Moshe Tavori (Balagula)

http://www.102.co.il/apage/9825.php

הקמת תחנת כיבוי אש בפתח-תקווה:

היסטוריה של האיגוד

בשלהי שנת 1928, על סף המאורעות 1929, התחיל בסביבות פתח תקווה גל הצתות של פרדסים ובתי אריזה. אם המושבות היתה רגישה באופן מיוחד לבעיה זאת.

עסקנם החשוב של איכרי פתח תקווה, פרץ פסקל, התחיל להתעניין בהקמת גדוד כבאים מתנדבים במקום. (אדם שליבו ואף כיסו היו למען ענייני הכבאות במושבה ובעת צרה ומצוקה ולא היו חסרים כאלה היה הכתובת לכסף ותמיכה) .

היו אלה בחורים עולים, מקרב חלוצי העלייה הרביעית, שהביאו אתם

מ"הבית הישן" את המשיכה לכבאות ונתנו את ידם להקמת הגדוד בפתח תקווה.

המועצה המקומית ראתה בעין יפה את יוזמת המייסדים והמציאה לחברי הגדוד צינורות בד וחבית על שני גלגלים שנישאה על ידי הכבאים.

מאימונים נערכו בימי חול, אחרי העבודה, וניצח עליהם המפקד, סגנו, או לעיתים המדריך התל אביבי, משה תבורי, שהובא באופן מיוחד למשימה זאת.

החברים התייחסו לענייני הגדוד בהתלהבות רבה וראו באגודת הכבאים מסגרת לפעילות ביטחונית מטעם ה "הגנה".

עם הגעת מכונת הכיבוי הראשונה, הפכו האמונים לאינטנסיביים יותר ותבורי, שמקום מגוריו הקבוע היה בימים ההם בתל-אביב, גילה התעניינות מיוחדת במתרחש בפתח תקווה ונענה מדי פעם לבקשות הפיקוד המקומי בענייני הדרכה.

מקום המפגש והאמונים של חברי הגדוד היו בימי בראשית ב "מועדון" ליד הבאר בפינת רחובות רוטשילד וחובבי ציון במקום בו נמצא כיום בנק הפועלים.

בשנים 1935 - 1955 שימש משה תבורי כמפקד כיבוי אש דמות מרכזית של גדוד הכבאים באם המושבות. נושא ההדרכה היה קרוב לליבו שלמעשה כל דורות הכבאים באם המושבות עד שנת 1958 שנת צאתו לגמלאות היו חניכיו.

שלב חשוב בפעילותו היתה הקמת התחנה ברחוב חפץ חיים, משה תבורי ראה בכך את אחד ההשגים הגדולים בחייו.

בשנים 1955-1937 פיקד על אגודת מכבי אש מתנדבים צבי דינוביץ ז"ל (שמה של תחנת כיבוי אש פ"ת כיום נקראת על שמו) שכל ימיו ולילותיו ותשומת ליבו ופעילותו הציבורית הוקדשו לאותו שטח פעולה שראה בו חזות הכל.

בשנת 1937 הוקם מבנה קבע של תחנת כיבוי האש ברחוב חפץ חיים שהועברה מרחוב רוטשילד פינת חובבי ציון(צריף).

  מר יוסף ספיר ז"ל ראש העיר מכריז על התרמה כללית בין כל "המי ומי" בפ"ת ובשנת 1944 פועל הכלי   החדש .

בשנת 1939 פורצת מלחמת העולם השניה היחסים עם המנדט הבריטי מתהדקים ויעילות הכבאים מורגשת היטב גם בכפרים הערביים בסביבה ואף מוכתרי הכפרים המליצו בפני המושל על מתן מכונית כיבוי לאגודת הכבאים המתנדבים אומנם נרכש רכב כיבוי אך לא בגלל נדיבות ליבו של המושל אלא בזכות ראש העיר דאז

ביום שישי 15.7.1949 בשעה 9 בלילה ביום בו היו מספר שיא של שריפות לא היה אף כבאי בתחנה ברחוב חפץ חיים כל הכבאים היו עסוקים בפעולות כיבוי ברחבי העיר.

באחד השריפות הופיע אזרח והודיע לכבאים שתחנת הכיבוי עולה באש

 כשהופיעו הכבאים היתה התחנה אחוזת להבות והכבאים שהופיע מת"א ורמת גן עמדו חסרי אונים כל התחנה על ציודה עלו באש .

בשנת 1957 מונה דוד גולדברג ז"ל כמפקד בפועל אדם שהיה מוותקי וחלוצי הפרדסנים במושבה שנושא הכבאות היה הנושא העיקרי בחייו.

בשנת 1979 מונה חנן לויתן למפקד אדם משכמו ומעלה שהכבאות היתה גולת חייו. אחד ממקימי הארגון הארצי של שירותי הכבאות בישראל.

בשנת 1987 מונה כמפקד השירות אברהם בלך ז"ל אדם מאוד צנוע שהיה מומחה בתחום מניעת דליקות .

לאחר שנים של פעיל ות ממבנים העראים ברחוב שפירא היה הכרח להקים במהירות מבנה חדש ובשנת 1953 הוקמה התחנה החדשה ברחוב רוטשליד (התחנה שירתה את העיר וסביבתה עד שנת 1996).

לקוח מתוך האתר של מכבי-אש

שרת בצבא הצאר במלחמת העולם הראשונה בדרגת סמל תותחנים. אחרי שחרורו עבר קורס קציני כבאות בעיר רובנו. למד בבית ספר מקצועי נגרות וזה היה מקצועו גם בעלייתו ארצה בשנת 1924 עם רעייתו לאה וילדיו חיים וזהבה. בהיותו קצין כבאות מוסמך םנה אל ראש העיר תל אביב והציע להקים בה תחנת כבוי אש. הצעתו נתקבלה והוא התמנה למפקדו של מכבי האש בתל אביב ומאז הפך עיסוקו זה לקבוע.. בשנת 1935 הוזמן על ידי מועצת העיר פתח תקוה להקים בה תחנת כבוי אש. בשנה זו עקר עם משפחתו שכללה כבר גם אותי לפתח תקוה . הקים וניהל את מכבי האש עד שנת 1955. בשנה זו פרש לגימלאות