Shulamit (Sarah) Shamir

שולמית שמיר

Wife of Yitzhak Shamir, 7th Prime Minister of Israel

שולמית שמיר (19 באפריל 1923 - 29 ביולי 2011) הייתה רעייתו של ראש הממשלה השביעי של ישראל, יצחק שמיר

שמיר נולדה בשנת 1923 בסופיה‏ שבבולגריה בשם שרה לוי. בנעוריה הצטרפה לתנועת הנוער של בית"ר. בשנת 1941 עלתה לארץ ישראל ונעצרה על ידי הבריטים בשל היותה עולה בלתי לגאלית. היא ריצתה שישה חודשי מאסר במחנה מזרע שליד עכו, בו הכירה את יצחק שמיר, ושישה חודשי מאסר נוספים בכלא עתלית. היא הצטרפה ללח"י, ושירתה כקשרית של יצחק שמיר, מפקד הארגון. בארגון קיבלה את הכינוי המחתרתי "שולמית" שנעשה לשמה הפרטי. בשנת 1944 נישאו שולמית ויצחק וב-1945 נולד בנם יאיר. כעבור שנה נתפס יצחק והוגלה על ידי הבריטים לאריתריאה. בעוד בעלה בגלות, נעצרה שולמית. למחרת נכתב בהארץ על מעצרה של "הטרוריסטית החשובה שהמשטרה חיפשה במשך שנים"‏. בזמן מאסרה שבתה רעב במשך 11 יום בדרישה להתאחד עם בנה הפעוט‏. במהלך שביתת הרעב הועברה לבית חולים בו ניסו הרופאים להאכילה בכוח‏. במאי 1948 שוחררה שמיר

כשכיהן יצחק שמיר בתפקידים פוליטיים מילאה שולמית שמיר שורה של תפקידים ציבוריים בעמותות וארגונים שונים, בהם המועצה הציבורית למען הזקן‏, שקמה ביוזמתה. בשנת 1988 הזמין שר החוץ של בולגריה את שמיר לביקור, זאת בשעה שלישראל ובולגריה לא היו יחסים דיפלומטיים. לאחר זמן מה הוזמנה שמיר לביקור נוסף כדי להשתתף בסימפוזיון בינלאומי בנושא הצלת יהודי בולגריה בתקופה השואה. במהלך הביקור נפגשה שמיר עם נשיא בולגריה. בשנת 1991 הגיעה לעוד ביקור, הפעם היה זה ביקור רשמי יחד עם ראש הממשלה שמיר, ובמסגרתו קיבלה שמיר אות הוקרה מממשלת בולגריה על תרומתה לחידוש יחסי ישראל-בוגריה

לשולמית וליצחק בן ובת: יאיר שמיר, איש עסקים וגלעדה דיאמנט, בעלת תפקיד בכיר במשרד הביטחון

בשנים האחרונות לחייה התגוררה שמיר בדיור מוגן בתל אביב, בעוד יצחק שמיר מאושפז במוסד סיעודי

ב-29 ביולי 2011 הלכה שמיר לעולמה בגיל 88. היא נטמנה בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל‏