David Landau Slovis -

http://www.nzbr.org/index.php?page=382&person=45

בעיירתו היה תלמיד ישיבה מצטיין, אך כשגדל נתפס להשכלה ולציונות. למד וסיים הוראת עברית. היה מראשוני הצעירים והדוברים בתנועת ביל"ו, אשר לא רק קרא "לכו ונלכה", אלא הלך בעצמו עם הקבוצה הראשונה שעלתה לגדרה כדי להגשים את האידיאל הציוני שלו.

בדרכו מדי פעם לגדרה, חנה בוואדי אל חנין. התאהב במקום ובאנשים המיוחדים שבו. אנשי חופש ויוזמה פרטית. המקימים את ביתם ומשפחתם ברוח אמונתם וללא פטרונות של הברון או אגודה ציונית. באחת החניות מצא עבודה במקום ודבק בו. עיניו היו נשואות לחלקה משלו. כדרכם של הראשונים, היה פועל שכיר יום אצל אחרים, ובערבים ובלילות נוטע ומטפח נחלתו.

עם היבחר "הוועד הראשון" בוואדי אל חנין, התמנה מזכירו, תפקיד שנשא בו בהיתנדבות שנים רבות. כתב ידו המסולסל, בעברית משכילה, ממלא עשרות רבות של דפי ספרי הפרוטוקולים של ועד המושבה. פרטיכלים המלמדים על הנהגתה והווי החיים בימי הבראשית והראשונות. נבחר כנציג הישוב לקונגרס הציוני השני ולקח בו חלק בדיוניו. היה מעורה בעסקי הציבור במקום ובישוב. אך העדיף את תפקיד האיש החכם, היועץ שמאחורי הפרגוד. המכוון את המנהיגות המקומית בעצתו. ניתן למצוא את עצתו מאחורי כל עשייה ופיתוח במקום. כמשכיל ואיש מעשה בחקלאות, צפה את משבר גפן היין והעדיף את הפרדס על פני הכרם. נחשב למצליחן מבחינה כלכלית. משנתו לאלה שבאו לשאול בעצתו היתה, "מכל לירה שאתה מרוויח, תוציא תשעים וחמישה גרוש. ואת היתר תשקיע בחיסכון. לעולם אל תוציא גרוש מעבר למה שהרווחת, ורחק מן הריבית". כך נהג בעצמו ולימים היה אחד מעשירי המושבה. נהג לפי הכלל, ביתי ומשפחתי מבצרי. את פעילותו הציבורית וקשריו יזם וניהל מתוך דלת אמותיו ובהצנע לכת. איש נינוח ודברי חכמתו בנחת נאמרו.

נשא לאשה את זלדה לבית בוקסר. הואיל וחשוך ילדים היה, הועיד את ביתו הגדול והיפה בצוואתו, להיות "בית הכנסת אורחים" במושבה, ואת פרדסיו והכרם הועיד לתקציב הפעלת הבית שישא וינציח את זכר דוד וזלדה לנדו. נפטר בשיבה טובה ונקבר בבית העלמין בנס ציונה מושבתו בשנת ת"ש, 1940. דוד לנדו היה חלוץ של משפחה ענפה שבאה לנס ציונה. אליו ובעקבותיו הגיעו הוריו אסתר ומרדכי סלוביס. אחיותיו שפרה (פלדמן) ובילה (שפירא), אחיו שמואל סלוביס, סולובי, וחלופ ומשפחותיהם.

מתוך: אבנר כהנוב, שאו נס ציונה