Rabbi Jacob Joshua Falk - The Pnei Yehoshua

Of the 8 children, 7 are assigned to Taube Tzelinger Falk and one to Leah Falk and none to Gittel Falk. How was the mother determined in each of this instances? (22 MAY 2023)

See the site:

http://www.familymemory.org/pages/6/index.htm (broken link)

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_50666_725.pdf

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_9120_409.pdf

Support:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21362&st=&pgnum=133

http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/CPCR/064toldasansheishemc...

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36761&st=&pgnum=228

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36761&st=&pgnum=239

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21569&pgnum=479

http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_29097_53.pdf

http://www.findagrave.com/cgi-bin/fg.cgi?page=gr&GRid=62555542

http://www.jewishideas.org/articles/out-depths-i-have-called-thee-v...

Rabbi Shimshon Nadel lives in Jerusalem, where he teaches Torah inspired by the Land and her People. He heads Yeshivat Torat HaAretz, the Har Nof Community Kollel.

In an interesting footnote to Jewish History, we find the triumph of the human spirit.

Rabbi Yaakov Yehoshua Falk (1680-1756) was born in Krakow, the scion of a rabbinic family. Newly married and working as the inspector of the local school, Rabbi Falk became a respected community leader in Lemberg, Poland. But in 1702, the trajectory of his life was irrevocably altered. A powder keg explosion took the life of his wife, daughter, mother-in-law and her father. Trapped under debris, Rabbi Falk narrowly escaped himself. While still threatened by the specter of death, he vowed to compose an original commentary on the Talmud. He swore to find meaning and purpose in this tragedy.

Rabbi Falk published his novellae on the Talmud as P’nei Yehoshua, a title that bears the same name as a work of responsa by his illustrious grandfather, Rabbi Yehoshua Heschel, for whom he was named. In Meginei Shlomo, Rabbi Yehoshua Heschel defends Rashi against the challenges posed by the Ba’alei HaTosafot. His grandson, Rabbi Yaakov Yehoshua Falk, would continue the tradition, and do the same in his own work.

P’nei Yehoshua was first published in Amsterdam in 1739. In his Introduction, Rabbi Falk writes:

Behold, I accepted upon myself an obligation and vowed this vow at the moment of my anguish, on the day of Hashem’s wrath – 3 Kislev, 5463 - in the holy community of Levov [Lemberg]. ‘I was tranquil in my home and invigorated in my sanctuary,’ together with my friends and students who were listening to my voice, when suddenly the city was turned into a heap: ‘Overturned in a moment, though no hands were laid on her.’ The sound of a cry was not heard. But the sound of a blaze was singled out, together with the appearance of a great flame that rose through our palace and windows, due to some large and frightful kegs filled with gunpowder. They were the cause of a fire that destroyed the homes, making them uninhabitable. A number of large and very tall, walled homes were lowered to the dust, razed to their very foundations, and thirty-six holy souls of Israel were killed. Among the casualties were also members of my household – my first wife (her soul in Eden), her mother, and her mother’s father. The tragedy reached my young daughter, her mother’s only child. She was beloved to me - ‘foremost in rank.’ I too was among the fallen of this ‘lofty place into a deep pit.’ I came to the deepest depths of the ground underneath, just like under a press, because of the heavy burden of the heaps and heaps that fell upon me – pillars of our home – more than the pillars in a mill. ‘He did not allow me to refresh my spirit.’ My hands and limbs were not under my control. ‘I said, I am doomed,’ ‘with my days cut short… deprived of the rest of my years… I will not again behold a man with the inhabitants of the earth.’

...Therefore, I said, when I was still under the heap, ‘if the Lord be with me and take me out from this place to peace, and build for me a faithful house to increase its boundaries with students – then I will not remove myself from the walls of the Beit Midrash and I will be diligent in the doors of study of topics in Shas and Poskim, and I will lodge in the depths of Halakha, even spending many nights on one issue.’

At the tender age of twenty-two, Rabbi Falk’s life was forever changed. Yet he possessed the strength and courage to execute what would be his life’s mission: To carry on in the tradition of his grandfather and commit himself completely to Torah study. In doing so, he created one of the most original and important commentaries to the Talmud of the Modern Era.

Rabbi Falk became renown for his great diligence and piety. It is told that before he began writing his P’nei Yehoshua, Rabbi Falk studied the entire Talmud thirty-six times, corresponding to the thirty-six lives that were lost in the explosion. Describing an encounter with Rabbi Falk, Rabbi Hayyim Yosef Dovid Azulai wrote, “I, the youth, merited to receive the face of the Shekhina in those days. And his appearance was that of an Angel of the Lord.”

But Rabbi Falk was also famous for his stubbornness. His unwillingness to compromise forced him to move from community to community. He served as rabbi in Lemberg, Tarlow, Kurow, Lesko, Berlin, Metz and, at the height of his career, was appointed Chief Rabbi of Frankfurt am Main. There he would become embroiled in the famous Emden-Eybeschutz controversy. Due to his vociferous support of Rabbi Yaakov Emden, Rabbi Falk was forced to leave Frankfurt in 1751. When he was invited back to Frankfurt several years later, his opponents prevented him from teaching publicly, causing him to flee once again. Rabbi Falk lived in Worms and Offenbach until his death in 1756. And although he requested no eulogy, Rabbi Falk was eulogized by Rabbi Yechezkel Landau, the famed Noda B’Yehudah. Rabbi Falk was buried in Frankfurt, where his grave remains until today.

Since time immemorial, man has tried to comprehend suffering. One may never find an answer to the question of theodicy, but he may find meaning in his pain. As Rabbi Joseph B. Soloveitchik wrote:

Suffering comes to elevate man, to purify his spirit and sanctify him, to cleanse his mind and purify it from the chaff of superficiality and the dross of crudeness; to sensitize his soul and expand his horizons.

By transcending his personal tragedy and authoring P’nei Yehoshua, Rabbi Ya’akov Yehoshua Falk would expand his horizons and ours too, as students of the Talmud.

Jacob Joshua Falk יעקב יהושע פאלק‎, Yaakov Yehoshua ben Tzvi Hirsch, or Yaakov Yehoshua Falk (1680 - January 16, 1756) was a Polish and German rabbi and Talmudist. He was born in Cracow in 1680 and died in Offenbach am Main in 1756.

Rabbi Yaakov Yehoshua was one of the greatest Talmudists of his time and his book of commentary and novellae on the Talmud, Pene Yehoshua, is one of the classic works of the era of Acharonim, and it remains an important book in the study of Talmud.

On his mother's side he was a grandson of Rabbi Yehoshua Heschel b. Yosef of Cracow, the author of Maginne Shelomoh. While a youth he became examiner of the Hebrew teachers of Lemberg.

In 1702 his wife, his child, and his mother were killed through an explosion of gunpowder that wrecked the house in which they lived. Yaakov Yehoshia himself narrowly escaped death.

He was then called to the rabbinate of Tarli and Lisko, small Galician towns. In 1717 he replaced Rabbi Tzvi Ashkenazi in the chief rabbinate of Lemberg; and thence he was called to Berlin in 1731. Having displeased Veitel-Heine Ephraim, one of the most influential leaders of the community, by rendering a judgment against him, he was compelled at the expiration of his term of office (1734) to resign.

After having been for seven years rabbi of Metz he became chief rabbi of Frankfort-on-the-Main; but the unfavorable attitude of the local authorities toward the Jews, and the fact that the community was divided by controversies, made his position there very precarious.

Emden-Eybeschutz dispute

Soon afterward, the quarrel between Rabbis Yaakov Emden and Yonatan Eybeschütz broke out. The chief rabbi, because of his opposition to Eybeschütz, was ultimately compelled to leave the city (1750). He wandered from town to town until he came to Worms, where he remained for some years. He was then called back to Frankfurt; but his enemies prevented him from preaching in the synagogue, and he left the city a second time.

Author of Pene Yehoshua

Falk wrote Pene Yehoshua in four parts. Two of them were published in Frankfurt am Main (1752); the third, with his Pesak bet-Din Chadash, at Fürth (1766); the fourth, which, in addition to Talmudic novellae, contains novellae on the Tur Choshen Mishpat and Likkutim, also in Fürth (1780). He wrote also a commentary on the Pentateuch, which is mentioned by the author himself, but has not appeared in print.

http://en.wikipedia.org/wiki/Jacob_Joshua_Falk

GEDCOM Note

<p data-mk-aweb-org-font-size="11">הרב יעקב יהושע פַלְק (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין ופרנקפורט על המיין. מחבר סדרת ספרי פני יהושע על התלמוד הבבלי.</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11">נולד בקרקוב[2] בכ"ח בכסלו תמ"א (1680) לרבי צבי הירש, שהיה חבר בית הדין בעירו, ולמרים בת הרב אברהם הלוי, חתן רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה", שעל שמו נקרא הרך הנולד - יהושע. השם יעקב נוסף לו ברבות השנים בעקבות מחלה.[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9 מקור]</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11"> </p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11">למד תורה אצל רבותיו, תחילה בבית דודו שמואל, ולאחר מכן בקרקוב ובבובה אצל הרב חיים רייצעס. נישא ללאה בתו של רבי שלמה סג"ל לנדא מלבוב, עבר ללבוב, ושם נתמנה למשגיח על המלמדים והמורים בבתי התלמוד תורה.</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11"> </p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11">הוא נבחר לפרנס העיר והחזיק ישיבה בביתו.</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11"> </p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11">בג' בכסלו ה'תס"ג (1702) נספו אמו, אשתו ובתו הקטנה בפיצוץ של מחסני אבק שריפה בעיר, שגרם להחרבת ביתו ובתים נוספים, וכן לשריפה ברחבי העיר, אך הרב פאלק שרד.</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11"> </p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11">בהקדמה לספרו "פני יהושע" כתב שהמניע לכתיבת הספר הייתה פיצוץ מחסן חומר הנפץ בעיר,[3] עת הבית בו ישב ולימד קרס על כל יושביו ובעיר פרצה שריפה. בשכבו תחת ההריסות הוא נדר לה' שאם יוציאו משם יעסוק כל חייו בלימוד התורה וגם ימשיך במה שהתחיל אבי סב אביו, מחבר הספר מגיני שלמה – תירוץ קושיות בעלי התוספות על רש"י. מיד כשסיים את נדרו נפתח בפניו שביל בין העמודים שקרסו.[4] עוד סיפר בהקדמה זו שלפני שכתב את ספרו חזר על הש"ס 36 פעמים, כמניין ההרוגים ברעידת האדמה.</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11"> </p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11">נישא בשנית לטויבא, בת הגביר ישכר מלבוב, אשר החזיקו במשך כל חייו. לאחר פטירתה ממחלה ממושכת, נשא את גיטא איגר, אשר החיד"א מספר אודותיה כי במסעותיו הגיע לעיר וורמיזא שם התארח אצל הפני יהושע, ואשתו של הרבהייתה למדנית גדולה והרב ואשתו דברו ביניהם בלימוד.[5] קיבל סמיכה מאת החכם צבי.</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11"> </p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11">כיהן ברבנות בעיירות הגליציאניות טרלא וליסקא (לינסק), וכן בריטשוול ובקריב. מליסקא נקרא למלא את מקום הרב ר' צבי הירש אשכנזי בלבוב, שנפטר בא' באייר תע"ח (1718). בשנת 1720 בחרה הקהילה במקומו את ר' משה חיים בן-ליזרל (נינו של רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא) כרב העיר. ר' יהושע הוזמן על ידי מחותנו, ר' אריה לייבוש לבוצ'אץ' ומשם ניהל, ללא הצלחה מרובה, מלחמה על המשך כהונתו בלבוב.</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11"> </p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11">בשלהי שנת 1730 נקרא לכהן כרב בברלין, במקומו של רבי משה לבוב שפוטר ממשרתו לאחר כהונה קצרה,[6] ובתחילת שנת 1731 הגיע אליה.[7] לאחר שדן לחובה את נתן פייטל (בן) חיים אפרים, אחד מראשי העיר, התנכל לו זה והצר צעדיו, עד שהוכרח לעזוב את העיר. פלק התקבל לרב בעיר מץ בשנת 1734 במקום הרב ר' יעקב ריישר. בשנת 1741 נבחר לרב הראשי בפרנקפורט, במקומו של רבי יעקב פופרש שנפטר שנה לפני כן.</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11"> </p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11">במחלוקת בין ר' יונתן אייבשיץ ור' יעקב עמדין צידד באחרון, בניגוד לעמדת רוב תושבי עירו, ונאלץ לעזוב בשנת 1751 (כמה מכתבים בעניין אליו וממנו הודפסו בספרי הפולמוס הרבים שהוציא ר' יעקב עמדין. בשנים האחרונות נמצא כתב החרם על רבי יהונתן אייבשיץ ששלח לפרנסי קהילות אה"ו, בכתב ידו.[8] מכתב התגובה של הפרנסיםששללו את ההאשמות, הודפס בספר לוחות עדות שהוציא ר' יהונתן אייבשיץ).</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11"> </p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11">לאחר שנאלץ לעזוב את פרנקפורט, הוא התגורר במנהיים ולאחר מכן בוורמייזא, שם שהה כמה שנים. לבקשת גדולי פרנקפורט הסכים לשוב לעיר בשנית לפני פסח תקי"ג (1753) אך מתנגדיו מנעו ממנו לדרוש בשבת הגדול. הוא סירב להשלים עם פגיעה כזו בכבודו[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9 מקור], ועל כן עזב את העיר ועבר לעיר הסמוכה אופנבך, שם התחיל לכתוב את תשובתו בעניין המחלוקת, אך נפל למשכב, בעת שהסכימו קהילת פרנקפורט לקבלו בחזרה התגבר חוליו, ונפטר בי"ד בשבט תקט"ז, (17 בינואר 1756). בקהילת פרנקפורט נכתבה תפילת יזכור לעלוי נשמתו.</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11">פני יהושע – ספרו החשוב חידושים על הש"ס.</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11">הספר נדפס במקור בארבעה חלקים: חלק שני נדפס באמסטרדם שנת ה'תצ"ט (1739), חלק ראשון נדפס בפרנקפורט על המיין בשנת ה'תקי"ב 1752, חלק שלישי נדפס בפרנקפורט בשנת מותו של הפני יהושע - ה'תקט"ז (1756). חלק רביעי נדפס לאחר מותו. הספר מבאר את סוגיות הש"ס על־פי גדולי המפרשים, בעיקר התוספות ורש"י - שהמחבר היה מצאצאיהם. הביאור נעשה בשיטת העיון, החקירה, הסברה והפלפול. אופיינית לחיבור זה הירידה לפרטי הפרטים של כל סוגיה. אף ששיטת הלימוד המקובלת בדורות האחרונים רחוקה למדימדרכו, זוכה הספר לפופולריות רבה בישיבות והוא אחד מאבני היסוד במשא־ומתן התלמודי. ספרו כולל חידושים על מסכתות ברכות, שבת, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, חולין, מכות, שבועות, ועוד כמה חידושים על מסכתות שונות. לעומת זאת נשארו בכתב יד חידושיו למסכת בבא בתרא.</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11"> </p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11">כאמור, בהקדמה לספרו, הסביר שאת הספר כתב לאחר הנדר להמשיך בדרכו של אבי סבתו של אביו בספר 'מגיני שלמה' ולפרש את כל השאלות של בעלי התוספות על פירוש רש"י בש"ס. בהקדמה סיפר גם שחזר על התלמוד 36 פעמים בטרם החל לכתוב את הספר.[4]</p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11"> </p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11"> </p> <p data-mk-aweb-org-font-size="11"> </p>

GEDCOM Note

GEDCOM Source

הגר עופרי-אור עופרי-אור Web Site אילן יוחסין MyHeritage אתר משפחתי: עופרי-אור Web Site אילן יוחסין: 364343031-2 Smart Matching 364343031-2 MH:S500001

GEDCOM Source

https://www.myheritage.co.il/person-1503228_191003841_191003841/yaa... 3 התווסף על ידי אישור התאמה חכמה

GEDCOM Source

הגר עופרי-אור עופרי-אור Web Site אילן יוחסין MyHeritage אתר משפחתי: עופרי-אור Web Site אילן יוחסין: 364343031-2 Smart Matching 364343031-2 MH:S500001

GEDCOM Source

https://www.myheritage.co.il/person-1500671_388984272_388984272/har... 3 התווסף על ידי אישור התאמה חכמה

GEDCOM Source

הגר עופרי-אור עופרי-אור Web Site אילן יוחסין MyHeritage אתר משפחתי: עופרי-אור Web Site אילן יוחסין: 364343031-2 Smart Matching 364343031-2 MH:S500001

GEDCOM Source

https://www.myheritage.co.il/person-1500284_512059501_512059501/har... 3 התווסף על ידי אישור התאמה חכמה

GEDCOM Source

הגר עופרי-אור עופרי-אור Web Site אילן יוחסין MyHeritage אתר משפחתי: עופרי-אור Web Site אילן יוחסין: 364343031-2 Smart Matching 364343031-2 MH:S500001

GEDCOM Source

https://www.myheritage.co.il/person-1500455_420131561_420131561/yaa... 3 התווסף על ידי אישור התאמה חכמה

GEDCOM Source

אילן היוחסין העולמי של Geni MyHeritage אילן היוחסין העולמי של Geni נמצא ב-www.Geni.com. האתר Geni הוא בבעלות MyHeritage ומתופעל על ידה. Collection 40000 MH:S500006

GEDCOM Source

https://www.myheritage.co.il/research/collection-40000/%D7%90%D7%99... 4 יעקוב יהושע פאלק, ״פני יהושע״&lt;br&gt;מין: זכר&lt;br&gt;כינוי: פני יהושע, Jaakow Jehoschua, Pne Jehoschua, Pnei Yehoshua, Yaakov Yehoshua ben Tzvi Hirsch, Joshua Falk&lt;br&gt;לידה: 19 בדצמ' 1680 - Krakow, פולין&lt;br&gt;נישואין: בן/בת זוג: Gittel Falk (לבית Eiger) - אחרי 1751&lt;br&gt;פטירה: 16 בינו' 1756 - Offenbach am Main, Hessen-Nassau&lt;br&gt;קבורה: 17 בינו' 1756 - Battonnstraße Jewish cemetery, Frankfurt am Main, Hessen-Nassau,Preussen&lt;br&gt;אב: צבי הירש, of Kruke and Reishe&lt;br&gt;אם: לא ידוע הירש (לבית הלוי)&lt;br&gt;נשים: Leah Landau-Segal, טויבא צלניקר, Gittel Falk (לבית Eiger)&lt;br&gt;ילדים: גיטל פאלק (לבית Falk), Issachar Dov Falk, AB"D Feidheitz, Matel Szapiro (לבית Falk), אריה לייב פלק, Samuel Joseph Falk, of Brody, Natan Nata Landau, AB"D Dobromil, Rebbetzin Halperin (לבית Falk), פיגאלע הענא צלניקר&lt;br&gt;אחים ואחיות: אברהם Falk, אב"ד דק"ק דאבראמיל, wife, Tzvi Hirsch לא ידוע

שלמה באבער, אנשי שם, עמודים 104-108

אליעזר ליזר לאנדסהוטה, תולדות אנשי שם ופעולתם בעדת ברלין, ברלין תרמ"ד, עמודים 27-30

חיים נתן דמביצר, '''כלילת יופי חלק א' ''', עמודים ק"ח עמוד ב' - קט"ו עמוד ב'

חלוקי אבנים

מליצי אש