (55) (Perished in the Holocaust outside of the Sandomierz Synagogue)
Immediate Family:

Son of R' Meir Jehiel Halsztok of Ostrovtsa and Ruchl Miryam Halsztok
Husband of Beila Mirl Halsztok
Father of Elimelech Halsztok; R' Yaakov Halsztok, HaLevi; Chaim Halevi Halsztok; Avraham Yitzchak Halsztuk; Dvora Halsztuk and 3 others
Brother of Yente Silman

Managed by: Raziel Yohai Seckbach
Last Updated:

About Rabbi Chaskiel Halevi Halsztuk


קדשי יחזקאל 1950 http://www.hebrewbooks.org/41057


Jehezkel Halsshtok was born in Pultusk, Poland in 1887 to Meir. He was a rabbi and married. Prior to WWII he lived in Ostrowiec, Poland. During the war he was in Ostrowiec, Poland. Jehezkel was murdered in 1943 in Sandomierz, Murder Site.

He was ABD Inowlodz. After his father's death he succeeded him as ABD Ostrovtse.

About יחזקאל Halsztuk (עברית)

נולד: תרמ"ז (1887), בסקרנבייץ.

נספה: עשרה בטבת תש"ג, בסנדומיר (צוזמיר באידיש).

ר' יחזקאל היה בנו של ר' מאיר יחיאל, האדמו"ר הראשון של אוסטרובצא. מילדותו ניכרו בו כישרונותיו הגדולים. הוא למד מפי אביו, ואחר כך שהה אצל הרבי מצ'ורטקוב, ר' דוד משה זצ"ל. בגיל 18 נשא לאישה את בתו של ר' נפתלי הורוביץ, האדמו"ר ממליץ. שש שנים היה סמוך על שולחן חותנו, ותוך כדי כך למד בשקדנות, כמעט ללא שינה. בהיותו בן 24 בערך התמנה לרב באינוולודז שבמחוז סוחצ'וב, ולאחר עשר שנים נתבקש להיות רבה של נאשלסן, עיר מחוז. בכל התקופה הזו יצא שמעו כצדיק המעורר בתפילותיו המרגשות לחשיבה ולמעשים טובים. אחרי פטירת אביו, באדר תרפ"ח, עלה הרב יחזקאל לכס הרבנות ולכס האדמו"רות כאחד. עד מהרה הצטרפו לאלפי החסידים של אביו חסידים נוספים, והם ספגו מתורתו שהצטיינה בפלפול וברעיונות מבריקים. הרבי הקים ישיבה בשם "בית מאיר" (ע"ש אביו האדמו"ר), ולמדו בה כמאה בחורים.

בתקופת השואה

כשכבשו הגרמנים את פולין שהה הרבי בוורשה, ורק באמצע שנת ת"ש הצליחו חסידיו להעבירו חזרה לעירו אוסטרובצה. כשהחלו הרציחות קם הרבי באחד הימים, לקח מניין יהודים לבית הקברות, וכשהגיע לאוהל של אביו הכניס לשם פתק שכתב בו שהוא מצפה שאביו יעמוד לפני כיסא הכבוד ויבקש רחמים על עם ישראל הנמצא בסכנה. מסופר גם שביום אחר הוא אסף את כל ספרי התורה מבתי הכנסת, יצא בחשאי עם מניין יהודים, חפר בעזרתם בור וגנז שם את כל ספרי התורה. לאחר מכן הצליחו חסידיו לשכנעו לעבור לסנדומיר (=צוזמיר), שם הסתירו אותו בבונקר. עוד קודם לכן גילחו הגרמנים את חצי זקנו כדי להתעלל בו. בבונקר דאגו לו חסידיו, ודרך חור שברצפה היו מביאים לו אוכל. יום אחד בחודש טבת תש"ג דרש הגסטפו להסגירו, ואיים שאם לא יסגירו אותו מיד יישרפו חיים מאתיים יהודים מבני העיר, וחייהם של עוד אלפי יהודים יהיו בסכנה. הרבי לא הסכים בשום אופן שיצילו אותו על חשבון אֵחיו ואמר: "מוטב אהיה קרבן הקהל ולא להפך!".

הרבי הרגיש שהגיעה שעתו למות על קידוש ה', הלך וטבל במקווה הקר, ומשעלה השחר לבש קיטל לבן, אמר סליחות והיכה על חטא. בתשע בבוקר, בעשרה בטבת, באו להוציא אותו להורג. אז פנו עשרים יהודים לרוצח וביקשו למות במקום הרבי. הלה ציווה לאסור מיד את היהודים שהציעו זאת, ואחר כך העמיד את הרבי בכיכר בית הכנסת ליד הקיר. הוא ירה בו, ונשמתו של הרבי יצאה בקריאת "שמע ישראל". הרבי הובא לקבורה בקבר ישראל, ואחריו חפרו היהודים שנאסרו קבר לעצמם, ונורו כולם אל תוך הקבר. כחודש אחר כך נרצחו גם שבעת ילדיו של הרבי.

האדמו"ר התכונן להוציא את חידושיו בספר בשם "מראה יחזקאל", אך מרבית הכתבים הלכו לאיבוד. חלק קטן שרד והודפס תחת הכותרת "קדשי יחזקאל", וצורף לספר "מאיר עיני חכמים" הכולל חידושי תורה של אביו, האדמו"ר ר' מאיר יחיאל הלוי. הספר יצא לאור על ידי תלמידו של הרב יחזקאל, הרב יחיאל ראובן מנדלבוים. כפתיחה לקובץ "קדשי יחזקאל" הודפסה קינה שחיבר תלמידו המובהק של האדמו"ר ר' יחזקאל. מחבר הקינה היה ר' חיים יצחק ווגלרנטר, ששמע על מות רבו ושבעת בניו כאשר ישב שבעה על הוריו בעליית גג בבית איכר פולני. הקינה כוללת תיאור של אישיותו של רבו, וראשי התיבות שלה הם: רבינו יחזקאל הלוי בן לאדמו"ר רבינו הקדוש מאיר יחיאל הלשטוק מאוסטרובצה זצוקלה"ה.

בין השאר נאמר בקינה: "... ואכן לא העידו בו תלמידיו שלא איקלע מעולם קושיא שהציעו לפניו שלא יעמידה על בוריה על אתר מסירות נפש, עניוות התבטלות האנכיות, אהבת ישראל לכל איש פשוט ותמים... לפתע פתאום הה! פרץ האויר ונרצח רבינו ושבעה בניו עמו...". מחבר הקינה עצמו נהרג בסוף המלחמה על ידי פולנים.

רב באינוולודז' (ליד טומשוב) מתרע"א; בנשלסק מתרפ"א; באוסטרובצה מפטירת אביו בתרפ"ח עד השואה נספה בצוזמיר פולין 16.12.1942 ח בטבת תש"ג

מחבר

view all 11

Rabbi Chaskiel Halevi Halsztuk's Timeline