President Reuven (Ruvi) Rivlin

ראובן (רובי) ריבלין

______________________________________________________________________________

Reuven Rivlin, 10th President of Israel and 14th Speaker of the Knesset

Reuven "Rubi" Rivlin (Hebrew: ראובן ריבלין‎, (born 9 September 1939) is an Israeli lawyer and politician, the president of Israel. He belongs to the Likud party. A former Speaker of the Knesset, he ran in the 2007 election for President as the Likud candidate. He withdrew after the first round of voting when it became clear that Kadima MK Shimon Peres had sufficiently broad support to inevitably win in a run-off.

On June 10, 2014, he was elected as the tenth President of Israel, defeating Meir Sheetrit in a run-off.

Early life

Reuven Rivlin was born in Jerusalem. He received an LL.B. from the Hebrew University of Jerusalem and worked as a lawyer. He is a descendant of the students of the Vilna Gaon, the son of Yosef Yoel Rivlin and a member of the Rivlin family. He is married to Nechama (born June 5, 1945) and has four children. He has been a vegetarian since the late 1960s. Rivlin is well known as a supporter of Beitar Jerusalem, sometimes described as "The-Most-Seasoned-Beitar-fan", ever since he first saw a game of Beitar in 1946 when he was 7 years old.

Political career

He was first elected to the 12th Knesset in 1988, and served as Likud chairman from 1988 to 1993. He lost his seat in the 1992 elections, but returned to the Knesset following the 1996 elections. Reelected in 1999, he was appointed Minister of Communications in March 2001, serving until February 2003, when he was elected Knesset Speaker following the 2003 elections. During his term as speaker, he was criticized for breaking the tradition of political neutrality of the post; he was one of Ariel Sharon's harshest critics regarding the disengagement plan, and had a public confrontation with Aharon Barak, Chief Justice of the Supreme Court, concerning the court's authority to declare legislation illegal.

Rivlin was reelected in 2006 and 2009.

On 30 March 2009, the Knesset voted Knesset Member Rivlin as speaker with a majority of 90 votes of the 120.

In June 2010, Rivlin found himself in the center of a controversy after ignoring the advice of a committee that recommended the removal of Balad MK Haneen Zoabi for having participated in the Gaza flotilla earlier that year. His actions were criticized by many MKs and the Israeli right, but Israeli and foreign liberals praised Rivlin for his courage in defending Israeli democracy.

For his first official visit as Knesset Speaker, he chose the Arab-Israeli town of Umm el-Fahm, just south of the Galilee. He was accompanied by MKs Uri Orbach (Jewish Home) and Afu Agbariyah (Hadash), a resident of the city.

Citing Pope Benedict XVI's previous service in the Nazi German military service, Rivlin berated the Pope over his address at Israel's Yad Vashem memorial.

On 29 April 2010, he said that he "would rather accept Palestinians as Israeli citizens than divide Israel and the West Bank in a future two-state peace solution".

President

Rivlin was elected as Israel's 10th president on June 10, 2014 receiving the support of 63 MKs in a runoff vote against MK Meir Sheetrit. Rivlin will be sworn in on 24 July replacing Shimon Peres. Upon his election as the 10th president, he immediately ceased being a member of the Israeli Parliament.

Education: LL.B., Hebrew University of Jerusalem

Military Service: Major

Knesset Terms

Knesset 12 21.11.1988 - 13.7.1992

Knesset 14 1.9.1996 - 7.6.1999 (Partial tenure)

Knesset 15 7.6.1999 - 17.2.2003

Knesset 16 17.2.2003 - 17.4.2006

Knesset 17 17.4.2006 - 24.2.2009

Knesset 18 24.2.2009 - 5.2.2013

Knesset 19 5.2.2013 - 10.6.2014 (elected President of Israel)

Knesset Presidium

Knesset 15 Deputy Speaker of the Knesset

Knesset 16 Speaker of the Knesset

Knesset 18 Speaker of the Knesset*

Roles in Government

Knesset 15 Govt. 29 Minister of Communications

Public Activities

Legal Adviser, team manager and Chairman, Betar Jerusalem Sports Association

Member, Jerusalem Municipal Council (since 1978)

Member, Executive Council of El Al (1981-1986)

Member, Board of Trustees, Khan Theater

Member, Board of Trustees, Israel Museum, Jerusalem

Chairman, Jerusalem Branch of the Herut Movement (from 1986)

Chairman, the Likud Organization (1988-1993)

Rubi Rivlin in Knesset Homepage

___________________________________________________________

ראובן (רובי) ריבלין

נולד ב-9 בספטמבר 1939, כ"ה באלול ה'תרצ"ט, הוא הנשיא העשירי של מדינת ישראל וחבר כנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר שימש כיושב ראש הכנסת וכשר התקשורת. עורך דין בהכשרתו

נולד ב-9 בספטמבר 1939, כ"ה באלול ה'תרצ"ט, הוא הנשיא העשירי של מדינת ישראל וחבר כנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר שימש כיושב ראש הכנסת וכשר התקשורת. עורך דין בהכשרתו

ביוגרפיה

ריבלין נולד בירושלים לפרופסור למזרחנות יוסף יואל ריבלין, ולרחל "ריי" ריבלין, שניהם בני משפחת ריבלין, שעלתה לירושלים בעליית תלמידי הגר"א, ונישאו זה לזה בנישואים שניים‏

למד בתיכון בית הכרם. בשנת 1957 התגייס לצה"ל ושירת במודיעין קרבי. ב-1958 סיים קורס קצינים, שירת כקצין מודיעין בגייסות השריון וקמ"ן אילת. בשירות המילואים שירת כעוזר קמ"ן חטיבה 16, קמ"ן אוגדה 720 וקמ"ן אוגדה 382, והגיע לדרגת רב-סרן‏. למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים

ריבלין כיהן כחבר מועצת המנהלים של אל על בין השנים 1981-1986, וכן כיו"ר המוסד לבטיחות ולגיהות בין השנים 1985-1988. ריבלין שימש יועץ משפטי לאגודת הספורט של בית"ר ירושלים‏, יו"ר האגודה‏, ומנהל קבוצת הכדורגל

ריבלין גר בירושלים בשכונת יפה נוף, נשוי לנחמה ואב לארבעה. הוא צמחוני מטעמי מצפון מצעירותו‏‏

פעילותו הציבורית

ריבלין כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים בין השנים 1978-1983. הוא המשיך בפעילות פוליטית, ושימש יו"ר סניף תנועת החרות בירושלים ב-1986, ויו"ר ארגון הליכוד בשנים 1988-1993

ב-1987 התמודד כיו"ר סניף תנועת החרות בירושלים וכפטרונה הפוליטי של בית"ר ירושלים, על ראשות מרכז תנועת החרות הארצי מול אריאל שרון‏

ב-1988 שקל ריבלין להתמודד על ראשות עיריית ירושלים, כאשר כיהן כסגנו של טדי קולק. הוא התמודד בבחירות הפנימיות בסניף הליכוד בירושלים על ראשות הרשימה, והיו שהעריכו שהיו לו סיכויים טובים לנצח את קולק בבחירות לראשות העיר. חבר הכנסת אהוד אולמרט זיהה סיכויים אלה, החליט לתמוך ביריבו של ריבלין, שמואל פרסבורגר, ואף קרא לאנשיו בסניף לבחור בו ולא בריבלין. פרסבורגר ניצח בבחירות הפנימיות והפסיד לקולק בבחירות על ראשות העיר. חמש שנים לאחר מכן, בבחירות שהתקיימו ב-1993 נבחר אולמרט למועמד הליכוד לראשות העיר והחליט שלא לשבץ את ריבלין ברשימה למועצת העיר, זאת למרות היותו של ריבלין דמות מפתח בסניף ולמרות הציפיות שישבץ אותו במקום השני.‏‏

בכנסת ובממשלה

נבחר לראשונה לכנסת ה-12 ב-1988, בה שימש יושב ראש הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, והיה חבר בוועדת הכנסת, ועדת החוץ והביטחון ובועדת חוקה, חוק ומשפט

נבחר בשנית לכנסת ב-1996, בשלהי הכנסת ה-14. בה שימש בין היתר כחבר בוועדה מיוחדת לעניין לקחי אסון גשר המכביה, בוועדה לבחירת שופטים, בוועדה משותפת לתקציב הביטחון, בוועדת החינוך והתרבות ובוועדה משותפת לעניין הכרזה על שעת חירום

בכנסת ה-15 שימש ריבלין גם כיושב ראש סיעת הליכוד וכנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים. כן היה חבר בכנסת זו בשתי ועדות חקירה פרלמנטריות: ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין המצוקה הכספית המתמשכת של הרשויות המקומיות ובועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות בספורט. בנוסף, החל לשמש בכנסת זו גם כסגן יושב ראש הכנסת

כשהורכבה ממשלת הליכוד ב-2001, הוא נאלץ לוותר על תיק המשפטים כיוון שהתנהלה נגדו חקירה. התיק נסגר מאוחר יותר מפאת חוסר אשמה. ריבלין נאלץ להסתפק בתפקיד שר התקשורת, והמקרה הותיר בו, לדבריו, משקע לא מבוטל כלפי מערכות האכיפה

ב-19 בפברואר 2003, י"ז באדר א' ה'תשס"ג נבחר לכהן כיושב ראש הכנסת ה-16. בתפקידו זה הוא התעמת עם השופט אהרן ברק על רקע גישת האקטיביזם השיפוטי שהוביל כנשיא בית המשפט העליון‏. ריבלין התנגד לתוכנית ההתנתקות, אך הוא לא הצטרף ל"מורדי הליכוד" וקרא בכל הזדמנות לכל הצדדים המעורבים לשמור על איפוק, לציית לחוק ולמנוע קרע בעם. התבטאויותיו כנגד ראש הממשלה אריאל שרון גרמו לקרע בין האישים

בכנסת ה-17 היה חבר בוועדות הכספים, העלייה, הקליטה והתפוצות, בוועדה לזכויות הילד, בשדולה למען ירושלים ובשדולה למען הדרוזים והצ'רקסים. זאת, פרט לכהונתו כיושב ראש של שתי ועדות משנה: ועדת המשנה בעניין עובדי אינטל וועדת המשנה בעניין שנת שמיטה. היה חבר בוועדת משנה בעניין מיגון יישובי עוטף עזה ומיגון מוסדות החינוך שבהם ובוועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי

באפריל 2007 הכריז ריבלין באופן רשמי כי בכוונתו להתמודד על תפקיד נשיא מדינת ישראל לאחר סיום כהונתו של משה קצב‏[8]. בסיבוב הראשון של ההצבעה לנשיאות בכנסת, שהתקיימה ביום 13 ביוני 2007, הגיע למקום השני (37 קולות לעומת 58 קולות לשמעון פרס). ריבלין החליט לפרוש, הכריז בהתרגשות "יחי נשיא המדינה, תחי מדינת ישראל" וקרא לחברי הכנסת לתמוך בשמעון פרס פה אחד

בשנת 2012 קיבל את אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון

ב-30 במרץ 2009 נבחר לכהן בפעם השנייה כיושב ראש הכנסת ה-18. בכנסת זו שימש גם יושב ראש ועדת הפירושים. בתקופת כהונתו זו נודע בזכות יחסיו החמים עם חברי הכנסת הערבים, על אף דעותיו המדיניות

במסגרת הרשימה המאוחדת, הליכוד ישראל ביתנו, שובץ ריבלין במקום ה-11 לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה. בכנסת זו מכהן ריבלין כחבר בוועדות הכספים ובועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. כמו כן חבר בוועדה המשותפת לקידום התחרות בענף המזון ומשמש כיו"ר שדולת ירושלים וכחבר בשדולה לחיזוק הקשר עם העם היהודי

כנשיא המדינה

ב-10 ביוני 2014 נבחר לשמש כנשיא העשירי של מדינת ישראל ברוב של 63 קולות, מול יריבו בסבב ההצבעה השני, ח"כ מאיר שטרית‏. הוא החל לכהן כנשיאה העשירי של ישראל ב-24 ביולי 2014 - בעיצומו של מבצע "צוק איתן" בעזה