Robert Downey, Jr.

Is your surname Downey?

Research the Downey family

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Robert John Downey, Jr.

Hebrew: רוברט ג'ון דאוני ג'וניור, Jr.
Birthdate:
Birthplace: New York, New York, United States
Immediate Family:

Son of Robert Downey, Sr. and Elsie Ann Downey
Husband of Susan Ellen Downey
Ex-husband of Deborah Falconer
Ex-partner of Marisa Tomei
Father of Private; Private and Private
Brother of Private
Half brother of Private; Private and Private

Occupation: Actor
Managed by: Private User
Last Updated:
view all 14

Immediate Family

About Robert Downey, Jr.

Hailed by many critics as one of the most brilliant and versatile actors of his generation, Robert Downey Jr. chalked up a formidable onscreen track record that quickly launched the young thesp into the stratosphere. Although, for a time, Downey's stormy offscreen life and personal problems threatened to challenge his public image, he quickly bounced back and overcame these setbacks, with a continued array of impressive roles on the big and small screens that never sacrificed his audience appeal or affability.

The son of underground filmmaker Robert Downey, Downey Jr. was born in New York City on April 4, 1965. He made his first onscreen appearance at the age of five, as a puppy in his father's film Pound (1970). Between 1972 and 1990, he made cameo appearances in five more of his father's films. The actor's first significant role, in 1983's Baby, It's You, largely ended up on the cutting-room floor; it wasn't until two years later that he began landing more substantial parts, first as a one-season cast member on Saturday Night Live and then in the comedy Weird Science. In 1987, he landed plum roles in two films that capitalized on the Brat Pack phenomenon, James Toback's The Pick-Up Artist, (opposite Molly Ringwald), and Less Than Zero, for which he won acclaim playing cocaine addict Julian Wells.

Through it all, Downey cultivated an enviable instinct for role (and script) selection. His turns in Emile Ardolino's classy reincarnation fantasy Chances Are (1989), Michael Hoffman's Soapdish (1992), Robert Altman's Short Cuts (as the Iago-like Hollywood makeup artist Bill Bush), and Richard Loncraine's Richard III (1995) wowed viewers around the world, and often, on those rare occasions when Downey did choose substandard material (such as the lead in Richard Attenborough's deeply flawed Chaplin (1992), or an Australian media parasite in Oliver Stone's Natural Born Killers [1994]), his performance redeemed it. In fact, critics deemed Downey's portrayal as one of the only worthwhile elements in the Chaplin biopic, and it earned the thesp a Best Actor Oscar nomination, as well as Golden Globe and British Academy Award noms.

Around this time, Downey's personal life took a turn for the worse. In June 1996, the LAPD arrested the actor (who had already spent time in three rehabilitation facilities between 1987 and 1996) on counts including drug use, driving under the influence, possession of a concealed weapon, and possession of illegal substances, a development which struck many as ironic, given his star-making performance years prior in Less than Zero. A month after this arrest, police found Downey Jr. unconscious on a neighbor's lawn, under the influence of a controlled substance, and authorities again incarcerated him, taking him -- this time -- to a rehab center. A third arrest soon followed, as did another stint in rehab. His stay in rehab didn't last long, as he walked out, thereby violating the conditions of his bail. More arrests and complications followed -- in fact, the actor had to be released from rehab to make James Toback's Two Girls and a Guy -- but he still landed a few screen appearances and won praise for his work in Mike Figgis' One Night Stand (1997) and Altman's otherwise-disappointing Gingerbread Man (1998). In addition, he starred in one of his father's films, the offbeat Hugo Pool (1997). In 1999, he had three films out in theaters: Friends and Lovers, Bowfinger, and In Dreams. He delivered a particularly chilling performance in the latter, as longhaired psychopathic child murderer Vivian Thompson, that arguably ranked with his finest work. But Downey's problems caught up with him again that same year, when he was re-arrested and sentenced to 12 months in a state penitentiary.

These complications led to the actor's removal from the cast of the summer 2001 Julia Roberts/Billy Crystal comedy America's Sweethearts and his removal from a stage production of longtime friend Mel Gibson's Hamlet, although a memorably manic performance in Curtis Hanson's Wonder Boys made it to the screen in 2000. Downey's decision -- after release -- to pursue television work, with a recurring role on Ally McBeal, marked a brief comeback (he won a 2001 Best TV Series Supporting Actor Golden Globe for the performance). Nevertheless, series creator David E. Kelley and the show's other producers sacked Downey permanently when two additional arrests followed. During this period, Downey also allegedly dated series star Calista Flockhart.

In 2002, a Riverside, CA, judge dismissed all counts against Downey. In time, the former addict counseled other celebrity addicts and became something of a spokesperson for rehabilitation. He starred as a hallucination-prone novelist in The Singing Detective in 2003, and while the film didn't achieve mainstream success, critics praised Downey for his interpretation of the role, alongside Oscar winners Adrien Brody and Mel Gibson. The same could be said for Gothika (2003), the psychological thriller that placed him opposite Hollywood heavyweight Halle Berry. In 2004, Downey appeared in Steven Soderbergh's portion of the film Eros.

Downey achieved success throughout 2005 with appearances in George Clooney's critically lauded Good Night, and Good Luck -- as one of Ed Murrow's underlings -- and he paired up with Val Kilmer in Shane Black's directorial debut Kiss Kiss, Bang Bang. He continued balancing more mainstream fare, such as Disney's Shaggy Dog remake, with challenging films such as Richard Linklater's rotoscoped adaptation A Scanner Darkly. That same year, Downey wrapped production on Hanson's Lucky You, the story of a card shark (Eric Bana) who faces off against his father (Robert Duvall) at the legendary World Series of Poker, while simultaneously attempting to woo a beautiful singer (Drew Barrymore).

Downey continued to show his versatility by joining the casts of Zodiac, David Fincher's highly-touted film about the Zodiac Killer, and the Diane Arbus biopic Fur, with Nicole Kidman. A supporting role in Jon Poll's 2007 directorial debut Charlie Bartlett followed. The biggest was yet to come, however, as 2007 found Downey taking on the roles that would make him an even bigger star than he'd been in his youth, as he took on the leading role of sarcastic billionaire and part-time super hero Tony Stark in the big screen adaptation of the comic book Iron Man, as well as self-important actor Kirk Lazarus in the comedy Tropic Thunder. Both films turned out to be not just blockbuster successes at the box office, but breakaway hits with critics as well, and in addition to major praise, the actor also walked away from 2008 with an Oscar nomination for his performance in Tropic Thunder.

Returning to dramatic fare, Downey delivered a quiet turn in The Soloist (2009), playing The Los Angeles Times reporter Steve Lopez, who discovers a homeless man (Jamie Foxx) on the street suffering from schizophrenia who winds up being a cello prodigy. He next joined forces with director Guy Ritchie and producer Joel Silver for an updated version of Sherlock Holmes (2009), in which Downey portrayed the titular private investigator with a knack for deductive reasoning. For his efforts, the actor earned a surprise Golden Globe win for Best Performance by an Actor in a Motion Picture - Musical or Comedy. Meanwhile, he reprised conflicted superhero Tony Stark for Iron Man 2 (2010), one of the most anticipated summer tentpoles that year.

Marriages and Children

Wed to actress Deborah Falconer from 1992-2004, Downey married Gothika producer Susan Levin in 2005. He and Falconer have one son, Indigo Downey.

Sources: Wikipedia, Yahoo! Movies, IMDB, Starpulse


About Robert Downey, Jr. (עברית)

רוברט ג'ון דאוני ג'וניור

' (באנגלית: Robert John Downey, Jr; נולד ב-4 באפריל 1965) הוא שחקן קולנוע, מפיק ומוזיקאי אמריקאי ממוצא יהודי. זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב, שלושה פרסי סאטורן, פרס באפט"א ופרס גילדת שחקני המסך. כמו כן, היה מועמד לשני פרסי אוסקר - הראשון בקטגוריית השחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט ביוגרפי על חייו של צ'ארלי צ'פלין, והשני בקטגוריית שחקן המשנה על תפקידו כשחקן אפרו-אמריקני בסרט הסאטירי "רעם טרופי".

בשנות ה-80 של המאה ה-20 הופיע בסרטי נעורים שמיוחסים לרוב לחבורת הפרחחים, אשר כללה את אמיליו אסטבז, צ'ארלי שין, מולי רינגוולד, רוב לאו ודמי מור. חזר למסך הגדול לאחר בעיות סמים ואלכוהול וזכה לתשבחות על משחקו בסדרת הטלוויזיה אלי מקביל בתחילת שנות ה-2000. מאז שנת 2008, דאוני ג'וניור מגלם את דמותו של טוני סטארק בסרטי היקום הקולנועי של מארוול. סרטים אלה כוללים את "איירון מן", "איירון מן 2", "איירון מן 3", "הנוקמים", "הנוקמים: עידן אולטרון", "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים", "ספיידרמן: השיבה הביתה", "הנוקמים: מלחמת האינסוף" ו"הנוקמים: סוף המשחק".

תוכן עניינים 1 תחילת חייו וחיי משפחה 2 קריירה 2.1 התחלות ופריצת הדרך 2.2 בעיות בקריירה (1996–2001) 2.3 קאמבק (2001–2008) 2.4 שוברי הקופות של 2008 2.4.1 איירון מן 2.4.2 רעם טרופי 2.5 2009 ואילך 2.6 קריירה מוזיקלית 2.7 חברת הפקות 3 חיים אישיים 3.1 זוגיות ונישואים 3.2 התמכרות וגמילה 4 פילמוגרפיה 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים תחילת חייו וחיי משפחה דאוני נולד ברובע מנהטן, ניו יורק שבארצות הברית. אביו רוברט דאוני סניור (במקור: רוברט אליאס ג'וניור) היה יוצר סרטים מחתרתיים ו. אמו אלסי אן (לבית פורד) השתתפה בסרטיו. רוברט הצעיר ואחותו הגדולה אליסון גדלו יחדיו בגריניץ' וילג'.

בילדותו, רוברט היה "מוקף בסמים". אביו, שהיה מכור לסמים, הרשה לבנו להשתמש במריחואנה בגיל שש - תקרית עליה התחרט האב מאוחר יותר.[1] דאוני ציין שהשימוש בסמים הפך לחיבור אמוציונלי בינו לבין אביו.

דאוני שיחק בילדותו בתפקידים קטנים בפרויקטים הקולנועיים של אביו. תפקידו הקולנועי הראשון היה בגיל 5, בו גילם גור כלבים חולה בקומדיה הסוריאליסטית "מכלאה" שביים אביו. בגיל שבע הופיע במערבון הסוריאליסטי "הארמון של גריזר". ב-1975 דאוני בן העשר עבר לגור באנגליה ולמד בלט קלאסי כחלק מתוכנית לימודים רחבה יותר,[2] והשתתף במחנה קיץ לאמנויות הבמה בניו יורק בנערותו.

כאשר הוריו התגרשו בשנת 1978, דאוני עבר לקליפורניה שבארצות הברית יחד עם אביו, אך נשר בהמשך מלימודיו בתיכון סנטה מוניקה וחזר לניו יורק כדי לקדם את קריירת המשחק שלו.[3]

קריירה התחלות ופריצת הדרך דאוני החל לבנות את הקריירה שלו עם תפקידי תיאטרון שכוללים מחזמר מוזיקלי של אוף ברודוויי בשם "תשוקה אמריקאית" בשנת 1983. ב-1985 הוא הצטרף לצוות חדש של תוכנית המערכונים "סאטרדיי נייט לייב", אך עקב נתוני רייטינג כושלים וביקורת חריפה על איכותו הקומית של הצוות הוא הוחלף. באותה שנה, הייתה לדאוני פריצת דרך בתפקיד דרמטי בסרט "צעירים וקשוחים" לצד ג'יימס ספיידר וכן בסרט "חלומות צעירים" של הבמאי ג'ון יוז. יוז שקל לבחור בדאוני לתפקיד ראשי בסרט "יפה בורוד" משנת 1986, לצד מולי רינגוולד, אולם היה זה בסרט "אמן בחיזורים" של שנת 1987 בו זכה דאוני בתפקיד ראשי ראשון. כתוצאה מכך, ובעקבות השתתפותו של דאוני בסרטי נעורים נוספים בשנות ה-80, שמו יוחס לקבוצת שחקנים שכונתה בשם "חבורת הפרחחים" (Brat Pack)ֿ.[4]

בשנת 1987, דאוני גילם את דמותו של ג'וליאן וולס, צעיר אמיד ומכור לסמים שחייו יוצאים מכלל שליטה, בגרסה קולנועית לספרו של ברט איסטון אליס, "צעירים במלכודת". משחקו, אשר תואר בידי הניו יורק טיימס כ"מרגש ביותר",[5] זכה לביקורות משבחות, אם כי דאוני ציין שעבורו התפקיד היה כמו "רוחות של העתיד לבוא", שכן התמכרותו לסמים הייתה בעצם הקצנה של הדמות בחיים האמיתיים של השחקן.[6] סרט זה דחף את דאוני לכיוון סרטים בעלי תקציב גבוה יותר ושכללו שמות גדולים יותר. סרטים אלה היו "רוב הסיכויים" לצד סיביל שפרד וראיין אוניל, "אייר אמריקה" עם מל גיבסון ו"בועות של אהבה" לצד סאלי פילד, קווין קליין ווופי גולדברג.

בשנת 1992, דאוני כיכב בתפקיד הראשי בסרט צ'פלין בתור צ'ארלי צ'פלין בסרט ביוגרפי על חייו - תפקיד אליו התכונן בקדחתנות, בין היתר לימודי נגינה בכינור ומשחק טניס ביד שמאל. היה לו אף מאמן אישי לצורך חיקוי צורת ההבעה הייחודית של צ'פלין.[7] התפקיד זיכה את דאוני במועמדות לפרס האוסקר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר, מועמדות אותה הפסיד לטובת אל פצ'ינו בסרט "ניחוח אישה".

בשנת 1993, דאוני השתתף בקומדיית הפנטזיה "עוד צ'אנס לחיים" לצד אלפרה וודארד וקירה סדג'וויק, בסרט "תמונות קצרות" לצד מת'יו מודין וג'וליאן מור, וכן בסרט דוקומנטרי אותו כתב על הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1992. התפקיד אותו גילם ב"תמונות קצרות" זיכה אותו בפרס גלובוס הזהב לאנסמבל השחקנים הטוב ביותר. בשנת 1994, דאוני השתתף בסרט הפשע של אוליבר סטון "רוצחים מלידה" לצד וודי הרלסון וב"רק אותך" לצד מריסה טומיי. לקראת סוף שנות ה-90, דאוני המשיך להופיע בסרטים "התחדשות" לצד מג ראיין, "ריצ'רד השלישי" לצד שחקנים כאיאן מקלן, אנט בנינג, ג'ים ברודבנט וקריסטין סקוט-תומאס; "הבריכה של הוגו" בבימויו של אביו ולצד אליסה מילאנו ופטריק דמפסי; "הפתעה כפולה" לצד הת'ר גראהם; "המצוד" לצד טומי לי ג'ונס, וסלי סנייפס וג'ו פנטוליאנו, ו"שחור ולבן של T.J" לצד אלן יוסטון, ג'ארד לטו וסקוט קאן.

בעיות בקריירה (1996–2001)

רוברט דאוני ג'וניור בבכורת הסרט "אייר אמריקה", 1990 בין השנים 1996 ו-2001 דאוני נעצר מספר פעמים באשמת עבירות סמים, כולל אחזקת קוקאין, הרואין ומריחואנה.[8] הוא ניסה לעבור מספר טיפולי גמילה, אולם ללא הצלחה. דאוני הסביר את סיבות כישלונותיו להיגמל בשל התמכרותו לסמים מגיל צעיר מאוד, ובשל העובדה שאביו - גם הוא מכור לסמים - נתן לו אותם.[9]

באפריל 1996, דאוני נעצר על החזקת הרואין, קוקאין ואקדח 357. מגנום לא טעון כשנסע במהירות מופרזת בשדרות סאנסט. כחודש לאחר מכן, בזמן שהיה משוחרר בערבות, הוא נתפס על הסגת גבול של שכנו תחת השפעת סמים.[10][11] נגזרו עליו שלוש שנות מאסר על תנאי ונדרש ממנו לעבור בדיקות סמים תקופתיות. בשנת 1997, דאוני החמיץ אחת מבדיקות הסמים ונשלח למאסר של חצי שנה בכלא המחוזי של לוס אנג'לס.[12]

לאחר שדאוני החמיץ בדיקה בשנת 1999, הוא נעצר פעם נוספת. אף על פי שעורך דינו הרכיב את אותו צוות עורכי דין שהגנו על או. ג'יי. סימפסון במהלך משפטו המתוקשר משנת 1995, נגזרה על דאוני תקופת מאסר של שלוש שנים במתקן הכליאה לטיפול בעבירות סמים בקורקורן, קליפורניה. עד לזמן מאסרו של דאוני, כל סרטיו סיימו את שלב הצילומים למעט "קשר מוחי", אותו אושר לו לסיים. הוא גם נשכר לדבב את קולו של השטן בסדרת האנימציה "אלוהים, השטן ובוב" של רשת NBC, אך פוטר לאחר שלא הגיע לחזרות.[13][14]

לאחר שהעביר כמעט שנה במתקן הטיפולי, דאוני שוחרר באופן מפתיע בערבות של חמשת אלפים דולר לאחר שהשופט פסק שהזמן הקולקטיבי אותו העביר דאוני במתקני כליאה זיכה אותו בשחרור מוקדם.[1] כשבוע לאחר שחרורו, דאוני הצטרף לצוות השחקנים בסדרת הטלוויזיה אלי מקביל, וגילם את מושא אהבתה של הדמות הראשית, אותה גילמה קליסטה פלוקהארט. משחקו גרף תשבחות, ובשנת 2000 דאוני זכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקן המשנה במיני סדרה/סרט טלוויזיה וכן במועמדות בפרס אמי בקטגוריית שחקן משנה בסדרה קומית. מבקר עיתון ה"ניו יורק טיימס" כתב על הופעתו של דאוני בסדרה כי הוא "השחקן המוכשר ביותר בדורו".[15] למרות ההצלחה הנראית לעין, דאוני טען שהיא מוערכת יתר על המידה, שכן מדובר בנקודת שפל בחייו מבחינת התמכרותו לחומרים אסורים.[6] בינואר 2001, דאוני נועד לגלם את דמותו של המלט בגרסה תיאטרלית בבימויו של מל גיבסון.[16]

לפני סוף העונה הראשונה בכיכובו של הסדרה "אלי מקביל", במהלך חופשת חג ההודיה, דאוני נעצר לאחר שנערך חיפוש בידי המשטרה בחדר המלון ע"ש מרב גריפין בו שהה בפאלם ספרינגס, וזאת בעקבות שיחה אנונימית שהתקבלה למוקד המשטרתי. דאוני היה תחת השפעת סמים ונתפס בהחזקת קוקאין וואליום.[17][18] דאוני חתם להופיע בשמונה פרקים נוספים של "אלי מקביל", למרות העובדה שאם יורשע יעמוד בפני ארבע שנים ושמונה חודשי מאסר.

באפריל 2001, במהלך תקופת שחרורו של דאוני בערבות, הוא נמצא משוטט בקולבר סיטי בידי שוטר משטרת לוס אנג'לס. הוא נעצר בחשד לכך שהיה נתון תחת השפעת סמים, אך שוחרר כעבור מספר שעות לאחר מכן, אם כי בדיקות מעבדה הראו שהיה קוקאין במערכת הדם שלו. לאחר מעצר זה, המפיק דייוויד אי קלי ושאר צוות המפיקים של סדרת הטלוויזיה הזמינו שכתובים וצילומים מחדש של הרגע האחרון, ופיטרו את דאוני מהתוכנית, אף על פי שעזר להעלות את הרייטינג שלה.[19] המעצר בקולבר סיטי עלה לדאוני במחיר תפקיד נכסף בסרט "אמריקה מאוהבת", ומאסרו אילץ את מל גיבסון לבטל את תוכניותיו לגרסת הבמה של המלט. ביולי 2001, דאוני עתר לבית המשפט בבקשת אין תגובה להאשמות פאלם ספרינגס, ובכך נמנע ממנו זמן מאסר. במקום זאת, הוא נשלח לתוכנית שיקום מנזקי הסמים ומאסר על תנאי בהתאם לחקיקת מנע של מדינת קליפורניה שנחקקה שנה קודם לכן במטרה לעזור למתמכרים להתגבר על התמכרותם במקום לשלוח אותם לכלא.[20]

בכתבה של מגזין פיפל שכותרתה "מרע לגרוע יותר", אמו החורגת של דאוני ציינה כי דאוני אובחן לפני מספר שנים כסובל מהפרעה דו-קוטבית ושזו הסיבה העיקרית לכך שקשה לו להישאר פיכח לאורך זמן. לדבריה, הדברים היחידים שבהם עדיין לא התנסה כדי למנוע זאת הם טיפול תרופתי ופסיכותרפיה מקיפה.[21]

קאמבק (2001–2008) לאחר חמש שנים של שימוש בסמים, מעצרים, טיפולי פיכחות ונפילה חזרה להתמכרויות, דאוני היה מוכן סופית לעבוד לקראת החלמה מלאה מסמים ולחזור לקריירה שלו. בראיון לתוכנית האירוח של אופרה וינפרי בנובמבר 2004, הוא שוחח על התדרדרויותיו והחלטתו להפסיק ליפול קורבן להתמכרויות שלו.[22]

תפקידו הראשון לאחר השיקום היה באוגוסט 2001 עם ביצוע ליפסינק לסרטון הווידאו של אלטון ג'ון, I Want Love. במאית הווידאו-קליפים סמנתה טיילור-ווד צילמה 16 שוטים של הווידאו והשתמשה רק באחרון שבהם, מכיוון שלדברי ג'ון, דאוני נראה נינוח לגמרי וביצע זאת באופן מושלם.[23]

דאוני היה מסוגל לחזור למסך הגדול רק לאחר שמל גיבסון - ששמר על יחסי חברות קרובים מאז ששיחקו ביחד ב"אייר אמריקה" - שילם עליו את אגרת הביטוח עבור השתתפותו בסרט "הבלש המזמר" משנת 2003.[24] ההימור של גיבסון התווה את הדרך לקאמבק של דאוני, וזה האחרון חזר לסרטי המיינסטרים של אמצע שנות ה-2000 עם סרט האימה העל-טבעי "גוטיקה". מפיק הסרט, ג'ואל סילבר, שמר על 40 אחוזים מסכום שכרו עד לאחר סיום תהליך ההפקה כביטוח נגד התנהגותו המתמכרת. סעיפים דומים הפכו לסטנדרט בחוזי הסרטים שלו מאז.

אחרי "גוטיקה", דאוני לוהק למספר תפקידים ראשיים ותפקידי משנה שקצרו תשבחות, כמו עבודתו בסרטים העצמאיים "המדריך להכרת קדושיך", "לילה טוב ובהצלחה", "סורק אפלה" וסרט הביוגרפיה הבדיונית על דיאן ארבוס, "פרווה: דיוקן דמיוני של דיאן ארבוס". דמותו של דאוני בסרט זה ייצגה את שתי ההשפעות הגדולות על חייה המקצועיים של ארבוס - הצלם ליזט מודל והאמן מרווין ישראל.[25] דאוני גם משך תשומת לב רבה על תפקידיו בקומדיית הפשע "קיס קיס בנג בנג", "לאלף את אבא" של סרטי וולט דיסני ו"זודיאק", סרטו של דייוויד פינצ'ר משנת 2007, בו גילם את העיתונאי פול אייברי מסן פרנסיסקו כרוניקל.[26]

ב-23 בנובמבר 2004, דאוני הוציא את אלבום הבכורה שלו, The Futurist, דרך חברת ההקלטות סוני קלאסיק. באלבום המוזיקה הוא עיצב את עטיפת האלבום ואת לייבל רצועות השמע יחד עם בנו אינדיו. האלבום קיבל ביקורות מעורבות, אך דאוני ציין שקרוב לוודאי שלא יחזור לעשות אלבום נוסף, מאחר שהרגיש שהאנרגיה אותה השקיע ביצירת האלבום לא השתלמה.[27]

בשנת 2006, דאוני חזר לשורשיו הטלוויזיוניים כשהתארח בפרק של איש משפחה, "חונקו של האיש השמן". דאוני דיבר בעבר עם צוות ההפקה לגבי השתתפות בתהליך היצירה, מכיוון שבנו הוא מעריץ הסדרה. מפיקי הסדרה נענו בחיוב להצעה ויצרו עבורו את דמותו של פטריק פיודרשמיט, אחיה המעורער בנפשו של לויס גריפין.

דאוני גם חתם עם הוצאת הספרים הארפר-קולינס על הוצאת ביוגרפיה, אותה תיאר כ"מבט ישיר ואמיתי על העליות והמורדות של חייו והקריירה שלו". אולם בשנת 2008 הוא החזיר את המקדמה למפיצים וביטל את הוצאת ספרו ללא כל תגובה מצדו.[28]

שוברי הקופות של 2008

דאוני בבכורת הסרט "איירון מן" במקסיקו סיטי. עם כל הצלחותיו במהלך הקריירה, דאוני מעולם לא השתתף בסרט שובר קופות. הדבר השתנה באמצע שנת 2008, כאשר דאוני השתתף בשני סרטי קולנוע מצליחים, "איירון מן" ו"רעם טרופי". ברשימת 100 הגדולים של טיים מגזין, השחקן והקומיקאי בן סטילר, שביים את הסרט "רעם טרופי", התייחס לעובדה ש"מעבר לכך שדאוני הוא איירון מן (איש ברזל), הוא גם איש של משחק, בממלכה בה סרטים שוברי קופות אינם רלוונטיים והכישרון הוא זה ששולט. בממלכה שהלכה למעשה יש בה משמעות, הוא תמיד שלט, ולבסוף בקיץ הזה יוצא לו לקבל את העוגה שלו ולתת לנו לאכול ממנו עד סופו, במקום שבו שליטתו היא מלאה".[29]

איירון מן בשנת 2007, דאוני לוהק לתפקיד הראשי בסרט "איירון מן". במאי הסרט, ג'ון פאברו, הסביר את נושא בחירתו לתפקיד באומרו שדאוני לא היה הבחירה המובהקת, אך הוא הבין מה מניע את הדמות. הוא מצא הרבה אלמנטים מניסיון החיים שלו בדמותו של טוני סטארק".[30] פאברו התעקש על בחירתו של דאוני לתפקיד משום שחזר ואמר עליו שהוא יכול לעשות לסרט את מה שג'וני דפ עשה לסדרת סרטי שודדי הקאריביים - שחקן ראשי שיכול להעלות גם את איכותו של הסרט וגם להעלות את ההתעניינות הציבורית בו.[10][31][32] לצורך התפקיד, דאוני העלה עשרה קילוגרמים של שרירים למשקלו כדי להראות כאילו "היה לו כוח לחשל ברזל".[33]

"איירון מן" יצא לאקרנים ב-30 באפריל 2008 והכניס למעלה מ-585 מיליון דולר. דאוני זכה לביקורות מהללות על משחקו בסרט. כתוצאה מכך, גם דאוני וגם פאברו הביעו התעניינות להפיק טרילוגיה של סרטים עבור הדמות.[34] באוקטובר 2008, דאוני הסכים להשתתף כאיירון מן בשני סרטי המשך ובסרט "הנוקמים" - קבוצת גיבורי-העל אליה סטארק מצטרף ואשר מתבססת על קבוצת האוונג'רס בקומיקס. הוא גם הופיע בהופעת קמע קצרה כטוני סטארק - האלטר אגו של איירון מן - בסרט "הענק הירוק" משנת 2008, וזאת כחלק ממאמצי האולפנים להציג יקום קולנועי משותף על ידי יצירת המשכיות בין הסרטים.

רעם טרופי לאחר "איירון מן", דאוני הופיע לצד בן סטילר וג'ק בלאק בסרט הסאטירי "רעם טרופי". שלושת הכוכבים הראשיים גילמו ארכיטיפים הוליוודים, כשדאוני גילם את קירק לזרוס, שחקן אוסטרלי מתודי זוכה מספר פרסי אוסקר אך גם שקוע בעצמו. השלושה משחקים בסרט מושקע מאוד ויקר על אודות מלחמת וייטנאם. לזרוס עובר תהליך פיגמנטציה נתון למחלוקת כדי שיוכל לגלם סמל מחלקה אפרו-אמריקני בשם לינקולן אוסיריס. הדבר הצריך את דאוני לעטות על עצמו איפור כהה ופיאה. גם סטילר וגם דאוני חששו שתפקידו של דאוני יעורר מחלוקת, אך הקרנת הגרסה הגולמית של הסרט הביאה לביקורות חיוביות בקרב הקהל האפרו-אמריקני.[35] הסרט יצא לאקרנים ב-13 באוגוסט 2008 וקיבל ביקורות טובות, עם ציון חיובי של 83% ו-71 לפי אתרי הביקורות Rotten Tomatoes ו-Metacritic, בהתאמה.[36][37] תפקיד זה זיכה את דאוני במועמדות שנייה לאוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ובמועמדות חמישית לפרס גלובוס הזהב.

2009 ואילך

דאוני מקדם את הסרט "שרלוק הולמס" יחד עם שותפתו לסרט, רייצ'ל מקאדמס. בסוף 2009 יצא סרט נוסף של דאוני אותו צילם בשנה קודמת, "הסוליסט". סרט זה נקבע על ידי המבקרים כמתמודד מובטח לפרס האוסקר.[38] התפקיד הראשון אותו הסכים דאוני לקבל אחרי "איירון מן" היה דמותו של הבלש הספרותי שרלוק הולמס בסרטו של גאי ריצ'י, "שרלוק הולמס". הסרט, שיצא בחג המולד, הפך לשובר קופות ודאוני זכה בפרס גלובוס הזהב על משחקו.

דאוני יחד עם צוות השחקנים, המפיק קווין פייגי והבמאי ג'וס וידון בסרט "הנוקמים" בכנס קומיק-קון, סן דייגו 2010. בעקבות ההצלחה המרשימה של הסרט "איירון מן" משנת 2008, דאוני הסכים לחזור ולגלם את הדמות בשני סרטים נוספים של איירון מן. הסרט "איירון מן 2" יצא לאקרנים במאי 2010 והכניס למעלה מ-623 מיליון דולר. סרט מסחרי נוסף של דאוני מאותה שנה היה סרט המסע הקומי "אל תלחצי, אני בדרך" לצד זאק גליפיאנאקיס. הסרט הניב הכנסות של למעלה מ-211 מיליון דולר. בשנת 2011, דאוני השתתף בסרט אחד בלבד - סרט ההמשך "שרלוק הולמס: משחק הצללים".

בשנת 2012, דאוני חזר לגלם את דמותו של טוני סטארק בסרט "הנוקמים". הסרט קיבל ביקורות חיוביות וזכה להצלחה רבה בקופות. הוא הפך לסרט השלישי בעל ההכנסות הגבוהות ביותר אי פעם, אחרי "אווטאר" ו"טיטניק". באפריל 2013 הופיע שוב כטוני סטארק בסרט ההמשך "איירון מן 3". הסרט הכניס כ-200 מיליון דולר בקופות בסוף השבוע הראשון להקרנתו, מה שהפך אותו לסרט עם הפתיחה השנייה בטיבה בכל הזמנים אחרי "הנוקמים". כשלושה שבועות בלבד לאחר יציאתו לאקרנים, חצו הכנסות הסרט את רף מיליארד הדולר. הסרט התמקם במקום החמישי ברשימת שוברי הקופות של כל הזמנים. דאוני חזר שוב לגלם את דמותו של סטארק בסרט "הנוקמים: עידן אולטרון" משנת 2015, ובסרט "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים" משנת 2016. סרטו של דאוני משנת 2014, "השופט" - אשר הופק על ידי חברת ההפקות שלו ושל אשתו, היה הסרט הפותח בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו. בסרט זה, דאוני מככב לצד שחקנים כרוברט דובאל, וינסנט ד'אונופריו, ורה פרמיגה ובילי בוב תורנטון.

בשנת 2018, דאוני גילם את דמותו של טוני סטארק בשובר הקופות "הנוקמים: מלחמת האינסוף", וב-2019 בהמשכו "הנוקמים: סוף המשחק".

קריירה מוזיקלית דאוני שר במספר פסקולים של סרטיו, ביניהם "צ'פלין", "יותר מדי שמש", "הפתעה כפולה", "חברים ומאהבים", "הבלש המזמר" ו"קיס קיס בנג בנג". הוא הוציא אלבום אולפן בשנת 2004 בשם The Futurist, ובמהלך קידום הסרט "רעם טרופי", הוא ושותפיו לסרט בן סטילר וג'ק בלאק היו זמרי הליווי לשירה של גלדיס נייט, Midnight Train to Georgia.[39]

הליך ההקלטות המצליח ביותר של דאוני עד כה, בהתחשב בהיקף מכירות וזמן שידור ברדיו, היה עיבוד מחודש לשיר חג המולד של ג'וני מיטשל River משנת 1973. שיר זה נכלל בפסקול הסדרה של אלי מקביל, ודמותו של דאוני בסדרה, לארי פול, מבצעת את השיר בפרק Tis the Season.[40]

דאוני ג'וניור מנגן על פסנתר, גיטרה ותופים. בראיון לסדרה הפופולרית " סטודיו למשחק", ציין דאוני שלמד לנגן בכלי הנגינה בעצמו.[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9 מקור]

חברת הפקות ב-14 ביוני 2010, רוברט דאוני ג'וניור ואשתו סוזן פתחו חברת הפקות משלהם תחת השם "צוות דאוני". הפרויקט הראשון שלהם הוא הסרט משנת 2014, "השופט".

חיים אישיים זוגיות ונישואים

דאוני ואשתו סוזן לוין בטקס פרסי האוסקר, 2010. דאוני החל לצאת עם שרה ג'סיקה פרקר לאחר שנפגשו על סט הצילומים של הסרט "בן בכור". לדברי דאוני, הם נפרדו בשנת 1991 בעקבות בעיות ההתמכרות שלו.

במאי 1992, דאוני התחתן עם השחקנית והזמרת דברה פלקונר. לזוג נולד ילד בשם אינדיו פלקונר דאוני בספטמבר 1993. המתחים על חיי הנישואים כתוצאה מטיפולי הגמילה והמאסרים של דאוני הגיעו לנקודת שבירה בשנת 2001, כשפלקונר עזבה את דאוני ולקחה את ילדם איתה. הזוג התגרש סופית באפריל 2004.

בשנת 2003, דאוני הכיר את המפיקה האמריקאית-יהודית סוזן לוין - סגנית מנהלת בחברת ההפקות של ג'ואל סילבר - בעת צילומי הסרט "גוטיקה". השניים פצחו ברומן חשאי למרות חששותיה שמעמדה ייפגע כתוצאה מכך.[22] הם נישאו באוגוסט 2005 בטקס יהודי. בנם, אקסטון אליאס, נולד בפברואר 2012, ובתם, אברי רואל, נולדה בנובמבר 2014.

התמכרות וגמילה דאוני מאשר את העובדה שמאז יולי 2003 הוא נקי מהשפעות סמים, הרבה בזכות תמיכה ממשפחתו ושיטות טיפול שונות כמו תרפיה, מדיטציה, תוכנית שנים עשר הצעדים, יוגה ואימוני וינג צ'אן קונג פו.[6][41] דאוני מגדיר את אמונתו כיהודית-בודהיסטית, לומד אסטרולוגיה ובעבר התעניין באידאולוגיות של הנצרות ושל הרא קרישנה.[42] בדיון פאנל שנערך בין משתתפי הסרט "שרלוק הולמס", שותפתו למשחק רייצ'ל מקאדמס כינתה אותו "גיבור-על" בשל אתיקת העבודה המחויבת שלו.[43] באותו פאנל, דאוני תיאר כיצד עמל שעות רבות בסופי שבוע רבים כדי להבטיח את הדיוק שבגילומו של הולמס וכדי להבטיח את הצלחתו של הסרט.

דאוני שמר על יחסי חברות קרובים עם מל גיבסון מאז שיחקו ביחד בסרט "אייר אמריקה" בשנת 1990. דאוני - שהיה ממוצא יהודי - הגן על גיבסון במהלך המחלוקת שהתעוררה בעקבות סרטו של גיבסון "הפסיון של ישו" וציין ש"אף אחד לא מושלם" בעקבות בעיות הנהיגה בשכרות של גיבסון.[44] באוקטובר 2011, דאוני קיבל פרס הוקרה מטעם פרסי הסינמטק האמריקאיים. דאוני בחר בגיבסון להציג אותו בעת קבלת הפרס, וכשעלה לקבלו לא דיבר על עצמו כי אם הסביר מדוע בחר בגיבסון וניצל את זמן המסך שלרשותו כדי לדבר בשבחו של חברו. הוא הדגיש שגיבסון עזר לו במהלך שעותיו הקשות ופנה אל אנשי הבידור שנכחו באולם "בבקשה להצטרף אליי, אלא אם אתם לגמרי נטולי חטא - ובמקרה הזה בחרתם בתעשייה הלא נכונה - ולסלוח לחברי על שגיונותיו ולהציע לו את אותו דף חלק שנתתם לי ולאפשר לו להמשיך בתרומתו הגדולה והמתמשכת לאמנותנו הקולקטיבית ללא כל בושה". לאחר הנאום, שני החברים התחבקו על הבמה לנוכח קימת כבוד.[45]

ב-29 ביוני 2014, בנו של דאוני - אינדיו - נעצר במערב הוליווד ונלקח למעצר באשמת החזקת קוקאין. כשדאוני שחרר את בנו בערבות, הוא ציין ש"לרוע המזל, ישנו מרכיב גנטי להתמכרות וככל הנראה אינדיו ירש את זה. כמו כן, ישנה הרבה תמיכה והבנה מהמשפחה, וכולנו נחושים לעזור לו להפוך לאדם שהוא מסוגל להיות. אנו מודים למשרד השריף על התערבותם ומאמינים שאינדיו יכול להיות סיפור הצלחה נוסף של שיקום במקום סיפור מפוקפק".[46]

פילמוגרפיה קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט דאוני ג'וניור בוויקישיתוף F icon.svg רוברט דאוני ג'וניור , ברשת החברתית פייסבוק Twitter logo initial.svg רוברט דאוני ג'וניור , ברשת החברתית טוויטר Instagram logo 2016.svg רוברט דאוני ג'וניור , ברשת החברתית אינסטגרם IMDB Logo 2016.svg רוברט דאוני ג'וניור , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) Allmovie Logo.png רוברט דאוני ג'וניור , באתר AllMovie (באנגלית) Rotten Tomatoes logo.svg רוברט דאוני ג'וניור , באתר Rotten Tomatoes (באנגלית) רוברט דאוני ג'וניור , באתר Box Office Mojo (באנגלית) רוברט דאוני ג'וניור , באתר TV.com (באנגלית) ניב שטנדל, רוברט דאוני הולמס , באתר nrg‏, 1 בינואר 2010 ג'ף באוצ'ר, סקס, סמים ווידיאוטייפ: מסע קולנועי עם רוברט דאוני ג'וניור , באתר nrg‏, 22 בדצמבר 2011 אורי קליין, מה הופך את רוברט דאוני ג'וניור לשחקן הכי מעניין כרגע בהוליווד? , באתר הארץ, 14 באוגוסט 2015 סרטונים https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%98_%D7%93...

-----------------------------------------------

Hailed by many critics as one of the most brilliant and versatile actors of his generation, Robert Downey Jr. chalked up a formidable onscreen track record that quickly launched the young thesp into the stratosphere. Although, for a time, Downey's stormy offscreen life and personal problems threatened to challenge his public image, he quickly bounced back and overcame these setbacks, with a continued array of impressive roles on the big and small screens that never sacrificed his audience appeal or affability.

The son of underground filmmaker Robert Downey, Downey Jr. was born in New York City on April 4, 1965. He made his first onscreen appearance at the age of five, as a puppy in his father's film Pound (1970). Between 1972 and 1990, he made cameo appearances in five more of his father's films. The actor's first significant role, in 1983's Baby, It's You, largely ended up on the cutting-room floor; it wasn't until two years later that he began landing more substantial parts, first as a one-season cast member on Saturday Night Live and then in the comedy Weird Science. In 1987, he landed plum roles in two films that capitalized on the Brat Pack phenomenon, James Toback's The Pick-Up Artist, (opposite Molly Ringwald), and Less Than Zero, for which he won acclaim playing cocaine addict Julian Wells.

Through it all, Downey cultivated an enviable instinct for role (and script) selection. His turns in Emile Ardolino's classy reincarnation fantasy Chances Are (1989), Michael Hoffman's Soapdish (1992), Robert Altman's Short Cuts (as the Iago-like Hollywood makeup artist Bill Bush), and Richard Loncraine's Richard III (1995) wowed viewers around the world, and often, on those rare occasions when Downey did choose substandard material (such as the lead in Richard Attenborough's deeply flawed Chaplin (1992), or an Australian media parasite in Oliver Stone's Natural Born Killers [1994]), his performance redeemed it. In fact, critics deemed Downey's portrayal as one of the only worthwhile elements in the Chaplin biopic, and it earned the thesp a Best Actor Oscar nomination, as well as Golden Globe and British Academy Award noms.

Around this time, Downey's personal life took a turn for the worse. In June 1996, the LAPD arrested the actor (who had already spent time in three rehabilitation facilities between 1987 and 1996) on counts including drug use, driving under the influence, possession of a concealed weapon, and possession of illegal substances, a development which struck many as ironic, given his star-making performance years prior in Less than Zero. A month after this arrest, police found Downey Jr. unconscious on a neighbor's lawn, under the influence of a controlled substance, and authorities again incarcerated him, taking him -- this time -- to a rehab center. A third arrest soon followed, as did another stint in rehab. His stay in rehab didn't last long, as he walked out, thereby violating the conditions of his bail. More arrests and complications followed -- in fact, the actor had to be released from rehab to make James Toback's Two Girls and a Guy -- but he still landed a few screen appearances and won praise for his work in Mike Figgis' One Night Stand (1997) and Altman's otherwise-disappointing Gingerbread Man (1998). In addition, he starred in one of his father's films, the offbeat Hugo Pool (1997). In 1999, he had three films out in theaters: Friends and Lovers, Bowfinger, and In Dreams. He delivered a particularly chilling performance in the latter, as longhaired psychopathic child murderer Vivian Thompson, that arguably ranked with his finest work. But Downey's problems caught up with him again that same year, when he was re-arrested and sentenced to 12 months in a state penitentiary.

These complications led to the actor's removal from the cast of the summer 2001 Julia Roberts/Billy Crystal comedy America's Sweethearts and his removal from a stage production of longtime friend Mel Gibson's Hamlet, although a memorably manic performance in Curtis Hanson's Wonder Boys made it to the screen in 2000. Downey's decision -- after release -- to pursue television work, with a recurring role on Ally McBeal, marked a brief comeback (he won a 2001 Best TV Series Supporting Actor Golden Globe for the performance). Nevertheless, series creator David E. Kelley and the show's other producers sacked Downey permanently when two additional arrests followed. During this period, Downey also allegedly dated series star Calista Flockhart.

In 2002, a Riverside, CA, judge dismissed all counts against Downey. In time, the former addict counseled other celebrity addicts and became something of a spokesperson for rehabilitation. He starred as a hallucination-prone novelist in The Singing Detective in 2003, and while the film didn't achieve mainstream success, critics praised Downey for his interpretation of the role, alongside Oscar winners Adrien Brody and Mel Gibson. The same could be said for Gothika (2003), the psychological thriller that placed him opposite Hollywood heavyweight Halle Berry. In 2004, Downey appeared in Steven Soderbergh's portion of the film Eros.

Downey achieved success throughout 2005 with appearances in George Clooney's critically lauded Good Night, and Good Luck -- as one of Ed Murrow's underlings -- and he paired up with Val Kilmer in Shane Black's directorial debut Kiss Kiss, Bang Bang. He continued balancing more mainstream fare, such as Disney's Shaggy Dog remake, with challenging films such as Richard Linklater's rotoscoped adaptation A Scanner Darkly. That same year, Downey wrapped production on Hanson's Lucky You, the story of a card shark (Eric Bana) who faces off against his father (Robert Duvall) at the legendary World Series of Poker, while simultaneously attempting to woo a beautiful singer (Drew Barrymore).

Downey continued to show his versatility by joining the casts of Zodiac, David Fincher's highly-touted film about the Zodiac Killer, and the Diane Arbus biopic Fur, with Nicole Kidman. A supporting role in Jon Poll's 2007 directorial debut Charlie Bartlett followed. The biggest was yet to come, however, as 2007 found Downey taking on the roles that would make him an even bigger star than he'd been in his youth, as he took on the leading role of sarcastic billionaire and part-time super hero Tony Stark in the big screen adaptation of the comic book Iron Man, as well as self-important actor Kirk Lazarus in the comedy Tropic Thunder. Both films turned out to be not just blockbuster successes at the box office, but breakaway hits with critics as well, and in addition to major praise, the actor also walked away from 2008 with an Oscar nomination for his performance in Tropic Thunder.

Returning to dramatic fare, Downey delivered a quiet turn in The Soloist (2009), playing The Los Angeles Times reporter Steve Lopez, who discovers a homeless man (Jamie Foxx) on the street suffering from schizophrenia who winds up being a cello prodigy. He next joined forces with director Guy Ritchie and producer Joel Silver for an updated version of Sherlock Holmes (2009), in which Downey portrayed the titular private investigator with a knack for deductive reasoning. For his efforts, the actor earned a surprise Golden Globe win for Best Performance by an Actor in a Motion Picture - Musical or Comedy. Meanwhile, he reprised conflicted superhero Tony Stark for Iron Man 2 (2010), one of the most anticipated summer tentpoles that year.

Marriages and Children

Wed to actress Deborah Falconer from 1992-2004, Downey married Gothika producer Susan Levin in 2005. He and Falconer have one son, Indigo Downey.

Sources: Wikipedia, Yahoo! Movies, IMDB, Starpulse


view all

Robert Downey, Jr.'s Timeline

1965
April 4, 1965
New York, New York, United States