Israel Galili (Berchenko)

ויקיפדיה

Yisrael Galili (Hebrew: ישראל גלילי‎, born Yisrael Berchenko on 10 February 1911, died 8 February 1986) was an Israeli politician, government minister and member of Knesset. Before Israel's independence in 1948, he had served as Chief of Staff of the Haganah.

[edit] Biography Galili was born in the town of Brailov in the Russian Empire (now Ukraine). His family immigrated to Palestine when he was three years old, and settled in Tel Aviv. Galili attended school there and apprenticed with a printer.

Galili began his military career in 1927, when he enlisted in the Haganah. He was appointed to the organization's leadership committee in 1935, and was later placed in charge of Acquisitions and Armaments. During the Second World War, he was involved in preparations to counter an anticipated German invasion of Palestine. He was appointed Chief of Staff of the Haganah in 1946, and served in that capacity until the group was disbanded by David Ben-Gurion in 1948, upon the establishment of the State of Israel.

Galili was also a founder of the HaNoar HaOved ("Working Youth") youth group, and of Na'an, a kibbutz where he lived until his death. He served in the first Knesset from 1949 to 1951, and then again from 1955 until 1977, first on behalf of the Mapam party, before being part of the split that formed Ahdut HaAvoda and later merged into the Alignment. He served briefly as Minister of Information and was Minister without Portfolio in several governments. One of Prime Minister Golda Meir's top advisers, and member of her Cabinet, he was also a member of the prestigious Foreign Affairs and Defense Committee and on the Ministerial Committee for Settlement

ישראל גלילי (10 בפברואר 1911 – 8 בפברואר 1986), ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר.

ישראל ברצ'נקו נולד בשנת 1911 בבראילוב שבחבל פודוליה (כיום באוקראינה). בשנת 1914, בהיותו בן שלוש עלה ארצה והתיישב בתל אביב שם למד בבית הספר העממי. לאחר מכן למד את מקצוע הדפוס.

בשנת 1924 נמנה עם מייסדי תנועת הנוער "הנוער העובד" ואף היה המזכיר הראשון של התנועה, ובשנת 1930 נמנה עם מייסדיו של קיבוץ נען שבו היה חבר עד יום מותו.

בשנת 1927 התגייס להגנה ופתח בקריירה צבאית. ב-1935 מונה לחבר מרכז ההגנה ומאוחר יותר הפך לממונה על הרכש והחימוש. בתקופת מלחמת העולם השנייה השתתף בהכנות לפלישה גרמנית לארץ. בתקופת פעולתה של תנועת המרי העברי, שהייתה ארגון גג של המחתרות היהודיות בארץ ישראל, כיהן גלילי, יחד עם משה סנה, כנציג "ההגנה" בהנהגת התנועה. בשנת 1947 התמנה לראש המפקדה הארצית של הארגון (רמ"א).

בראשית מלחמת העצמאות, לפני הכרזת המדינה, עסק בארגון והקמת שירות האוויר שהפך להיות לחיל האוויר, וכן בהקמתם של השירותים שהפכו לאחר מכן לחילות השריון, הים והתותחנים. ב-3 במאי 1948 בוטל תפקיד הרמ"א. ראשי האגפים במטכ"ל הציגו לדוד בן-גוריון אולטימטום בדרישה להחזיר את גלילי לתפקידו. בן-גוריון הסכים להחזירו לתפקידו עד אשר מנהלת העם (הגוף המבצע העליון של היישוב בתקופה שבין החלטת האו"ם לבין הכרזת המדינה) תקבע נהלים לניהול המלחמה ותקנים למפקדיה.

ערב הכרזת המדינה השתתף גלילי בישיבת מנהלת העם שדנה בשאלה האם להכריז על הקמת המדינה. ביוני 1948 ניהל גלילי את המשא ומתן עם האצ"ל והלח"י על צירופם לצה"ל. גלילי ניהל את המשא ומתן עם מנחם בגין על גורל אנית הנשק אלטלנה. כן עסק ברכש נשק מחו"ל. עם הקמתו הרשמית של צה"ל השתתף גלילי, יחד עם בן-גוריון, בהשבעת סגל הפיקוד העליון של צה"ל.

בכנסת היה חבר מהכנסת הראשונה ועד הכנסת השמינית (עם הפסקה בכנסת השנייה). בתחילה מטעם מפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת) ומאוחר יותר מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון והמערך. בממשלה ה-13 שימש כשר ההסברה בימי מלחמת ששת הימים, ומספר פעמים כיהן כשר בלי תיק (בממשלה ה-13 עד לממשלה ה-17) כמו כן שימש כחבר ועדת חוץ וביטחון ויושב ראש ועדת השרים לענייני התיישבות. היה ממצדדי תנועת ההתנחלות ומיוזמי הקמת ימית.

בשנת 1986 נפטר גלילי, והשאיר אחריו אישה ושני ילדים; שלמה, אביה של השחקנית עינב גלילי, ויונתן שהתאבד שנים ספורות לאחר מכן