Enzo Chaim Sereni

• משרד הביטחון - דף הנצחה
• ויקיפדיה עברית

Enzo Sereni (17 April 1905–18 November 1944) was an Italian Zionist, co-founder of kibbutz Givat Brenner, scholar, advocate of Jewish-Arab co-existence and a resistance fighter who was parachuted into Nazi-occupied Italy in World War II, captured by the Germans and executed in Dachau concentration camp.

----------------------------------------------------------------------------------------------

Enzo Sereni and R.E. Ashery (eds.), Jews and Arabs in Palestine: studies in a national and colonial problem ,New York: Hechalutz Press, 1936.‎

La questione ebraica, Roma: Hechaluz, 1946.‎

Enzo Sereni: vita e brani scelti, Milano: Gruppo Sionistico Milanese Hechaluz Keren Kajemeth Leisrael, 5708 1947.‎

Per non morire: Enzo Sereni, vita, scritti, testimonianze / a cura di Umberto Nahon, Milano: Federazione sionistica italiana, 1973 5733.‎

Enzo Sereni, Le origini del fascismo /‎ a cura di Yacob Viterbo; introduzione di Maria Grazia Meriggi; postfazione di David Bidussa, Scandicci (Firenze): Nuova Italia (Biblioteca di storia, 74),‎ 1998.‎ (נכתב במקור: Origini del fascismo italiano, ca. 1939.)

Enzo Sereni, Emilio Sereni, Politica e utopia: lettere 1926-1943 /‎ a cura di David Bidussa e Maria Grazia Meriggi, Firenze: Nuova Italia (Biblioteca di storia, 86), 2000.‎

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

Sereni was born in Rome. His father was physician to the King of Italy. He grew up in an assimilated household but became a Zionist as a teenager and was one of the first Italian Zionists. After obtaining his PhD. from the University of Rome, he made aliyah to Mandate Palestine in 1927. He worked in orange groves in Rehovot and soon helped found kibbutz Givat Brenner. As an enthusiastic socialist, Sereni was also active in the Histadrut trade union. He was a pacifist who advocated co-existence with the Arabs and integration of Jewish and Arab society.

Sereni was sent to Europe in 1931-1934 to help bring people to Palestine through the Youth Aliyah, and was arrested briefly by the Gestapo. He helped to organize the Hechalutz movement in Nazi Germany and was also involved in helping to smuggle money and people out of Germany. Sereni was also sent to the United States to help organize the Zionist movement there. During World War II, he joined the British Army, and was involved in disseminating anti-fascist propaganda in Egypt. The British sent him to Iraq, and Sereni spent part of his time organizing clandestine aliyah. Sereni got in trouble with his British superior officers for his Zionist views and was imprisoned briefly for forging passports.

Sereni then helped organize the parachute unit of the British Special Operations Executive (SOE) that sent agents into occupied Europe. Of about 250 volunteer trainees, about 110 were selected for training, and 33 were actually parachuted into Europe, including Sereni, despite his relatively advanced age. On 15 May 1944 he was parachuted into Northern Italy but was captured immediately. According to records, he was shot in Dachau concentration camp on 18 November 1944. Other famous martyrs who parachuted into Europe with this unit include Hannah Szenes and Haviva Reik. Kibbutz Netzer Sereni is named after him, as are many streets throughout Israel.

Sereni wrote several books and numerous articles.

External references

Biography of Enzo Sereni Zionism-Israel

Zionist Parachutists in World War II Zionism-Israel

GEDCOM Source

MH:S500066 דוד בן נעים Benaim family Web Site אילן יוחסין MyHeritage
אתר משפחתי: Benaim family Web Site אילן יוחסין: 18852241-1 18852241-1 Smart Matching

GEDCOM Source

MH:SC1276 https://www.myheritage.co.il/person-1516716_339223041_339223041/%D7... https://www.myheritage.co.il/person-1516716_339223041_339223041/%D7... אדם התווסף באמצעות אישור Smart Match 3

GEDCOM Source

MH:S500028 Biographical Summaries of Notable People MyHeritage The records in this collection vary in what data items are present and one will find information on various aspects of the subject persons including names, biographical descriptions, nationalities, birth dates, birth places, death dates, death places, relatives, spouses, children, professions, nationalities, and educational attainment. The information in this collection has been compiled from Freebase (under CC-BY) and Wikipedia (under the GNU Free Documentation License). 10182 Collection

GEDCOM Source

MH:SC1277 https://www.myheritage.co.il/research/collection-10182/%D7%AA%D7%A7... https://www.myheritage.co.il/research/collection-10182/%D7%AA%D7%A7... Enzo Sereniמין: זכרלידה: 17 באפר' 1905 - Romeפטירה: 18 בנוב' 1944Ethnicity: Jewish people  קרובי משפחה: קשר משפחתישםלידה 4

אֶ‏נְצוֹ חיים סֶרֶנִי, נולד ב 17 באפריל 1905, י"ב בניסן תרס"ה, רומא – נרצח ב 18 בנובמבר 1944 במחנה ההשמדה דכאו שבגרמניה. היה סופר, פעיל ציוני ובין צנחני היישוב - צנחנים יהודים שצנחו באירופה במלחמת העולם השנייה

תולדות המשפחה

אנצו סרני נולד ברומא בי"ב בניסן תרס"ה (17 באפריל 1905), נצר למשפחה עתיקה ומיוחסת של יהודים איטלקים. משפחתו ישבה ברומא לפני גרוש ספרד.‏‏‏ אביו, שמואל סרני, היה רופא בית המלך. דודו, עורך הדין אנג'לו סרני, היה יושב ראש הקהילה היהודית ברומא במשך 35 שנה. הוא היה מראשוני העסקנים הציוניים באיטליה. הוא התגאה בהיותו יועץ מינהלי לבנק "מונטה דה-פיטה", אשר הוקם במטרה לחסל את עסקי המלווים היהודים בתקופת ימי הביניים. גם במשפחת אמו, אלפונסה פונטקורבו, היו אישים מפורסמים מבין יהודי איטליה.

סרני למד ברומא בבית ספר עירוני, סיים את לימודיו בהצטיינות ולמד בגימנסיה על שם ויסקונטי. בשנת 1927 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת רומא

יצירתו הספרותית

כבר מגיל צעיר אנצו סרני הראה את כוחו בכתיבה, גם של יומנים וגם של רומנים, פואמות ומחזות‏‏.‏ ספרו הראשון היה "נערים טובים", ובו הוא תיאר את ימי ילדותו ברומא. הוא החל לנהל יומן. בפתח יומנו הוא מגדיר את עצמו: קצת רומנטי, טוב, אדיב וסוציאליסט - תכונה שתבוא לידי ביטוי בעתידו. הוא עסק גם בתרגומים מלטינית של יצירות של הוראציוס. הוא כתב שירי אהבה על העלמות שראה, הכיר או שמע.

לאחר הבר מצוה, הוא החל בכתיבה ספרותית מאסיבית: פואמה הירואית על גריבלדי, רומן ששמו "החובה", נובלה בשם "שלוש האחיות", מחזה "כיסופים". הנושאים היו תמיד גדולים ונעלים: אהבה, בגידה ומות גיבורים. הוא נטל חלק בתחרות של אגודת הסופרים והוציאה לאור את מבחר שיריו תחת הכותרת: " שירי האפלה והאור".

התנועה הציונית

המגע הראשון של סרני עם התנועה הציונית היה באמצעות אחיו, אשר ארגן את המשלחת האיטלקית לוועידה שדנה בגורל ארץ ישראל. התנועה הציונית הסכימה כי שני נציגים מטעם יהדות איטליה יצטרפו למשלחת בראשות חיים ויצמן. הדבר נעשה בתיאום עם ממשלת איטליה אשר חששה מהתוצאות.

בתום המלחמה סרני הצטרף לתנועת נוער ברומא שנקראה "ג'ורנלינו". זו הייתה תנועה לא יהודית, אך רוב חבריה היו יהודים. מטרתה המוצהרת הייתה לחנך אזרחים בעלי רגש לאומי ולהקנות להם ידע בניהול דמוקרטי של המדינה.

מגעו הבא עם התנועה הציונית היה בשנת 1921. הוא החליט לטייל בגרמניה ובאוסטריה. שם נודע לו על קיום של הקונגרס הציוני בקרלסבד בצ'כוסלובקיה. הוא החליט לבקר באזור ונשאר בו כל ימי הקונגרס. בסוף שנת 1921, בעקבות ביקור של ישראל רייכרט, מורה לטבע בארץ ישראל, שהיה במסע השתלמות לקראת הקמת תחנת ניסיונות בארץ, הוקמה ברומא ובפירנצה תנועת הנוער בשם "עבודה" לפי מתכונת הפועל הצעיר. סרני, שהיה בגיל 17, נבחר למזכיר התנועה. בשנת 1922 הקבוצה זכתה להכרה מהקהילה וניתן לה טור קבוע בבטאון יהדות איטליה "ישראל". הוא הכיר את עורך הבטאון, אלפונסו פצ'יפיצ'י, אשר כונה על ידי מוסוליני "הנביא של היהודים", בשל השפעתו הרבה על יהודי איטליה. עקב קרבתו אליו, הפך סרני לשומר מסורת.

ביולי 1922 הוא החל ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת לה ספציה שבליגוריה. הוא המשיך במגעיו עם התנועה הציונית ובשנת 1923 השתתף בקונגרס הציוני נוסף. בשנת 1925 הופיע במפגש סטודנטים בפירנצה וטען נגד הנאמנות הכפולה של הבונד לעם ישראל מחד ולמולדת האיטלקית מאידך. עם זאת, הוא התגייס לצבא ועבר בהצטיינות קורס קצינים בחיל רגלים.

במרוצת שרותו הצבאי, בשנת 1926, הוא התחתן עם עדה לבית אסקרלי. שנה לאחר מכן, ב-17 בפברואר 1927 השניים עלו לארץ יחד עם בתם הקטנה חנה. תחילה הגיעו למכרם משה בלינסון שגר בתל אביב, ואחרי זמן קצר התיישבו ברחובות. באותה שנה הקימו ביחד עם חברי פלוגת העבודה של רחובות את קיבוץ גבעת ברנר.

שליחות לגרמניה

בשנת 1931 יצא סרני לגרמניה כשליח תנועת ברית עולים כדי לשכנע את הנוער היהודי-גרמני לעלות ארצה. בשנת 1936 נסע לארצות הברית בשליחות עלייה. בשנת 1940 יצא לחלקי אירופה שלא נכבשו עדיין על ידי הנאצים כדי לשכנע את היהודים שם לעלות ארצה. עם שובו לארץ נסע למצרים לפעולות הסברה בקרב שבויי המלחמה האיטלקים-פשיסטים.

בשנת 1942‏‏ יצא לבגדד, במסווה של איש הקשר בין משרד סולל בונה בעיראק לבין הצבא הבריטי, תפקידו היה לארגן קבוצות ציוניות בעיראק ולהכשיר קבוצת מדריכים מבין חניכי תנועת החלוץ ותנועות נוער נספחות, לארגן הוראת עברית לצעירים אלו, לארגן העפלה של צעירים מתאימים ולעזור בארגון הגנה עצמית.

בשנת 1944, בהיותו בן 39, יצא, חרף התנגדות ראשי היישוב העברי בארץ ישראל, עם קבוצת צנחנים מקרב היישוב שהוא ארגן בעצמו, לחלקי אירופה הכבושה על מנת לארגן שם קבוצות פרטיזניות להגנה עצמית. הוא נתפס על ידי הנאצים ונשלח למחנה עבודה ואחר כך למחנה הריכוז דכאו. שם, ב-18 בנובמבר 1944 נרצח בירייה בעקבות הוראה מיוחדת.‏‏

על שמו נקרא הקיבוץ נצר סרני.‏

לזכרו הוקם קבר ריק ומעליו מצבה בחלקת יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

באסון מעגן, שאירע ב-29 ביולי 1954, בעת גילוי אנדרטה שהוקמה לזכרו של הצנחן פרץ גולדשטיין, נספו דניאל סרני, בנו של אנצו, ועופרה, אשתו ההרה של דניאל. אחייניתו היא חברת הכנסת לשעבר עדה פיינברג-סירני

מספריו

   האביב הקדוש: יומנים, מכתבים, מאמרים, קובץ (הסדיר תירגם והקדים כלב קסטלבולונזי), תל אביב: עם עובד (ספריה לדור), תש"ז 1947.

ח"א סריני, מקורות הפאשיזם האיטלקי (תרגם מכתב-היד דאנטה לאטס), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"א 1951