Ab"d siget menahem mendel Stern

Served as rabbi of Kalush and then, from 1802, as rabbi and head of the bet din of Sziget. Appointed av bet din in 1819 following death of R. Yehuda Heller Kahan. He was a talmid of Rav Yaakov Lorberbaum of Lissa (author of Nesivos Hamishpat, Chavas Da’as, and Derech Chaim). He succeeded Rav Yehuda Hakohen Heller (author of Kuntres Hasefeikos and brother of the Ketzos Hachoshen) as Rav of Sighet, Hungary. Rav Stern was a chassid of Rav Moshe Leib of Sassov and of Rav Mendel of Kossov. Among his works is Derech Emunah. Source: http://matzav.com/todays-yahrtzeits-history-9-adar-i/

רבי מנחם נולד לאביו רבי שמואל שטרן מכפר דראגמערעשט, שבמרמרוש, מראשוני החסידים שבמארמרוש, בית משפחת שטרן היה בית ועד לאורחים רבים, וביניהם אדמורים ורבנים. ורבי מנחם היה מצעירותו מסתופף בצלם של רועי החסידות, הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב, הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב, והמגיד מקאז'ניץ. רבי מנחם נשא לאשה את מרת צירל בת ר' בנימין ממונסטרישץ, וישב סמוך אצל חותנו כמה שנים, באותה עת, גם קבל תורה מפי רבינו יעקב מליסא בעל החוות דעת, שכיהן באותם ימים כרב העיר. נסמך להוראה מפי הגאון רבי משולם טיסמינץ מפרשבורג. ולימים, כאשר רבו בעל החוות דעת, נתקבל לכהן כרב בקאליש, הביא עמו את רבי מנחם שיכהן לצדו כדיין. משנת תקס"ב עבר לשמש כדיין בסיגעט, בירת מחוז מארמרוש, ולימים נתקבל לכהן כרב העיר ורב הראשי של כל המחוז, על מקומו של רבי יהודה כהנא בעל קונטרס הספיקות, אחיו של בעל קצות החושן. כאמור, רבי מנחם נחשב לאחד מראשוני המנהיגים החסידיים באיזור, ומסופר אף כי רבו מקוסוב ביקש ממנו להנהיג עדה בפועל, באומרו, "ר' מנחם, הגיעה השעה שתתחיל לעשות טובות לישראל", אך הוא סירב ברוב ענוותנותו, אך סירובו זה לא מנע ממנו לתקן את הטעון תיקון באיזורים הכפריים, ולחזק את בדקי היהדות, כפי שמסופר בארוכה בספר מצבות קודש לרבי יקותיאל יהודה גרינוואלד, ומצוטטת שם התבטאותו בסוף ימיו, כאשר ראה כי אכן הצליח לחזק את היהדות באזור, "מארמרוש היא גני ואני נטעתיו". לאחר פטירתו נדפס מדברי תורתו הספר 'דרך אמונה', טשערנוביץ תרכה, בעיני היסטוריונים, נחשב הספר לספר החסידי הראשון שחובר בהונגריה. הוא נדפס על ידי נכדו ר' חיים שמואל שטערן.

צאצאיו: בת אחת היתה לו, שנישאה לבן דודה רבי יוסף שטרן, בן הדוד רבי יצחק שטרן. ר' יוסף, היה מגדולי חסידי קוסוב, וכיהן כראב"ד סיגעט על מקום חותנו, בצוותא עם רבי אליעזר ניסן טייטלבוים, ולאחר פטירתו, כיהן כאב"ד העיר, עד לפטירתו ביום שושן פורים תרי"ח. היה תלמיד חכם גדול והעיד על עצמו, שלמד שלחן ערוך יורה דעה מאה וארבעים פעמים. רעייתו נפטרה בשנת תרי"א.

יחוסו, זה סדר יחוסו של רבי מנחם מנדל,

אביו רבי שמואל שטרן מכפר דראגמערעשט, עליו מסופר כי היה מכניס אורחים ובעל צדקה. אביו רבי מרדכי שטרן, נולד בשנת ת"ץ לערך בטשארטקוב, ועבר עם שני אחיו למארמרוש, והתיישב בכפר סילישט, בו נפטר לערך בשנת תק"ס, ובו נטמן. מסופר כי ביתו שימש בית ועד לצדיקים מרחבי האיזור, ביניהם רבי ברוך מקאסוב בעל עמוד העבודה, שאף שימש כבעל תפילה במנין שנערך בביתו בימים נוראים. אביו רבי יוסף שטרן מצאצאי השל"ה. חותנו של רבי יוסף על פי מסורת המשפחה הוא, רבי צבי הירש הלוי הורוביץ אב"ד טשורטקוב, אביהם של האחים בעל ההפלאה ורבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג. ומעלה בקודש, עץ משפחה של משפחת הורוביץ כבר ידוע ומפורסם.