Rabbi Yechezkel Abramsky

Yehezkel Abramsky יחזקאל אברמסקי‎ (1886 – September 19, 1976), also affectionately referred to as 'Reb Chatzkel Abramsky', was a prominent and influential Orthodox rabbi and scholar, born and raised in Belarus who later headed the London Beth Din for 17 years.

Following his retirement from the London Beth Din, he settled in Jerusalem. While living there he also served as a rosh yeshiva of Slabodka yeshiva in Bnei Brak.

His work: Hazon Yehezkel ("The Vision of Yehezkel"), a 24 volume commentary on the Tosefta, written between 1925–1975, acclaimed by both rabbis and academic scholars.

In 1956, Rabbi Abramsky was awarded the Israel Prize, for Rabbinical literature.

Rabbi Abramsky died in Jerusalem on September 19, 1976 (24 Elul 5736). His funeral was attended by over 40,000 people, making it one of the largest ever seen in the city. He was interred on Har HaMenuchot.

____________________________________________________

.

https://en.wikipedia.org/wiki/Yehezkel_Abramsky

• Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Jun 1 2017, 5:25:38 UTC

ויקיפדיה: הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר תרמ"ו - כ"ד באלול תשל"ו, 1886 - 1976) רב חרדי, ראש בית דין בלונדון, ופרשן התוספתא. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית

חייו

נולד במוסט, מחוז הרודנה (היום בלארוס), בשנת ה'תרמ"ו (1886). למד בישיבת נובהרדוק ובגיל 17 הוסמך לרבנות על ידי הרב יחיאל מיכל אפשטיין בעל ערוך השולחן. לאחר מכן למד בישיבת טלז ונודע כ"העילוי ממאסט". היה רבן של סלוצק, סמאליאן וסמולביצ'י וכן עסקן ציבורי. בסלוצק החליף בשנת 1923 את הרב איסר זלמן מלצר, שנאלץ לברוח מחמת רדיפות השלטון הקומוניסטי. בשנים אלו החל את עיסוקו הספרותי בפרשנות תלמודית והוציא לאור (ב-1925) את החלק הראשון של פירושו על התוספתא

נישא לבתו של הרב ישראל יהונתן ירושלמסקי, חתנו של הרידב"ז. בשנת 1928 התבקש על ידי חברי המושבה פתח תקווה לכהן כרבה‏, אך שלטונות ברית המועצות האשימו אותו ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל, וב-1930 הוא נשפט ונידון לחמש שנות עבודת פרך במחנה בסיביר. הוא גלה לסיביר, היה עציר במחנה, אך שוחרר לאחר שנתיים, הודות למאמצים גדולים של ראשי היהדות הדתית במערב, בהם הרב חיים עוזר גרודזינסקי, הרב קוק, הרב הרץ, רבה הראשי של אנגליה, וה"חפץ חיים". משפחתו, לעומת זאת, נשארה בתחילה ברוסיה כ"ערבון", כאשר אשתו ושנים מבניו הורשו לצאת כעבור כמה חודשים, ושני הבנים הגדולים רק מספר שנים מאוחר יותר

לאחר יציאתו מברית המועצות בשנת 1932, השתקע בלונדון, והתמנה לרב של קהילת מחזיקי הדת. בשנת 1933 נתמנה כדיין בבית הדין הרבני, וב-1935 כראש בית הדין של העיר. בשנים אלו המשיך במפעלו הגדול, חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל", וב-1945 הוציא את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת 1950 קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית, מטעם עירית תל אביב. בשנת 1951 עלה עם משפחתו והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים. בשנת 1956 זכה בפרס ישראל בתחום הספרות התורנית. היה ראש ישיבת סלבודקה (בני ברק)‏, והיה אחד מראשי "ועד הישיבות". מונה לאחד מנשיאי ארגון אתרא קדישא בעת הקמתו, וכן היה נשיאו של המרכז הארצי לטהרת המשפחה

נפטר בירושלים בשנת 1976, ונקבר בהר המנוחות. על שמו היישוב חזון יחזקאל

צאצאיו

בנו משה

בנו יעקב דוד אברמסקי היה סופר, בלשן וספרן בכיר בבית הספרים הלאומי. בנו של יעקב דוד, יונתן, נהרג בירושלים במלחמת השחרור, סמוך לגיל בר מצווה. בנו פרופסור שמעון אברמסקי היה ראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון.

בנו מנחם עזרא

נכדו שמשון אברמסקי (בן משה), פרופסור באוקספורד למדעי המחשב

נכדתו ג'ני אברמסקי, מראשי הרדיו הבריטי