Gabi Ashkenazi

Gabriel "Gabi" Ashkenazi (Hebrew: גבי אשכנזי; born February 25, 1954) was the Chief of General Staff of the Israel Defense Forces from 2007 to 2011. He was the fourth Mizrahi Jew to become Chief of Staff of the IDF.

Life and career

Background and early life

Ashkenazi was born and grew up in Hagor, a moshav, or cooperative agricultural community in the Sharon region of central Israel, of which his parents were among the founders. His father, a Holocaust survivor, had immigrated to Israel from Bulgaria, while his mother had immigrated from Syria. Ashkenazi completed high school at a military boarding school affiliated with the prestigious Gymnasia Herzliya in Tel Aviv. His roommates included Yigal Schwartz, a major figure in Israeli literature, and Yoav Toker, a Paris-based broadcast journalist.

Golani Brigade (1972–1988)

Ashkenazi was conscripted into the Israel Defense Forces (IDF) in 1972, and served in the Golani Brigade. Ashkenazi first saw action in the Sinai Peninsula during the 1973 Yom Kippur War. In July 1976, Ashkenazi was a platoon commander in the force that carried out Operation Thunderbolt, a mission to rescue hostages held in Uganda, but he did not participate in the battle at Entebbe Airport. Ashkenazi's first of many experiences in Lebanon came in 1978 during Operation Litani. Ashkenazi was wounded in the fighting and left the IDF before being asked to return as a battalion commander two years later. During the 1982 Lebanon War, Ashkenazi served as Deputy Commander of the Golani Brigade and commanded the forces which captured Beaufort Castle, and the towns of Nabatieh and Jabel Baruch. Promoted to Commander of the Golani Brigade in 1987, Ashkenazi was reportedly popular with his brigade's combat soldiers during his nearly two-year tenure in that post.

Northern Command (1988–2002)

In 1988, Ashkenazi was appointed head of Intelligence for Israeli Northern Command. He commanded a reserve armor division in the early 1990s and later worked as the chief of Israel's civil administration in Lebanon, and in 1994 was promoted to chief of the General Staff's Operations Directorate. In 1998, Ashkenazi was appointed head of the Israeli Northern Command, a position that would make him responsible for Israel's withdrawal from its Security Zone in Southern Lebanon, ending Israel's 18 year presence in the country. Ashkenazi criticized the withdrawal, believing that it should have been accompanied by negotiations with Syria.

Deputy Chief of the General Staff (2002–2005)

Appointed IDF Deputy Chief of Staff in 2002, Ashkenazi was considered the most moderate member of the Israeli General Staff during the Al-Aqsa Intifada, according to the Israeli newspaper Haaretz. When Israel began to construct a West Bank barrier in order to physically separate Israeli and Palestinian communities with the purpose of preventing terrorist attacks within Israel, Ashkenazi was placed in charge of the project. He advocated building the barrier as close to the Green Line as possible, a position which would minimize the effects of the barrier on Palestinians. The General also "objected to aggressive acts against the Palestinians" during the Intifada and once described his "greatest fear" for the IDF as "the loss of humanity [of Israeli soldiers] because of the ongoing warfare."

In early 2005, Ashkenazi became a leading candidate to replace outgoing Chief of Staff Moshe Ya'alon. Ultimately, Defense Minister Shaul Mofaz decided to pick Israeli Air Force Commander Dan Halutz as Ya'alon's successor in February 2005. According to Haaretz, "Halutz was seen to have an advantage over Ashkenazi" given his personal ties with Israeli Prime Minister Ariel Sharon. As a result of the decision, Ashkenazi officially retired from the IDF in May 2005, leaving in "enormous pain and disappointment." He then became a partner in a security consultancy company based in Tel Aviv.

Director-General of the Defense Ministry (2006)

One year later, Defense Minister Amir Peretz brought Ashkenazi back to the military to serve as the Ministry of Defense's Director-General. In this position, Ashkenazi became the relatively inexperienced Minister's "right hand man" during the 2006 Israel-Lebanon conflict and, according to Ynetnews, proved to be "much more proficient" than his boss.[1] Ynetnews attributes Peretz's decision to promote Ashkenazi to Chief of Staff to the two men's successful working relationship during the Lebanon war.

Chief of the General Staff (Rav Aluf) (2007–2011)

Ashkenazi greet his soldiers for the last time, as he leaves his home base for civilian life. Ashkenazi became the Chief of the General Staff of the Israel Defense Forces on February 14, 2007.

As a Rav Aluf, Ashkenazi had to deal with the events of the Second Lebanon War and to draw conclusions for improvements. Under his command, the IDF went through a process of fixing its faults and weaknesses which manifested in the Second Lebanon War. Ashkenazi emphasized many intensive military trainings and military exercises, ranging from reinserting basic skills forgotten, up to large multi-corps exercise (which sometimes included full brigades).

In December 2007 Ashkenazi met with Admiral Michael Mullen, chairman of the Joint Chiefs of Staff of the United States – this was the first time in ten years that an Israeli chief of staff met with his U.S. counterpart. While on visit in the United States in July 2008 Mullen gave Ashkenazi the Legion of Merit military decoration with the Commander rank.

At the end of February 2008, Ashkenazi commanded Operation Hot Winter during which the IDF fought alleged terrorist organizations in Gaza for two days. The fighting ended in a truce agreement between Israel and Hamas. At the end of 2008 and in early 2009 Ashkenazi commanded also Operation Cast Lead during which the IDF fought against Hamas and other Palestinian forces in Gaza.

On February 14, 2011, Ashkenazi retired from the army, and was succeeded by Benny Gantz.

Ashkenazi reportedly pushed back against an Israeli military strike on Iran in 2010. Israeli Channel 10 reported that at a pivotal meeting where Prime Minister Benjamin Netanyahu tried to persuade his cabinet and military to order a strike, Ashkenazi and other security chiefs steadfastly opposed the move. As a result, Netanyahu did not receive the support from his cabinet to order the strike.

Post-military period

In November 2011, Ashkenazi was appointed chairman of Shemen Oil and Gas Explorations Ltd., an Israeli company engaged in hydrocarbon exploration.

In March 2012, the city of Or Yehuda named a street after him.

Ashkenazi, along with other Israeli officials, currently has an indictment against him in Turkey for his role in the Gaza flotilla raid of May 31, 2010, in which nine Turks were killed on the MV Mavi Marmara.

In April 2013 he gave his first-ever on-camera interview outside of Israel, he urged the West to provide “lethal assistance” for the opposition forces in the Syrian civil war after it was alleged that President Bashar al-Assad’s government has used chemical weapons. ″Maybe a year and a half ago, when we had 10,000 deaths and less foreigners coming from Chechnya or Iraq or whatever and more extremists affiliated with al Qaeda, like Jabhat al-Nusra and others.″ Ashkenazi lamented that more action was not taken in the past as it would, perhaps, have saved lives in the long run of a civil war that has so far cost over 70,000 lives and generated over a million refugees.

Education and family life

Ashkenazi studied at the Tel Aviv Junior Command Preparatory School and the U.S. Marine Corps University's Command and Staff College. He also holds a B.A. in political science from the University of Haifa and is a graduate of a Harvard Business School program in management for senior executives (Class of 2004).

He lives in Kfar Saba with his wife Ronit and their two children, Gali and Itai. Itai played quarterback in the Israeli Football League.

Gabi Ashkenazi's brother, Tat Aluf Avi Ashkenazi, was appointed head of the National Center for Training on Land (מל"י) in 2009.

גבי אשכנזי גבי אשכנזי Gabi Ashkenazi5.jpg נולד 25 בפברואר 1954 (בן 61) חגור, ישראל ראש המטה הכללי השתייכות IDF new.png צבא הגנה לישראל תקופת שירות 1972 - 2005, 2007 - 2011 דרגה רב אלוף רב אלוף תפקידים צבאיים מפקד גדוד 51 של גולני קצין אג"ם מפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי מפקד עוצבת חירם מפקד חטיבת גולני מפקד עוצבת נתיב האש מפקד יחידת הקישור ללבנון ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל עוזר ראש אג"ם מפקד פיקוד הצפון סגן הרמטכ"ל רמטכ"ל מלחמות וקרבות מלחמת יום הכיפורים מלחמת יום הכיפורים מבצע יונתן מבצע ליטני מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון הראשונה האינתיפאדה הראשונה הלחימה ברצועת הביטחון האינתיפאדה השנייה מבצע חורף חם מבצע עופרת יצוקה עיטורים לגיון ההצטיינות (מפקד) לגיון ההצטיינות (ארצות הברית) תפקידים אזרחיים מנכ"ל משרד הביטחון

גבי אשכנזי כרמטכ"ל לצד מזכיר ההגנה האמריקני רוברט גייטס ושר הביטחון עמיר פרץ

גבי אשכנזי במדי קרב מצויד באפוד מגן וחמוש ברובה סער M16A1 "מקוצרר" (CQBR), במהלך ביקור פרידה מזרוע היבשה

הרב יעקב איפרגן עם אשכנזי בטקס הכנסת ספר תורה

כיכר גבי אשכנזי באור יהודה גבי אשכנזי (נולד ב-25 בפברואר 1954) היה הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל. החל את שירותו הצבאי בחטיבת גולני, כיהן כראש המטה הכללי של צה"ל בין פברואר 2007 לפברואר 2011. בתפקיד זה הוביל את צה"ל בין היתר במבצע חורף חם ובמבצע עופרת יצוקה. טרם כהונתו כרמטכ"ל שימש כמנכ"ל משרד הביטחון וכן מילא שורה של תפקידים בכירים בצבא.

תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] 1 ביוגרפיה 1.1 שירותו הצבאי 1.2 רמטכ"ל 1.2.1 פרשת הרפז 1.3 המעבר לחיים האזרחיים 1.3.1 יו"ר שמן 1.3.2 פעילות התנדבותית 1.3.3 תביעות משפטיות 2 השכלה 3 משפחתו 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים ביוגרפיה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] גבי אשכנזי נולד לאם שעלתה לארץ מסוריה בגיל 10 ב"מבצע האלף", מבצע חשאי של הפלמ"ח‏[1], ולאב ניצול שואה מבולגריה אשר לחם במלחמת העצמאות כחייל בגדוד 9 של הפלמ"ח‏[2]. אשכנזי גדל במושב חגור שבשרון.

בהיותו בן 14, כשנה לאחר מלחמת ששת הימים, החליט להצטרף אל שלושה מחבריו למחזור, והחל ללמוד בפנימייה הצבאית לפיקוד בתל אביב‏[3].

שירותו הצבאי[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] בשנת 1972 התגייס לצה"ל ובחר לשרת בחטיבת גולני, זאת בעקבות סיורי היכרות ואימונים משותפים עם לוחמי החטיבה שנערכו בתקופת לימודיו בפנימייה‏[4], ושובץ בגדוד 12 (ברק) של החטיבה. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר, אותו סיים בהצטיינות‏[5]. לאחר מכן במלחמת יום הכיפורים השתתף בקרבות כצוער קורס קציני חי"ר, ולחם בחזית הדרום, במסגרת גדוד חי"ר שפעל תחת אוגדת שרון, בגזרת האגמים המרים‏[6]. לאחר סיום המלחמה השלים את הכשרתו בקורס הקצינים. את הקורס סיים בהצטיינות ואת הדרגות קיבל מהרמטכ"ל דוד אלעזר‏[7]. אשכנזי שב לחטיבה כמפקד מחלקה בפלוגה המסייעת בגדוד 12 במהלך מלחמת ההתשה במובלעת הסורית‏[8]. בהמשך מילא גם תפקידי קצין מבצעים גדודי ומפקד פלוגה בגדוד 13. בשנת 1976, כמפקד פלוגה השתתף במבצע יונתן‏[9]. לאחר מכן שימש כקצין מבצעים חטיבתי‏[10]. ב-1978, במהלך מבצע ליטני, עת היה סגן מפקד גדוד 12 בגולני, נפצע אשכנזי בפשיטה גדודית על יעדי מחבלים צפונית למארג' עיון שבלבנון. פציעתו הוגדרה כקלה משום שמרבית הקליעים פגעו באפוד שחגר ולא בו‏[11].

לאחר שהחלים מפציעתו שב לשרת בגדוד, אך בסוף אותה שנה השתחרר מצה"ל ופנה ללימודים באוניברסיטה. בשנת 1980 שוכנע על ידי הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן, לשוב לשורות הצבא‏[12] ומונה לתפקיד מפקד גדוד 51 בגולני‏[13], ופיקד עליו בין היתר במבצע מוביל‏[14]. במלחמת לבנון (1982) שימש כסגן מפקד חטיבת גולני. במהלך המלחמה פיקד בין היתר על הכוחות שפעלו בקרב על הבופור ועל הפעולות בג'בל ברוך ובאל-נבטיה‏[15]. לאחר המלחמה, למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה וסיים בהצטיינות‏[5]. בתום לימודיו מונה לקצין אג"ם במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי והשתתף בפעולות חשאיות להעלאת עולים מאתיופיה לישראל‏[16]. עם סיום תפקידו הועלה לדרגת אלוף משנה והיה למפקד עוצבת חירם‏[17], חטיבה מרחבית בפיקוד צפון‏‏‏[18].

בשנת 1987 מונה למפקד חטיבת גולני. באותה עת פרצה האינתיפאדה הראשונה והחטיבה תחת פיקודו, פעלה בשטחי יהודה שומרון ועזה וביצועיו זכו להצלחה ולהערכה רבה. כמו כן ביצעה החטיבה, תחת פיקודו, פעילות מבצעית שוטפת ומבצעים מיוחדים בדרום לבנון כנגד מחבלי החזבאללה. באחד המבצעים ביצע כוח בפיקוד אשכנזי, פשיטה על בסיס חזבאללה שמוקם בחווה חקלאית המכונה מזרעת אל- חמרא שברמת אל-נבטיה. כוח החוד, שהורכב מאנשי סיירת גולני, בפיקודו של ארז גרשטיין, נע בחשאי עד שהיה בקרבתם של המחבלים והרגם‏[19]. שנתיים לאחר מכן, מונה לתפקיד קצין אג"ם בפיקוד הצפון‏[20], והיה בין אלה שהגו את נוהל חניבעל‏[21]

לאחר מכן הועלה לדרגת תא"ל ובשנים 1992 - 1990 שימש כמפקד עוצבת נתיב האש. לאחר מכן, בשנים 1994 - 1992, פיקד אשכנזי על יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), בין היתר במבצע דין וחשבון‏[22]. בתפקידו הבא שימש, בשנים 1996 - 1994, כראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. בשנת 1996 הועלה לדרגת אלוף, ומונה לעוזר ראש אג"ם. בשנת 1997 עמד בראש ועדת חקירה לבדיקת אסון השריפה בוואדי סלוקי, בו נהרגו חמישה מלוחמי חטיבת גולני ונפצעו חמישה נוספים‏[23]. ביולי 1998 מונה לאלוף פיקוד הצפון ובין היתר פיקד על פינוי צה"ל מלבנון על-פי החלטת ממשלת ישראל, בראשותו של אהוד ברק. באוקטובר 2000 נחטפו בהר דב (שעל גבול הצפון) שלושה חיילי צה"ל, למרות שדו"ח החקירה ניקה את אשכנזי מאשמה, הועלו טענות קשות על כך שהדו"ח נכתב שלא כראוי, בלי לשמוע מספיק עדויות שטח. אף נטען כנגד אשכנזי כי ניסה להפיץ סיפור כאילו החיילים עסקו בעסקת סמים אף שידע שהדבר לא נכון, על מנת לנקות את שמו‏[24].

בשנים 2002 - 2004 שימש בתפקיד סגן הרמטכ"ל‏[25], ובשנת 2005 היה מועמד להחליף את הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה יעלון. עם פרסום ההחלטה ולפיה דן חלוץ נבחר למשרת הרמטכ"ל ה-18 של צה"ל, פרש אשכנזי מצה"ל‏[26]. לאחר שחרורו מצה"ל, ועם תום תקופת הצינון המחויבת על-פי חוק, התמודד אשכנזי על מספר משרות בכירות. ב-2006 נבחר על ידי שר הביטחון עמיר פרץ לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון וב-27 ביולי 2006 החל את כהונתו בתפקיד‏[27].

רמטכ"ל[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] בעקבות אירועי מלחמת לבנון השנייה והביקורות שעלו אחריה, הכריז הרמטכ"ל דן חלוץ על התפטרותו ב-17 בינואר 2007. לאחר התייעצויות, החליטו ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ כי אשכנזי ימונה למחליפו של חלוץ בתפקיד הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל. אשכנזי הועדף על פני מתחרהו העיקרי, סגן הרמטכ"ל האלוף משה קפלינסקי, בין היתר עקב החשש שקפלינסקי יצוין לרעה בדו"ח וינוגרד - הוועדה הממשלתית לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה‏‏‏[28]‏‏‏[29]. בתאריך 14 בפברואר 2007 נכנס אשכנזי לתפקידו כרמטכ"ל ה-19 של צה"ל‏[30].

כרמטכ"ל היה על אשכנזי להתמודד עם אירועי מלחמת לבנון השנייה ולהפיק לקחים בעקבותיה. עד מהרה הכריז כי בראייתו- "צבא נמצא באחד משני המצבים: או שהוא מתכונן למלחמה או שהוא נלחם."‏[31]. אשכנזי החל בציוד מחדש של כל הימ"חים (יחידות מחסני החירום) ובמשטר אימונים נרחב ליחידות היבשה השונות במתווה מלחמה כוללת ולוחמת גרילה כאחד (לאחר שנים בהן לא ערכו מספר חטיבות ואוגדות תרגילים בהיקף דומה). בנוסף החזיר אשכנזי את קורס מפקדי חטיבות (מח"טים) וקורס מפקדי אוגדות (מאו"גים), על מנת להכשיר מפקדים לפקד על אוגדות משוריינות, והגיש לאישור הממשלה תוכנית רב-שנתית ("תפן") להתעצמות זרוע היבשה, כאשר הרכש העיקרי היה מערכות מעיל רוח להגנה אקטיבית ונגמ"שי נמ"ר חי"ר.

ב-6 בספטמבר 2007 השמיד צה"ל את הכור הגרעיני בסוריה‏[32]‏[33]. בדצמבר 2007 נפגש אשכנזי בישראל עם אדמירל מייקל מאלן, יושב ראש המטות המשולבים של ארצות הברית והייתה זו הפעם הראשונה זה 10 שנים שבה רמטכ"ל ישראלי נפגש עם מקבילו האמריקני. בעת ביקור גומלין בארצות הברית ביולי 2008 העניק לו מאלן את אות לגיון ההצטיינות בדרגת מפקד‏‏‏[34]. בסוף חודש פברואר 2008 יצא צה"ל למבצע חורף חם כנגד ארגוני הטרור בעזה במשך שתי יממות, ובסופו הושג הסכם רגיעה בין ישראל לחמאס. בהמשך אותה שנה דחף אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, לביצוע מבצע מיוחד לחטיפת אחמד ג'עברי, אשר נחשב למפקדה בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס, על ידי כוח מיחידה מובחרת. הרמטכ"ל, אשכנזי, אישר את הפשיטה, וכמוהו גם השר ברק וראש הממשלה אולמרט. גלנט פיקד עליה מתוך חדר המבצעים של השב"כ בתל אביב. הכוח הפושט התמקם בעמדות המתנה בעזה וארב לרכב בו נסע ג'עברי, אולם הלה פנה במפתיע ולא נסע בנתיב המתוכנן. הכוח שב לישראל מבלי להתגלות‏[35].

בסוף 2008 ותחילת 2009 יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה, בו ערכו כוחות צה"ל מתקפה אווירית ויבשתית רחבת היקף כנגד ארגוני הטרור בעזה בראשות החמאס. במהלך המבצע הופקד פיקוד הדרום על ניהול זירת המערכה ברצועת עזה הן באוויר והן ביבשה ובים. המטה הכללי ואשכנזי בראשו היה אמון על העיסוק בתקשורת, העבודה אל מול הדרג המדיני, המוכנות להתלקחות זירה נוספת ופיקוד על מבצעים מיוחדים בהקשר לזירה הרחבה של המבצע‏[36]. אשכנזי אף סייר בשדה הקרב, כדי להתרשם מן הלחימה באופן בלתי אמצעי ולחזק את ידי הלוחמים‏[37]. במהלך המבצע נהרגו 10 חיילים ו-3 אזרחים, לעומת כ-1,160 פלסטינים, ביניהם למעלה מ-700 מחבלים, ובציבור נוצר הרושם שצה"ל הפיק את מרבית הלקחים ממלחמת לבנון השנייה - הן בנושא הפעילות ההתקפית והן בנושא התגוננות העורף‏[38].

לאחר כניסת הרב, תא"ל אביחי רונצקי לתפקידו כרבצ"ר, החלו חיכוכים בין אנשי הרבנות הצבאית לאנשי חיל החינוך והנוער ובראשם קצין חינוך ראשי, תא"ל אלי שרמייסטר, בהקשר לתכני החינוך והזהות היהודית המוקנים לחיילים. במהלך "מבצע עופרת יצוקה" ליוו אנשי הרבנות הצבאית, בהוראת הרבצ"ר, תא"ל רונצקי, את הכוחות הלוחמים, העבירו להם הרצאות ושיעורים וכן חילקו דפי מסרים. הדבר יצר חיכוך עם אנשי חיל החינוך והנוער וכן לביקורת תקשורתית נרחבת. אשכנזי קיים פגישה עם שרמייסטר ורונצקי כדי להסדיר את חלוקת התפקידים בין שני הגופים האחראים בצה"ל על הקניית תכנים ערכיים וחינוכיים לחיילים וללוחמים. כמו כן אשכנזי הודה לאנשי הרבנות על חיזוק רוח הלחימה בקרב הכוחות הלוחמים, אך גם העיר להם כי חלק מן המסרים שהפיצה הרבנות הצבאית במבצע היו לא ראויים, עמדו בניגוד לפקודות, וכללו נקיטת עמדה פוליטית ושיפוטית כלפי דעותיהם ואמונותיהם של חיילי צה"ל‏[39].

ב-2010 העניקו עיריות אור יהודה ומגדל העמק "אזרחות כבוד" לאשכנזי‏[40]. באור יהודה אף קראו לכיכר תנועה על שמו, זאת על אף התנגדותו‏[41], ובשנת 2012 נקרא בעיר רחוב על שמו.

פרשת הרפז[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] באפריל 2010 הודיע שר הביטחון אהוד ברק כי אשכנזי לא ימשיך בתפקידו שנה חמישית, ויסיים את כהונתו בפברואר 2011‏[42]. באותה תקופה שררה אווירה עכורה בין שני האישים. ב-6 באוגוסט 2010 נחשף בתקשורת מסמך גלנט שלימים נודע כי זויף בידי בועז הרפז. כנגד אשכנזי נטען שהוא ניסה להשפיע באופן לא ראוי על בחירת הרמטכ"ל הבא, בין השאר על ידי יצירת ספין והדלפת המסמך מתוך לשכתו. המשטרה ומבקר המדינה החלו לחקור את הפרשה. תחילה הכחיש אשכנזי את קשריו עם הרפז‏[43]. ב-14 בפברואר 2011 סיים אשכנזי את תפקידו כרמטכ"ל, והוחלף ברב אלוף בני גנץ.

במאי 2012 ביקש מבקר המדינה מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית כנגד אשכנזי וראש לשכתו ארז וינר. באוגוסט אותה שנה, בהסתמך על ממצאי המבקר, המליץ הפצ"ר דני עפרוני לפתוח בחקירה נגד השניים בחשד לעבירות מירמה והפרת אמונים‏[44]. ב-6 בינואר 2013 פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, את הדו"ח הסופי שלו בפרשה, ובו ביקורת על התנהלותם של אשכנזי ואהוד ברק. ב-1 באוגוסט 2013 החליט היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד גבי אשכנזי‏[45]. ביוני 2014 נחקרו באזהרה אשכנזי ואשתו בפרשה זו‏[46]

גבי אשכנזי נפרד מאלופי המטה הכללי ביום פרישתו מצה"ל המעבר לחיים האזרחיים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. סיבה: איך והאם פרשת הרפז משיכה להשפיע? מה דינו של אשכנזי בטורקיה? במדינות אחרות בעולם? יותר מדי שאלות נשארו פתוחות. יו"ר שמן[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] בנובמבר 2011 מונה גבי אשכנזי ליו"ר חברת "שמן משאבי נפט וגז"‏[47]. בתשקיף שפרסמה החברה נמסר כי תפקידו יכלול "ייעוץ בתחומים אסטרטגיים, תכנון אסטרטגי של פעילות החברה, זיהוי הזדמנויות עסקיות בתחום חיפושי הנפט והגז וייצוג החברה מול רשויות ממשלתיות ומול משקיעיה". החברה מסרה כי "משרד הביטחון הערים בעבר קשיים על ביצוע הקידוח" ואשכנזי היה מעורב בדיונים עם משרד הביטחון לקבלת האישורים‏[48]. באוגוסט 2012 הצהיר בראיון עיתונאי כי הוא מתנגד למדיניות הממשלה בנוגע להפקת הגז‏[49]. באוקטובר 2013 בעקבות כישלון הקידוח של החברה למציאת נפט, התפטר מתפקידו זה‏[50]. נראה שהחברה הייתה משוכנעת שאשכנזי ישיג את האישור הנדרש. מהודעותיה לבורסה עולה שכבר בפברואר 2012 היא חתמה חוזה עם חברה אמריקאית לצורך ביצוע הקידוח, חמישה חודשים לפני שהגיע האישור המיוחל ממשרד הביטחון. בשנתיים בהם כיהן כיו"ר החברה (ב 75% משרה) הייתה עלות שכרו של אשכנזי 3 מיליון ש"ח‏[48].

פעילות התנדבותית[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] בפברואר 2012 מונה ליו"ר הוועד המנהל של קרן רש"י, תפקיד אותו הוא ממלא בהתנדבות‏[51].

תביעות משפטיות[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] במאי 2012 הוגש בטורקיה כתב אישום, ובו תביעה לגזור תשעה מאסרי עולם, נגד אשכנזי ועוד שלושה קצינים בכירים ישראלים, עקב מעורבותם, בשנת 2010, בהשתלטות על המרמרה במשט לעזה‏[52].

השכלה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] צבאית בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל בוגר בית הספר הגבוה לפיקוד של המארינס, בצבא ארצות הברית אקדמית בעל תואר ראשון משולב במדע המדינה ובמזרחנות מאוניברסיטת חיפה בוגר התוכנית למנהלים בכירים בניהול עסקים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד עם סיום תפקידו כראש המטה הכללי, הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן‏[53]. משפחתו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] אשכנזי הוא בן לאב ניצול השואה יוצא בולגריה ולאם ילידת סוריה. נשוי לרונית לבית קרני שמשפחתה היא מותיקות פתח תקווה ואשת נדל"ן ואב לשניים. אשכנזי מתגורר כיום בכפר סבא. אחיו הצעיר הוא תת-אלוף אבי אשכנזי, שהצטרף בעקבותיו לפנימייה הצבאית ובתפקידו הנוכחי הוא מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה בצאלים.

לקריאה נוספת[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2011, ISBN 9789655179705 עמוס הראל, תדע כל אם עברייה, אור יהודה: כנרת זמורה ביתן, 2013, ISBN 9789655525564 עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, ISBN 9654824310 עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, ISBN 9654824086 בן כספית, חמקן, אור יהודה: זמורה ביתן, 2013, ISBN 978965552591 אהוד ערן, תמצית געגוע: סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, תל אביב: ידיעות ספרים, 2007, עמ' 15-16, ISBN 9655116824 קישורים חיצוניים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: גבי אשכנזי ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבי אשכנזי רב-אלוף גבי אשכנזי, הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל, דובר צה"ל, ‏ 14.02.2007. קורות חייו באתר חטיבת גולני. סרטונים גבי אשכנזי, ב"וידאופדיה" - אנציקלופדיית הווידאו של חדשות 2 באינטרנט אבי צור, "לא אתן לפגוע בזכויות נכי צה"ל" ראיון שנערך עם אשכנזי בעת שהיה מנכ"ל משרד הביטחון, ביטאון נכי צה"ל "הלוחם", גיליון 203, ‏ דצמבר 2006, כפי שהועלה באתר "פרש" ‫יואב לימור, מה הוא שותק?, באתר ynet‏, 13 במרץ 2009‬ הרמטכ"ל נפרד מגולני: "לימדה אותי להיות לוחם ומפקד", במחנה, 22 בינואר 2011. גיורא איילנד, סיום כהונת הרמטכ"ל גבי אשכנזי – הערכה, "מבט על" ביטאון המכון למחקרי ביטחון לאומי, גיליון 242, ‏ 17.02.2011. ‫עמוס הראל, לקראת סוף הקדנציה העניינים קצת השתבשו לרמטכ"ל גבי אשכנזי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2010‬ ‫רון בן ישי, צבא מחוזק, מנהיגות קשוחה. ימי אשכנזי, באתר ynet‏, 10 בפברואר 2011‬ ‫יהושע בריינר, סוף עידן אשכנזי: סיכום תקופה, באתר וואלה! NEWS‏, 11 בפברואר 2011‬ ‫דרור גלוברמן, ‏הגולנצ'יק שכבש את הפסגה, באתר ‏mako‏‏, ‏2 בנובמבר 2011‏‬ ליאור זנו, אסדה במקום קסדה: הגנרלים בדימוס עברו לחיפושי נפט, באתר TheMarker‏, 10 בפברואר 2012 לילך שובל, ‏חיבוקים ועימותים, באתר ישראל היום, 11 בפברואר 2011 חן קוטס בר, ההר זוכר הכל: הפצע מהבופור עדיין מדמם, באתר nrg‏, 10 ביוני 2012 לירון שמם, ‏כולם אוהבים את גבי, באתר ‏mako‏‏, ‏18 באוקטובר 2012‏ שוקי שדה, למה גבי אשכנזי לא מפסיק להסתבך?, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2014 מכּתביו הרמטכ"ל: נפגע בטרור ובתומכיו, דף קרבי שהפיץ הרמטכ"ל ללוחמי צה"ל לרגל מבצע עופרת יצוקה, אתר זרוע היבשה, ‏ 04.01.2009. עלינו להיות תמיד עם האצבע על הדופק, אתר צה"ל, ‏ 09.10.2010. ההר האדום: הקרב ששינה את חיי הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, באתר nrg‏, 27 בספטמבר 2009, מאמר על קרב הבופור רא"ל אשכנזי: "שמרו על צה"ל והישגיו", פקודת יום עם תום שירותו כרמטכ"ל, במחנה, 14 בפברואר 2011 נאום הסיום של הרמטכ"ל אשכנזי, נאום הפרידה של אשכנזי בטקס לכבוד תום שירותו כרמטכ"ל, במחנה, 13 בפברואר 2011 קץ לאגדה: גבי אשכנזי על תא"ל ארז גרשטיין, באתר nrg‏, 8 במאי 2011 נאום הרמטכ"ל רא"ל גבי אשכנזי ביום הזיכרון לחללי צה"ל ה'תש"ע, מתוך אתר הקרן למורשת הכותל המערבי, ‏ 29.04.2010. הרמטכ"ל: "נוסיף להילחם עד שיבוא שלום", אתר צה"ל, ‏ 05.04.2009. אחיי גיבורי התהילה: פרויקט זיכרון מיוחד, באתר nrg‏, 20 באפריל 2012. כנס מבצע "עופרת יצוקה" - תהליכי קבלת החלטות אסטרטגיות, מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל, 7 ביולי 2012, באתר YouTube הערות שוליים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ^ סרטונים סמדר פלד, ‏ילדי המחברת של מנחם, באתר ‏mako‏‏, ‏4 בינואר 2013‏ (החל מהדקה ה-08:18) - במקור, מתוך "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2 ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמוד 40. ^ עמנואל רוזן, אנשי 2000 ביטחון - קודקודים אלמונים, מעריב מוסף "אנשי 2000", ‏ ראש השנה תשמ"ח, 23 בספטמבר 1987, עמ' 28 ^ אבי צור, "לא אתן לפגוע בזכויות נכי צה"ל", אתר ארגון נכי צה"ל, דצמבר 2006, "ההתגייסות לגולני לא הייתה במקרה. היא הייתה כתוצאה מהיכרות בלתי אמצעית של החטיבה, של אנשיה ושל האתגר הפיקודי שם. כבר כשהייתי בפנימייה היה ברור לי שאני ארצה ללכת למסלול פיקודי ולקצונה. במהלך השנים בפנימייה התאמנו בנושאים צבאיים. הפנימייה מכשירה אותך לתפקידי פיקוד, ואת מרבית האימונים, כך יצא, עשינו בחופשות בחטיבת גולני. התארחנו בסיירת ובגדודים והתאמנו יחד עם החיילים באופן מעשי, ונראה לי אז שזה מקום שאני ארצה להיות בו גם כחייל, גם כלוחם וגם כמפקד. לכן הלכתי לשם. כבוגר פנימייה יכולתי להתגייס להרבה מקומות אחרים בצבא אבל בחרתי ללכת לגולני". ^ 5.0 5.1 עמיר רפפורט, גולנצ'יק, באתר nrg‏, 28 בינואר 2004 ^ איתי אשר, "הוא מבין את הצבא בשטח, לא במילים יפות", מעריב, ‏ 23.07.1998, "במלחמת יום הכיפורים היה אשכנזי צוער בקורס קציני חי"ר בבה"ד 1, וצורף יחד עם צוערים אחרים לגדוד חי"ר שהשתייך לאוגדת שרון ופעל בגזרה המזרחית של התעלה באזור האגם המר בכמה קרבות קטנים". ^ ‏הרמטכ"ל אשכנזי נפרד ממגרש המסדרים של בה"ד 1, במחנה, 26 באוקטובר 2010 ^ עפר שלח, גבי אשכנזי יודע לחטוף, באתר nrg‏, 10 בינואר 2009. ^ אבי צור, "לא אתן לפגוע בזכויות נכי צה"ל", אתר ארגון נכי צה"ל, דצמבר 2006, "הייתי אז מ"פ בגולני, אבל אף אחד מהמשתתפים במבצע, למעט המפקדים המאוד בכירים, לא היה בתפקיד המקורי שלו. הייתה נבחרת של לוחמים שנאספה על בסיס הכישורים האישיים. המח"טים היו על תקן של מפקדי מחלקות ואנחנו היינו סוג של חיילים". ^ אבי צור, "היינו קרובים להסכם עם סוריה הרבה יותר ממה שהציבור יודע", ראיון עם האלוף אורי שגיא, "ביטאון הלוחם", ‏ אפריל 2010 - גיליון 222, כפי שהועלה באתר "תנועה לשלום ישראל-סוריה", אורי שגיא: "גבי היה אצלי מ"פ וקצין מבצעים חטיבתי, והיה איתי באנטבה ובעוד כל מיני פעולות". ^ אבי צור, "לא אתן לפגוע בזכויות נכי צה"ל", אתר ארגון נכי צה"ל, דצמבר 2006, "אין משהו מיוחד בפציעה הזאת. היינו בפשיטה גדודית על יעדי מחבלים צפונית למארג' עיון. נענו רגלית במהלך כל הלילה, ליל חורף. אני זוכר אותו כאחד הלילות היותר גשומים, מה שעזר לנו להתקרב ליעדים. תוך כדי הלחימה על היעד, עליתי עם פלוגה אחת, המג"ד עלה עם פלוגה אחרת. הלחימה הייתה מטווח מאוד קצר. מישהו מהצד השני היה מספיק זריז והצליח לפגוע בנו. לצערי נהרג לנו חייל באותה תקרית. אני נפגעתי מכדורים ביד ובירך. אני זוכר שברגע הראשון, מה שהיה חשוב לי זה להמשיך ולתפקד. זה כאב אבל לא שיתק אותי מבחינת התפקוד. זה היה לקראת סוף התקיפה וכיוון שגם המ"פ נפצע, מיניתי את מי שלימים נלחם לצדי על הבופור ונהרג, גוני הרניק ז"ל, כאחראי על הלחימה, שהסתיימה כמה דקות אחר כך. קיבלתי טיפול בשטח כמו כל לוחם שנפצע ופינו אותי ואת שאר הפצועים לבית החולים". ^ ‫עמיר רפפורט צילום: רובי קסטרו, גולנצ'יק, באתר nrg‏, 28 בינואר 2004‬ ^ אלון בן דוד, הרמטכ"ל נפרד מזרוע היבשה: ירה פגז מטנק והסתער עם חבריו לגדוד, באתר nana10‏, 2 בפברואר 2011 ^ איתי אשר, "הוא מבין את הצבא בשטח, לא במילים יפות", מוסף "מעריב היום" של מעריב, 23.07.1998, עמודים 2-3. ^ ‫חן קוטס בר, ההר זוכר הכל: הפצע מהבופור עדיין מדמם, באתר nrg‏, 10 ביוני 2012‬. ^ יהושע בריינר, אשכנזי חשף: השתתפתי בהעלאת יהודי אתיופיה, באתר וואלה! NEWS‏, 6 בדצמבר 2007, "כשהייתי סא"ל צעיר, השתתפתי בסדרה של מבצעים, שתכליתה הייתה טיסה לאפריקה והבאת אחינו האתיופים לארץ. ירו עלינו, ירינו בחזרה. לבסוף נחתנו באזור סודאן. אני זוכר איך מסמנים לנו איפה לנחות. אחר כך הגיעו משאיות בלי אורות, ואז משפחות שלמות של אנשים, שעולים בשקט בלי לדבר, עם מבט שאני לא יכול לשכוח". ^ רתם קליגר, ‏עשרה טיפים למח"ט המתחיל, באתר צה"ל, 11 במרץ 2014. ^ ‫עמוס הראל, גבי אשכנזי שיקם את צה"ל, בני גנץ ישקם את המטה הכללי, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011‬ ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 29, "באחד המבצעים פשט כוח של גולני, בפיקוד המח"ט גבי אשכנזי, על בסיס של החזבאללה שאותר בחווה חקלאית המכונה מזרעת אל- חמרא שברמת אל-נבטיה. כוח הסיירת, בפיקודו של ארז, שהוביל את המבצע, התגנב עד שהגיע ממש מתחת לאפם של השומרים. אז פתח באש וחיסלם. מעללי ההתגנבות למזרעת אל- חמרא סופרו בחטיבה עוד שנים רבות". ^ יוסי פלד, "איש צבא" (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: ספרית מעריב, תשנ"ג-1993, עמוד 361, "החפ"ק היה מלא קציני חי"ר. אחד מהם היה גבי אשכנזי, מקצוען יוצא מהכלל". ^ שרה ליבוביץ-דר, דילמת השבוי, באתר הארץ, 20 במאי 2003. ^ גבי אופיר, "אספקה בהיטס", במחנה, ‏ 21.05.2010, עמוד 35. ^ עמרי אסנהיים, אש צולבת, מעריב, כפי שהועלה באתר פרש. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, "הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל", כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמוד 83. ^ ‫עמוס הראל, ערב משאל ההתנתקות, האם עזה דומה ללבנון?, באתר הארץ, 28 באפריל 2004‬. ^ עפר שלח, גבי אשכנזי יודע לחטוף, באתר nrg‏, 10 בינואר 2009. ^ אמיר אורן, גבי אשכנזי ימונה למנכ"ל משרד הביטחון, באתר הארץ, 20 ביולי 2006. ^ ‏חנן גרינברג ורועי נחמיאס, בדרך לרמטכ"ל ה-19: פרץ נועד עם דן שומרון, באתר ynet‏, 18 בינואר 2007‏ ^ ‏חנן גרינברג ואבירם זינו, פרץ פתח בהתייעצויות לבחירת הרמטכ"ל הבא, באתר ynet‏, 17 בינואר 2007‏ ^ אפרת וייס ולילך שובל, אשכנזי קיבל דרגה - חלוץ תקף את עריפת הראשים, באתר ynet‏, 14 בפברואר 2007 ^ יאיר בר כוכבא, כשבדמשק יכבה האור, נענע 10, 12.07.2007. ^ אלון בן דוד, הקשר שבין פרשת הרפז לחשיפת דיסקין, אל-מוניטור, ‏ 15.01.2013. ^ עמוס הראל, שם הקוד: אריזונה הניו יורקר חושף: כך תקפה ישראל את הכור הגרעיני בסוריה, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2012. ^ ‫יובל אזולאי, ההפתעה שהכינו לרמטכ"ל אשכנזי בארה"ב, באתר הארץ, 24 ביולי 2008‬ ^ ‫אבי יששכרוף, המחסלים נגד המהססים: המלחמה הסודית לשחרור גלעד שליט, באתר וואלה! NEWS‏, 26 ביולי 2013‬. ^ עזרי עמרם, גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע", חדשות 2, ‏ 03.05.2011. ^ יהושע בריינר, הרמטכ"ל ביקר בחשאי את הלוחמים בעזה, וואלה, ‏ 08.01.2009. ^ מיכאל הרסגור, אהוד פוקס, "רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים", הוצאת דביר, 2010, עמוד 333, "נראה שב'מבצע עופרת יצוקה' פעלה ממשלת ישראל באופן שקול ואחראי הרבה יותר מאשר במלחמת לבנון השנייה. מבצע זה הסתיים ללא הרוגים רבים וללא כישלונות. יש לומר זאת לזכות הצבא, ובמיוחד לזכותו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי שהעלה את רמת האימונים ביחידות השדה". ^ גילי כהן, דו"ח מבקר המדינה מאבקים על חינוך חיילי צה"ל, באתר הארץ, 1 במאי 2012 ^ הרמטכ"ל אשכנזי יקבל אזרחות של כבוד במגדל העמק, 4 בנובמבר 2010, באתר צה"ל ^ שחר חי, המפקד, עשיתי לך כיכר, המפקד, באתר mynet‏, 19 בספטמבר 2010 ^ חנן גרינברג, ברק החליט לא להאריך את כהונת אשכנזי, באתר ynet‏, 6 באפריל 2010 ^ אור הלר, כתבה, באתר nana10‏, 30 באוגוסט 2010‏ ^ עמוס הראל וגילי כהן, פרשת הרפז: הפצ"ר מאיים: אם לא תיפתח חקירה נגד אשכנזי, אחקור בעצמי את ארז וינר, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2012 ^ גילי כהן ורויטל חובל, פרשת הרפז: היועמ"ש החליט לפתוח בחקירה פלילית נגד גבי אשכנזי, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2013 ^ יוחאי עופר, פרשת הרפז: גבי אשכנזי נחקר באזהרה, באתר nrg‏, 12 ביוני 2014. ^ ‫שי סלינס, הסתדר באזרחות: תכירו את הג'וב החדש של גבי אשכנזי, באתר כלכליסט, 6 בנובמבר 2011‬ ^ 48.0 48.1 שוקי שדה, למה גבי אשכנזי לא מפסיק להסתבך, באתר הארץ ^ רון שטיינבלט, ‏"אותה נחישות שראינו בהקמת ועדת ששינסקי הייתה צריכה להיות מופגנת ביצירת התשתית להבאת הגז", באתר גלובס, 12 באוגוסט 2012. ^ עמירם ברקת, ‏לאחר כשלון הקידוח: גבי אשכנזי פורש מתפקיד יו"ר שמן, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2013 ^ http://www.zavit3.co.il/article.asp?id=18383 אתר הזווית השלישית] ^ יואב זיתון, אשכנזי על האישום בטורקיה: "השכל הישר יגבר", באתר ynet‏, 28 במאי 2012. ^ רב-אלוף גבי אשכנזי, הודעה על הענקת תואר דוקטור לשם כבוד, באתר אוניברסיטת בר-אילן

[%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94]מנכ"לי משרד הביטחון לוי אשכול • אליעזר פרי (פרלסון) • פנחס ספיר • זאב שינד • שמעון פרס • אשר בן נתן • משה קשתי • ישעיהו לביא • יצחק עירוני • פנחס זוסמן • יוסף מעין • אהרן בית-הלחמי • מנחם מרון • דוד עברי • אילן בירן • עמוס ירון • יעקב תורן • גבי אשכנזי • פנחס בוכריס • אודי שני • דן הראל [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94]ראשי המטה הכללי של צה"ל יעקב דורי • יגאל ידין • מרדכי מקלף • משה דיין • חיים לסקוב • צבי צור • יצחק רבין • חיים בר-לב • דוד אלעזר • מרדכי גור • רפאל איתן • משה לוי • דן שומרון • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • שאול מופז • משה יעלון • דני חלוץ • גבי אשכנזי • בני גנץ • גדי איזנקוט דגל הרמטכ"ל [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94]סגני ראשי המטה הכללי של צה"ל צבי איילון · מרדכי מקלף · חיים לסקוב · צבי צור · יצחק רבין · חיים בר-לב · ישראל טל · יקותיאל אדם · משה לוי · דוד עברי · דן שומרון · אמיר דרורי · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · מתן וילנאי · שאול מופז · עוזי דיין · משה יעלון · גבי אשכנזי · דני חלוץ · משה קפלינסקי · דן הראל · בני גנץ · יאיר נוה · גדי איזנקוט · יאיר גולן [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94]מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן) משה כרמל · יוסף אבידר · משה דיין · אסף שמחוני (ממלא מקום) · משה צדוק · יצחק רבין · מאיר זורע · אברהם יפה · דוד אלעזר · מרדכי גור · יצחק חופי · מרדכי גור · רפאל איתן · אביגדור בן-גל · אמיר דרורי · אורי אור · יוסי פלד · יצחק מרדכי · עמירם לוין · גבי אשכנזי · בני גנץ · אודי אדם · גדי איזנקוט · יאיר גולן · אביב כוכבי [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94]מפקדי יחידת הקישור ללבנון Levanon ugda1.png אפרים סנה · מאיר דגן · שלמה איליה · דני רוטשילד · דוד אגמון · זאב זכרין · מיכה טמיר · גבי אשכנזי · גיורא ענבר · אלי אמיתי · ארז גרשטיין · אלי אמיתי (ממלא מקום) · בני גנץ [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94]מפקדי חטיבת גולני Golani tree color.svg משה מן · מישאל שחם · נחום גולן · דן לנר · אברהם יפה · מאיר עמית · אסף שמחוני · יששכר שדמי · חיים בן-דוד · בנימין גיבלי · אהרון דורון · אלעד פלד · אהרן יריב · מרדכי גור · אורי בר-רצון · שלמה אלטון · יונה אפרת · יקותיאל אדם · יהודה גולן · אמיר דרורי · אורי שמחוני · חיים בנימיני · אורי שגיא · אמיר ראובני · דוד כץ · אילן בירן · ארוין לביא · עמנואל הרט · צבי פולג · גבי אופיר · גבי אשכנזי · ברוך שפיגל · משה צין · יאיר נוה · משה קפלינסקי · ארז גרשטיין · גדי איזנקוט · שמואל זכאי · משה תמיר · ארז צוקרמן · תמיר ידעי · אבי פלד · אופק בוכריס · יניב עשור · רסאן עליאן קטגוריות: ויקיפדיה: ערכים הדורשים השלמהמנכ"לי משרד הביטחוןראשי המטה הכלליסגני רמטכ"לישראלים מעוטרי אות לגיון ההצטיינותמפקדי עוצבת חירםמפקדי גדודים בחטיבת גולנימפקדי חטיבת גולנימפקדי יק"לראשי חטיבת המבצעיםמפקדי אוגדת הבשןמפקדי פיקוד הצפוןבוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד