Rabbi Moshe Schneider - Rosh Yeshiva Toras Emes, London

Is your surname Schneider?

Research the Schneider family

Rabbi Moshe Schneider - Rosh Yeshiva Toras Emes, London's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Rabbi Moshe Yehuda Leib Schneider

Hebrew: הרב משה יהודה לייב שניידר
Also Known As: "Mowsza Szneider"
Birthdate:
Birthplace: Lida, Lida District, Grodno Region, Belarus
Death: December 19, 1954 (72-73)
Manchester, Greater Manchester, England, United Kingdom
Place of Burial: London, United Kingdom
Immediate Family:

Son of Elia Schneider and Sarah Feigel Schneider
Husband of Sima Yehudis Schneider
Father of Gedalya Schneider; Nechama Gittel Siemiatycki; Brocha Halperin and Ella Lopian
Brother of Gertrude Schneider; Aaron Yudel Schneider; Gottlieb Schneider; Minna Judeleib; Lena Schneider and 2 others

Managed by: Private User
Last Updated:

About Rabbi Moshe Schneider - Rosh Yeshiva Toras Emes, London

Rav Moshe Schneider (1885-1954) was the head of his Yeshiva in Frankfurt, Germany until the German Gestapo closed it in 1939. After Herculean efforts on his behalf, permission was received from the British government to reestablish his Yeshiva in the Stamford Hill section of London. It was a stressful time for England as the country focused its efforts and thoughts on the battles of the war.


See Hebrew Wikipedia entry: משה שניידר

           The Jewish community was hard pressed to provide for all the refugees that came in from the continent. As such, it was extremely difficult to raise funds for the Yeshiva. Nonetheless, Rav Schneider and his wife did all they could to assure the safety and wellbeing of their students.
           The Grodzinsky family of Golders Green owned a bakery, and told Rav Schneider that they would donate any bread, cake or rolls that were not sold after three days, but the Yeshiva would need to send someone to pick them up. Rav Schneider was ecstatic! To provide such an important food stable to the Yeshiva free of charge was quite a help!

The Yeshiva organized a rotation whereby everyday a different student would travel by bus to the bakery and haul all the bread and rolls back to the Yeshiva. It was a wearisome journey, and some of the students even tried to avoid making the trip. But there was one student in the Yeshiva, a boy named Moshe, who never missed his turn. Even more so, he would often fill in for someone else if need be.

Rav Schneider also felt it inappropriate for anyone to run into shul only a few brief moments before Davening (prayers) was about to start. Therefore he instituted an hour of scheduled learning before Shacharit in the morning. In order to make this plan work, Rav Schneider needed someone to rise before everyone else and wake up all the boys so they could start learning on time. A second Moshe volunteered to do the job. He was always up shortly after 5 a.m. and would rouse the others to be on time.

One day, during his Schmuess (lecture on ethics), Rav Schneider exclaimed, "Moshe Reichmann, who goes for the bread unfailingly for our sake, will someday be so wealthy that the entire world will know of his wealth; and Moshe Shternbuch, who gets up so early to make sure that others will learn, will be such a Talmid Chacham (Torah scholar) that the entire world will know of his wisdom."

Both came to pass. Moshe (Paul) Reichmann, of Toronto, became a world renowned real estate developer and is legendary for his charity work. Rav Moshe Shternbuch is today a member of the Rabbinical Court in Jerusalem and is well known for his widely respected seforim, which include Moadim U'Zmanim and T'Shuvot V'Hanhagot, among others.

It was not prophecy that allowed Rav Schneider to make such a statement. It was the clear recognition that helping others learn Torah is truly an epic act, even it only looks like a simple matter.

(Rabbi Paysach Krohn, after telling the story, then adds: "I am told that when Mr. Reichmann was recently reminded of Rav Schneider's prediction, he said, 'I wish I had been the one who woke up the boys in the morning!'"


Photo: https://dbs.anumuseum.org.il/skn/en/c6/e213021/Photos/Moshe_Schneider_head_of_Schneiderschen_Yeshiva_Fra

About Rabbi Moshe Schneider - Rosh Yeshiva Toras Emes, London (עברית)

בחודשי הסתיו של שנת תרצ"ט (1938-9) שרר בכל רחבי אירופה שקט שלפני סערה. אולם למעשה היו אלה ימי צרות גדולות. התרחשו אז אירועים אנטישמיים כמו 'ליל הבדולח' ומצבם של היהודים הלך והידרדר. גרמניה הנאצית גירשה את כל אלפי היהודים נתיני פולין שהתגוררו בתחומה אל מעבר לגבול בפתאומיות ובאכזריות רבה. באישון ליל העבירו אותם בכוח, בעזרת סרדיוטים (חיילים אכזריים) ומגלביהם, אל העיירה זבונשין אשר בפולין, שם נשארו חסרי כל תחת כיפת השמים הקודרת.

רבי משה לייב שניידר, ראש ישיבה נודע מפרנקפורט דמיין, הצליח להינצל מגזירת הגירוש בגלל שאושפז בבית החולים המקומי בדיוק ביום המיועד להגלייתו. הצלתו היתה זמנית בלבד, כי ברגע שבו ישתחרר, היה צפוי בוודאות לגירוש מיידי, כמו יתר אחיו ורעיו האומללים.

בנו, שהיה באותה עת באנגליה, הגיע בבהלה לביתו של רבה של לונדון, הרב יחזקאל אברמסקי, בעל ה'חזון יחזקאל', וסיפר לו על הסכנה המיידית האורבת לאביו השוכב על מיטת חוליו. הרב אברמסקי הבין מיד את גודל הסכנה, והחליט לעשות כל מה שניתן כדי להביא את הרב שניידר ללונדון במהירות האפשרית.

הבעיה היתה ששלטונות אנגליה דרשו באותם ימים ערבות מכל פליט שביקש להיכנס לארצם, מאיזה קרוב משפחה מבוסס, שיוכל לערוב כי הפליט יתפרנס ממנו ולא יפול למעמסה על שלטונות המדינה. הרב אברמסקי נזכר שבלונדון מתגורר שאר בשרו של הרב שניידר - יהודי אמיד וגם שומר מצוות - ופנה אליו באופן מיידי כדי שיחתום על הערבות הנחוצה, וכך יציל את הרב.

אולם אותו קרוב משפחה השתמט משום מה מהערבות ודחה את העניין. הרב אברמסקי פנה אליו שוב ושוב וניסה לזרזו, אבל האיש המשיך להשמיע תירוצים בנוסח "אני עסוק כרגע, אתפנה לכך בעוד כמה ימים", והסכנה לגורלו של הרב שניידר, המתאושש ממחלתו בבית החולים בגרמניה, רק הלכה וגברה.

הגיע יום שישי. הרבנית אברמסקי הדליקה נרות שבת עשרים דקות לפני השקיעה כמנהג לונדון. הרב אברמסקי המתין שלושים דקות לאחר מכן, ועשר דקות לאחר השקיעה, ניגש אל מכשיר הטלפון בביתו וחייג אל אותו הגביר, קרוב משפחתו של הרב שניידר.

משרתו הנכרי של הגביר הרים את השפופרת וענה. הוא הודיע לאדונו כי רבה של לונדון נמצא מעבר לקו. הגביר נדהם ולא האמין למשמע אוזניו. הוא היה בטוח שמישהו חומד לו לצון, והורה למשרתו לחקור היטב את מי שנמצא מעבר לקו. לאחר שהשתכנע שאכן מדובר ברב אברמסקי נטל לידו את השפופרת, ושמע את קולו של הרב, שאמר ללא שום הקדמה:

"כאשר אתייצב לפני בית דין של מעלה, וישאלו אותי מדוע חיללתי שבת בשיחה טלפונית, אצטדק לפניהם בתירוץ מספיק לחלוטין, ואומר שר' משה שניידר היה שרוי בסכנת נפשות של ממש, ואילו קרובו לא רצה לחתום על ההצהרה הנדרשת כדי להציל את חייו".

בטרם הספיק הגביר הנדהם להוציא מילה אחת מפיו, הניח הרב אברמסקי את השפופרת ליד מכשיר הטלפון, ולא החזירה אל כנה כדי למעט בחילול השבת.

קרוב המשפחה הזדעזע ממעשהו של הרב אברמסקי, שזה עתה חילל שבת, והחל להבין את חומרת מצבו של הרב שניידר. מיד כשהגיע מוצאי שבת, בטרם הבדיל על הכוס, כבר חתם הגביר על הצהרת ערבות, בה הוא נוטל אחריות על שאר בשרו, הרב שניידר, ודאג להעביר אותה הלאה בבהילות לגורמים המטפלים בכך.

רבי משה לייב שניידר הצליח להיחלץ מגרמניה הודות לאותה ערבות והגיע ללונדון, בה ייסד מחדש את ישיבתו שנקראה 'תורת אמת'. עשרות תלמידים באו לשמוע תורה מפיו, חלקם תלמידיו לשעבר שלמדו אצלו בגרמניה. כאשר נקלעו לקשיי תקציב בשנות המלחמה הארוכות והקשות, נרתם הרב אברמסקי לתמוך בישיבה בכל כוחותיו ואף מעבר לכך.

לימים, כאשר נשאל הרב אברמסקי מדוע חילל בעצמו את השבת ולא הניח את המלאכה למישהו אחר, השיב באנחה כי חילול שבת במקום פיקוח נפש, מוטל דווקא עליו כרב העיר ולא על אף אדם אחר.

view all

Rabbi Moshe Schneider - Rosh Yeshiva Toras Emes, London's Timeline

1881
1881
Lida, Lida District, Grodno Region, Belarus
1916
1916
Poland
1917
May 1, 1917
Lithuania
1954
December 19, 1954
Age 73
Manchester, Greater Manchester, England, United Kingdom
December 20, 1954
Age 73
London, United Kingdom
????
????
Frankfurt, Darmstadt, Hesse, Germany