Moshe Landau

נולד ב-29 לאפריל 1912 ,בדנציג. בין השנים 1930-1933 למד משפטים באוניברסיטת לונדון וקיבל תואר LLB. בשנת 1933 עלה ארצה. בשנת 1934 עמד בבחינות לעורכי דין זרים, ובשנת 1937 הוסמך כעורך דין. בין השנים 1933-1939 עבד במשרד עורכי הדין זמורה, רוזנבליט, קרונגולד, בר שירה, תחילה בת"א ואחר כך בירושלים. משנת 1939 שימש כעורך דין בשותפות עורכי הדין דוכן, לנדוי ושות'. בשנת 1940 מונה כשופט של בית משפט השלום בחיפה. בשנת 1948 מונה כשופט בבית משפט המחוזי בחיפה . בסוף שנת 1953 מונה כשופט בבית המשפט העליון. בין השנים 1956-1962 1965-1966 עמד בראש הוועד המנהל של הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, ובהמשך כיהן כסגן יו"ר הוועד. בין השנים 1963-1970 עמד בראש הוועדה לחסידי אומות העולם ב"יד ושם". בשנת 1976 מונה כממלא מקום קבוע לנשיא בית המשפט העליון. בין השנים 1980-1982 כיהן כנשיא בית המשפט העליון. בין השאר, כיהן כחבר בית הדין הבינלאומי לבוררות בהאג. הוא עמד בראש הוועדה המייעצת לדיני מקרקעין,עמד בראש הוועדה המייעצת לסדר הדין הפלילי, עמד בראש הועדה המייעצת לענייני רשויות מעין שיפוטיות, כיהן כסגן יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה, כחבר מועצת "יד ושם" וחבר בועדת החקירה לחקר מלחמת יום הכיפורים. ביום 21/04/1982 פרש לגימלה.