Shmuel Horowitz

Shmuel Hurwitz (Hebrew: שמואל הורביץ‎; born 12 September 1901; died 1999) was an Israeli agronomist.

Hurwitz was born in Minsk, then in the Russian Empire (now in Belarus), and studied in Moscow. He was a close friend of the poet Saul Tchernichovsky, with whom he shared accommodation. In 1917, his sister was murdered by an antisemitic gang in Ukraine. In 1924, Hurwitz was arrested for his Zionist activities, and after spending a few months in prison, in 1925 he emigrated to Mandate Palestine (now Israel). He was initially a member of Kibbutz Gesher, until 1926, but subsequent went to Germany to study at the College of Agriculture in Berlin.

From 1933 until 1954, Hurwitz worked at the Agricultural Research Station of the Jewish Agency in Rehovot, and was among its founders. In 1953, he became professor at Hebrew University of Jerusalem, and was appointed Dean of the Faculty of Agriculture in 1964.

In 1957, Hurwitz was awarded the Israel Prize, for agriculture.

_________________________________

ויקיפדיה: שמואל הורביץ (כ"ח באלול תרס"א, 12 בספטמבר 1901 - 1999) היה אגרונום ישראלי, פרופסור לחקלאות, חתן פרס ישראל. עבודתו התפרשה על פני תחומים רבים;העיקריים שבהם היו איקלום צמחים לתנאי החקלאות בארץ ישראל ובהם: בוטנים ומיני דגנים וקטניות למספוא ולמרעה והקישור בין המחקר המדעי והיישום שלו בשדה

נולד בעיירה מלטי במחוז וילנה שבליטא.‏ בסיום לימודיו התיכוניים במינסק עבר הורביץ לבית הספר הטכני העליון במוסקבה. בביתו הושכר חדר למשורר שאול טשרניחובסקי, עמו שוחח רבות. בשנת 1917 נרצחה אחותו בידי כנופיית אנטישמים באוקראינה. כשנתיים מאוחר יותר, בשנת 1919, שמע הורביץ את יוסף טרומפלדור מטיף לעלייה לארץ ישראל, דבר שהצית את הציונות בו. בשנת 1924 נאסר בגין פעילותו בהסתדרות הנוער הציונית ולאחר חודשי מאסר ספורים, בשנת 1925, עלה לארץ ישראל. עד 1926 היה חבר קיבוץ גשר. לאחר מכן יצא הורביץ ללימודים אקדמיים בגרמניה ולמד בבית הספר הגבוה לחקלאות בברלין

בשנים 1933 - 1954 עבד הורביץ בתחנה לחקר החקלאות ברחובות. היה בין מקימי התחנה לחקר החקלאות בשנת 1940. בשנת 1953 מונה לפרופסור באוניברסיטה העברית. תחום התמחותו התמקד בפלחה ובגידולי שדה. בשנת 1964 הוא מונה לדיקן הפקולטה לחקלאות. בין השנים 1960 ו-1971, היה חבר במועצה להשכלה גבוהה. מאוחר יותר, הוצע לו לשמש כשגריר ישראל בפיליפינים, אך הוא סירב להצעה

ב-1957 זכה בפרס ישראל על עבודתו ועל ספרו "תורת השדה", שנחשב במשך שנים רבות כספר מוביל בחקלאות בישראל ושילב בין התאוריה המדעית ובין העבודה המעשית