Hanina Karchevsky

חנינא קרצ'בסקי (b.: 1887, died: 20/12/1925, ג' טבת תרפ"ו)

___________________________________________________________________

________________________________________________________________

מלחין, מעבד, מנחיל

ביוגרפיה

חנינא בן יצחק קרצ'בסקי נולד בפטרובקה שבבסרביה. משם עברה משפחתו לבנדרי. כבר בילדותו בלט בקולו ובכישרונו המוזיקלי, למד לנגן בפסנתר, ושר במקהלת בית הכנסת. באחד הימים הגיע לעירו החזן יעקב שמואל מרגובסקי, שכונה "זיידל רובנר". הוא שמע את שירתו, הבחין בכישרונו המוזיקלי ושכנע את הוריו לשלוח אותו למקהלת בית הכנסת בקישנייב. קרצ'בסקי שר גם בערים נוספות, ואנשים רבים היו מגיעים כדי לשמוע את שירתו. הוא התחיל את לימודי תורת המוזיקה בעיר חרסון ובגיל עשרים ושתיים עבר לוורשה להמשך לימודיו, בהם הוסמך להיות מנצח ומעבד למקהלה ולתזמורת

לפני עלייתו ארצה ניצח קרצ'בסקי על תזמורת צבאית. חנינא היה ציוני וחבר באגודות שהכינו את החברים בהן לעליה לארץ. הוא עצמו עלה ב-1908, ועוד לפני שהגיע לארץ ידע עברית על בוריה. הוא לימד במוסדות חינוך שונים, אך יותר מכל, השאיר את חותמו בתור המורה למוזיקה של הגימנסיה הרצלייה .קרצ'בסקי הקים בגימנסיה מקהלה, תזמורת כלי נשיפה ותזמורת כלי מיתר. היה המנצח המוזיקלי של מקהלת הבנות "נווה צדק", תזמורת המכב"י, ושימש גם כמנצח במכללת לוינסקי. הוא העביר הדרכות למורי מוזיקה בארץ, ומורים רבים היו פונים אליו לקבלת עצות. לימד סולפג' וקונצרטינה, כתב עיבודים לארבעה קולות למקהלות השונות ותרם רבות לחיי התרבות בתל אביב ולעיצוב חייה המוזיקליים של הגימנסיה

קרצ'בסקי איחד את מקהלת הגימנסיה עם מקהלת הבנות "נווה צדק" למקהלה אחת בשם "הזמיר". המקהלה מנתה למעלה ממאתיים איש וצורפה אליה תזמורת של 40 נגנים. המקהלה ערכה סדרת הופעות בכל רחבי הארץ ואף השתתפה בטקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים

קרצ'בסקי העשיר את התרבות המוזיקלית הדלה של אותה תקופה והעניק לה איכויות שלא היו קיימות בה עד אז. הוא הלחין שירי ילדים, שירי חגים שעובדו במיוחד להופעת המקהלה בטקסים, המקהלות שהקים שרו בסגנונות מוזיקליים רבים ושונים; משירי ילדים ועד שירי עם ומוזיקה קלאסית. בלילות שבת היו תלמידי הגימנסיה עוברים ברחוב הרצל ושרים, כשבראשם קרצ'בסקי

שיריו עברו מפה לאוזן והתפרסמו תוך זמן קצר ביישוב העברי בארץ ישראל, וחלקם אף יצא אל מחוץ לגבולות הארץ. שירים רבים שהלחין נכתבו על ידי חבריו למקצוע ההוראה ובמסגרת פעילויות הגימנסיה. עם כותבי השירים שהלחין נמנים לוין קיפניס, יעקב פיכמן, קדיש יהודה סילמן, זלמן שניאור, ישראל דושמן, שאול טשרניחובסקי, חיים נחמן ביאליק ועוד

קרצ'בסקי, מעבר לכל צל של ספק, היה האיש שהניח את יסודות החינוך המוזיקלי בארץ הזאת. תרומתו לזמר העברי בשנות העשרים הייתה רבה ומשמעותית מאוד, הוא נשא על שכמו את טיפוח הזמר העברי והמוזיקה בתל-אביב של אותם ימים - היו אלה ימי הזוהר של יצירתו. בדצמבר 1925 (ג' טבת, תרפ"ו) שם קץ לחייו והוא בן 49. מעל קברו שרו המלווים שניים משיריו ("הידעו הדמעות" ו"ישטפו פלגי הדמעות"), והגימנסיה הרצלייה הוציאה ספר משיריו לזכרו, בשם "צלילי חנינא" (בקישור זה ניתן להוריד את הספר ממאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית בירושלים). י

על יחסה של החברה אל קרצ'בסקי, ניתן ללמוד מקריאת מספר שורות מתוך הספד שכתב אחד מעמיתיו למקצוע ההוראה: "קרצ'בסקי הוא שכינס עשרות צעירים - ללמדם, להכינם ולשים בפיהם ובכלי נגינתם את "מזמור שיר החנוכה". הוא שעמד במרומי הר הצופים, הוא שזכה לפתח את החג הגדול ההוא. כמה הדור היה בעמידתו הגאה, רענן, מוצק ומלא חסן, בתנועותיו השקולות והמדודות, תנועות קצב וחן! כזמרת סוד־פלא ממעל, זמרת שלום ונחומים, נדמתה לנו שירת המקהלה והתזמורת - והוא המנצח..." י

שמונים שנה למות חנינא קרצ'בסקי

חנינא קרצ'בסקי, מאבות הזמר העברי, ותעלומת התאבדותו בגיל 49 טרם פוענחה. מה שכן פוענח הוא האופן שבו הצליח ילד הפלא הרוסי שכונה "הזמיר" ללמד את תל אביב, ועמה את הארץ כולה, איך שרים בעברית

שמונים שנה חלפו מאז התאבד קרצ'בסקי, המלחין הראשון של העיר תל אביב, בביתו שברחוב הס 14 בעיר, בדצמבר 1925, חנוכה תרפ"ו. קרצ'בסקי, שהיה בן 49 כשתלה את עצמו, היה מנצח ומחנך מוסיקלי של תלמידי גימנסיה הרצליה. אחד מאבות הזמר העברי, אם לא האב המייסד עצמו, הוא הניח את התשתית לחינוך המוסיקלי בישראל. תעלומת מותו טרם נפתרה, וספק אם אי פעם יובן מדוע החליט האיש המוכשר כל כך לסיים את חייו במו ידיו. "נעים הזמירות בשחרה של הגימנסיה הרנין לבבות רבים, רק את נפשו לא ידע להרנין", כתב בן יהודה כשנדרש לתמצת את דמותו של קרצ'בסקי בספר "סיפורה של גימנסיה הרצליה", שיצא לרגל יובל שנים להיווסדה.

בגימנסיה הרצליה ייסד קרצ'בסקי את התזמורת הראשונה כאשר הגימנסיה שכנה עדיין בבניין ערבי בסמטה צרה מאחורי בית הממשל הטורקי ה"שערייה", סמוך לשוק אל-דיר ביפו. ב-1920, מהבניין החדש ברחוב הרצל, טרח קרצ'בסקי על מקהלה, "אגודת הזמיר" שמה, שמנתה למעלה מ-200 זמרים וזמרות, אליהם צירף תזמורת בת 40 נגנים ואתם יצא לסדרת הופעות בארץ שגרפה ביקורות נלהבות. חוקר הזמר העברי אליהו הכהן אומר שהישוב היהודי מנה אז כ-100 אלף איש, ומופע רב משתתפים כה מרשים טרם נראה בארץ.

גאונותו של קרצ'בסקי ניכרה בו כבר כשהיה ילד, ועד מותו הוא הותיר חותם עז בתרבות הישראלית, אלא שהשנים כמו מחקו את נוכחותו בתודעה, אף על פי שמדי שנה בשנה, למרבה האירוניה, מנוגנים שניים מלחניו בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות - "אל ראש ההר" ו"פה בארץ חמדת אבות" (שאותו הרכיב כפאזל יותר מאשר הלחין). מי שעוד מתעניין זוכר אותו גם בזכות השיר "אגדה" ("על שפת ים כנרת"), אבל קרצ'בסקי גם הפליא לחבר יצירות לפסנתר.

חנינא קַרְצֶ'בְסקי (1877, פטרובקה, פלך בסרביה, האימפריה הרוסית – 20 בדצמבר 1925, ג' בטבת תרפ"ו), מלחין, מורה ומנצח, מאבות הזמר העברי

ביוגרפיה

נולד בעיירה פֶּטְרוֹבְקָה שבבסרביה בשנת 1877. בילדותו נתגלו בו כישרונות מוזיקליים, והוא למד נגינה בפסנתר. כנער שר במקהלת בית הכנסת בעיר קישינב, והמונים נקהלו לבית הכנסת לשמוע את זמרתו. בצעירותו עבר לעיר חרסון ללימודי מוזיקה. בגיל 22 הגיע לעיר ורשה להמשך לימודיו המוזיקליים, והוסמך כמנצח על תזמורות ומקהלות

קרצ'בסקי עלה לארץ ישראל בימי העלייה השנייה, בשנת 1908, ונתקבל כמורה למוזיקה בגימנסיה הרצליה. הקים מקהלות תלמידים ושתי תזמורות נוער. היה נוהג להוביל תהלוכות של תלמידים ברחובות תל אביב כשהם שרים שירי חלוצים. כשנבצר ממנו לבוא לתהלוכה החליף אותו כמנצח התלמיד משה שרתוק (לימים משה שרת, ראש ממשלת ישראל). י

קרצ'בסקי הלחין מנגינות רבות למילים של חבריו להוראה, סופרים ומשוררים, מנגינות שנאגדו לאחר מותו בכותר צלילי חנינא, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית. לחניו הידועים נכתבו לשירים: "בשדמות בית לחם", "המעפילים", "אגדה" ("על שפת ים כנרת"), והידעו הדמעות לרבי יהודה הלוי. י

חנינא קרצ'בסקי שם קץ לחייו בימים האחרונים של שנת 1925, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. כשנה לאחר מכן הפיקה גימנסיה הרצליה לזכרו שירון משיריו בשם "צלילי חנינא", שהפך לשם דבר ואף שימש שם לרחוב בתל אביב