Shlomo Salo Lahat, Mayor 7th Of Tel Aviv

Shlomo Lahat From Wikipedia, the free encyclopedia Shlomo Lahat Lahat in Tel Aviv's 100th anniversary Native name שלמה להט Birth name Salo Lindner Nickname(s) Cheech Born November 9, 1927 Berlin, Germany Died October 1, 2014 (aged 86) Tel Aviv, Israel Allegiance Israel Service/branch Haganah Symbol.svg Haganah Israel Israel Defense Forces Years of service 1944-1973 Rank IDF aluf rotated.svg Aluf Commands held 7th Armored Brigade Heads of the Manpower Directorate, 1970–1973 Wars Independence war ribbon.svg Israeli Independence War Sinai war ribbon.svg Sinai War Six day war ribbon.svg Six-Day War Hatasharibon.svg War of Attrition Other work Mayor of Tel Aviv, 1974-1993

Shlomo Lahat (R), shows foreign visitors the impact of an Iraqi missile in Tel Aviv during the Gulf War, 1991 Shlomo "Chich" Lahat (Hebrew: שלמה להט‎; November 9, 1927 – October 1, 2014) was a retired Major General in the Israel Defense Forces and former Head of the Manpower Directorate. He served as the eighth mayor of Tel Aviv in 1974-1993, for four consecutive terms. After election on the Likud ticket in 1974, he was re-elected in 1978, 1983 and 1989. He coined the slogan about Tel Aviv being "the city that never stops." [1]

Biography[edit] Shlomo Lindner (later Lahat) was born in Germany. He immigrated to Mandatory Palestine with his family in 1933 after the Nazis came to power. The family settled in Rehovot. Lahat's nickname “Cheech” dates back to when he played tug-of-war with this friends at the age of eight. “I would yell ‘zieh’ – ‘Pull’ [in Germa]n – to my friends, and they made it into ‘Cheech,’ and it stuck with me to this day,” he later recalled. Lahat was a member of Hashomer Hatzair youth movement and attended Gymnasia Herzliya high school in Tel Aviv.[2]

Lahat was married to Ziva, former director of the Humanities Library at Tel Aviv University. They had two children. His son, Dan Lahat, is a Tel Aviv city council member for the Yesh Atid party.[2]

Military and political career[edit] Lahat served in the Haganah and then the Israel Defense Forces.[3] While serving in the IDF, he studied law at Hebrew University of Jerusalem. In 1956, he was the first Israeli officer to study at the U.S. Army Command and General Staff College at Fort Leavenworth, Kansas. Upon his return, he became an instructor at the IDF Command and Staff School. In 1959, he headed the Operations Branch of the General Staff Operations Department, transferring to the Armor Corps in 1962. In the Six-Day War he was appointed governor of East Jerusalem, and then head of the Central Command Staff with the rank of brigadier general. In 1969 he was appointed commander of the Armored Forces in Sinai. During the War of Attrition he was commander of operations at the Suez Canal. In 1970-1973, he served as chief of the Manpower Directorate.[4]

In February 1974, he became the eighth mayor of Tel Aviv, continuing his tenure until November 1993. He was elected mayor as a member of the Likud.[3]

On September 30, 2014, Lahat was admitted to Ichilov Hospital in critical condition due to a lung infection. He died on the morning of October 1, 2014.[5]

References[edit] Jump up ^ Former Tel Aviv Mayor Shlomo Lahat dies ^ Jump up to: a b Shlomo 'Cheech’ Lahat, legendary mayor of Tel Aviv, dies at 86 ^ Jump up to: a b Levizon-Yanai, Helit (February 22, 2010). "Shlomo Lahat – Mayor That Doesn't Sleep" (in Hebrew). Globes. Retrieved 2010-05-06. Jump up ^ Shlomo Lahat, Jewish Virtual Library Jump up ^ Former Tel Aviv mayor Shlomo Lahat passes away at 86 [hide] v t e Mayors of Tel Aviv (1921–1949) and Tel Aviv-Yafo (1949–) Meir Dizengoff (1921–1925) David Bloch-Blumenfeld (1925–1927) Meir Dizengoff (1928–1936) Moshe Chelouche (1936) Israel Rokach (1936–1953) Chaim Levanon (1953–1959) Mordechai Namir (1960–1969) Yehoshua Rabinovitz (1969–1974) Shlomo Lahat (1974–1993) Roni Milo (1993–1998) Ron Huldai (1998–date) [hide] v t e Heads of the Manpower Directorate Israel Moshe Tzadok (1947–49) Shimon Maz'ah (1949–52) Tzvi Tzur (1952–56) Gideon Shoken (1956–61) Aharon Doron (1961–63) Haim Ben-David (1963–66) Shmuel Eyal (1966–70) Shlomo Lahat (1970–73) Herzl Shafir (1973–74) Moshe Gidron (1974–76) Rafael Vardi (1976–78) Moshe Nativ (1978–83) Amos Yaron (1983–85) Matan Vilnai (1986–89) Ran Goren (1989–92) Yoram Yair (1992–95) Gideon Scheffer (1995–98) Yehuda Segev (1998–2001) Gil Regev (2001–04) Elazar Stern (2004–08) Avi Zamir (2008–11) Orna Barbivai (2011–14) Hagai Topolanski (2014–) Emblem of Israel.svg Authority control VIAF: 311574892 GND: 1060770253 Categories: Likud politiciansMayors of Tel Aviv-YafoIsraeli generalsIsraeli JewsJews in Mandatory PalestineGerman JewsGerman emigrants to Israel1927 births2014 deaths

שלמה להט Disambig RTL.svgערך זה עוסק בראש עיריית תל אביב-יפו ואלוף בצה"ל. אם התכוונתם לסגן מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל-על, ראו שלמה להט (לנדאו). שלמה להט Centennial IMG 3750.JPG שלמה להט בטקס צילום המאה בשנת המאה לתל אביב, 2009 נולד 9 בנובמבר 1927 ברלין, גרמניה עלה לישראל נובמבר 1933 נפטר 1 באוקטובר 2014 (בגיל 86) חייל כינוי צ'יץ' השתייכות Hahagana.jpg ההגנה IDF new.png צבא הגנה לישראל תקופת שירות 1944 - 1973 דרגה אלוף אלוף תפקידים צבאיים מפקד חטיבה 7 מפקד עוצבת סיני ראש אגף כוח אדם מלחמות וקרבות מלחמת העצמאות מלחמת העצמאות מבצע קדש מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת ההתשה תפקידים אזרחיים ראש עיריית תל אביב-יפו בין השנים 1974–1993 מטעם הליכוד

שלמה להט כראש אכ"א במטכ"ל, 1970 (צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה)

שלמה להט מציג למבקרים זרים את נזקי מלחמת המפרץ בתל אביב, 1991 שלמה להט (9 בנובמבר 1927, ברלין – 1 באוקטובר 2014, תל אביב), הידוע בכינוי צִ'יץ', היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כראש העירייה השביעי של תל אביב-יפו במשך כ-20 שנה, בשנים 1974–1993, ונחשב לאחד הדומיננטיים והפעלתנים שבראשי העירייה, בתל אביב בפרט ובישראל בכלל.

קודם לכן שימש בתפקידים פיקודיים רבים ב"הגנה" ובצה"ל, ופרש בדרגת אלוף לאחר שכיהן כמפקד הכוחות המשוריינים בסיני וכראש אכ"א.

עסק ביזמות עסקית, תרם חלק ניכר מזמנו לפעילות ציבורית, שהבולטת שבהן היא עידוד פעילות תמיכה בתהליך השלום.

תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] 1 ביוגרפיה 1.1 ראשית דרכו 1.2 קריירה צבאית 1.3 ראש עיריית תל אביב-יפו 1.4 פעילותו הציבורית 2 חיים אישיים 3 ראו גם 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים ביוגרפיה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ראשית דרכו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] להט נולד בשם שלום לינדנֶר (Salo Lindner) ב-1927 בברלין בירת גרמניה במשפחה יהודית אמידה, בנם של רוזה (רחל)‏[1] ומקס לינדנר, בעליו של מפעל טקסטיל. בנובמבר 1933, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתיישב עמם במושבה רחובות. שם התגוררו בדירה קטנה, אמו עבדה בניקיון בתים ואביו היה נהג משאית.‏[2] הכינוי צ'יץ' דבק בו כילד בן שמונה במושבה, בעקבות משחק משיכת חבל שבו צעק בגרמנית "צין, צין!" (ziehn, "משוך!"), לאוזני חבריו, שלא הבינו.‏[3]

קריירה צבאית[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] להט היה פעיל ב"שומר הצעיר" ובגדנ"ע. ב-1944 הצטרף לשורות "ההגנה", ומ-1946 שירת במנגנון הקבע שלו. במהלך מלחמת העצמאות שירת בגדוד 52 של חטיבת גבעתי, כמפקד מחלקה ולאחר מכן כסגן מפקד פלוגה ב', שהגנה על משלט עיבדיס מול הצבא המצרי. בקרב זה החליף צ'יץ' את דב אלדובי, מפקד הפלוגה שנפצע. ב-26 בפברואר 1948 פיקד על כוח שנשלח לפוצץ את בית אבו ג'אבן, פעולה בה נהרגו 15 ערבים. בליל 15-16 במאי פיקד על פינוי המושבה הרטוב, על כל תושביה, לכפר אוריה. כמפקד פלוגה השתתף גם בקרב על כיבוש משלטי חוליקאת במבצע יואב. בספרו של אבא קובנר "פנים אל פנים" תואר להט בדמותו של צביק.

‏[4]‏[5]

לאחר קום המדינה המשיך בשירותו הצבאי, ובמסגרתו למד בבית הספר למפקדי גדודים בצה"ל תחת פיקודו של יצחק רבין, ומשם עלה בשרשרת הפיקוד ומילא תפקידים בכירים בצה"ל ובהם מפקד גדוד 52 בחטיבת גבעתי ומדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. בהמשך שימש סגן מפקד חטיבת גולני ופיקד על כוח במבצע חרגול, פשיטה כנגד הכפר הסורי תאופיק.‏[6] מונה למפקד חטיבה 7 בשריון, סגן מפקד גייסות השריון וראש מטה פיקוד המרכז. במהלך שירותו הצבאי למד במשך שלוש שנים משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם הפסיק לימודים אלה לטובת לימודים במכללה לפיקוד ולמטה (אנ') של צבא ארצות הברית בפורט לוונוורת' שבקנזס, ארצות הברית, שאותם סיים בהצלחה.

ב-1967, עם תום מלחמת ששת הימים וכיבוש ירושלים, מונה למושל ירושלים.‏[7] ביוזמה משותפת שלו ושל סגנו, סגן-אלוף שמואל אלבק, עם ראש עיריית ירושלים טדי קולק, נהרסה שכונת המוגרבים הצמודה לכותל המערבי והוכשרה לרחבת התפילה הגדולה המוכרת כיום.

באפריל 1969, בעיצומה של מלחמת ההתשה, מונה למפקד הכוחות המשוריינים בסיני (אוגדה 252). למרות ההפגזה היומיומית של כוחות ארטילריה מצריים, בחר צ'יץ', כמפקד האוגדה, להמליץ שלא לתקוף את המצרים בעוצמה רבה מדי, על מנת שלא להרחיב את מעגל העימות.‏[8] באוגוסט 1969 הועלה לדרגת אלוף.‏[9] ביולי‏[10] 1970 מונה לראש אכ"א (אגף כוח האדם) במטה הכללי, תפקיד שמילא עד ספטמבר 1972.

ראש עיריית תל אביב-יפו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] תחילת היכרותו של להט עם העיר תל אביב הייתה בנעוריו, עת למד בגימנסיה הרצליה שבעיר. עם פרישתו מצה"ל בראשית שנת 1973 הצטרף למפלגה הליברלית, שבאותה שנה הקימה עם מפלגות נוספות את הליכוד. בחודש דצמבר של אותה השנה התמודד מטעם מפלגת הליכוד על ראשות העיר תל אביב-יפו, ובפברואר 1974 נבחר לראשות העיר, תפקיד שאותו מילא עד נובמבר 1993, כשבשלוש הקדנציות הנוספות שלו (ב-1978, ב-1983 וב-1989) נבחר בבחירות ישירות.

בתקופת כהונתו כראש העיר תל אביב פעל להט להפיכתה למרכז תרבותי ותיירותי תוסס. עם פעולותיו נמנות:

הקמת קרן תל אביב לפיתוח, שגייסה מאות מיליוני דולרים מתורמים לעזרה מיוחדת עבור שכונות מצוקה. הקמת טיילת תל אביב יפו לאורך רצועת חוף תל אביב-יפו (שחלק ממנה נקרא על שמו עוד בחייו). בניית ופתיחת המשכן לאמנויות הבמה, מרכז סוזן דלל הסינמטק וכן מתנ"סים בכל רחבי העיר ובמיוחד בשכונות המצוקה. ייזום רעיון ה"פארקונצרט", ששימש כדגם לקונצרטים זהים במקומות רבים בישראל ומחוצה לה. ייזום, טיפוח והקמת פרויקט שיקום השכונות לשיפוץ שכונות מצוקה, פרויקט שכלל גם סיוע ודאגה לקשישים ולמשפחות נתמכות סעד, ולשינוי ושיפור מערכות החינוך בשכונות אלו. הקמת כיכר אתרים בשנת 1975. הגבהת כיכר דיזנגוף בשנת 1978, והצבת הפסל הקינטי "מים ואש" בראשה. סגירת גן החיות של תל אביב ושילובו עם הספארי ברמת גן בשנת 1980. ב-1991, בזמן מלחמת המפרץ, בעת שחלק גדול מתושבי תל אביב עזבו את העיר בשל פחד מפגיעת טילים, הצהיר להט: "מי שעורק מתל אביב עורק גם מהמולדת",‏[11] ודבריו עוררו ויכוח ציבורי.

פעילותו הציבורית[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] מאז תקופת כהונתו כראש עיריית תל אביב-יפו עסק להט בפעילות ציבורית ענפה, הוא היה חבר בעמותות רבות ושותף למיזמים במגוון רחב של נושאים, לדוגמה:

בשנת 1985 הקים בצוותא עם יוסף לפיד את מפלגת המרכז הליברלי. להט יועד לעמוד בראש רשימת המפלגה לכנסת, אולם בספטמבר 1986 הודיע שלא הצליח לעורר תמיכה רחבה במפלגה, ועל כן לא ימשיך לעמוד בראש הנהלת המפלגה. בשנת 1986 שימש כיו"ר מבצע "הקש בדלת" של האגודה למלחמה בסרטן בשנת 1987 נמנה עם מקימי תיאטרון יידישפיל בשנת 1988 נמנה עם מקימי רשות נחל הירקון ושימש כיו"ר שלה בשנת 1995 הקים את עמותת קרן יד ושם שמטרתה לגייס תרומות ליד ושם באותה השנה פעל כמארגן "עצרת השלום" בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, שבה נרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין‏[12] חבר המועצה הציבורית של ארגון יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם חתם על הסכם ז'נבה ב-2003 חבר הוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית. בשנת המאה לייסוד תל אביב, 2009, נבחר להשיא את אחת משתים עשרה המשׂואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-61 של מדינת ישראל, לציון תרומתו לבניין העיר תל אביב.

חיים אישיים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] להט התגורר בצפון תל אביב. היה נשוי עד מותו לזיוה לבית פריצקר, ספרנית שניהלה במשך שנים את הספרייה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל אביב. בנם דן להט הוא עורך דין שנבחר לכהן כחבר במועצת העיר תל אביב יפו מטעם מפלגת הירוקים בבחירות של 2008. בן נוסף הוא אבנר להט.

להט היה קרוב משפחתו של יצחק רפאל, ממנהיגי המפד"ל, חבר הכנסת ושר הדתות.‏[13]

כמעט חמש שנים לפני מותו חלה במחלת אלצהיימר,‏[12] אך הוסיף לבקר באירועי תרבות עד סמוך למותו. הוא נפטר, לאחר שאושפז עקב זיהום חמור, ב-1 באוקטובר 2014, בגיל 87. נקבר בבית העלמין טרומפלדור בעירו.

ראו גם[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] חוק צ'יץ' קישורים חיצוניים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: שלמה להט ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלמה להט שלמה להט באתר עיריית תל אביב-יפו ביוגרפיה מצולמת של שלמה להט אריה חשביה, האלוף של סיני, דבר, 8 באוגוסט 1969 שמשון עופר, אלוף שלמה להט הפורש מסכם מלחמת ההתשה: היתה זו המלחמה הקשה ביותר מבחינת כמות האש שירדה והאבדות שספגנו, דבר, 1 בספטמבר 1972 (עם סיום תפקידו כראש אכ"א) דב גולדשטיין, ספל קפה עם שלמה (צ'יץ') להט, ראש העיריה המיועד של תל-אביב, מעריב, "ימים ולילות", 11 בינואר 1974, המשך ניבה לניר-פלבסקי, על החיים ועל המוות ועל הלשון: דיוקן: שיחה עם שלמה (צ'יץ') להט, ראש עיריית תל-אביב, דבר, 7 בינואר 1983, המשך שלמה להט, טוראי יהושע בורגין ז"ל, סיפורו של שלמה להט (ציץ'), באתר מועצה אזורית בני שמעון יואב גינאי, עם שלמה להט (צ'יץ'), סרטון באתר YouTube סרטונים, לגעת ברוח, הערוץ הראשון עם מותו:

עופר אדרת, אילן ליאור, מת שלמה להט (צ'יץ'), ראש העיר תל אביב המיתולוגי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2014 גלעד מורג, ראש העיר ת"א לשעבר שלמה להט הלך לעולמו, באתר ynet‏, 1 באוקטובר 2014 דנה ירקצי ומור שמעוני, מערכת וואלה! חדשות‏, ראש העיר המיתולוגי של תל אביב, שלמה להט, הלך לעולמו, באתר וואלה! NEWS‏, 1 באוקטובר 2014 חדשות 2, ‏שלמה להט (צ'יץ') הלך לעולמו בגיל 86, באתר ‏mako‏‏, ‏1 באוקטובר 2014‏ דנה ירקצי, מערכת וואלה! חדשות‏, מהטיילת ועד המזרקה - פועלו של צ'יץ' בתל אביב, באתר וואלה! NEWS‏, 1 באוקטובר 2014 רועי מנדל וגלעד מורג, הרצח והאשמה: "אמרתי לרבין 'לא תצטער'", באתר ynet‏, 1 באוקטובר 2014 nrg חדשות, ראש העיר ת"א לשעבר שלמה להט הלך לעולמו, באתר nrg‏, 1 באוקטובר 2014 עם דיין, אשכול ושרון: המפקד צ'יץ' במדים, באתר ynet‏, 1 באוקטובר 2014 (תמונות מארכיון צה"ל ומערכת הביטחון) חייו ומותו של שלמה להט, סרטון באתר YouTube סרטונים, ערוץ הכנסת, 1 באוקטובר 2014 אילן שחורי, צ'יצ והנעלים שנגנבו ממסגד חסן בק – לזכרו של שלמה להט שנפטר השבוע בגיל 86, אתר תל אביב שלי, 2 באוקטובר 2014 דנה ירקצי‏, שלמה להט נקבר: "היה איש ללא הפסקה", באתר וואלה! NEWS‏, 3 באוקטובר 2014 משה כהן, ‏שלמה להט הובא למנוחות: "סימל את האביב", באתר מעריב השבוע, 3 באוקטובר 2014 איתי בלומנטל, נפרדים מצ'יץ': "העיר ללא הפסקה עוצרת", באתר ynet‏, 3 באוקטובר 2014 אסף גולן, מאות בטקס האשכבה של צ'יץ': "היה איש גדול", באתר nrg‏, 3 באוקטובר 2014 הערות שוליים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ^ רחל לינדנר למנוחות, דבר, 12 בדצמבר 1983. ^ אדם לבור, עיר התפוזים: ערבים ויהודים ביפו; תרגום: דליה טסלר, ירושלים: כרמל, תש"ע 2010, עמ' 249 (המקור באנגלית: LeBor, City of Oranges (London 2006), p. 249, בגוגל ספרים). ^ דנה ירקצי, מערכת וואלה! חדשות‏, מהטיילת ועד המזרקה - פועלו של צ'יץ' בתל אביב, באתר וואלה! NEWS‏, 1 באוקטובר 2014. ^ שלמה להט, טוראי יהושע בורגין ז"ל, סיפורו של שלמה להט (ציץ'), באתר מועצה אזורית בני שמעון. ^ עופר אדרת, אילן ליאור, מת שלמה להט (צ'יץ'), ראש העיר תל אביב המיתולוגי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2014. ^ מבצע חרגול, באתר גדוד הסיור של חטיבת גולני. ^ יוכשר נתיב בטוח לכותל המערבי, דבר, 9 ביוני 1967. ^ ראו עוד: אריה חשביה, האלוף של סיני, דבר, 8 באוגוסט 1969; שמשון עופר, אלוף שלמה להט הפורש מסכם מלחמת ההתשה, דבר, 1 בספטמבר 1972. ^ אלוף יצחק חופי - ראש מה"ד, מעריב, 1 באוגוסט 1969. ^ אלוף להט – ראש אכ"א; אלוף אייל – נספח באנגליה, מעריב, 28 ביולי 1970. ^ מורן זליקוביץ', תל-אביבים בורחים: "ההתרעות מפחידות", באתר ynet‏, 17 ביולי 2006. ^ 12.0 12.1 גלעד מורג, ראש העיר ת"א לשעבר שלמה להט הלך לעולמו, באתר ynet‏, 1 באוקטובר 2014. ^ מ.מ., על אש קטנה במטבחים הפוליטיים | צ'יץ' עושה קשיים לקרובו רפאל, מעריב, טור 1, 3 ביולי 1973.

[%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94]מפקדי חטיבה 7 7thArmoredBrigade.svg שלמה שמיר · בן דונקלמן · יוסף איתן · שמואל גודר · אורי בן ארי · אהרון נחשון · דוד (דדו) אלעזר · ישראל טל (טליק) · אריה שחר (שוורצמן) · אברהם (ברן) אדן · הרצל שפיר · שלמה (צ'יץ') להט · שמואל גונן (גורודיש) · יעקב אבן · גבריאל עמיר · אביגדור (יאנוש) בן-גל · אורי אור · אביגדור קהלני · יוסי בן-חנן · נתי גולן · איתן קינן · מאיר זמיר · רפי נוי · אמי פלנט · אפרים לאור · דוביק טל (רוזנטל) · צבי גנדלמן · יצחק (חקי) הראל · גרשון הכהן · דן ביטון · שמואל רוזנטל · יעקב אייש · חלוצי רודוי · אייל זמיר · אמנון אשל · רועי אלקבץ · יעקב בנג'ו · עודד בסיוק · נדב לוטן · [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94]ראשי עיריית תל אביב 1921 - 1925: מאיר דיזנגוף | 1925 - 1927: דוד בלוך-בלומנפלד | 1928 - 1936: מאיר דיזנגוף | 1936: משה שלוש | 1936 - 1952: ישראל רוקח | 1953 - 1959: חיים לבנון | 1960 - 1969: מרדכי נמיר | 1969 - 1974: יהושע רבינוביץ | 1974 - 1993: שלמה להט | 1993 - 1998: רוני מילוא | החל מ-1998: רון חולדאי TelAvivEmblem.svg [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94]ראשי אגף כוח האדם (אכ"א) Logo-aka.png משה צדוק · שמעון מזא"ה · צבי צור · גדעון שוקן · אהרון דורון · חיים בן-דוד · שמואל איל · שלמה להט · הרצל שפיר · משה גדרון · רפאל ורדי · משה נתיב · עמוס ירון · מתן וילנאי · רן גורן · יורם יאיר · גדעון שפר · יהודה שגב · גיל רגב · אלעזר שטרן · אבי זמיר · אורנה ברביבאי · חגי טופולנסקי קטגוריות: אלופי צה"למפקדי עוצבת סינימפקדי חטיבה 7מפקדי חטיבה 14מושלים צבאיים ישראליםראשי אגף כוח אדםבוגרי השומר הצעירבוגרי גימנסיה הרצליהדירקטורים ישראליםמשיאי משואה ביום העצמאות: 2009ראשי עיריית תל אביב-יפוחברי הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הביתאישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדורמפקדי גדודים בחיל השריון