Yehuda Raab

ולד בכפר סנט-אישטוואן, במערבה של הונגריה, בשנת תרי"ח (1858), לאביו ר' אלעזר ראב , תלמידחכם, חוכר אחוזה, חקלאי מצטיין ומכובד על האכרים. למד בילדותו תורה בבית אביו, שהיה יהודי יחיד בכפר, מפי בן-דודו יהושע שטאמפר, שעלה אח"כ ברגל לארץ-ישראל והשתתף ביסוד פתח-תקוה, אביו, שהיה חובב ציון ותיק וגבאי של חברת ישוב ארץ-ישראל מיסודו של הרב צבי קאלישר , ומורהו השפיעו עליו ברוח אהבת ציון עוד מילדותו. גמר בית-ספר עממי ממשלתי בהצטיינות והמשיך להשתלם בלימודי ביה"ס התיכוני. כשהחליט אביו לעלות ארצה עם משפחתו שלח אותו להתמחות במשך שנתים בחקלאות באחוזת גבריאל דייטש בכפר הסמוך ושם התאמן גם במקצועותהלואי של חלוץ-כובש: רכיבה, שחיה ושימוש בנשק. אח"כ עמד לבחינת מורה בהונגרית ושימש חצי שנה בהוראה עד שאביו גמר את ההכנות לעליה, ובתרל"ה באו ארצה דרך חוף יפו.

המשפחה חיכתה ביפו עד שתתאסף שיירה לנסיעה לירושלים, אך הבחור יהודה, בן 18, הקדים אותה, הפר את המנהג לפחד מסכנת אויבים ושודדים בדרך ועלה לבדו ברגל ירושלימה. בזמן הראשון עזר לאביו בעשית גבינה ובמכירתה, אח"כ נתקבל לבנק ירושלמי בכתב בגרמנית ובהונגרית. נשא לאשה את לאה לבית שנברגר , שעלתה ארצה בת שלש עם הוריה. הוצעה לו משרת מורה בביה"ס למל, אך בו בזמן כבר גמרו את קנית החלק הראשון של אדמת פתח-תקוה, ואז ויתר על המשרה העירונית ויצא עם אביו להניח

את היסוד למושבה החקלאית הראשונה.

הוא נטה את האוהל הראשון על אדמת המושבה, השתתף בחפירת הבאר הראשונה, חרש את החרישה הראשונה, הדריך בעבודה את המתיישבים שלא היו מנוסים בחקלאות, היה השומר הראשון של המושבה, הפיל את פחדו על גנבים ושודדים, שחשבו את היהודים ורכושם להפקר והכריחם ללמוד, כי היהודים חדלו מהיות "ולד-אל-מות".

נשא את חלקו בתלאות המתישבים הראשונים ליד הירקון, ואשתו, אחת משלש הנשים הראשונות שבאו אחרי בעליהן אל המושבה (היא ונשי גוטמאן ושטאמפר ) נפגעה מיד באופן קשה מהקדחת, אך סירבה לחזור לירושלים, לבל תתן פתחון פה למדברים רעות על המושבה החדשה. כשעזבו אחרוני החלוצים את המקום בראשית תרמ"ב, שנת השמיטה, עלה גם יהודה ראב וביתו ירושלימה, ואח"כ היה הוא הראשון שבא בשליחות המתישבים לפקוד את מקומם העזוב.

כשנוסדה ראשון לציון בתרמ"ב הזמין אותו ו. ד. ליבונטין להדריך ולנהל בה את עבודת המשק, והוא השקיע הרבה ידיעה ועמל בעזרה למתישבים בימיבראשית של המושבה. אח"כ עבד אצל ראובן לרר , מיסד נס-ציונה. כשנתחדש הישוב בפתח-תקוה בתרמ"ג חזר שמה עם אשתו והתישבו תחילה בכפר יהודיה. אך לא השלים עם הסדר הקלוקל של דירה בכפר יהודיה ועבודה בפתח-תקוה, במרחק שעתים הליכה, והיה בין הראשונים שמרדו בסדר זה ובנו את בתיהם בפתח-תקוה במקומה. כיום, על אף הצעקות של חובבי יהודיה. באותם ימי בראשית היה מדריך ומנהל העבודה ושותפות המשק של ה"ביאליסטוקאים". כשהחל הבארון רוטשילד לתמוך במושבה עבד כמנהל-עבודה מטעם הפקידות. גם ביסוד חדרה עזר כשהוזמן להעריך שם את סוגי הקרקע מיד אחרי שנגאלה. כן ערך להזמנת מר בינשטוק , מנהל עניני חובבי ציון בארץ, כקירה מקצועית מפורטת על המצב המשקי של פתחתקוה וסיכוייו, ביחוד בענף גידול בהמות. עסק בצרכי צבור כחבר ועד המושבה, חבר ועד אגודת הכורמים, חבר משלחת האכרים אל הבארון לפאריס ב-1901, מורשה חובבי ציון במושבה, ועוד. פיתח משק מגוון ומשובח למופת ותמיד היה מוכן לעזור בעצה ובהדרכה לאכרים שפנו אליו. עמד בראש שמירת המושבה מראשיתה, בתחילה עם יעקב מימון זרמתי מיפו ואח"כ עם השומר הבידואי היהודי הפלאי דאוד אבו

http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/119 http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/120

יהודה ראב (1858, הונגריה-1948, פתח תקווה) היה ממייסדי המושבה פתח תקווה ומראשוני השומרים בעיר, ובנם של אסתר ואלעזר ראב שהיה גם הוא ממייסדי פתח-תקווה בתרל"ח יהודה ראב היה השומר העברי הראשון של המושבה פתח תקווה. משה סמילנסקי מתאר: "מיד עם הופעת הירק הראשון בשדות המושבה הוא יצא לשמור על השדות". הקירבה בין היישוב לבין המדבר הביאה לכך שהבדואים השכנים ניסו לשלוח את בקרם וצאנם לשדות המושבה. הבדואים שחיו באזור שמצפון לפתח תקווה שהיה מלא ביצות חיפשו מרעה ומים, ולכן כאשר גילו את השדות הירוקים של איכרי פתח תקווה היו "שולפים את חרבותיהם להכותם נפש. על חלקת מרעה יהרגו איש"‏[2].

הנשק של השומר העברי היה מראהו החיצוני ונחת זרועו, ובזה התבלט ראב. כאשר השומר היה מופיע על סוסתו, היה מטיל פחד על המתקרבים לשדות, ולעתים היה צורך בנקיטת פעולות פיזיות.

אחד הסיפורים הקשורים בו הוא על נסיעתו ללוד בחברת חברו, אשר נשא צרור כסף גדול. כאשר פגשו בהם שישה ערבים מזוינים, הוא הורה לו לברוח למושבה. הוא העסיק את השודדים עד שכדור עבר ליד כנף בגדו ולאחר שפגע באחד השודדים הוא מצא מחסה אצל ידידים בדואים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A8%...