Yitzhak Kobo I

Isaac ben Hezekiah Joseph Kovo (1770–1854) was born in Salonica and later settled in Jerusalem, Palestine. In 1848 he succeeded Chaim Abraham Gagin as hacham bashi aged 78. Throughout his career he went on fundraising missions to Poland, London and Egypt. In 1854, while in Alexandria he died. He authored many works on Mishnah, Talmud and Shulchan Aruch and wrote response.

______________________________________________

uhehpshv:

הרב יצחק ב"ר חזקיהו יוסף קוב'ו (ירושלים, ה'תק"ל (1770) - אלכסנדריה, כ"ד באב ה'תרי"ד, 1854) היה מגדולי חכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-19, שימש כשד"ר וראשון לציון

רבי יצחק בן חזקיה יוסף קובו‏ נולד בירושלים בשנת 1770. בן למשפחת קובו משפחת רבנים ומנהיגי ציבור חשובה

מספר מקורות[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94 הבהרה] מציינים שהחל לעסוק בכתיבה כבר בגיל 9

יצא לתקופה מסוימת לפולין כנראה לטובת קבלת גלות על עצמו‏[2] כפי שנהגו לעשות יחידי סגולה או לשם שליחות לעצמו בשל מצבו החומרי

חתם בירושלים על אגרות שליחות רבות, הראשונה בהם כבר בשנת ה'תקנ"ג (1793). כמו כן נתן באותה שנה הסכמה להדפסת חידושי המאירי למסכת שבת. חתום גם על תקנות ירושלים

בשנת ה'תקע"ה (1805), נשלח כשד"ר לטורקיה שלוש שנים לאחר שאביו נשלח לשם כשד"ר. בזמן שהותו אצל הגביר יצחק ארדיט חיבר את הקונטרס "דגל מחנה" שאלות ותשובות על ספרו של ר' אפרים נבון מחנה אפרים. לאחר מכן נשלח שוב כשד"ר לארצות אשכנז

בחזרתו לירושלים שימש בה כדיין. כמו כן שימש כראש "ישיבת כנסת ישראל (אוה"ח)" שהקים האור החיים וכן כראש ישיבת "בית יעקב פירארה" שהיו אז מהחשובות שבעיר ונתמכו בידי נדבנים מאיטליה. בין תלמידיו היו מגדולי ירושלים ביניהם נמנים ר' חיים חזקיהו מדיני ואף ר' יעקב שאול אלישר מציין ששימשו כשלושה חודשים בשנת 1830

זמן מה ישב בחברון וחתם בה בשנת ה'תקפ"ח (1828) על אגרת השליחות של יוסף דוד עייאש שהיה מרבני קהילת שכם

היה מראשי כוללות העדה הספרדית בירושלים ונמנה עם שבעת טובי העיר של הכולל

ב-1836 לא היה בין 31 הרבנים שחתמו על כתב מינויו של הראשון לציון יהודה נבון כמוהו לא חתמו גם הרב אג"ן ור' יונה משה נבון

ב-1837 היה בין חברי בית הדין הספרדי שחתמו על מכתב תמיכה לבנין בית הכנסת החורבה‏[3]. וכן נתן כתב שליחות לרב זכריה זמירו

איגרת השליחות האחרונה הידועה לנו שחתם עליה הייתה בשנת ה'תר"ט (1849). י

בשנת ה'תר"ח (1848), עם פטירת החכם באשי ר' חיים אברהם גאגין, מונה במקומו לתפקיד הראשון לציון בהיותו בן 78

בשנת 1854 בשל מצבה הקשה של העדה בירושלים והתגברות הגעת עולים עניים אליה, הפצירו בו לצאת כשד"ר ללונדון ומצרים לגיוס כספים וזאת למרות גילו המופלג

הרב קובו הצליח לגייס סכומים נכבדים במצרים אך באותה שנה חלה ונפטר בכ"ד באב ה'תרי"ד (1854) באלכסנדריה‏

רבי חיים פלאג'י הספידו באיזמיר‏

חיבר ספרים רבים רובם שמורים בכתבי-יד בגנזיו של נכדו הרב יצחק באדהב בירושלים והתפרסמו בחלקם על ידו בקבצים "פרדס התורה והחכמה" ו"בציון וירושלים". י

השאיר אחריו שתי בנות אסתר‏[6] ולאה‏[7] אמו של ר' יצחק באדהב