Simcha ben Shmuel of Vitry, Machzor Vitry

רבנו שמחה ב"ר שמואל מן העיר ויטרי, שהיה תלמידו של רש"י, היה עורכו של מחזור ויטרי, ספר הלכה ומחזור תפילות הנחשב לאחד המקורות החשובים ביותר בתולדות ספרות התפילות. המחזור הושלם בשנת 1208 ויצא לאור בשנת 1893 בברלין על ידי "חברת מקיצי נרדמים" עם הערות ומבוא שנכתבו על ידי רבי שמעון הלוי איש הורוויץ. בשנת 2004 החלה לצאת הוצאה חדשה של מחזור ויטרי בעריכת הרב אריה גולדשמידט ובהוצאת "מכון אוצר הפוסקים" המבוססת על כתבי יד נוספים של החיבור שלא היו לפני המוציא לאור הראשון, ונחשבים מדויקים יותר.

בדומה לסדר רב עמרם גאון ולסידורים נוספים המחזור כולל הן את נוסחי התפילה לכל השנה והן הלכות. בין היתר נכללים דיני שבת וערובין, זמירות, פירוש על עשרת הדברות, על פרקי אבות, סדר מקבלי התורה ולומדיה, שיר ליל שכורים לפורים, תשובות מרש"י, תגין, אותיות גדולות וקטנות ועשר נקודות, דרך ארץ, גן עדן, מלחמות ה' בזמן המשיח, דיני שחיטה וטרפות, יין נסך, נוסח הגט, חליצה, נוסחי שטרות. נמצאים בו פיוטים שונים שאינם מופיעים במחזורים אחרים.

נוסח התפילה הוא נוסח צרפת הקדום וזהו אחד המקורות החשובים ביותר שלו, והוא מתאשר על פי עדויות של ראשונים אחרים המזכירים את מנהג צרפת. חרף זאת, חלק התפילות כולל שינויי נוסח מרובים בין כתבי היד, וככל הנראה שלא יצאו ממש מתחת ידו של ר' שמחה מויטרי אלא שונו על ידי המעתיקים בהתאם לנהוג במקומם (כפי שקרה בסדר רב עמרם גאון, בכתבי היד של התלמוד ובחיבורים רבים אחרים), והראיה לכך היא סתירות בין התפילות המובאות בנוסח לקביעות מפורשות בחלק ההלכתי, ששומר על אחידות רבה יותר בין כתבי היד.

מחזור ויטרי שימש כ"אב טיפוס" לסידורים ולמחזורים שהתחברו בדורות הבאים. הוא מהווה אחד מן היסודות לנוסח אשכנז, שרווח בקהילות אשכנז (היא גרמניה) ומשם התפשט לארצות הסלביות, פולין וליטא. רבנו תם כותב עליו, שר' שמחה הושפע מסידורו של ר' עמרם גאון, ואפשר לקשרו כמחזור בבל.