Uzi Hitman

Uzi Hitman (Hebrew: עוזי חיטמן, June 9, 1952 – October 17, 2004) was an Israeli singer, songwriter, composer and television personality.

עוזי חיטמן הותיר אחריו את אשתו איה, לה נישא בשנת 1976; ושלושה בנים: עידו, שנולד בשנת 1978, ועם לידתו נכתב השיר "נולדתי לשלום". עודד (1980). ויואב (1984). אחיו הוא חיים חיטמן, מבכירי המוסד לביטוח לאומי, ואביהם של הזמר והיוצר תמיר חיטמן ושל המוזיקאית, ומתמודדת כוכב נולד בעבר, ענת אסתר חיטמן, ושל הזמר והיוצר אוהד חיטמן .

עוזי חיטמן (9 ביוני 1952 - 17 באוקטובר 2004) היה זמר, יוצר מלחין ופזמונאי ישראלי. מהיוצרים הבולטים בזמר העברי שכתב בסגנונות מגוונים

ביוגרפיה

ילדותו

עוזי חיטמן נולד בגבעת שמואל לאברהם וחנה חיטמן, ניצולי שואה. בגיל 6 עבר עם הוריו לרמת גן‏, ובה התגורר רוב שנות חייו. שמו עוזי ניתן לו על שם סבא-רבא שלו, עזריאל אשר היה בשואה. אביו של חיטמן היה חזן שומר מצוות ואמו הייתה חילונית. חיטמן גדל בבית דתי-מסורתי שראה גם בפלורליזם ערך חשוב. הוא למד בבית ספר חילוני, ובחר באורח חיים לא דתי, אם כי שמר על מסורת ואף הגדיר את עצמו כ"מאמין בן מאמין". אחיו של חיטמן הוא חיים, אביהם של הזמרים והיוצרים תמיר ואוהד חיטמן

סגנונו המוזיקלי של חיטמן הושפע גם הוא מהפלורליזם שבבית הוריו. בילדותו הוא שמע בקביעות את לחני התפילות בבית הכנסת, תקליטי החזנות, ובמקביל תקליטי פופ ורוק שרכש, כמו אלה של להקות הביטלס והרולינג סטונז ואומני רוק כגון אלוויס פרסלי. ותקליטים מסגנונות מוזיקה שונים בשפות אירופאיות שונות שהוריו נהגו לקנות. בגיל 11 החל לנגן בגיטרה שביקש כמתנה

שירותו הצבאי ושיריו הראשונים

חיטמן התגייס בשנת 1970 לקורס טיס אך הודח מהקורס לאחר שנה. הוא הצטרף לחטיבת הצנחנים ועבר אל להקת פיקוד המרכז. בין השנים 1971-1973 הלחין את שיריו הראשונים. שירים אלה הושרו בידי הלהקה הצבאית, למעט שני הבולטים שבהם: השיר "ניגונה של השכונה" נכתב והולחן בעת שירותו בצנחנים והוקלט רק ב-1976 על ידי יזהר כהן והשיר "מי ידע שכך יהיה", שנכתב ביום שחרורו מהשירות הסדיר ובוצע על ידו ועל ידי בועז שרעבי חודשים ספורים מאוחר יותר, כאשר השניים גויסו למלחמת יום הכיפורים כצוות הווי במילואים. שרעבי הקליט את השיר לאחר המלחמה במילים שהיו שונות מהמקור. שיר זה תרם רבות לפרסומו של חיטמן ככותב וכמלחין

מלחמת יום הכיפורים קטעה את המיזם האזרחי הראשון שחיטמן השתתף בו - להקת הפופולים (חיטמן, יהודה תמיר‏‏, איזי גדאל, שמוליק קובלסקי‏‏ וקובי קלמנוביץ'). הופעות הלהקה נפסקו בגלל המלחמה ומכירות התקליט שלהם נכשלו בעטיה. התקליט הכיל שירים פרי עטו של חיטמן

שנות השבעים

לאחר שחרורו השתתף חיטמן במופעי בידור שונים (כמו "ערב שירי תיאודורקיס" בשנת 1974), כתב וביצע פרסומות והחל לכתוב שירים לאמנים שונים

מאמצע שנות השבעים עד תחילת שנות השמונים, היה חיטמן אחד האמנים היחידים שגם עבדו עם זמרים המוכרים והמושמעים באותה תקופה כמו אבי טולדנו ("מה חשוב היום"), עוזי פוקס ("אבי") ודודו זכאי (שיר הילדים "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים"), וגם עם שורה של זמרים ים תיכוניים בתקופה בה הרדיו לא נטה להשמיע את הזמר המזרחי, כמו זוהר ארגוב ("מרלן", "כמו שיכור"), חיים משה ("תודה"), מרגלית צנעני ("כמו שאתה יודע"), איציק קלה ("אני העבד") ורבים נוספים. הבולט בזמרים המזרחיים שחיטמן עבד אתם הוא שימי תבורי ("עוד סיפור אחד של אהבה", "לילה בלי כוכב" ושירים רבים אחרים). חיטמן כתב לתבורי שני תקליטים שלמים בשנים 1976 ו-1977 ונלחם על השמעתו של תבורי ברדיו‏

לפסטיבל הזמר החסידי ב-1976 הלחין וביצע (יחד עם עודד בן-חור) את "אדון עולם", שהפך משיר שכל עדה שרה בבית הכנסת בלחן המיוחד לה, לשיר מקובל בלחנו זה בבתי כנסת רבים בעולם היהודי. את השיר "נולדתי לשלום" כתב לרגל הולדת בנו הבכור בתקופה המסעירה של מהלכי השלום עם מצרים ב-1977. השיר בוצע במקור על ידי להקת "סקסטה" . י

שנות השמונים, התשעים והאלפיים

כיוצר לילדים

במקביל ליצירות למבוגרים חיטמן היה מזוהה גם כזמר ויוצר לילדים. הוא כתב והלחין שירי ילדים רבים, בעיקר לתחרויות פסטיבל שירי הילדים והפסטיגל, כמו "רציתי שתדע", "שירי ילדות", "אדוני ראש העיר" ו"ארץ הצבר". זיהויו של חיטמן עם קהל הילדים בלט גם בהופעותיו בפניהם ובתוכניות הטלוויזיה שהגיש. בתחילת שנות השמונים הוא נמנה עם מגישי תוכנית הילדים "פרפר נחמד" ובהמשך אותו עשור היה חבר בשלישיית "כמו צועני" עם יגאל בשן ויונתן מילר. הם זכו להצלחה גדולה עם השירים "כמו צועני" ו"אנחנו נשארים בארץ" שכתב חיטמן, הוציאו אלבומים והופיעו בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית לילדים "הופה היי". בשנים 1993–1998 הגיש חיטמן את התוכנית "חלום עליכם" ובה הגשים חלומות של ילדים. הוא השתתף גם בקלטות הווידאו לילדים "שירים קטנים" ו"ילדיש". בנובמבר 2004 יצא לאור ספרו "שתיים פרות ואחד סוסים" שהוא אוסף של שיבושי לשון של ילדים אותם ליקט חיטמן

כיוצר למבוגרים

החל משנות השמונים הוציא חיטמן אלבומים למבוגרים כזמר סולן, בהם "ליצן חצר" (1980), "אורח" (1989) ו"מתוך תוכי" (1993). הוא כתב והלחין בהם את כל השירים, ביניהם היו שירי מחאה חברתיים כמו "ליצן חצר" העוסק בדחייה חברתית או "בארץ הזאת", המוחה נגד הטוענים למונופול על הקביעה כיצד המדינה צריכה להתנהל. שירים אלו לא הצליחו כמו השירים שכתב לזמרים אחרים

אורנה ומשה דץ זכו במקום השלישי בתחרות האירוויזיון בשנת 1991 עם שירו של חיטמן "כאן", המבטא רגשות אהבה לארץ

חיטמן כתב והלחין שניים משירי האליפות של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה: "ירוק בעיניים" (1994) ששר חיים משה ו"הנה היא עולה" (2001), ששר חיטמן עם שחקני הקבוצה

בשנת 2001 הוציא אלבום משירי מירון ח. איזקסון בשם "שני מקומות" בו שילב ז'אנרים שונים. בשנת 2004 החל להגיש את תוכנית הטלוויזיה "אדם ומלואו" בערוץ 33, שלא הספיק להשלימה. אחד מלהיטיו האחרונים היה "לכל אחד יש" שכתב לשלומי שבת ולליאור נרקיס, שיר שזכה לתואר "שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'. השיר הושמע פעמים רבות בתחנות הרדיו והטלוויזיה והפך ללהיט גדול. באופן מפתיע הפך השיר ללהיט גם בקרב אוהדי הכדורגל, שהקדישו את השיר לקבוצתם האהובה

מותו

חיטמן נפטר ב-17 באוקטובר 2004 (ב' בחשוון תשס"ה) כתוצאה מהתקף לב. מותו עורר תדהמה רבה בציבור, מכיוון שהיה בן 52 בלבד והיה יוצר מוערך. בשנתו האחרונה עבד על אלבום חדש, "עכשיו התור לאהבה", ששיר הנושא שלו יצא לרדיו ביום פטירתו והתקליט השלם יצא לשווקים רק אחרי מותו. הותיר אחריו אשה - איה, ושלושה ילדים. הוא נקבר בבית העלמין ירקון

ב-2005 שונה שמה של "כיכר השושנים" בשכונת מגוריו של חיטמן ברמת גן ל"כיכר עוזי חיטמן". כמו כן נקראו כיכרות וגני משחקים על שמו בפתח תקווה ובגבעת שמואל, וכן רחוב בחולון, רחוב בנתניה ורחוב בעכו

בשנת 2009, ארבע שנים וחצי לאחר מותו, יצא לאור האלבום "אשא עיני", אותו הקליט בטרם מותו. האלבום הורכב משירי תפילה מן המקורות היהודיים. חלק מהשירים הולחנו בידי חיטמן עצמו, וחלקם גרסאות מחודשות ללחנים עממיים המושרים בבתי הכנסת, וכן ללחנים של הרב שלמה קרליבך

הערכת פעילותו

חיטמן היה יוצר פורה בעל מנעד רחב: שירי ארץ ישראל, מוזיקה מזרחית, מוזיקת פופ, שירי ילדים, בלדות, שירים מתורגמים מיוונית, מוזיקה חסידית ושירים פוליטיים העוסקים בשלום ובמחאה. חיטמן גם שיתף פעולה עם אמנים מסגנונות רבים. חיטמן השתתף בכתיבה של למעלה משש מאות וארבעים שירים עבריים. אחדים מהשירים המוכרים ביותר כמעט בכל סגנון המושר בעברית הם מפרי עטו, לכן אפשר לכנות את סגנונו בשם "סגנון ישראלי". בשנת 2001 קיבל את פרס "נוצת הזהב" של אקו"ם לשנת תשס"א על מפעל חיים - מלחין בזמר העברי. ועדת הפרס נימקה את החלטתה בעובדה שחיטמן הלחין למעלה מ־600 שירים, וסגנונו הייחודי מגשר בין מזרח למערב, בין דתיים לחילוניים ובין ילדים למבוגרים

חיטמן דגל בסובלנות ולא נרתע מעבודה עם שום מגזר חברתי או אמנותי. הוא הסכים להופיע בהתנחלויות, זאת למרות שהצהיר על היותו איש שמאל-מרכז‏‏. ‏חיטמן הביע תמיכה בהסכם השלום עם מצרים ובהסכם אוסלו והצהיר שאחרי רצח רבין הוא הצביע לפרס‏

הנצחתו

עיריית פתח תקווה הקימה פארק לזכרו. עיריית רמת גן בנתה גינת משחקים לזכרו. בערים שונות בארץ נקראו רחובות על שמו. מדינת ישראל הוציאה בול דואר לזכרו. בין ינואר לאפריל 2010 יצאו אלבומי עבודה עברית - שרים עוזי חיטמן, שבהם חידשו זמרים ים-תיכוניים שירים של עוזי חיטמן בשינוי גרסאות. באלבומים השתתפו בין השאר אייל גולן, חיים משה, ליאור נרקיס, מושיק עפיה, ישי לוי ושלומי שבת

אלבומים שהוציא כזמר

• הפופולים 1973
• נולדתי לשלום 1979
• ליצן חצר 1980
• אורח 1989
• מתוך תוכי 1993
• עוזי שר חיטמן 1994
• ילדיש 1995
• שני מקומות - עוזי חיטמן שר מירון ח. איזקסון 2001
• עכשיו התור לאהבה 2005
• אשא עיני 2009
• שירים לפעוטות - מיטב שירי הילדות עם עוזי חיטמן

משיריו המפורסמים

אדון עולם, אדוני ראש העיר, אל תגעו באהבה, אלירן, אנחנו נשארים בארץ, אני העבד, ארץ הצבר, בארץ הזאת, בואי לא נפסיד את כל הלילה, הילד הכי קטן בכיתה, חלום עליכם, טוחנים, טוחנים, ילד אתה שואל, ילד מבית טוב, ילדים של היום, כאן, כמו צועני, כמו שאתה יודע, לילה בלי כוכב, לכל אחד יש, מה חשוב היום, מה נשאר לי, מי ידע שכך יהיה, מרלן, נולדתי לשלום, ניגונה של השכונה, עוד סיפור אחד של אהבה, עכשיו התור לאהבה, רציתי שתדע (אלוהים שלי), שירי ילדות, תודה (על כל מה שנתת), תזמורת של ממש