Shmuel haChassid s. Kalonymus V, of Speyer

Samuel ben Kalonymus he-Hasid of Speyer (Hebrew: שמואל החסיד‎) was a Tosafist, liturgical poet, and philosopher of the 12th century, surnamed also "the Prophet" (Solomon Luria, Responsa, No. 29). He seems to have lived in Spain and in France. He is quoted in the tosafot to Yebamot (6lb) and Soṭah (12a), as well as by Samuel b. Meïr (RaSHBaM) in his commentary on Arbe Pesaḥim (Pes. 109a).

Samuel was the author of a commentary on the treatise Tamid, mentioned by Abraham b. David in his commentary thereon, and of a liturgical poem, entitled Shir ha-Yiḥud, divided into seven parts corresponding to the seven days of the week. This poem is a philosophical hymn on the unity of God, for which Ibn Gabirol's Keter Malkut served as the basis. Like the latter, Samuel he-Ḥasid treats of the divine nature from the negative side, that is to say, from the point of view that God is not like man. The Hebrew, if not very poetical, is pure; but foreign words are used for the philosophical terms. The recitation of the poem was forbidden by Solomon Luria; but other rabbis, among whom was Samuel Judah Katzenellenbogen, who wrote a commentary on it, decided to the contrary. On the different opinions concerning the authorship of the Shir ha-Yiḥud see L. Dukes in Orient, Lit. vii., cols. 483, 484.

Shmuel HaChassid was an important Tosafist, liturgical poet, and philosopher of the twelfth century. He lived in Spain and France and whose father was Rabbi Kalonymus.

There is another version to the family tree by Naftali Wakstein, that his father was Eliezer ow Worms, son of Yehuda. son of Rabbi Kalonymus.

Shmuel HaChassid became a Torah prodigy specifically in Kabbalistic mysticism and had two sons Avraham and Yehuda who followed in his path.

He lived in poverty and worshiped G-d with deep love and devotion. The story is told that he exiled himself for nine years, travelling from community to community, so people would not know who he was and would not feel obligated to honor him as a Torah scholar.

Family tree (in hebrew): http://jewage.org/wiki/he/Special:GTreeViewer/P2132842399

רבי שמואל החסיד, בן המאה ה-12, ראשון חסידי אשכנז, היה מגדולי דורו, התפרסם כחסיד וקדוש.

נולד בשפיירא לרבי קלונימוס הזקן בן למשפחת קלונימוס שהיגרה במאה ה-10 מאיטליה לגרמניה והעמידה במשך מאות שנים רבנים ומנהיגים בקהילות היהודיות בצפון איטליה ובאשכנז. לפי רבי אלעזר מגרמייזא בעת שנפטר אביו היה עדיין רבי שמואל נער צעיר ולכן סודות הקבלה עברו תחילה לרבי אלעזר החזן משפירא, וכאשר בגר רבי שמואל נמסרו לו אותם סודות.

רבי שמואל החסיד עמד בראש ישיבה בשפיירא, ועיקר עיסוקו היה בתורת הנסתר, בכוונות ובעבודת ה'. המהרש"ל כינה אותו "חסיד, קדוש ונביא". את דרכו זו המשיך אחריו בנו השני רבי יהודה שכונה אף הוא "החסיד". רבי שמואל החסיד הניח את התשתית לעבודתם של חסידי אשכנז והייתה לו השפעה רבה על התפתחותה של יהדות אשכנז. פרקיו הראשונים של ספר חסידים מיוחסים אליו. בנוסף חיבר חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר, אך הם נשארו בכתב יד. שמו מוזכר בתוספות ובפירוש הרשב"ם. בנו הבכור, רבי אברהם, היה תלמידו בתורת הנגלה וכיהן כראש הישיבה בשפיירא.

האגדה מספרת עליו שייצר לעצמו גולם שליווה אותו בנסיעותיו ושימש אותו אבל לא היה יכול לדבר.

הגאון המאור הגדול רבינו שמואל הלוי-מבעלי תוספות ופייטנים והיה נקרא גם בשם:"חסיד","נביא האמת","קדוש",וכתב בספר הדורות כי (הוא)היה הפשרן בין רש"י ובנו תם בעניין התפילין. בעל "שיר היחוד","ושיר הכבוד" מתוך ויתילדו(281)מאת נפתלי ווקשטיין