Aharon Mani

אהרן מני

נולד בחברון, בשנת תרל"ז (1877), לאביו הרב סלימן מנחם (בנו בכורו של הרב החסיד המקובל רבי אליהו מני רבה של חברון), למד בתלמוד-תורה ובישיבה ומפי מורים פרטיים. השתלם בשפות ערבית וטורקית. היה המורה השני אחרי דודו, השופט יצחק מלכיאל

מני , בבית-הספר היהודי לשפה הערבית ובשיעורי ערב שנוסדו בחברון על-ידי חברת "למען ציון" מירושלים (בהנהגת מרדכי אדלמן ועוד). הכניס לחברון את ספרי הוצאת "תושיה" והפיצם בסתר וכך משך את הנוער להשתלמות בקריאה ובהשכלה עברית ולהתקרבות לתנועה הציונית.

נשא לאשה את סימי בת שלמה יסאן , ממשפחה מיוחסת ממארוקו.

נתמנה לפקיד ממשלתי בחברון ונבחר לשופט מחוזי (אז היו השופטים נבחרים על-ידי האזרחים לפי רשימת מועמדים שהציעה הממשלה) ושימש גם בתפקיד שופטחוקר.

כשנוסד בית-הספר העברי ביפו הוזמן להורות בו את השפה הערבית. אחרי שנים אחדות חזר לירושלים ונתמנה לחבר המועצה הממשלתית העליונה לסנג'אק ירושלים, נבחן בתורת המשפטים והחל לעבוד כעורך-דין

היה גם גזבר ה"מארף" (מחלקת החינוך הממשלתית) ומפקח על העתונים ובתי-הדפוס בירושלים.

בראשית מלחמת-העולם הראשונה, כשהשלטון הטורקי גזר לגרש מהארץ את כל הנתינים הזרים (ורוב היהודים מאירופה וגם ספרדים רבים, אף ילידי הארץ, היו שייכים לסוג זה), החליט ועד שכונת תל-אביב בישיבה סגורה (בי"א חשון תרע"ה) לפנות אל הקהל בדרישה לקבלת הנתינות העותומנית. אז הטיל הועד עליו, כמומחה לעניני חוק וסידורים בממשלה, לנהל במשרד הארצישראלי בתל-אביב את רישום המתאזרחים וסידור ניירותיהם, והוא עשה את העבודה במסירות כדי למנוע את הוצאת היהודים מהארץ.

בימי גרוש יפו-ת"א עבר לפתח-תקוה. קבל קבלנות להספקת עצים לרכבת בראש העין פ"ת וע"י זה שוחררו רבים מעבודת הצבא.

יסד יחד עם י. ל. אבוהב, יהושע גולדפרב ושלמה ברסקי את חברת "קדמת הארץ" לרכישת קרקעות לשיכון ליד הערים ורכשו את הקרקע ל"שכונת בנק אפ"ק" במערבה של תל-אביב (כיום חלק מהרחובות גאולה, יונה הנביא ובקרבתם) ואת הקרקעות של "פארק בודראני" ותל-נורדוי.

בתרפ"א רכש יחד עם ישראל מרדכי טננבוים את אדמת שכונת רוממה במערבה של ירושלים ובנה בה את ביתו בין הראשונים וכן היה ממיסדי שכונת "בית וגן" בירושלים.

בתרצ"ו הוציא לאור את הספר "זכרונות אליהו" (אוסף דינים וחידושי הלכות של אבי-אביו הרב אליהומני) , ונספח אליו קונטרס שאלות ותשובות "ברוך מבנים" של דודו הרב אברהם ברון מני , שהיה גדול בתורה ונפטר בגיל צעיר. באותה שנה פרסם את אילןהיתום של צאצאי הרב אליהו מני, שכלל אז 239 נפשות. את ההכנסה ממכירת ספר זה הקדיש לטובת בית-החולים "שערי צדק" בירושלים.

בשנת תש"א הוציא את ספרו: הקנין, חוקי הקרקעות באישלם ובישראל (רשימות עורך-דין) על ההפקר, המכר, המתנה והירושה בשני חלקים. הראשון, על הקנין באישלאם (471 עמודים) והשני על הקנין בישראל (382 עמודים), ואת ההכנסה ממכירת שני ספרים אלה הקדיש להזנת ילדים על-ידי הלשכה לעזרה סוציאלית של קהלת ירושלים. כן כתב רשימות מחקר על המשפט האישלאמי והחוק האזרחי המקובל.

מעסקני ועד עדת הבבלים, מטובי עורכי הדין בארץ בעניני קרקעות. עורך-דין של חברת הכשרת הישוב למעלה מעשרים שנה. עשרות אלפי דונמים בארץ נגאלו בעזרתו ובמקרים רבים סיכל בעזרת ידיעותיו הרבות נסיונות של מוכרים ערבים לבטל חוזים למכירת קרקעות ליהודים, וכן ניצל את קשריו עם נכבדי הערבים לגאולת קרקעות, וכל זה בשקט ובענות ובלי רדיפה אחרי כיבודים ופרסום.