Bloom was born in the North London suburb of Finchley, the daughter of Elizabeth (née Grew) and Edward Max Blume, who worked in sales.[1] Her paternal grandparents, originally named Blumenthal, as well as her maternal grandparents, originally named Gravitzky, were Jewish immigrants from Byten, In the Grodno region of Russia, now in Belarus, Eastern Europe.[2] Bloom attended secondary school at the independent Badminton School in Bristol, Gloucestershire. Career

After training at the Guildhall School of Music & Drama and the Central School of Speech and Drama, Bloom made her debut on BBC radio programmes. She made her stage debut in 1946, when she was 15, with the Oxford Repertory Theatre. Her London stage debut was in 1947 in the hit Christopher Fry play The Lady's Not For Burning, which also featured the young Richard Burton, starred John Gielgud and Pamela Brown and which, subsequently, was produced, with the aforementioned four, on Broadway in New York. The following year, she received great acclaim for her portrayal of Ophelia in Hamlet, the first of many works by William Shakespeare in which Bloom would appear.

Bloom has appeared in a number of plays and theatrical works in both London and New York. Those works include Look Back in Anger, Rashomon, and Bloom's favourite role, that of Blanche in the Tennessee Williams play A Streetcar Named Desire. Bloom has also performed in a one woman show that included monologues from several of her stage performances. She also starred in 1976 Broadway revival of The Innocents.

Bloom's first film role was in 1948, for the film The Blind Goddess. She trained at the Rank Organisation's "charm school", but did not stay with that company for long.

She was chosen by Charlie Chaplin in 1952 to appear in his film Limelight, which catapulted Bloom to stardom, and remains one of her most memorable roles. She was subsequently featured in a number of "costume" roles in films such as Alexander the Great, The Brothers Karamazov, The Buccaneer, and The Wonderful World of the Brothers Grimm. Bloom also appeared in Laurence Olivier's film version of Richard III, where she played Lady Anne, Ibsen's A Doll's House, The Outrage with Paul Newman and Laurence Harvey, as well as the films The Spy Who Came in from the Cold and Look Back in Anger, both with Richard Burton.

In the 1960s she began to play more contemporary roles, including an unhinged housewife in The Chapman Report, a psychologist in the Oscar winning film Charly, and Theodora in The Haunting. She also appeared in the Woody Allen films Crimes and Misdemeanors (1989) and Mighty Aphrodite (1995). She played Hera in Clash of the Titans. Laurence Olivier played Zeus her husband, and in Richard III she played the wife of Richard, who he played. Her most recent appearance in a Hollywood film was in the 2010 film The King's Speech.

Bloom has appeared on television, perhaps the most memorable of which was her portrayal of Lady Marchmain in Brideshead Revisited (1981). Other roles included two prominent BBC Television productions for director Rudolph Cartier; co-starring with Sean Connery in Anna Karenina (1961), and playing Cathy in Wuthering Heights with Keith Michell as Heathcliff (1962).[3] She also appeared as First Lady Edith Wilson in Backstairs at the White House (1979); as Joy Gresham, the wife of C.S. Lewis in Shadowlands (For that performance she received the BAFTA Award as Best Actress. (1985), and as the older Sophy in the 1992 mini-series The Camomile Lawn on Britain's Channel 4. Her most recent appearance in a mini-series was in the 2006 version of The Ten Commandments.

On continuing television series, she has appeared on the New York-based Law & Order: Criminal Intent. From 1991 to 1993, she portrayed villainess Orlena Grimaldi on the daytime drama As the World Turns. She also had major roles in several of the BBC-Shakespeare Play television presentations and has led workshops on Shakespearean performance practices. In 2003, Bloom did a stage reading of Milton's Samson Agonistes along with actor John Neville at Bryn Mawr College at the behest of poet Karl Kirchwey.[4] Bloom with Guy Pearce, a fellow actor in The King's Speech, January 2011

In January 2006, she appeared on the London stage in Arthur Allan Seidelman's production of Six Dance Lessons in Six Weeks by Richard Alfieri, a two-hander in which she co-starred with Billy Zane.

In October 2007, she appeared opposite Peter Bowles in Love Letters at the Théâtre Princesse Grace, Monte Carlo, directed by Marc Sinden, as part of his British Theatre Season, Monaco.

In 2008, she guest starred in New Tricks as actress Helen Brownlow. The story was about the murder of her husband whilst they were in a play together.

In December 2009, she appeared in the BBC's Doctor Who alongside David Tennant in his final story as the Tenth Doctor, as a Time Lord credited only as "The Woman." Series executive producer Russell T. Davies revealed in his 2010 book The Writer's Tale that the character is supposed to be the Doctor's mother.

In 2010, she guest starred as Jill Peters in The Bill in the episode "Taking a Stand".

In 2011 she played Queen Mary in The King's Speech. Personal life

Bloom has married three times. Her first marriage, in 1959, was to actor Rod Steiger, whom she had met when they both performed in the play Rashomon. Their daughter is opera singer Anna Steiger, Bloom's only child. Steiger and Bloom divorced in 1969. In that same year, Bloom married producer Hillard Elkins. The marriage lasted three years and the couple divorced in 1972. Bloom's third marriage on 29 April 1990, was to writer Philip Roth, her longtime companion. The couple divorced in 1995.

Bloom has written two memoirs about her life and career. The first, Limelight and After: The Education of an Actress, was released in 1982 and was an in-depth look at her career and the film and stage roles she had portrayed. Her second book, Leaving a Doll's House: A Memoir, was published in 1996 and went into greater details about her personal life; she discussed not only her marriages but her romantic relationships with Richard Burton and Laurence Olivier. The book created a stir when Bloom detailed the highly complicated relationship between her and Philip Roth during their marriage. The details Bloom shared were unflattering to Roth and created a controversy regarding the true nature of their relationship. The character of Eve Frame in Roth's 1998 novel

Bloom was born in the North London suburb of Finchley, the daughter of Elizabeth (née Grew) and Edward Max Blume, who worked in sales.[1] Her paternal grandparents, originally named Blumenthal, as well as her maternal grandparents, originally named Gravitzky, were Jewish immigrants from Byten, In the Grodno region of Russia, now in Belarus, Eastern Europe.[2] Bloom attended secondary school at the independent Badminton School in Bristol, Gloucestershire. Career

After training at the Guildhall School of Music & Drama and the Central School of Speech and Drama, Bloom made her debut on BBC radio programmes. She made her stage debut in 1946, when she was 15, with the Oxford Repertory Theatre. Her London stage debut was in 1947 in the hit Christopher Fry play The Lady's Not For Burning, which also featured the young Richard Burton, starred John Gielgud and Pamela Brown and which, subsequently, was produced, with the aforementioned four, on Broadway in New York. The following year, she received great acclaim for her portrayal of Ophelia in Hamlet, the first of many works by William Shakespeare in which Bloom would appear.

Bloom has appeared in a number of plays and theatrical works in both London and New York. Those works include Look Back in Anger, Rashomon, and Bloom's favourite role, that of Blanche in the Tennessee Williams play A Streetcar Named Desire. Bloom has also performed in a one woman show that included monologues from several of her stage performances. She also starred in 1976 Broadway revival of The Innocents.

Bloom's first film role was in 1948, for the film The Blind Goddess. She trained at the Rank Organisation's "charm school", but did not stay with that company for long.

She was chosen by Charlie Chaplin in 1952 to appear in his film Limelight, which catapulted Bloom to stardom, and remains one of her most memorable roles. She was subsequently featured in a number of "costume" roles in films such as Alexander the Great, The Brothers Karamazov, The Buccaneer, and The Wonderful World of the Brothers Grimm. Bloom also appeared in Laurence Olivier's film version of Richard III, where she played Lady Anne, Ibsen's A Doll's House, The Outrage with Paul Newman and Laurence Harvey, as well as the films The Spy Who Came in from the Cold and Look Back in Anger, both with Richard Burton.

In the 1960s she began to play more contemporary roles, including an unhinged housewife in The Chapman Report, a psychologist in the Oscar winning film Charly, and Theodora in The Haunting. She also appeared in the Woody Allen films Crimes and Misdemeanors (1989) and Mighty Aphrodite (1995). She played Hera in Clash of the Titans. Laurence Olivier played Zeus her husband, and in Richard III she played the wife of Richard, who he played. Her most recent appearance in a Hollywood film was in the 2010 film The King's Speech.

Bloom has appeared on television, perhaps the most memorable of which was her portrayal of Lady Marchmain in Brideshead Revisited (1981). Other roles included two prominent BBC Television productions for director Rudolph Cartier; co-starring with Sean Connery in Anna Karenina (1961), and playing Cathy in Wuthering Heights with Keith Michell as Heathcliff (1962).[3] She also appeared as First Lady Edith Wilson in Backstairs at the White House (1979); as Joy Gresham, the wife of C.S. Lewis in Shadowlands (For that performance she received the BAFTA Award as Best Actress. (1985), and as the older Sophy in the 1992 mini-series The Camomile Lawn on Britain's Channel 4. Her most recent appearance in a mini-series was in the 2006 version of The Ten Commandments.

On continuing television series, she has appeared on the New York-based Law & Order: Criminal Intent. From 1991 to 1993, she portrayed villainess Orlena Grimaldi on the daytime drama As the World Turns. She also had major roles in several of the BBC-Shakespeare Play television presentations and has led workshops on Shakespearean performance practices. In 2003, Bloom did a stage reading of Milton's Samson Agonistes along with actor John Neville at Bryn Mawr College at the behest of poet Karl Kirchwey.[4] Bloom with Guy Pearce, a fellow actor in The King's Speech, January 2011

In January 2006, she appeared on the London stage in Arthur Allan Seidelman's production of Six Dance Lessons in Six Weeks by Richard Alfieri, a two-hander in which she co-starred with Billy Zane.

In October 2007, she appeared opposite Peter Bowles in Love Letters at the Théâtre Princesse Grace, Monte Carlo, directed by Marc Sinden, as part of his British Theatre Season, Monaco.

In 2008, she guest starred in New Tricks as actress Helen Brownlow. The story was about the murder of her husband whilst they were in a play together.

In December 2009, she appeared in the BBC's Doctor Who alongside David Tennant in his final story as the Tenth Doctor, as a Time Lord credited only as "The Woman." Series executive producer Russell T. Davies revealed in his 2010 book The Writer's Tale that the character is supposed to be the Doctor's mother.

In 2010, she guest starred as Jill Peters in The Bill in the episode "Taking a Stand".

In 2011 she played Queen Mary in The King's Speech. Personal life

Bloom has married three times. Her first marriage, in 1959, was to actor Rod Steiger, whom she had met when they both performed in the play Rashomon. Their daughter is opera singer Anna Steiger, Bloom's only child. Steiger and Bloom divorced in 1969. In that same year, Bloom married producer Hillard Elkins. The marriage lasted three years and the couple divorced in 1972. Bloom's third marriage on 29 April 1990, was to writer Philip Roth, her longtime companion. The couple divorced in 1995.

Bloom has written two memoirs about her life and career. The first, Limelight and After: The Education of an Actress, was released in 1982 and was an in-depth look at her career and the film and stage roles she had portrayed. Her second book, Leaving a Doll's House: A Memoir, was published in 1996 and went into greater details about her personal life; she discussed not only her marriages but her romantic relationships with Richard Burton and Laurence Olivier. The book created a stir when Bloom detailed the highly complicated relationship between her and Philip Roth during their marriage. The details Bloom shared were unflattering to Roth and created a controversy regarding the true nature of their relationship. The character of Eve Frame in Roth's 1998 novel

קלייר בלום

'

לידה 15 בפברואר 1931 (בת 88) פינצ'לי, הממלכה המאוחדת מדינה הממלכה המאוחדת שפה מועדפת אנגלית עיסוק שחקנית, אוטוביוגרפית, שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע מקום לימודים בית הספר המרכזי לנאום ודרמה, בית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה בן/בת זוג Hillard Elkins, פיליפ רות, רוד סטייגר צאצאים Anna Steiger פרסים והוקרה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית

תוכן עניינים 1 חייה 1.1 מוצאה 1.2 קריירה 2 חיים אישיים 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים חייה מוצאה בלום נולדה בפינצ'לי, פרבר בצפון לונדון, לאדוארד בלום (בן למהגרים יהודים, ששמם המקורי היה בלומנטל, מרוסיה ולטביה) ואליזבת גרו (בת למשפחת מהגרים יהודים מפולין, ששמה המקורי היה גרייבסקי).

קריירה אחרי לימודים בבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה ובבית הספר המרכזי לקריינות ודרמה, החלה בלום להופיע בתוכניות רדיו ב-BBC. הופעתה הראשונה על הבימה הייתה ב-1946, כשהייתה בת 15, עם תיאטרון הרפרטואר של אוקספורד. הופעתה הראשונה בלונדון הייתה ב-1947 במחזה של כריסטופר פריי, "הגברת אינה לשריפה"; בשנה שלאחריה זכתה לשבחים רבים על הופעתה בתפקיד אופליה בהמלט, הראשונה בשורה ארוכה של יצירות שייקספיריות שתופיע בהן.

בלום הופיעה במספר רב של יצירות ומחזות לתיאטרון הן בלונדון והן בניו יורק, בהם הבט אחורה בזעם, "רשומון", והתפקיד החביב עליה ביותר, בלנש במחזה של טנסי ויליאמס, "חשמלית ושמה תשוקה". כמו כן הופיעה בלום בהצגת יחיד, שכללה מונולוגים מכמה מהופעותיה הבימתיות.

תפקידה הראשון של בלום בקולנוע היה ב-1948, בסרט האלה העיוורת. צ'ארלי צ'פלין בחר בה בשנת 1952 לשחק בסרט אורות הבמה. תפקיד זה הקפיץ את בלום לכוכבות ועודנו אחד מתפקידיה הזכורים ביותר. לאחר זאת ניתנו לה תפקידים במספר סרטים בעלי רקע היסטורי, כגון אלכסנדר הגדול, האחים קרמזוב, הבוקאניר ועולמם המופלא של האחים גרים. בלום הופיעה גם בריצ'רד השלישי של לורנס אוליבייה על פי שייקספיר ובבית הבובות של איבסן, כמו גם בסרטים המרגל שחזר מן הכפור ו"הבט אחורה בזעם", שניהם עם ריצ'רד ברטון.

בשנות ה-60' החלה קלייר בלום לגלם תפקידים מודרניים יותר, ביניהם עקרת בית מעורערת בדו"ח צ'פמן, פסיכיאטרית בסרט זוכה פרס אוסקר צ'ארלי ולסבית ב- The Haunting. כמו כן שיחקה בסרטו של וודי אלן משנת 1989, פשעים ועבירות קלות. הופעתה המאוחרת ביותר בסרט הוליוודי הייתה בסרטו של סילבסטר סטאלון משנת 1996, לכודים.

בלום הופיעה בכמה סרטים, סדרות וסרטים בהמשכים בטלוויזיה. מבין הדמויות שגילמה בהם זכורה אולי ביותר הופעתה כליידי מרצ'מיין בחמדת ימים (1981). תפקידים אחרים כללו שתי הפקות טלוויזיה ב-BBC עם הבמאי רודולף קרטייה; הופעת כוכב לצד שון קונרי באנה קרנינה (1961), וגילום דמותה של קאי באנקת גבהים עם קית' מיצ'ל בתפקיד היתקליף (1962). כמו כן גילמה את הגברת הראשונה אדית וילסון ב- Backstairs at the White House משנת 1979; את ג'וי גרישאם, אהובתו של ק. ס. לואיס בארץ הצללים (1985) ואת סופי המבוגרת במיני-סדרה משנת 1992, The Camomile Lawn הופעתה המאוחרת ביותר במיני-סדרה הייתה בגרסת 2006 של עשרת הדברות.

ב-1968 הופיעה בסרט צ'ארלי כמורה אליס קיניאן, למולו של קליף רוברטסון.

בסדרות טלוויזיה מתמשכות הופיעה בסדרה הניו-יורקית חוק וסדר:כוונה פלילית. בין השנים 1991 ל-1993 גילמה את הנוכלת אורלנה גרימלדי בדרמה היומית As The World Turns. כמו כן היו לה תפקידים חשובים בהצגות הטלוויזיה על פי מחזות שייקספיר של ה-BBC והיא מנהלת סדנאות בנושא ביצועי בימה שייקספיריים.

בינואר 2006 הופיעה על "בימת לונדון" בהפקה של ארתור אלאן זיידלמן לשישה שיעורי מחול בשישה שבועות של ריצ'רד אלפיירי, מחזה לשניים, שבו כיכבה לצד בילי זיין.

חיים אישיים קלייר בלום נישאה שלוש פעמים. נישואיה הראשונים היו ב-1959 לשחקן רוד שטייגר, שהכירה כששניהם שיחקו במחזה "רשומון". בתם, זמרת האופרה אנה שטייגר, נולדה ב-1960. שטייגר ובלום התגרשו ב-1969. באותה שנה נישאה בלום למפיק הילארד אלקינס. הנישואים נמשכו שלוש שנים והזוג התגרש ב-1972.

בפעם השלישית נישאה בלום לסופר פיליפ רות ב-1990; הזוג התגרש ב-1995. בלום כתבה שני ספרי זיכרונות על חייה ועל הקריירה שלה. הראשון, Limelight and After: The Education of an Actress, יצא לאור ב-1982 וסקר לעומק את הקריירה שלה ואת תפקידיה בקולנוע ועל בימת התיאטרון.

ספרה השני, Leaving a Doll's House: A Memoir, יצא לאור ב-1996 והרחיב דברים ביתר פירוט בנושא חייה האישיים; היא דנה לא רק בנישואיה אלא גם ביחסיה הרומנטיים עם ריצ'רד ברטון ולורנס אוליבייה. הספר חולל סערה כשבלום תיארה בפירוט את היחסים המסובכים בינה לבין פיליפ רות בתקופת נישואיהם. הפרטים שבלום חלקה עם קוראיה לא החמיאו לרות ויצרו חילוקי דעות בנוגע לאופי האמיתי של יחסיהם. דמותה של איב פריים ברומן של רות משנת 1998, I Married a Communist, היא בבירור תגובה נחרצת לטענותיה של קלייר בלום. בספר, פריים נתונה כל הזמן להתעמרות מצד בתה, נבלנית מקצועית ויחסיהן חותרים בהדרגה תחת נישואיה של פריים לבעלה השלישי. אז היא מחבלת בשמו הטוב של בעלה הקודם כשספר הזיכרונות שהיא מפרסמת מוקיע אותו כמרגל קומוניסטי.

לקריאה נוספת Wake, Oliver. Cartier, Rudolph (1904–1994). Screenonline. קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלייר בלום בוויקישיתוף IMDB Logo 2016.svg קלייר בלום , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) Allmovie Logo.png קלייר בלום , באתר AllMovie (באנגלית) קלייר בלום , באתר TV.com (באנגלית) נטשה לרר, קלייר בלום , באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)

קלייר בלום קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש קלייר בלום Claire Bloom קלייר בלום, מאי 2011 קלייר בלום, מאי 2011 לידה 15 בפברואר 1931 (בת 88) פינצ'לי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים עיסוק שחקנית, אוטוביוגרפית, שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים מקום לימודים בית הספר המרכזי לנאום ודרמה, בית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה עריכת הנתון בוויקינתונים בן/בת זוג Hillard Elkins, פיליפ רות, רוד סטייגר עריכת הנתון בוויקינתונים צאצאים Anna Steiger עריכת הנתון בוויקינתונים פרסים והוקרה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית פרופיל ב-IMDb לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קלייר בלום עם גיא פירס קלייר בלום, CBE (באנגלית: Claire Bloom; נולדה בשם פטרישה קלייר בלום ב-15 בפברואר 1931) היא שחקנית תיאטרון וקולנוע יהודייה-אנגלייה.

תוכן עניינים 1 חייה 1.1 מוצאה 1.2 קריירה 2 חיים אישיים 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים חייה מוצאה בלום נולדה בפינצ'לי, פרבר בצפון לונדון, לאדוארד בלום (בן למהגרים יהודים, ששמם המקורי היה בלומנטל, מרוסיה ולטביה) ואליזבת גרו (בת למשפחת מהגרים יהודים מפולין, ששמה המקורי היה גרייבסקי).

קריירה אחרי לימודים בבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה ובבית הספר המרכזי לקריינות ודרמה, החלה בלום להופיע בתוכניות רדיו ב-BBC. הופעתה הראשונה על הבימה הייתה ב-1946, כשהייתה בת 15, עם תיאטרון הרפרטואר של אוקספורד. הופעתה הראשונה בלונדון הייתה ב-1947 במחזה של כריסטופר פריי, "הגברת אינה לשריפה"; בשנה שלאחריה זכתה לשבחים רבים על הופעתה בתפקיד אופליה בהמלט, הראשונה בשורה ארוכה של יצירות שייקספיריות שתופיע בהן.

בלום הופיעה במספר רב של יצירות ומחזות לתיאטרון הן בלונדון והן בניו יורק, בהם הבט אחורה בזעם, "רשומון", והתפקיד החביב עליה ביותר, בלנש במחזה של טנסי ויליאמס, "חשמלית ושמה תשוקה". כמו כן הופיעה בלום בהצגת יחיד, שכללה מונולוגים מכמה מהופעותיה הבימתיות.

תפקידה הראשון של בלום בקולנוע היה ב-1948, בסרט האלה העיוורת. צ'ארלי צ'פלין בחר בה בשנת 1952 לשחק בסרט אורות הבמה. תפקיד זה הקפיץ את בלום לכוכבות ועודנו אחד מתפקידיה הזכורים ביותר. לאחר זאת ניתנו לה תפקידים במספר סרטים בעלי רקע היסטורי, כגון אלכסנדר הגדול, האחים קרמזוב, הבוקאניר ועולמם המופלא של האחים גרים. בלום הופיעה גם בריצ'רד השלישי של לורנס אוליבייה על פי שייקספיר ובבית הבובות של איבסן, כמו גם בסרטים המרגל שחזר מן הכפור ו"הבט אחורה בזעם", שניהם עם ריצ'רד ברטון.

בשנות ה-60' החלה קלייר בלום לגלם תפקידים מודרניים יותר, ביניהם עקרת בית מעורערת בדו"ח צ'פמן, פסיכיאטרית בסרט זוכה פרס אוסקר צ'ארלי ולסבית ב- The Haunting. כמו כן שיחקה בסרטו של וודי אלן משנת 1989, פשעים ועבירות קלות. הופעתה המאוחרת ביותר בסרט הוליוודי הייתה בסרטו של סילבסטר סטאלון משנת 1996, לכודים.

בלום הופיעה בכמה סרטים, סדרות וסרטים בהמשכים בטלוויזיה. מבין הדמויות שגילמה בהם זכורה אולי ביותר הופעתה כליידי מרצ'מיין בחמדת ימים (1981). תפקידים אחרים כללו שתי הפקות טלוויזיה ב-BBC עם הבמאי רודולף קרטייה; הופעת כוכב לצד שון קונרי באנה קרנינה (1961), וגילום דמותה של קאי באנקת גבהים עם קית' מיצ'ל בתפקיד היתקליף (1962). כמו כן גילמה את הגברת הראשונה אדית וילסון ב- Backstairs at the White House משנת 1979; את ג'וי גרישאם, אהובתו של ק. ס. לואיס בארץ הצללים (1985) ואת סופי המבוגרת במיני-סדרה משנת 1992, The Camomile Lawn הופעתה המאוחרת ביותר במיני-סדרה הייתה בגרסת 2006 של עשרת הדברות.

ב-1968 הופיעה בסרט צ'ארלי כמורה אליס קיניאן, למולו של קליף רוברטסון.

בסדרות טלוויזיה מתמשכות הופיעה בסדרה הניו-יורקית חוק וסדר:כוונה פלילית. בין השנים 1991 ל-1993 גילמה את הנוכלת אורלנה גרימלדי בדרמה היומית As The World Turns. כמו כן היו לה תפקידים חשובים בהצגות הטלוויזיה על פי מחזות שייקספיר של ה-BBC והיא מנהלת סדנאות בנושא ביצועי בימה שייקספיריים.

בינואר 2006 הופיעה על "בימת לונדון" בהפקה של ארתור אלאן זיידלמן לשישה שיעורי מחול בשישה שבועות של ריצ'רד אלפיירי, מחזה לשניים, שבו כיכבה לצד בילי זיין.

חיים אישיים קלייר בלום נישאה שלוש פעמים. נישואיה הראשונים היו ב-1959 לשחקן רוד שטייגר, שהכירה כששניהם שיחקו במחזה "רשומון". בתם, זמרת האופרה אנה שטייגר, נולדה ב-1960. שטייגר ובלום התגרשו ב-1969. באותה שנה נישאה בלום למפיק הילארד אלקינס. הנישואים נמשכו שלוש שנים והזוג התגרש ב-1972.

בפעם השלישית נישאה בלום לסופר פיליפ רות ב-1990; הזוג התגרש ב-1995. בלום כתבה שני ספרי זיכרונות על חייה ועל הקריירה שלה. הראשון, Limelight and After: The Education of an Actress, יצא לאור ב-1982 וסקר לעומק את הקריירה שלה ואת תפקידיה בקולנוע ועל בימת התיאטרון.

ספרה השני, Leaving a Doll's House: A Memoir, יצא לאור ב-1996 והרחיב דברים ביתר פירוט בנושא חייה האישיים; היא דנה לא רק בנישואיה אלא גם ביחסיה הרומנטיים עם ריצ'רד ברטון ולורנס אוליבייה. הספר חולל סערה כשבלום תיארה בפירוט את היחסים המסובכים בינה לבין פיליפ רות בתקופת נישואיהם. הפרטים שבלום חלקה עם קוראיה לא החמיאו לרות ויצרו חילוקי דעות בנוגע לאופי האמיתי של יחסיהם. דמותה של איב פריים ברומן של רות משנת 1998, I Married a Communist, היא בבירור תגובה נחרצת לטענותיה של קלייר בלום. בספר, פריים נתונה כל הזמן להתעמרות מצד בתה, נבלנית מקצועית ויחסיהן חותרים בהדרגה תחת נישואיה של פריים לבעלה השלישי. אז היא מחבלת בשמו הטוב של בעלה הקודם כשספר הזיכרונות שהיא מפרסמת מוקיע אותו כמרגל קומוניסטי.

לקריאה נוספת Wake, Oliver. Cartier, Rudolph (1904–1994). Screenonline. קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלייר בלום בוויקישיתוף IMDB Logo 2016.svg קלייר בלום , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) Allmovie Logo.png קלייר בלום , באתר AllMovie (באנגלית) קלייר בלום , באתר TV.com (באנגלית) נטשה לרר, קלייר בלום , באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%91...