Isaac-Jacob Adolphe Crémieux (French: [ad%C9%94lf kʁemjø]; 30 April 1796 – 10 February 1880) was a French lawyer and politician who served as Minister of Justice under the Second Republic (1848) and Government of National Defense (1870–1871). He was a staunch defender of the rights of the Jews of France.[1]

Contents 1 Biography 2 Political career 3 Crémieux decree 4 Freemasonry 5 Death 6 Commemoration 7 References 8 External links Biography He was born in Nîmes to a wealthy Jewish family, which had migrated from the papal enclave of Carpentras to Nîmes. He married a member of the Silny family in 1824. He and his wife are credited with raising their grand-daughter, author and activist Louise Cruppi.

Political career After the revolution of 1830 he came to Paris, formed connections with numerous political personages, even with King Louis Philippe, and became a brilliant defender of Liberal ideas in the law courts and in the press. Examples include his Éloge funèbre of the bishop Grégoire (1830), his Mémoire for the political rehabilitation of Marshal Ney (1833), and his plea for the accused of April 1835. Elected deputy in 1842, he was one of the leaders in the campaign against the Guizot ministry, and his eloquence contributed greatly to the success of his party.

From 1834 until his death, Crémieux served as vice-president of the "Consistoire Central des Israélites de France" (Central Consistory of the Jews of France), the administrative agency for all French Jews. On 24 February 1848 he was chosen by the Republicans as a member of the provisional government, and as minister of justice he secured the decrees abolishing the death penalty for political offenses, and making the office of judge immovable. That same year he was instrumental in declaring an end to slavery in all French Colonies, for which some have called him the French Abraham Lincoln. When the conflict between the Republicans and Socialists broke out, he resigned office but continued to sit in the constituent assembly. At first he supported Louis Napoleon, but when he discovered the prince's imperial ambitions he broke with him.

Arrested and imprisoned on 2 December 1851, he remained in private life until November 1869, when he was elected as a Republican deputy for Paris. On 4 September 1870 he was again chosen as a member of the government of national defense, and resumed his position in the ministry of justice. He then formed part of the Delegation of Tours, but took no part in the completion of the organization of defense. He resigned with his colleagues on 14 February 1871. Eight months later he was elected deputy, then life senator in 1875.

Crémieux did much to better the condition of the Jews. In 1827, he advocated the repeal of the More judaico, legislation stigmatizing the Jews left over from pre-revolutionary France.[2] He founded the Alliance Israelite Universelle in Paris in 1860, becoming its president four years later. In 1866 Crémieux traveled to Saint Petersburg to successfully defend Jews of Saratov who had been accused in a case of blood libel.[2]

Crémieux published a Recueil of his political cases (1869), and the Actes de la délégation de Tours et de Bordeaux (2 vols, 1871).

Crémieux decree Main article: Crémieux Decree

Adolphe Crémieux portrayed by Jean-Jules-Antoine Lecomte du Nouÿ (1878) Musée d'Art et d'Histoire du Judaïsme While in the government of the national defence, he secured full citizenship for the Jews in French-ruled Algeria, through the Crémieux Decree (décret no 136 du 24 octobre 1870). The decree allowed for native Jews to become French citizens while Muslim Arabs and Berbers were excluded and remained under the second-class ‘indigenous’ status outlined in the Code de l'Indigénat. This set the scene for deteriorating relations between the Muslim and Jewish communities, and later proved fateful in the Algerian War of Independence, after which the vast majority of Algerian Jews emigrated to France.

Freemasonry Initiated freemason in 1818, at "Bienfait Anonyme" Grand Orient de France lodge in Nîmes, he joined "Aide-toi, le Ciel t'aidera" lodge in Paris during 1830.[3] In 1866 he joined Suprême Conseil de France and became 33rd degree and Great Commander in 1868. During his masonic career, he encouraged republicans and monarchists to work together.[4][5][6][7]

Death Crémieux died in Paris in 1880 and was buried at Montparnasse cemetery.

Commemoration A street is named after him in Jerusalem's German Colony neighborhood,[1] as well as in central Tel Aviv and the French Carmel district in Haifa.

He is the subject of two lithographs by Honoré Daumier, both poking fun at his ugliness. The first was in 1848 in the "Representatives Represented" series, with caption "Great lover of change, nothing would be missing from his happiness if one day he changed his face!" The other was a year later, captioned, "Mr. Crémieux looking for an apartment: If I rent this lodging, I would like the landlord to take down this dreadful portrait... oh! but, Good God, it's a mirror!..."

References flag France portal Biography portal icon Politics portal Wikimedia Commons has media related to Adolphe Crémieux.

http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1220526714430&pagename=J...[permanent dead link] Street: Champion of French Jewry.

Encyclopedia Judaica, Cremieux, Isaac Adolphe

Dictionnaire universel de la Franc-maçonnerie (Jode, Cara and Cara, Larousse ed., 2011)

Dictionnaire de la Franc-maçonnerie (Daniel Ligou, Presse universitaire de France ed., 2006)

Histoire de la franc-maçonnerie en France - Page 297(Achille Ricker Nouvelles éditions latines - 1978)

La franc-maçonnerie - Page 33 (Jean Massicot - Denoël ed. - 2010)

Adolphe Crémieux: homme d'Etat français, Juif et franc-maçon : le combat pour la République (Georges Renauld, Detrad ed., 2002)

This article incorporates text from a publication now in the public domain: Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Crémieux, Isaac Moïse". Encyclopædia Britannica. 7 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 407. External links CAIRN.INFO: Isaac-Jacob Adolphe Crémieux, Avocat, homme politique, président du Consistoire central et de l’Alliance israélite universelle

(in French) Bibliothèque de l'Alliance israélite universelle: AP W 14 – CREMIEUX Adolphe et Amélie (don Nicole GODCHAUX) [permanent dead link] (in French) Association Culturelle des Juifs du Pape: CREMIEUX [permanent dead link] (in French) GeneaNet: Jean Hervé FAVRE's family tree: Adolphe CREMIEUX

(some text in French)

http://en.wikipedia.org/wiki/Adolphe_Cremieux

Minister of Justice in the Government of National Defense, an important political leader who joined the efforts to form a new government and defend Paris against the advancing Prussians.

http://www.findagrave.com/cgi-bin/fg.cgi?page=gr&GRid=7300&ref=wvr

Isaac-Jacob Crémieux, plus connu sous le nom d'Adolphe Crémieux, né le 11 floréal an IV (30 avril 1796) à Nîmes et mort le 10 février 1880 à Paris, est un avocat, homme politique français, président du Consistoire central et de l'Alliance israélite universelle. Il est l'auteur du fameux décret Crémieux de 1870.

https://fr.wikipedia.org/wiki/Adolphe_Cr%C3%A9mieux

https://fr.wikipedia.org/wiki/D%C3%A9cret_Cr%C3%A9mieux

http://ngj.vjf.cnrs.fr/BdeD/jccohen/jc_cohen/cremieux.html

http://juifs-celebres.fr/adolph-cremieux-fondateur-de-lalliance-isr...

http://www.cairn.info/revue-archives-juives-2003-2-page-139.htm

• Adolphe Cremieux - Wikipedia

Minister of Justice in the Government of National Defense, an important political leader who joined the efforts to form a new government and defend Paris against the advancing Prussians.

http://www.findagrave.com/cgi-bin/fg.cgi?page=gr&GRid=7300&ref=wvr

אדולף יצחק-יעקב כרמיה

' (צרפתית: Adolphe Isaac-Jacob Crémieux‏; 22 באפריל 1796 - 9 בפברואר 1880, פריז) היה מדינאי צרפתי-יהודי שכיהן כשר המשפטים של צרפת.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 לקריאה נוספת 3 קישורים חיצוניים 4 הערות שוליים ביוגרפיה כרמיה נולד בעיירה נים, במחוז גאר אשר בצרפת. מוצא משפחתו היה מיהודי האפיפיור שישבו בעיר קרפנטרה. אביו היה סוחר במשי. בתקופת הקיסרות של נפוליון למד משפטים בפריז, ובשנת 1817 שב לנים והחל לייצג קורבנות של רדיפה פוליטית ואפליה דתית, במיוחד יהודים. כרמיה נמנה עם פעילי השמאל הצרפתי, ובהדרגה עלה מעמדו בחוגים הליברליים.

ב-1840 פעל עם משה מונטיפיורי למען העצורים בעלילת הדם בדמשק. ב-1842 נבחר כציר בפרלמנט והיה לאחד הפעילים המרכזיים של אופוזיציית השמאל. בהמשך הושם במאסר על פעילותו זו.

כרמיה היה פעיל מאד בנושא ביטול שבועת היהודים, שבוטלה לבסוף ב-1846.

בשנת 1848, לאחר שהודח המלך לואי פיליפ מכיסאו וקמה הרפובליקה השנייה, התמנה כרמיה לשר המשפטים הצרפתי.

ב-1860 נמנה עם מייסדי חברת כל ישראל חברים (אליאנס) שמטרתה הייתה עזרה ליהודים שהופלו על רקע דתי ונפגעו זכויות האזרח שלהם. כרמיה החזיק בתפקיד נשיא החברה עד מותו. במסגרת תפקיד זה עבר כרמיה בארצות אירופה ופעל למען הענקת שוויון זכויות ליהודים.

ב-1870, לאחר נפילת נפוליאון השלישי, התמנה שוב לשר המשפטים. בכהונה זו ביטל את עונש המוות למתנגדים פוליטיים, וביטל את העבדות בקולוניות. באותה שנה קיבלו יהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית על-פי חוק חדש ביוזמתו, שקיבל את השם "פקודת כרמיה". כרמיה נבחר כסנטור לכל חייו ובכך סיים את חייו הפוליטיים. במהלך חייו כיהן כנשיא המועצה המרכזית של יהודי צרפת. למרות יחסו הקרוב ליהודים והפעולות הרבות שנקט למענם, כרמיה נחשב ליהודי מתבולל ובניו התנצרו.

כרמיה היה פעיל בבונים החופשיים של צרפת, ביצע רפורמות, הקים את ההנהגה הארצית והיה בעל דרגה של "Souverain Grand Commandeur" במועצה הצרפתית העליונה.

יש הטוענים שעל שמו קרוי הקיבוץ כרמיה הממוקם דרומית לאשקלון.[1] כמו כן קרויים על שמו רחובות במושבה הגרמנית בירושלים, ליד שדרות רוטשילד בלב תל אביב, ובחיפה.

לקריאה נוספת מיכאל אביטבול, תולדות האנטישמיות מכרמיה לפטן: אנטישמיות באלג'יריה הקולניאלית 1870–1940, הוצאת מרכז זלמן שזר 1994 דב קסלמן, לוחם החופש היהודי מפריז, 'סגולה' מגזין ישראלי להיסטוריה, 23 25 2012 יואל בן בנימין עלק, חיי כרמיה, נדפס בממל, 1882 קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדולף כרמיה בוויקישיתוף ביוגרפיה מפורטת של כרמיה (אנגלית) תאריכים בחייו ותמונתו (צרפתית) אדולף כרמיה , במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A3_%D7%9B...

-------------------------------

Isaac-Jacob Crémieux, plus connu sous le nom d'Adolphe Crémieux, né le 30 avril 1796 à Nîmes et mort le 10 février 1880 à Paris, est un avocat, homme politique français, président du Consistoire central et de l'Alliance israélite universelle. Il est l'auteur du fameux décret Crémieux de 1870.

Cf. http://fr.wikipedia.org/wiki/Adolphe_Cr%C3%A9mieux

http://www.cairn.info/revue-archives-juives-2003-2-page-139.htm

• Adolphe Cremieux - Wikipedia

Minister of Justice in the Government of National Defense, an important political leader who joined the efforts to form a new government and defend Paris against the advancing Prussians.

http://www.findagrave.com/cgi-bin/fg.cgi?page=gr&GRid=7300&ref=wvr