Jean Gabin

Jean Gabin, nom d'artiste de Jean Alexis Gabin Moncorgé1, est un acteur français, chanteur de revue et d'opérette, né le 17 mai 1904 à Paris, qui a grandi à Mériel (Val-d'Oise), mort le 15 novembre 1976 à Neuilly-sur-Seine (Hauts-de-Seine).

Figure incontournable du cinéma français, la carrière de Jean Gabin est d'abord celle d'une « gueule d'amour » tournant avec les réalisateurs importants de l'entre-deux-guerres comme Julien Duvivier ou Jean Renoir. Changé physiquement après la guerre, où il s'est engagé comme marin, puis chef de char au sein du régiment blindé des fusiliers-marins des Forces françaises libres, ses rôles évoluent et il devient un « pacha » au physique imposant et au regard sombre incarnant la plupart du temps des rôles de truands ou de policiers, toujours avec la même droiture, dans des films bien souvent dialogués par Michel Audiard.

Sa filmographie, dénombrant 95 films, compte un nombre important de classiques, parmi lesquels Gueule d'amour, La Bête humaine, Pépé le Moko, Le Quai des brumes, La Grande Illusion, Touchez pas au grisbi, Un singe en hiver, Le Pacha ou La Traversée de Paris. Il tourne avec la plupart des grands acteurs du cinéma français de l'époque dont certains, comme Lino Ventura, Bernard Blier, Jean-Paul Belmondo ou Alain Delon, sont ses amis. Acteur populaire, il a attiré 84 millions de spectateurs dans les salles au cours de sa carrière2.

Sa vie sentimentale est souvent liée à son métier : il a des liaisons connues avec les actrices Mireille Balin, Michèle Morgan et Marlène Dietrich, est l'époux de l'actrice Gaby Basset, de la meneuse de revue Jeanne Mauchain puis enfin d'un ancien mannequin, Dominique Fournier, sa compagne jusqu'à sa mort, avec qui il a trois enfants : Valérie Moncorgé, Florence Moncorgé et Mathias Moncorgé.

1930: Ohé! les valises 1930: On demande un dompteur or Les lions מחפשים מאלף או "האריות" 1937: Le Messager השליח 1937: Lady Killer - Gueule d'amour 1938: Le Récif de corail שונית האלמוגים 1938: Port of Shadows - Le quai des brumes נמל הצללם, או רציף הצללים 1941: Remorques ספינת גרר Stormy Waters 1946: מרטן רומניאק Martin Roumagnac(החדר למעלה) The Room Upstairs 1951: È più facile che un camello - His Last Twelve Hoursׁ(בימוי: לואיג'י זאמפה) 1952: La Vérité sur Bébé Donge האמת על בבה דונז' 1952: La Minute de vérité 1954: Touchez pas au grisbi (Don't Touch the Loot) 1954: Razzia sur la chnouf (Razzia in Paris) 1955: French Cancan 1956: Des gens sans importance 1956: La Traversee de Paris|Four Bags Full 1956: Voici le temps des assassins 1956: La Traversée de Paris 1958: Les Misérables (1958 film)|Les Misérables 1959: Archimède le clochard (The Magnificent Tramp) - זכה בפרס דוב הזהב לשחקן הטוב ביותר[1] 1960: Le Président (film de 1960)|Le Président 1961: Le cave se rebiffe (The Counterfeiters of Paris) 1962: Un singe en hiver 1962: Le Gentleman d'Epsom 1963: Mélodie en sous-sol 1963: Maigret 1964: Monsieur 1964: L'Âge ingrat 1965: Le Tonnerre de Dieu 1965: Du rififi à Paname 1966: Le Jardinier d'Argenteuil 1967: Le Soleil des voyous 1968: Le Pacha 1968: Le tatoué 1969: Sous le signe du taureau 1969: Le Clan des Siciliens 1970: La Horse 1971: Le Drapeau noir flotte sur la marmite 1972: Le Tueur 1973: L'Affaire Dominici 1973: Deux hommes dans la ville 1974: Verdict - Leguen 1976: Échos de plateau 1976: L'Année sainte - Max Lambert

^ Berlinale 1959: Prize Winners. berlinale.de. אוחזר ב־2010-01-05. ^ Berlinale 1971: Prize Winners. berlinale.de. אוחזר ב־2010-03-14.

Jean Gabin From Wikipedia, the free encyclopedia Jean Gabin JeanGabin.jpg Born Jean-Alexis Moncorgé 17 May 1904 Paris, France Died 15 November 1976 (aged 72) Neuilly-sur-Seine Years active 1928–1976 Spouse(s) Gaby Basset (1925–1930) Suzanne Marguerite Jeanne Mauchain (1933–1939) Dominique Fournier (1949–1976) Jean Gabin (17 May 1904 – 15 November 1976) was a French actor and sometime singer. Considered a key figure in French cinema, he starred in several classic films including Pépé le Moko (1937), La Grande illusion (1937), Le Quai des brumes (1938), La Bête humaine (1938), Le Jour se lève (1939), and Le Plaisir (1952). Contents [hide] 1 Early life 2 Career 3 Death and legacy 4 Selected Filmography 5 References 6 External links Early life[edit]

Gabin was born Jean-Alexis Moncorgé in Paris, the son of Madeleine Petit and Ferdinand Moncorgé, a cafe entertainer whose stage name was Gabin.[1][2] He grew up in the village of Mériel in the Seine-et-Oise (now Val-d'Oise) département, about 22 mi (35 km) north of Paris. The son of cabaret entertainers, he attended the Lycée Janson de Sailly. Leaving school early, he worked as a laborer until the age of 19 when he entered show business with a bit part in a Folies Bergères production. He continued performing in a variety of minor roles before going into the military. Career[edit]

After completing his military service, Gabin returned to the entertainment business, working under the stage name of Jean Gabin at whatever was offered in the Parisian music halls and operettas, imitating the singing style of Maurice Chevalier, which was the rage at the time. He was part of a troupe that toured South America, and upon returning to France found work at the Moulin Rouge. His performances started getting noticed, and better stage roles came along that led to parts in two silent films in 1928. Two years later, he easily made the transition to talkies in a 1930 Pathé Frères production titled Chacun sa Chance. Playing secondary roles, Gabin made more than a dozen films over the next four years, including films directed by Maurice and Jacques Tourneur. However, he only gained real recognition for his performance in Maria Chapdelaine, a 1934 production directed by Julien Duvivier. Cast as a romantic hero in a 1936 war drama titled La Bandera, this second Duvivier-directed film established Gabin as a major star. The following year, he teamed up with Duvivier again, this time in the highly successful Pépé le Moko; its popularity brought Gabin international recognition. That same year, he starred in the Jean Renoir film La Grande Illusion, an anti-war film that ran at a New York City theatre for an unprecedented six months. This was followed by another one of Renoir's major works: La Bête Humaine (The Human Beast), a film noir tragedy based on the novel by Émile Zola and starring Gabin and Simone Simon, as well as Le Quai Des Brumes (Port of Shadows), one of director Marcel Carné's classics of poetic realism. Flooded with offers from Hollywood, for a time Gabin turned them all down until the outbreak of World War II. Following the German occupation of France, he joined Jean Renoir and Julien Duvivier in the United States. Divorced from his second wife in 1939, during his time in Hollywood, Gabin began a torrid romance with actress Marlene Dietrich. However, his films in America - Moontide (1942) and The Impostor (1944), the later reuniting him with Duvivier - were not successful. A difficult personality, he did serious damage to his Hollywood career while working for RKO Pictures. Scheduled to star in an RKO film, at the last minute he demanded Dietrich be given the co-starring role. The studio refused. After Gabin remained steadfast in his demand, he was fired, and the film project was shelved. Undaunted, Jean Gabin joined General Charles de Gaulle's Free French Forces and earned the Médaille militaire and a Croix de guerre for his wartime valor fighting with the Allies in North Africa. Following D-Day, Gabin was part of the military contingent that entered a liberated Paris. In 1946, Gabin was hired by Marcel Carné to star in the film, Les Portes de la Nuit, but his conduct got him fired again. He then found a French producer and director willing to cast him and Marlene Dietrich together, but their film Martin Roumagnac was not a success and their personal relationship soon ended. Following another box office failure in 1947, Gabin returned to the stage, but there too, the production was another financial disaster. Nevertheless, he was cast in the lead role of the 1949 René Clément film Au-Delà Des Grilles that won the Academy Award for Best Foreign Language Film. Despite this recognition, the film did not do well at the French box office, and the next five years brought little more than repeated box office failures.

Gabin and Jacques Prévert in 1961. Gabin's career seemed headed for oblivion. However, he made a comeback in the 1954 film, Touchez pas au grisbi (Don't Touch the Loot). Directed by Jacques Becker, his performance earned him critical acclaim, and the film was a very profitable international success. Later, he worked once again with Jean Renoir in French Cancan, with María Félix and Françoise Arnoul. Over the next twenty years, Gabin made close to 50 more films, most of them very successful commercially and critically, including many for Gafer Films, his production partnership with fellow actor Fernandel. His co-stars included leading figures of post-war cinema such as Brigitte Bardot (En cas de malheur), Alain Delon (Le Clan des Siciliens, Mélodie en sous-sol and Deux hommes dans la ville), Jean-Paul Belmondo (Un singe en hiver) and Louis de Funès (Le Tatoué). Death and legacy[edit]

Gabin died of leukaemia at the American Hospital of Paris, in the Parisian suburb of Neuilly-sur-Seine. His body was cremated and with full military honours, his ashes were dispersed into the sea from a military ship. Considered one of the great stars of French cinema, he was made a member of the Légion d'honneur. The Musée Jean Gabin in his native town, Mériel, contains his story and features, his war and film memorabilia. Selected Filmography[edit]

Year Title Role Director Notes 1932 Fun in the Barracks Fricot Maurice Tourneur 1934 Maria Chapdelaine[3] François Paradis Julien Duvivier NBR Award 1935 1934 Zouzou Jean, an orphan Julien Duvivier Featuring Josephine Baker 1935 La Bandera Pierre Gilleth Julien Duvivier Adaptation of Pierre Mac Orlan's novel La Bandera. 1936 Les Bas-fonds Wasska Pepel Jean Renoir Louis Delluc Prize 1937. Adaptation of Maxim Gorky's The Lower Depths. La belle équipe Jeannot Julien Duvivier With Charles Vanel and Viviane Romance. 1937 Pépé le Moko Pépé Julien Duvivier Remade twice: Algiers (1938) and Casbah (1948). La Grande illusion (The Grand Illusion) Lieutenant Maréchal Jean Renoir NBR Award 1938 Gueule d'amour (Lady Killer) Lucien Bourrache Jean Grémillon Adaptation of a novel by André Beucler. 1938 Le Récif de corail Trott Lennart Maurice Gleize With Michèle Morgan. Adaptation of a novel by Jean Martet. Le Quai des brumes (Port of Shadows) Jean Marcel Carné With Michèle Morgan and Claude Brasseur. Louis Delluc Prize 1939 La Bête humaine (The Human Beast) Jacques Lantier Jean Renoir Adaption of Émile Zola's novel La Bête humaine. 1939 Le Jour se lève (Daybreak) François Marcel Carné Remade as The Long Night, starring Henry Fonda. 1941 Remorques Captain André Laurent Jean Grémillon With Madeleine Renaud. Adaptation of a novel by Roger Vercel. 1942 Moontide Bobo Archie Mayo With Ida Lupino. Adaptation of a novel by Willard Robertson. 1944 The Impostor Clement Julien Duvivier 1946 Martin Roumagnac (The Room Upstairs) Martin Roumagnac Georges Lacombe With Marlene Dietrich. Adaptation of a novel by Pierre-René Wolf. 1949 Au-delà des grilles (The Walls of Malapaga) Pierre Arrignon René Clément Academy Award for Best Foreign Language Film 1949 1951 È più facile che un cammello... (His Last Twelve Hours) Carlo Bacchi Luigi Zampa French title: Pour l'amour du ciel 1952 La Vérité sur Bébé Donge (The Truth About Bebe Donge) François Donge Henri Decoin With Danielle Darrieux. Adaptation of a novel by Georges Simenon. Le Plaisir (House of Pleasure) Joseph Rivet Max Ophüls An anthology film based on three stories by Guy de Maupassant. La Minute de vérité (La Minute de vérité) Pierre Richard Jean Delannoy French-Italian-Austrian coproduction 1954 Touchez pas au grisbi (Don't Touch the Loot) Max Jacques Becker With Jeanne Moreau and Lino Ventura. Adaptation of a novel by Albert Simonin. Razzia sur la chnouf (Raid on the Drug Ring) Henri Ferré Henri Decoin Based on a novel by Auguste Le Breton. 1955 Napoléon Jean Lannes Sacha Guitry Cameo appearance French Cancan Henri Danglard Jean Renoir Musical film 1956 Voici le temps des assassins (Deadlier Than the Male) André Chatelin Julien Duvivier Produced by Raymond Borderie (and others). La Traversée de Paris (The Trip Across Paris) Grandgil Claude Autant-Lara With Louis de Funès and Bourvil 1958 Maigret tend un piège (Maigret Sets a Trap) Jules Maigret Jean Delannoy With Annie Girardot. Adaptation of an original Maigret story by Georges Simenon. Les Misérables Jean Valjean Jean-Paul Le Chanois Franco-Italian-German adaption of Victor Hugo's novel. 1959 Archimède le clochard (The Magnificent Tramp) Archimède Gilles Grangier Silver Bear for Best Actor at the 9th Berlin International Film Festival[4] 1961 Le Président Émile Beaufort Henri Verneuil Adaption of a novel by Georges Simenon. 1962 Le Gentleman d'Epsom (The Gentleman from Epsom) Richard Briand-Charmery Gilles Grangier Raymond Oliver as himself. Mélodie en sous-sol (Any Number Can Win) Mister Charles Henri Verneuil With Alain Delon. Adaption of Zekial Marko's novel "The Big Grab". Un singe en hiver (A Monkey in Winter) Albert Quentin Henri Verneuil With Jean-Paul Belmondo. Adaption of Antoine Blondin's novel of the same name. 1965 Le Tonnerre de Dieu (God's Thunder) Léandre Brassac Denys de La Patellière With Michèle Mercier and Robert Hossein. 1968 Le tatoué Comte Enguerand Denys de La Patellière Co-starring Louis de Funès 1969 Le Clan des Siciliens (The Sicilian Clan) Vittorio Manalese Henri Verneuil With Alain Delon and Lino Ventura. Score by Ennio Morricone. 1971 Le Chat Julien Bouin Pierre Granier-Deferre Silver Bear for Best Actor at the 21st Berlin International Film Festival[5] 1973 Deux hommes dans la ville (Two Against the Law) Germain Cazeneuve José Giovanni With Alain Delon, Mimsy Farmer and Gérard Depardieu. 1974 Verdict Judge Leguen André Cayatte With Sophia Loren. Produced by Carlo Ponti. 1976 L'année sainte (Holy Year) Max Lambert Jean Girault His last film, with Jean-Claude Brialy, Henri Virlojeux, and Danielle Darrieux References[edit]

Jump up ^ [1] Jump up ^ http://www.filmreference.com/Actors-and-Actresses-El-Ga/Gabin-Jean.... Jump up ^ "Maria Chapdelaine". Retrieved 2012-12-09. Jump up ^ "Berlinale 1959: Prize Winners". berlinale.de. Retrieved 2010-01-05. Jump up ^ "Berlinale 1971: Prize Winners". berlinale.de. Retrieved 2010-03-14. External links[edit]

Wikimedia Commons has media related to Jean Gabin. Jean Gabin at the Internet Movie Database Jean Gabin at AllRovi The Jean Gabin Museum of Mériel website in italian language Authority control WorldCat VIAF: 59091290 LCCN: n83142897 ISNI: 0000 0001 2134 8207 GND: 118536982 BNF: cb11960691w (data) NDL: 00620698 NKC: jn20000700576 Categories: 1904 births1976 deathsCancer deaths in FranceDeaths from leukemiaFrench male film actorsFrench male singersFrench male silent film actorsMale actors from ParisFrench military personnel of World War IIRecipients of the Croix de Guerre (France)Recipients of the Médaille MilitaireLycée Janson de Sailly alumniVolpi Cup winnersDavid di Donatello winnersColumbia Records artistsSilver Bear for Best Actor winners20th-century French male actors

ז'אן גאבן

ז'אן גאבן, תמונה מהסרט "הביזה", 1954

דיוקנו של ז'אן גאבן על בול של גרמניה משנת 2001 ז'אן גאבן (בצרפתית: Jean Gabin,‏ 17 במאי 1904 - 15 בנובמבר 1976) היה שחקן קולנוע צרפתי , אחד מהכוכבים האגדיים של הקולנוע הצרפתי במאה ה-20, אשר שיחק ב-94 סרטים. תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] 1 ילדותו ונעוריו 2 תחילת דרכו כשחקן וזמר 3 התחלת הקריירה כשחקן קולנוע 4 בימי מלחמת העולם השנייה: שחקן וגיבור 5 אחרי המלחמה 5.1 נשותיו 6 פרסים ואותות כבוד 7 מבחר מסרטיו 8 הנצחה 9 קישורים חיצוניים 10 הערות שוליים ילדותו ונעוריו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1904 בפריז כז'אן-אלקסיס מונקורז'ה (Jean-Alexis Moncorgé) כבן לאמני הקברט פרדינאן מונקורז'ה והלן פטי. גדל בכפר Mériel מריאל במחוז סן-אֵה-אואז, מצפון לפריז. עבד בהתחלה כפועל, לאחר מכן מגיל 19 השתלב בעולם הבידור כחלק מלהקת פולי ברז'ר. עד לשרות הצבאי המשיך לשחק תפקידים משניים בתיאטראות. תחילת דרכו כשחקן וזמר[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

אחרי השחרור מהצבא חזר לעולם הבידור תחת שם הבמה "ז'אן גאבן". שיחק וזימר במופעי מיוזיק הול ואופרטות תוך כדי חיכוי סגנונן של מוריס שבלייה שהיה אז באופנה. היה לפרק זמן חבר בלהקה שסיירה בדרום אמריקה ובחזרתו לצרפת התקבל למולן רוז'. עם הזמן עורר תשומת לבם של המפיקים ושולב בתפקידים חשובים יותר, כולל בשני סרטים אילמים בשנת 1928. התחלת הקריירה כשחקן קולנוע[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

כעבור שנתיים עבר לשחק בסרטים עם פס-קול כשהראשון ,בהפקת האחים פאטה, היה Chacun Sa Chance (לכל אחד המזל שלו). שיחק עדיין תפקידי משנה במשך ארבע שנים בכתריסר סרטים בבימוים של מוריס וז'ק טורנר. בפרסומו האמיתי זכה על ידי המשחק בסרט "מרי שאפדלן" משנת 1934 בבימויו של ז'וליין דיביבייה. ב1936 שיחק כגיבור רומנטי בסרט אחר - דרמת מלחמה - של דיביבייה, "לה בנדרה", מה שהעלה אותו ככוכב על מפת הקולנוע הצרפתי. להכרה בינלאומית גורפת זכה ז'אן גאבן הודות למשחקו בסרט המצליח "פפה לה מוקו" ("Pépé le Moko ")‏ (1937). כיכב בהמשך בכמה מיצירות הגדולות של ז'אן רנואר - "האשליה הגדולה" (La Grande Illusion), סרט אנטי-מלחמתי, וב "מפלצת האנושית" לפי הרומן של אמיל זולא יחד עם השחקנית סימון סימון. כמו כן הופיע באחד מהסרטים המוערכים של מרסל קרנה - Le Quai Des Brumes ("נמל הצללים"). בימי מלחמת העולם השנייה: שחקן וגיבור[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-1930 דחה ז'אן גאבן הצעות להשתתף בהפקות של ההוליווד מעבר לאוקיינוס. אבל אחרי כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית הצטרף לז'אן רנואר וז'וליין דיביבייה שנמלטו לארצות הברית. אחרי גירושיו השניים ב1939 בהוליווד ניהל גאבן רומן סוער עם מרלן דיטריך. אופי בלתי ממושמע, סיכן את החוזה שלו עם אולפני RKO בגלל התעקשותו לצרף את מרלן דיטריך לליהוק סרט מסוים בניגוד לדעת המפיקים. לבסוף פוטר ופרויקט הסרט אורכב. בשלב מסוים השחקן התגייס לכוחות צרפת החופשית של שארל דה גול והצטיין בקרבות נגד כוחות הציר בצפון אפריקה. בגלל גבורתו זכה אף במדליה הצבאית וב צלב המלחמה. אחרי הפלישה לנורמנדי, גאבן נמנה עם חברי היחידה הצרפתית שנכנסה לפריז המשתחררת. אחרי המלחמה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946 מרסל קרנה בחר בו כדי לככב בסרטו "Les Portes de la Nuit " (שערי הלילה) אבל בגלל בעיות בהתנהגות פוטר גם הפעם. לאחר שמצא מפיק ובמאי בשביל הפקה שבה יוכל לשחק כמבוקשו יחד עם מרלן דיטריך, הסרט, שנקרא "מרטן רומניאק" לא קטף הצלחה והיחסים בין שני הכוכבים עלו על שרטון. אחרי עוד כישלון קופות ב1947 , ניסה גאבן ללא הצלחה רבה לחזור על במת התיארטון. עם זאת, שיחק תפקיד ראשי בסרט של רנה קלמאן, Au-Delà Des Grilles (מאחורי הסורגים) (1949) שזכה בפרס אוסקר על הסרט הזר הטוב ביותר. באה עוד סדרה של כשלונות והקריירה שלו נראתה גמורה לתמיד. אולם בשנת 1954 חזר לכותרות עם מותחן הפשע של ז'אק בקר Touchez pas au grisbi (הביזה). משחקו זכה לשבחי המבקרים והסרט הייתה להצלחה עולמית. עם ז'אן רנואר שיתף פעולה גם בסרט "פרנץ' קנקן" French Cancan יחד עם מריה פליקס ופרנסואז ארנול. במשך מעל עשרים שנה ז'אן גאבן שיחק במעל שלושים סרטים, הרבה מהם מוצלחים מבחינה מקצועית ומסחרית, כולל כאלה שהופקו על ידי חברת גאפר פילמס Gafer films ( שהייתה עסק משותף שלו ושל פרננדל). בין השחקנים שהופיעו יחד איתו אחרי המלחמה יש לציין את בריז'יט בארדו ("En cas de malheur"), אלן דלון ("Le Clan des Siciliens" "החוב הסיציליאני" 1969, ו "Deux hommes dans la ville "-"שני גברים בעיר") , ז'אן פול בלמונדו ("Un singe en hiver" - "קוף בחורף") ולואי דה פינס ("Le Tatoué") ("המקועקע") גאבן נפטר מלויקמיה ב-15 בנובמבר 1976 בבית החולים האמריקאי בפאריס, בפרבר ניי-סיר-סן. לפי רצונו, גופתו נשרפה ובאכס צבאי אפרו פוזר בים מתוך אנייה של חיל הים. נשותיו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] פרסים ואותות כבוד[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

חבר מסדר לגיון הכבוד של צרפת ב-3 באפריל 1976 בתחרות הראשונה לפרס סזאר של קולנוע הצרפתי מונה ליושב ראש חבר השופטים הראשון של התחרות מבחר מסרטיו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

1930: Mephisto - מפיסטו (מאת אנרי דבן וז'ורז' ונטר) 1930: Chacun sa chance לכל אחד המזל שלו (במאי: האנס שטיינהוף} 1933: Du haut en bas מלמעלה עד למטה 1934: Maria Chapdelaine מריה שאפדלן (במאי:ז'וליין דוביבייה) 1934: Zouzou זוּזּו* 1935: Golgotha גלגלתא (במאי:ז'וליין דוביבייה) 1935: La Bandera (במאי:ז'וליין דוביבייה) 1936: Les Bas-fonds בשפל (במאי:ז'אן רנואר) 1936: La belle équipe צוות לעיניין או חמשה חברים (במאי:ז'וליין דוביבייה) 1937: Pépé le Moko פפה לה מוקו (במאי:ז'וליין דוביבייה) 1937: La Grande illusion האשליה הגדולה (במאי:ז'אן רנואר) 1938: La Bête humaine החיה שבאדם (במאי:ז'אן רנואר) 1939: Le Jour se lève ׁ(במאי:מרסל קרנה) היום עולה 1942: Moontide ירח של גאות ושפל (סרט של ארצ'י מאיו ופריץ לנג 1949: Au-delà des grilles מאחורי הסורגים או חומות מאלאפאגה (בימוי:רנה קלמאן) 1952: Le Plaisir העונג (בימוי:מקס אופולס) 1971: Le Chat -זכה בפרס דוב הכסף עבור השחקן הטוב ביותר.[2] הנצחה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

בעיר הולדתו, מריאל, הוקם מוזיאון לזכרו. בין 1981-2006 כתב העת "לה מונד דו סינמה" העניק לזכרו של גאבן,את ה"פרס ז'אן גאבן" לשחקן הפרנקופוני המבטיח. החל משנת 2007 הפרס בוטל והוחלף בפרס ע"ש פטריק דוואר, בעקבות סכסוך בין בתו של גאבן, פלרונס מונקורז'ה-גאבן ובין מקימי הפרס, הזוג מואנו. בשנת 2008 נחנך ככר גאבן ברובע ה18 של פאריס , בנוכחות שני ילדיו - פלורנס ומתיאס. קישורים חיצוניים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

ז'אן גאבן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) מוזיאון ז'אן גאבן הערות שוליים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

קטגוריות: שחקני קולנוע וטלוויזיה צרפתיםזמרים צרפתיםאמנים צרפתים הידועים בשם במהמעוטרי צלב המלחמהמעוטרי אות לגיון הכבוד