Imre Kertész, Nobel Prize in Literature 2002

"Imre Kertész - Biography". Nobelprize.org. 30 Nov 2011

Imre Kertész. Born: 9 November 1929, Budapest, Hungary. Nobel Prize in Literature 2002, "for writing that upholds the fragile experience of the individual against the barbaric arbitrariness of history".

Biography

Imre Kertész was born in Budapest on November 9, 1929. Of Jewish descent, in 1944 he was deported to Auschwitz and from there to Buchenwald, where he was liberated in 1945. On his return to Hungary he worked for a Budapest newspaper, Világosság, but was dismissed in 1951 when it adopted the Communist party line. After two years of military service he began supporting himself as an independent writer and translator of German-language authors such as Nietzsche, Hofmannsthal, Schnitzler, Freud, Roth, Wittgenstein, and Canetti, who have all had a significant influence on his own writing.

Kertész's first novel, Sorstalanság (Eng. Fateless, 1992; see WLT 67:4, p. 863), a work based on his experiences in Auschwitz and Buchenwald, was published in 1975. "When I am thinking about a new novel, I always think of Auschwitz," he has said. This does not mean, however, that Sorstalanság is autobiographical in any simple sense: Kertész says himself that he has used the form of the autobiographical novel but that it is not autobiography. Sorstalanság was initially rejected for publication. When published eventually in 1975, it was received with compact silence. Kertész has written about this experience in A kudarc (1988; Fiasco). This novel is normally regarded as the second volume in a trilogy that begins with Sorstalanság and concludes with Kaddis a meg nem született gyermekért (1990; Eng. Kaddish for a Child Not Born, 1997; see WLT 74:1, p. 205), in a title that refers to the Jewish prayer for the dead. In Kaddis a meg nem született gyermekért, the protagonist of Sorstalanság and A kudarc, György Köves, reappears. His Kaddish is said for the child he refuses to beget in a world that permitted the existence of Auschwitz. Other prose works are A nyomkereso" (1977; The pathfinder) and Az angol labogó (1991; The English flag; see WLT 67:2, p. 412).

Gályanapló (Galley diary; see WLT 67:2, p. 412), a diary in fictional form that covers the years 1961-91, was published in 1992. Valaki más: A változás krónikája (1997; I - another: Chronicle of a metamorphosis), continues this inner monologue in the form of notes made during the years 1991-95. After the political upheavals of 1989, Kertész was able to make more public appearances. His lectures and essays have been collected in A holocaust mint kultúra (1993; The holocaust as culture), A gondolatnyi csend, amíg kivegzo"oztag újratölt (1998; Moments of silence while the execution squad reloads), and A számu"ött nyelv (2001; The exiled language).

Imre Kertész was awarded the Brandenburger Literaturpreis in 1995, the Leipziger Buchpreis zur Europäischen Verständigung in 1997, the Herder- Preis and the WELT-Literaturpreis in 2000, the Ehrenpreis der Robert-Bosch-Stiftung in 2001, and the Hans Sahl-Preis in 2002. His works have been translated into numerous languages, including German, Spanish, French, English, Czech, Russian, Swedish, and Hebrew.

Translated by Ivan Sanders

From Les Prix Nobel. The Nobel Prizes 2002, Editor Tore Frängsmyr, [Nobel Foundation], Stockholm, 2003

Copyright © The Nobel Foundation 2002

See also: "Imre Kertész - Photo Gallery". Nobelprize.org.

אימְרֶה קֶרְטֶס

' (בהונגרית: Kertész Imre;‏ 9 בנובמבר 1929 בבודפשט, הונגריה – 31 במרץ 2016) היה סופר הונגרי יהודי, זוכה פרס נובל לספרות.

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 ספריו 2.1 ספריו שתורגמו לעברית 3 קישורים חיצוניים קורות חיים קרטס נולד ב-1929 בבודפשט, לזוג יהודי מתבולל, לסלו ואורונקו (לבית יעקב) קרטס. הוריו נפרדו בגיל חמש. ב-1944, בגיל 15 גורש על ידי הנאצים לאושוויץ-בירקנאו ולאחר מכן לבוכנוולד, אך הצליח לשרוד. לאחר תום מלחמת העולם השנייה שב לבודפשט והחל לעבוד כעיתונאי. ב-1951 השתלט הקו הקומוניסטי גם על עיתונו והוא פוטר ונאלץ לעזוב את מקצוע העיתונות לחלוטין. לפרנסתו הוא החל לעסוק בתרגום ספרים, בעיקר כתבים של גדולי הפילוסופים, מגרמנית להונגרית.

הוא פרסם את הספר הראשון שלו, "ללא גורל", העוסק בחוויותיו כנער בשואה, בשנת 1975, אך הספר לא זכה להכרה ציבורית עד שנת 1988. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי תורגמו ספריו והחלו להופיע בגרמנית ובלשונות אירופאיות נוספות. ארבעה מהם אף תורגמו לעברית.

בשנת 2002 הוענק לו פרס נובל לספרות.

בשנת 2005 יצא לאקרנים הסרט "ללא גורל" בבימויו של לאיוש קולטאי, על פי ספרו של קרטס. קרטס טען שהסרט, יותר מהספר, קרוב לביוגרפיה שלו.

קרטס היה נשוי פעמיים. הוא התאלמן מאשתו הראשונה אלבינה ואש ב-1995, ונישא כעבור שנה למגדה אמברוש, לה נשאר נשוי עד מותו ב-2016. בשנות חייו האחרונות חלה במחלת פרקינסון.

ספריו 1975 Sorstalanság ללא גורל, רומן 1977 Detektívtörténet סיפור בלשי 1977 A nyomkereső הגשש 1988 A kudarc הכישלון 1990 Kaddis a meg nem született gyermekért קדיש על ילד שלא נולד 1991 Az angol lobogó הדגל הבריטי 1992 Gályanapló יומן ספינה 1993 A holocaust mint kultúra: három előadás השואה כתרבות: שלוש הרצאות 1993 Jegyzőkönyv פנקס רשימות 1997 Valaki más: a változás krónikája מישהו אחר: כרוניקת השינויים 1998 A gondolatnyi csend, amíg a kivégzőosztag újratölt שקט למחשבה בזמן שכיתת היורים טוענים שוב את נשקם 2001 A száműzött nyelv השפה שהוגלתה 2003 Felszámolás חיסול ספריו שתורגמו לעברית ללא גורל - תרגמה מהונגרית מרים אלגזי, עם עובד, 1994 קדיש לילד שלא נולד - תרגם מהונגרית איתמר יעוז קסט, המעורר, 2002 פיאסקו - תרגם מהונגרית מרדכי ברקאי, מחברות לספרות, 2005 סיפור בלשי - תרגם מהונגרית מרדכי ברקאי, מחברות לספרות, 2007 קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אימרה קרטס בוויקישיתוף אימרה קרטס , באתר פרס נובל (באנגלית) פרקים ראשונים מתוך הספר "ללא גורל"

באתר עם עובד פרק מתוך "סיפור בלשי", אימרה קרטס, באתר 'טקסט' אריק גלסנר, "סיפור בלשי" של אימרה קרטס , מקור ראשון, 2007 שירי לב-ארי, גלותו התמידית של מי שבחר לחיות , באתר הארץ, 12 באוקטובר 2002 רמי סערי, מחירו היקר של המצפון , באתר הארץ, 16 בספטמבר 2005 החיים כפאשלה , מנחם בן, nrg דפנה לוי, מבעד לעיני הרוצח , באתר ynet, 17 באפריל 2007 "ללא גורל"

- סקירה ספרותית מאת ג'קי מצגר באתר יד ושם ביקורת סרטים מאת אסף טל על הסרט "ללא גורל" , על פי ספרו של קרטס, באתר יד ושם הסופר אימרה קרטש הלך לעולמו , באתר ynet, 31 במרץ 2016 אימרה קרטס , אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות .

אימרה קרטס , באתר "Find a Grave" (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%94_%D7%A7...

----------------------------------

"Imre Kertész - Biography". Nobelprize.org. 30 Nov 2011

Imre Kertész. Born: 9 November 1929, Budapest, Hungary. Nobel Prize in Literature 2002, "for writing that upholds the fragile experience of the individual against the barbaric arbitrariness of history".

Biography

Imre Kertész was born in Budapest on November 9, 1929. Of Jewish descent, in 1944 he was deported to Auschwitz and from there to Buchenwald, where he was liberated in 1945. On his return to Hungary he worked for a Budapest newspaper, Világosság, but was dismissed in 1951 when it adopted the Communist party line. After two years of military service he began supporting himself as an independent writer and translator of German-language authors such as Nietzsche, Hofmannsthal, Schnitzler, Freud, Roth, Wittgenstein, and Canetti, who have all had a significant influence on his own writing.

Kertész's first novel, Sorstalanság (Eng. Fateless, 1992; see WLT 67:4, p. 863), a work based on his experiences in Auschwitz and Buchenwald, was published in 1975. "When I am thinking about a new novel, I always think of Auschwitz," he has said. This does not mean, however, that Sorstalanság is autobiographical in any simple sense: Kertész says himself that he has used the form of the autobiographical novel but that it is not autobiography. Sorstalanság was initially rejected for publication. When published eventually in 1975, it was received with compact silence. Kertész has written about this experience in A kudarc (1988; Fiasco). This novel is normally regarded as the second volume in a trilogy that begins with Sorstalanság and concludes with Kaddis a meg nem született gyermekért (1990; Eng. Kaddish for a Child Not Born, 1997; see WLT 74:1, p. 205), in a title that refers to the Jewish prayer for the dead. In Kaddis a meg nem született gyermekért, the protagonist of Sorstalanság and A kudarc, György Köves, reappears. His Kaddish is said for the child he refuses to beget in a world that permitted the existence of Auschwitz. Other prose works are A nyomkereso" (1977; The pathfinder) and Az angol labogó (1991; The English flag; see WLT 67:2, p. 412).

Gályanapló (Galley diary; see WLT 67:2, p. 412), a diary in fictional form that covers the years 1961-91, was published in 1992. Valaki más: A változás krónikája (1997; I - another: Chronicle of a metamorphosis), continues this inner monologue in the form of notes made during the years 1991-95. After the political upheavals of 1989, Kertész was able to make more public appearances. His lectures and essays have been collected in A holocaust mint kultúra (1993; The holocaust as culture), A gondolatnyi csend, amíg kivegzo"oztag újratölt (1998; Moments of silence while the execution squad reloads), and A számu"ött nyelv (2001; The exiled language).

Imre Kertész was awarded the Brandenburger Literaturpreis in 1995, the Leipziger Buchpreis zur Europäischen Verständigung in 1997, the Herder- Preis and the WELT-Literaturpreis in 2000, the Ehrenpreis der Robert-Bosch-Stiftung in 2001, and the Hans Sahl-Preis in 2002. His works have been translated into numerous languages, including German, Spanish, French, English, Czech, Russian, Swedish, and Hebrew.

Translated by Ivan Sanders

From Les Prix Nobel. The Nobel Prizes 2002, Editor Tore Frängsmyr, [Nobel Foundation], Stockholm, 2003

Copyright © The Nobel Foundation 2002

See also: "Imre Kertész - Photo Gallery". Nobelprize.org.