Chaya Rachel Hershkowitz

חיה רחל ביתם של ר' מנחם מנדל ושרה שאהן. נישאה לר' צבי הירש שהתחבב מאד על ההורים וכך נולד השידוך . יש לשער שהם עזרו לו במימון רכישת בית והקמת המאפיה.

ר' צבי הירש וחיה רחל הדשקוביץ ראו ברכה בעמלם. הכפריים ובעלי המרזח וחנויות המכולת של היהודים קנו אצלם דברי מאפה לצרכים פרטיים ולשמחות. הכפריים הנוצרים קנו אצלם בימי א' ובשאר ימי אדיהם חבילות של דברי מאפה חמים . עם הזמן פתחו מעין חנות כל-בו קטנה: מכולת, משקאות, ובדים לשמלות. ר' צבי הירש ניהל את המאפייה וחיה רחל עבדה בחנות . עם הזמן נעשו משפחה אמידה ומכובדת באוגליא.

עם גיוסו של ר' צבי הירש לחזית בתקופת מלחמת העולם הראשונה הבנים משה דוד , מרדכי וגם אייזיק התחבאו ,הסתתרו בחוסט.(העיר הגדולה בסביבה) . המאפיה נסגרה, החנות נתרוקנה שכן סחורותיה נמכרו למחית המשפחה,וכל המשפחה ציפו וייחלו לישועה ולקץ המלחמה.

סמוך לקץ המלחמה הגיע בשורת איוב על פטירתו של ר' צבי בבית החולים הצבאי בנירגיהאזה ביום ט' בניסן תרע"ח (1918). הוא הובא למנוחות בבית העלמין היהודי שבעיירה זו.

לאחר המלחמה חיה רחל ומשפחתה התאוששו קצת. היא ביחד עם בניה משה דוד ויצחק אייזיק שיקמו את המשק החקלאי ואת משק הבית ופתחו שוב את בית המרזח. (המאפיה והחנות נשארו סגורים ). הבנים עסקו קצת במסחר ויש לשער שהיו להם שדות נדוניה. כולם ביחד התפרנסו ללא מותרות ורק לאחר 3-4 שנים השתפרה הפרנסה.

עם הזמן גדלו משפחות הדודים ר' משה דוד ור' אייזיק והם שאפו לעלות לישראל. ר' משה דוד קרא עתונות עברית מארץ ישראל , ואהב את שירת ביאליק ולכן כינוהו "ביאליק". ואכן בשנת 1933 יצאו שני האחים מאוגליא והעפילו לארץ ישראל ולאחר מאמצים עלה בידם להעלות את משפחותיהם בשנת 1936 והתיישבו בהרצליה. הסבתא חיה רחל נשארה באוגליא עם בתה שבע.

מדוע לא העלו שני האחים את אמם סבתא רחל ע"ה ארצה?

על כך ניתנו התשובות הבאות :

בשנות מצוקה אלה של יהדות גרמניה ופולין היה קשה מאד להשיג צרטיפיקטים ליהודי צ'כסלובקיה; הסבתא עצמה היססה לעזוב את ביתה המסודר וביחוד את ביתה שבע עם בעלה שפינקה אותה מאד והרעיפה עליה המון אהבה; הרבי לא עודד אותה לכך; ומפי צבי בן צבי בן הדוד משה ז"ל שסיפר שאכן השיגו בשבילה צרטיפיקט אלא שהיססה לעלות...

מפי עדות נודע שהסבתא חיה רחל נפטרה באוגליא תוך הימים הנוראים של הגלית יהודי אוגליא לגיא ההרגה בפולין באביב תש"ד (1944) והובאה למנוחות באוגליא.