R' Jacob Friedman, Admur Husyatin

Is your surname Friedman?

Research the Friedman family

R' Jacob Friedman, Admur Husyatin's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

About R' Jacob Friedman, Admur Husyatin

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8)

רבי יעקב פרידמן (כ"ח בחשוון תרל"ט, 24 בנובמבר 1878 – י"ח בחשוון תשי"ז, 23 באוקטובר 1956) היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט-תשי"ז ומראשי תנועת המזרחי באוסטריה.

תוכן עניינים [הסתרה] 1 תולדות חייו 2 כתביו 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה] נולד בבוהוש שברומניה לרבי יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש, בנו של הרב שלום יוסף פרידמן, נכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין מייסד שושלת בית רוז'ין, וצאצא ישיר של המגיד ממזריטש. מצד סבתו (אם אביו) היה צאצא של הרב צבי הירש מנדבורנה, הרב יחיאל מיכל מזלוטשוב, הרב יצחק מראדוויל, הרב דן מראדוויל, והרב אברהם יהושע השיל מאפטא. מצד אמו היה צאצא של הרב מנחם מנדל הגר מקוסוב, הרב משה לייב מסאסוב, והרב דוד הגר מזבלטוב. נקרא בשם "יעקב" מאחר שנולד במוצאי שבת פרשת תולדות, בה מסופר על הולדת יעקב.

עוד בהיותו פעוט שודך עם קרובת משפחתו (בת דודה שנייה), חיה שרה רחל, בתו של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין. בהיותו בן 16, בכסלו תרנ"ה, התקיימו נישואיו והוא עבר להוסיאטין, שהייתה עיירת ספר בגבול בין רוסיה לאוסטריה. בהיותו סמוך על שולחן חותנו, למד בעיקר תורה, ורכש גם ידע כללי, לרבות שפות זרות. החל מנישואיו ועד לפטירת חותנו (במשך כ-54 שנים), חי ופעל בסמיכות אליו.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והקרבות בגליציה עבר עם חותנו לעיר באד הומבורג הסמוכה לפרנקפורט, ולאחר מכן לוינה. במהלך המלחמה נעצר כנתין זר‏[1]. גם לאחר המלחמה נותר חותנו בווינה. בשלהי המלחמה ייסד שם עם קרוביו (רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' ורבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורה) את ההסתדרות החסידית-ציונית "חברת יישוב ארץ ישראל" שחברה בתרע"ח (1918) להסתדרות המזרחי, שהוא היה אחד ממנהיגיה‏[2]. ב־1920 השתתף בועידת לונדון (1920) מטעם תנועת המזרחי בווינה‏[3]. הוא פרסם מאמרים על הציונות בעיתון הוינאי Morgen-Zeitung‏[4], ובעיתונים נוספים. ב־1924 נתמנה לחבר מרכז המזרחי במרכז אירופה ובבלקן‏[5]. סבל מרדיפות מצד קנאים ומתנגדי הציונות בשל פעילותו זו‏[6].

בטבת תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל עם חותנו, והתיישב בתל אביב ברחוב ביאליק 19, שם היו גם בית הכנסת ובית מדרשו. בתקופת מלחמת העולם השנייה התבטא בחיוב לגבי התנדבות לגיוס לצבא הבריטי‏[7]. לאחר עלייתו לארץ ישראל פסק מפעילות ציבורית, והקדיש את זמנו בעיקר ללימוד תורה.

עם פטירת חותנו בחנוכה תש"ט (1949) מילא את מקומו על פי צוואתו‏[8]), עם זאת, חלק מחסידי חותנו פנו לחסידויות אחרות[דרוש מקור].

רבי יעקב התפרסם כתלמיד חכם וכמסתפק במועט, בניגוד לשאר אדמו"רי חסידות רוז'ין, שנודעה ב"דרך המלכות" שלה - הנהגה של פאר והדר. החזיק בהשקפות ציוניות דתיות וערך טיש ביום העצמאות. דברי התורה שאמר בטיש נאמרו בעברית (ולא ביידיש, כמקובל בין אדמו"רים עד אז), ובהברה אשכנזית. נודע כבעל בקיאות רחבה במקורות תורניים ובין המתייעצים אתו היו הרב אליעזר יהודה וולדנברג והרב ראובן מרגליות[דרוש מקור].

לרבי יעקב נולדו בן ובת. חתנו, הרב יעקב יושע בוימינגר שהיה מנהל בתי הדין הרבניים בתל אביב, נפטר עוד בחייו‏[9].

רבי יעקב נפטר בי"ח בחשוון תשי"ז (1956) ונקבר בטבריה בסמוך לקבר חותנו. בצוואתו לא מינה רבי יעקב ממשיך כאדמו"ר, ולאחר פטירתו חסידים פנו גם לאשתו כדי שתברך אותם‏[10]. לאחר פטירת אשתו בשנת 1958 הוכתר בנו רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין ('השיח יצחק') לאדמו"ר. רבי יצחק לא נישא מעולם, ולאחר פטירתו בתשכ"ט (1969) נפסקה השושלת. אחיינו הוא הרב ישראל פרידמן בן שלום.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה] תורותיו של רבי יעקב כונסו על ידי חסידיו לספר אהלי יעקב שמכיל (דרשות) לפי סדר פרשיות השבוע, שנשא מתקופת עלייתו (החל מאביב תרצ"ז, כ-3 חודשים לאחר עלייתו ארצה) ועד פטירתו, בדרך כלל בסעודה שלישית. רוב התורות שבספר הם מהתקופה שבין עלייתו לארץ ישראל לבין מינויו לאדמו"ר, שכן מנהג אדמור"י בית הוסיאטין היה שלא לומר דברי תורה בפומבי, ולכן כל זמן שחותנו כיהן כאדמו"ר נשא דברי תורה כמעט מדי שבת, אך לאחר מינויו לאדמו"ר נשא דברי תורה רק באירועים מיוחדים.

התורות מבוססות על מחברות שבהן רשם רבי יעקב את דבריו, בתוספת עריכה מעטה. הוא מתייחס בדבריו למאורעות השעה, בהם השואה והקמת המדינה. רוב תורותיו ליום העצמאות נשארו בכתב יד, מלבד תורה אחת שנאמרה בשבת, ו' באייר תש"ח (כ־24 שעות לאחר הכרזת המדינה), ותורה נוספת שנאמרה באחת השנים הראשונות למדינה כאשר ה' באייר חל בשבת (בפרשת 'תזריע-מצורע', אך ללא ציון כי מדובר ביום העצמאות).

הספר יצא בשני חלקים ובשלוש מהדורות, האחרונה שבהם משנת תשס"ו (2006).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה] יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004. במלכות הקדושה - הרב יהודה ברנדס, הוצאת תבונות, אלון שבות, תשס"ו (2006). אמרו צדיק - הרב מאיר גרוזמן, רמת גן, תשס"ו (2006). קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה] מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יעקב פרידמן החסידות והציונות, מאמר שפרסם הרב פרידמן בשבועון 'המזרחי' בשנת תרפ"ד (1924), עמ' 5–6, אתר עיתונות יהודית היסטורית על שלוש השבועות, הצופה, 29 ביוני 1939 - שיחה עם הרב פרידמן מכתב, הצופה, 15 ביולי 1955 - מכתב ברכה ששיגר הרב פרידמן לתנועת המזרחי לקראת הבחירות לכנסת השלישית קריאת האדמו"ר מהוסיאטין למען קרן המגן, הצופה, 27 באוקטובר 1955 האדמו"ר מהוסיאטין ר' יעקב פרידמן איננו, הצופה, 24 באוקטובר 1956 אברהם יצחק אביטוב, "הרב ר' יעקב פרידמן, האדמו"ר מהוסיאטין", אור המזרח, טבת התשי"ז, עמודים 49 - 50 הספדים במלואת שנה להסתלקותו שלמה חיים פרידמן, אחת ממדותיו, הצופה, 12 בנובמבר 1957 הרב יצחק ידידיה פרנקל, הוד שבתפארת, הצופה, 12 בנובמבר 1957 מרדכי ש. באומינגר, דרך חייו, הצופה, 12 בנובמבר 1957 יהודה ברנדס, ‏לא ברעש ה': סוד המפגש האינטימי, אקדמות 25 הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה] ^ לפי ההספד ב'אור המזרח' ^ מן התנועה הציונית, הצפירה, 16 במאי 1918 - מכתב החבירה של האגודה למזרחי ^ ידיעות אחרונות, דואר היום, 5 ביולי 1920 ^ בת־קול העיתונים, דואר היום, 13 ביולי 1923, תיאור מכתב גלוי שפרסם ^ ד.צ. ויינשטיין, ועידת צירי המזרחי בוינה, דואר היום, 15 בינואר 1924 ד. צ. ויינשטיין, ועידת צירי המזרחי בוינה, דואר היום, 13 בינואר 1924 - תיאור נאום שנשא הרב פרידמן בפתיחת ועידת המזרחי בוינה, 1924 ^ ציטוט בשמו מופיע בהספד ב'אור המזרח' ^ דלי"ת, בעקבות הימים, הצופה, 28 באוגוסט 1942 ^ צילום הצוואה מופיע בעמודים הראשונים של הספר 'אהלי יעקב' ^ אברהם יצחק אביטוב, נצר מגזע, הצופה, 1 בפברואר 1953 ^ ממעריב עד מעריב, מעריב, 26 בנובמבר 1958

About R' Jacob Friedman, Admur Husyatin (עברית)

רבי יעקב פרידמן, בעל ה"אהלי יעקב", חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין. היה ציוני נלהב ותמך בתנועת המזרחי.

רבי יעקב פרידמן (1957 - 1878) היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט - תשי"ז.נולד בכ"ה בחשוון תרל"ט, (1878) בבוהושי שברומניה לרבי יצחק פרידמן, האדמו"ר מבוהושי, נכדו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין מייסד שושלת בית רוז'ין. הוא נקרא 'יעקב' מאחר שנולד בערב שבת פרשת תולדות בה מסופר על הולדת יעקב.

בגיל 10 שודך עם קרובת משפחתו, חיה שרה רחל, בתו של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, ובהיותו בן 16 בכסלו תרנ"ה התקיימו נישואיו והא ועבר להוסיאטין, שהייתה אז עיירת ספר בין רוסיה לאוסטריה. בהיותו סמוך על שולחן חותנו, למד בעיקר תורה, ורכש גם ידע נרחב בהשכלה כללית.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר יחד עם חותנו לעיר וינה, שם שהה עד עלייתו לארץ. בווינה ייסד ר' יעקב יחד עם קרוביו, רבי חיים יחיאל שפירא (האדמו"ר מדרוהוביץ') ורבי שלמה מסדיגורא את 'חברת יישוב ארץ ישראל' שחברה לאחר מכן להסתדרות המזרחי, שבה היה אף חבר. בטבת תרצ"ז (1937), עלה לארץ ישראל יחד עם חותנו, והתיישב בתל אביב ברחוב ביאליק 9, שם גם היה בית הכנסת ובית מדרשו. עם פטירת חותנו בחנוכה תש"ט, (1949) מילא את מקומו, עד פטירתו בי"ז בחשוון תשי"ז (1957). רבי יעקב נקבר בטבריה בסמוך לקבר חותנו.

רבי יעקב התפרסם בתור תלמיד חכם, ובהסתפקותו במועט, בניגוד לדרך חסידות רוז'ין, (שחסידות הוסיאטין היא אחת מענפיה) שהתפרסמה בדרך המלכות שלה - הנהגה של פאר והדר. הוא היה ציוני, נטה לדרך הציונות הדתית, ואף ערך שולחן טיש ביום העצמאות. דחה כל מינוי ציבורי שהוצע לו.

לרבי יעקב נולדו בן ובת. לאחר מותו הוכתר בנו רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין לאדמו"ר. תורותיו כונסו לאחר פטירתו בספר שיח . .יצחק. במקביל בגלל אישיותה המיוחדת, היו נכנסים חסידים לאשתו של רבי יעקב בשביל להתברך. הערותיו של רבי יעקב כונסו על ידי חסידיו לספר "אהלי יעקב" שמכיל תורות (דרשות) לפי סדר פרשיות השבוע, שנשא מתקוה עלייתו ועד פטירתו, בדרך כלל בטיש, בסעודה שלישית. רוב התורות שבספר הם מהתקופה שקודם מינויו לאדמו"ר, שכן מנהג אדמור"י בית הוסיאטין היה שלא לומר דברי תורה בפומבי, ולכן כל זמן שחותנו כיהן כאדמו"ר נשא דברי תורה כמעט מדי שבת, אך לאחר מינויו לאדמו"ר נשא דברי תורה רק באירועים מיוחדים.

התורות רוכזו ממחברות בהם רשם רבי יעקב את תורותיו קודם או לאחר אמירתם. הספר מבוסס בעיקר על הרשימות, בתוספת עריכה מעטה. השנים בהם נשא את תורותיו היו הרות גורל, (השואה, הקמת המדינה) ויש התייחסות אקטואלית רבה בספרו למאורעות השעה. ספרו מהווה שילוב של תורות חסידיות עתיקות יחד עם הנהגה מעשית בת זמננו. רוב תורותיו ליום העצמאות לא התפרסמו ונשארו בכתב יד, אך הודפסה בספר, תורה אחת שנאמרה בשבת ו' באייר תש"ח (כ24 שעות לאחר הכרזת המדינה), ותורה נוספת שנאמרה באחת השנים הראשונות למדינה כאשר ה' באייר חל בשבת (אך ללא ציון כי מדובר ביום העצמאות). הספר יצא בשני חלקים ובשלוש מהדורות, האחרונה שבהם משנת תשס"ו (2006).

(ויקיפדיה)

view all

R' Jacob Friedman, Admur Husyatin's Timeline

1878
November 24, 1878
1900
1900
Age 21
Husiatyn, Ternopil's'ka oblast, Ukraine
1956
October 23, 1956
Age 77
Tel Aviv-Yafo, Tel Aviv District, Israel
1957
1957
Age 77
????