Reuven Rivlin

ראובן ריבלין

נולד בירושלים, חנוכה תרכ"ד (סוף 1863), לאביו ר' יוסף יואל (מעסקני הישוב הישן, בן ר' אליהו "בעל לשון הקודש", בן ר' הלל ריבלין , מראשי עלית הפרושים, ראה על ר' יוסף יואל בכרך ב' עמוד 561) ולאמו רבקה בת ר' ראובן כהן (נאמן כולל הפרושים בירושלים).

בן שנתים נתיתם מאביו. למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים" ונתחנך תחת פיקוח אחיו הגדול ר' בנימין ושארו ר' יוסף ריבלין (סופר ומזכיר הועד הכללי "כנסת ישראל" ומיסד שכונות בירושלים), ומשעלה קרובו הרי"ם פינס בתרל"ח נתחנך בביתו והושפע ממנו ברוחו. למד גם את השפות ערבית, גרמנית וצרפתית.

בן 15 ברח מירושלים לעבוד בפרדס מונטיפיורי ביפו (כיום שכונת מונטיפיורי בתל-אביב), אח"כ עבד בבית-החרושת לרעפים של יהושע ילין (אביו של פרופ' דוד ילין) והרי"מ פינס במוצא. התקרב לבילויים והתידד עמהם, ביחוד עם עוזר דב ליפשיץ, ועזר לפינס בניהול עניני המושבה גדרה בראשיתה.

בתרמ"א נכנס לעבוד כעוזר לקרובו ר' יוסף ריבלין במשרד הועד הכללי "כנסת ישראל" בירושלים והרבה לעזור לו בפעולותיו ליסוד השכונות. ביזמתו נבנתה שכונת "אהלי יעקב" (בתי הורודנא) ובתי קונימר ויעקבזון - המשך לשכונת "כנסת ישראל" שבנו ר' יוסף ריבלין וחבריו בתר"ן. בשעת ביקורם של הרב שמואל מוהליבר וחברו בירושלים עורר את ר' יוסף ריבלין לבנין שכונת "כנסת" הישנה.

בתרמ"ח נשא לאשה את איטה רבקה בת ר' יצחק צבי שפירא (אחות אברהם שפירא גבור פתח תקוה, מהחלוצות הראשונות בעבודה החקלאית), והחתונה נערכה בכפר יהודיה, מקום מושב משפחת שפירא, שהיתה מהאחרונות שנשארו ביהודיה אף אחרי שהישוב חזר לפתח-תקוה. אחרי שנתיים נפטרה בשנת תר"ן, אך ר' ראובן שמר אמונים לזכרה ולא נשא אשה אחרת כל ימיו והקדיש את כל רחשי לבו ונפשו לבנו יחידו שנשאר לו ממנה.

בשנת תרמ"ה הוציא ביחד עם אליעזר בן-יהודה והבילויי עוזר דב ליפשיץ את "לוח-הטרף" היומי הראשון בעברית (לוח קיר לתלישת דף בכל יום ועל הדפים מימרות היטוריות-לאומיות בדבר ישוב ארץ-ישראל.

אחרי פטירת ר' יוסף ריבלין בתרנ"ו נתמנה במקומו למנהל הועד הכללי "בנסת ישראל". הוציא בכל שנה חוברת בשם "שמש צדקה" ובה דו"ח כספי מפורט למופת על כל פעולות הועד. (בימי ר' יוסף היה הדו"ח מופיע בצורת "יהודה וירושלים").

פעל רבות לטובת השלום בעדה האשכנזית בעיר ומאחורי הקלעים הגדיל לעשות לחיסול הסכסוכים בין העדות והכוללים ולמנוע התפרצויות של מחלוקת. בחייו הפרטיים הסתפק במועט וממשכרתו המצומצמת חסך גם כספים לעזרה לנצרכים, שביתו היה פתוח להם וכשלא יכול לעזור להם בכספי הצבור היה עוזר להם למעלה מיכלתו בכספו הפרטי בצורת מתן בסתר.

משנחלשו כוחותיו בתרפ"ד והחולשה הכריחתו לפעמים להעדר מעבודתו במשרד, היה רושם את שעות העדרו ומנכה לעצמו את תמורתן ממשכרתו, ובסוף תרפ"ח ביקש לצאת לפנסיה, בהרגישו שכוחותיו אינם מספיקים לעבודה, אך הנהלת הועד לא הספיקה להחליט בדבר בקשתו, כי בינתים נפל למשכב.

נפטר בירושלים, י"ט תשרי תרפ"ט (ביום הזכרון לפטירת הגר"א מוילנה, שהיה מקרובי משפחתו).

בנו: ז"ר יוסף יואל ריבלין.

כן גידל בביתו את החוקר אליעזר ריבלין, בן אחיו בנימין .