Rav Yehoshua Klonymus

=====

מה לרשב״ץ וליהושוע בר קלונימוס שחי 360 שנה לפניו?

wrong profile overview - please ignore - to be eliminated here.

ר' שמעון בן צמח דוראן - הרשב"ץ - רב ופוסק; נולד בסוף חודש אדר שנת קכ"א (1361) בעיר ברצלונה (הקדמה להתשבץ). יש אומרים שנולד באי מיורקא בספרד, אף כי מקור משפחתו היה בפרובנס בצרפת. נפטר בשנת ר"ד (1444, באלג'יר. היה שאר בשר להרלב"ג. אשתו בונגודא הייתה בת רבו ר' יונה דיסמשטרי.

רשב"ץ היה רופא מומחה במדינת ארגון ומזה התפרנס ונתעשר. הרביץ תורה ברבים ודרש בשבת הגדול בשנת ק"נ (1390) במעמד רבנים וחכמים (מאמר חמץ דף כ"ד). מפני גזרות השמד בשנת קנ"א עזב את ארץ מולדתו עם אבותיו, הניח שם את כל נכסיו. התיישב בעיר אלגיר (שו"ת ח"ג סימן מ') בשנת 1391, והיה מבית דינו של הריב"ש.

היו חילוקי דעות בין הריב"ש לבין הרשב"ץ (שו"ת הריב"ש סימן ע"א ושו"ת מהר"י בן לב ח"ב סימן נ"ג), וריב"ש כותב:

   "עם היות למה שעשה לי ר' דוראי, יותר הייתי חפץ דכאו מאשר חפצתי צדקו, עם כל זה לא אעשה תורתי פלסתר, להעלים ההיתר ולכפות עליו פסכתר".

רשב"ץ חלק על הריב"ש בכמה עניינים, כמו בענין החפיפה בנתר (שו"ת הריב"ש סימן ל"ה, והרשב"ץ ח"א ס'. כ"ח).

רשב"ץ התייחס לכך כאשר סידר תשובותיו, וכתב:

   "ילדות הייתה בי, והעזתי פני ברב מופלג בזקנה וחכמה",

המחלוקת הייתה קצרה, ורשב"ץ נשא ונתן עמו בכמה עניינים כנראה מתשובותיהם. בשנת 394 בחרו הקהל את הרשב"ץ והריב"ש והר"י בונאשתרוס לתקן תקנות לקהלת אלגיר. אחרי מות הריב"ש בחרו בני הקהילה את הרשב"ץ לרב, בתנאי שלא יבקש מהממשלה אישור על רבנותו כמו שעשה הריב"ש.

הרשב"ץ היה דואג כי הוצרך להנות מהקהל, מפני שעבודתו כרופא לא הספיקה לפרנסו. (שו"ת ח"א סימן ר"מ ורמ"ו). הרשב"ץ כתב על עצמו:

   "איני בהוראתי מגשש כעיוורים קיר, שאיני אומר אסור או מותר אלא אחרי החקירה, ומעולם לא אמרתי דבר הוראה וחזרתי דבורי, ויעירו עלי כל חכמי הארצות האלה עד ספרד" (עיין פי מגן אבות על אבות פ"ר דף נ"ט).

במחלוקתו עם הרלב"ג אומר:

   "אע"פ שהרלב"ג ז"ל אדם גדול וחשוב וקרוב לנו האיש... אעפ"כ איני נושא פנים בתורה והאמת יותר קרובינו", שו"ת ח"א סימן קל"ד).

הרשב"ץ היה גדול בחכמות חיצונות: פילוסופיה, הנדסה, מתימטיקה, אטרונומיה מדעי הטבע ורפואה (עיין הקדמתו ליבין שמועה). את ידיעתו בפילוסופיה הראה בספרו "מגן אבות", וכן בדבריו על הרמב"ם נגד ר' חסדאי קרשקש (שם סי' ב). היה מליץ ופייטן.

על מצבת קבורתו כתוב שיר שהכין בעודו בחיים:

   הנה שבה רוח חיה.

   לאל היה לנו מעון

   עם גוף נקבר זכר נשאר.

   כי לא נעדר שם משמעון

וכוונתו כי בנו ר' שלמה ירש כסא רבנותו.

ספריו פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית: 1) "אוהב משפט" והוא ספר ההשגחה, ויש בו גם פירוש על איוב עם הקדמה, ויניציא 1589 (גם בקהלת משה); 2) "אור החיים" נגד ספר אור ה' של קרשקש; 3) "זוהר הרקיע" פירוש על אזהרות אבן גבירול, קושטא 1515; 4) חדושים על נידה ר"ה ומסכת קינים, ליוורנו 1744; 5) "יבין שמועה" על שחיטה ובדיקה, מאמר חמץ, אפיקומן, פירוש על ההגדה, תפארת ישראל על מולדות, פירוש על איזהו מקומן, שם; 6) "לוית חן" פירוש עה"ח ושני מאמרים "ענקים" ועל "היחוד; נגד קרשקש; 7) "למגן אבות" פירוש על אבות והקדמה על מסרת הקבלה ויחוס התנאים, ובתחלתו נחלק לד' חלקים:

  א) חלק אלוה ממעל

  ב) מלק שוסנו

  ג) חלק יעקב

  ד) חלק ה' עמו, ליוורנו 1762. פרק אחד בחלק ב' שהוא נגד אמונת הנוצרים והישמעאלים נשמט בהדפסה מאוחרת, אך בא בחוברת מיוחדת בשם "קשת ומגן", שם 1785; מן הפרק הזה לקוח סתירת אמונת הנוצרים שנדפס על שמו בספר מלחמת חובה, קושטא 1710; 8) ספר מנהגים לקהלת אלגיר (שו"ת סימן ל"ב); 9) פירוש מסכת עדיות, ופירוש קצת פיוטים וסליחות במחזור אלגיר 1772). פירוש על ההטענות נדפס בפירארא 1593. קובץ תחנות ופזמונים ממנו נדפסו על ידי הרב יצחק מורעלי בספרו צפנת פענח ח"א (ברלין 1897); 10) ספר התשב"ץ (ר"ת תשובות שמעון בן צמח) ובו שמונה מאות ושתים תשובות בג' חלקים, אמשטרדם 1788. טקסט מלא של ספר התשב"ץ

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת): השיר: לידידי כי רחק ממנו, מאת הרשב"ץ