Yehuda Ben Tavai

______________________________________________________________________________

Judah ben Tabbai was a Jewish tanna of the early 1st century BCE. He was a contemporary of Simeon ben Shetach. During the persecution of the Pharisees under Alexander Jannaeus (r. 103-76 BCE), Judah fled to Alexandria, returning after Jannaeus' death. Judah b. Tabbai was accused by Simeon b. Shetach of wrongfully executing a witness for political purposes (namely, to send a message to the opposition Sadducee party). Judah b. Tabbai then resolved to judge only according to Simeon b. Shetach, and spent the rest of his days weeping prostrate over the grave of his victim.

יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין, בן זוגו של שמעון בן שטח, ששימש לצידו כאב בית דין. הם היו הזוג השלישי בתקופת הזוגות. בתלמוד (חגיגה טז ע"ב) מובע ספק בעניין הזוג השלישי - מי מהם היה נשיא ומי אב בית דין.

התלמוד (חגיגה טז ע"ב ועוד) מספר עליו: "אמר יהודה בן טבאי: אראה בנחמה אם לא הרגתי עד זומם (בודד), להוציא מלבן של צדוקין, שהיו אומרים: אין עדים זוממין נהרגין עד שיהרג הנידון. אמר לו שמעון בן שטח: אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי, שהרי אמרו חכמים אין עדים זוממין נהרגין עד שיזומו שניהם, ואין לוקין עד שיזומו שניהם, ואין משלמין ממון עד שיזומו שניהם! מיד קיבל עליו יהודה בן טבאי שאינו מורה הלכה אלא בפני שמעון בן שטח. כל ימיו של יהודה בן טבאי היה משתטח על קברו של אותו הרוּג, והיה קולו נשמע. כסבורין העם לומר שקולו של הרוג הוא, אמר להם: קולי הוא, תדעו שלמחר הוא מת ואין קולו נשמע". י