Prof. Israel Reichert

Israel Reichert (Hebrew: ישראל רייכרט) (born 1891; died 1975) was Israeli agriculturist and biologist.

Reichert was born in Poland in 1891 and emigrated to what was then Ottoman Palestine (now Israel) in 1908.

In 1955, Reichert was awarded the Israel Prize, for the life sciences.

אתר חברה קדישא

________________________________________________________

פרופ' ישראל רייכרט

ויקיפדיה:

_____________________________________

ובאתר מכון וולקני

ישראל רייכֶרט (5 באוגוסט 1891 – 22 במאי 1975) היה ממניחי היסודות לחקר החקלאות ומחלוצי המחקר הפיטופתולוגי בישראל, מראשוני מכון וולקני, פרופסור בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, וחתן פרס ישראל למדעי החיים (תשט"ו). י

רייכרט נולד ב-1891 בעיירה אוזורקוב באוז'ורקוב שבפולין הרוסית, בן למשפחה דתייה ואמידה. בילדותו למד בישיבה בראשותו של הרב ריינס. בשנת 1908 עלה לארץ ישראל. בארץ ישראל עבד כפועל חקלאי ולמד בסמינר למורים העברי בירושלים. לאחר סיום לימודיו, בשנת 1911, עבד כמורה בבית הספר של "עזרה" בחיפה. כעבור שנתיים נסע ללמוד ביולוגיה באוניברסיטת ברלין והשתלם בביולוגיה. בתחום זה המשיך להורות ולחקור, ובשנת 1921 השלים דוקטורט, במסגרתו חקר את גידולי הפטריות במצרים. בכל תקופה זו שהה באירופה והיה פעיל בארגונים ציוניים

לאחר שסיים את עבודת הדוקטור, הוזמן רייכרט על ידי אוטו ורבורג ויצחק וילקנסקי לנהל את המחלקה לחקר מחלות צמחים בתחנת הניסיונות החקלאית שהקימו בארץ ישראל. הוא נמנה עם חוקריה הראשונים של התחנה וייסד בה את המחלקה לפתולוגיה של צמחים (נקראה גם פיטופתולוגיה). בראש מחלקה זו עמד במשך 37 שנים, בין 1922–1959, עד לפרישתו. החל מאמצע שנות החמישים, עם מעבר התחנה למכון וולקני בבית דגן, עמד גם בראש המכון להגנת הצומח.

פעילותו המחקרית זכתה גם להכרה אקדמאית. בשנת 1943 התמנה רייכרט למרצה במכון להוראת החקלאות (לימים שלוחת האוניברסיטה העברית ברחובות) ובשנת 1949 קודם לדרג פרופסור מן המניין. תרומתו לחקר מחלות הצמחים הייתה רבת חשיבות בתקופת עבודתו. מחלקתו הייתה בין הגדולות והפעילות ביותר במכון וולקני. עובדיו הביאו לזיהוי המאפיינים המסייעים להתפתחות מחלות צמחים. במחלקתו התפתחו לראשונה תחומי הוירולוגיה והפתוגאוגרפיה. מחקריהם של רייכרט ועובדיו הביאו לחיזוי של התפתחות מחלות בצמחים והביאו לשכלול שיטות ההדברה הרצויות. בין היתר, היה הראשון בעולם אשר חקר את השפעת הטל על התפתחות מחלות עלים.‏

בשנת תשט"ו היה רייכרט חתן פרס ישראל למדעי החיים, על מחקריו בתחום מחלות הצמחים

בשנת 1959 פרש מראשות מחלקתו, בה המשיך לעבוד עד שנת 1968

רייכרט נפטר בבית החולים הרצפלד לאחר מחלה בשנת 1975. נקבר בבית העלמין קריית שאול.‏ הניח את אשתו, הפסנתרנית נדיה אטינגון-רייכרט, שלה היה נשוי מיוני 1928, ואת אחיו, ד"ר יעקב רייכרט.‏ אלמנתו נפטרה ב-1994 ונקברה לצדו.‏ אחיו וגיסתו נקברו לצדם