Shalom Dov-Ber Schneerson, [RaShab, 5th Admor of CHABAD]

Rabbi Sholom DovBer Schneerson (1860-1920). The 5th Rebbe of Chabad-Lubavitch

The fifth Lubavitcher Rebbe, Rabbi Sholom DovBer Schneersohn ("Rashab"), was born in the White Russian town of Lubavitch in 1860. After the passing of his father, Rabbi Shmuel (in 1882), he assumed the leadership of Chabad-Lubavitch.

Famed for his phenomenal mind and analytical treatment of Chabad Chassidism, Rabbi Sholom DovBer wrote and delivered some 2,000 maamarim (discourses of Chassidic teaching) over the 38 years of his leadership. In 1897, he established the Tomchei Temimim yeshivah, the first institution of Jewish learning to combine the study of the "body" of Torah (Talmudic and legal studies) with its mystical "soul" (the teachings of Chassidism); it was this unique yeshivah that produced the army of learned, inspired and devoted Chassidim who, in the decades to come, would literally give their lives to keep Judaism alive under Soviet rule.

In 1915, Rabbi Sholom DovBer was forced to flee Lubavitch from the advancing WWI front and relocated to the Russian city of Rostov-on-Don. In his final years, he began the heroic battle against the new Communist regime's efforts to destroy the Jewish faith throughout the Soviet Union.

Rabbi Sholom DovBer passed away in Rostov on the 2nd of Nissan, 1920. His last words were: "I'm going to heaven; I leave you the writings."

--------------------------------

Admorim of Chabad Lubavitch Chassidic Dynasty

1)

http://www.geni.com/people/Admor-Shneur-Zalman-of-Liadi-Boruchovitch-שניאור-זלמן-מליאדי-מייסד-חב-ד/6000000001480663764#/tab/overview

2)

http://www.geni.com/people/Dov-Ber-Shneuri-The-Mittler-Rebbe-דב-בער-שניאורי-האדמור-האמצעי/6000000001481205017#/tab/overview

3)

http://www.geni.com/people/Admor-Hatzemach-Tzedek-מנחם-מנדל-שניאורסון-הצמח-צדק/6000000001481810190#/tab/overview

4)

http://www.geni.com/people/Shmuel-Schneerson-4th-Admor-of-CHABAD-MaHaRash-שמואל-שניאורסון-מהר-ש/6000000001482805762#/tab/overview

5)

http://www.geni.com/people/Shalom-Dovber-Schneerson-RaShab-5th-Admor-of-CHABAD-הרש-אב/6000000001483207218#/tab/overview

6)

http://www.geni.com/people/Admor-Yosef-Yitzchok-Schneerson-Rayatz-6th-Admor-of-CHABAD-הרי-יץ/6000000001483982111#/tab/overview

7)

http://www.geni.com/people/Menachem-Mendel-Schneerson-7th-ADMOR-of-CHABAD-The-Lubavitcher-הלובביצ-ר/6000000001484129751#/tab/overview

http://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A8%D0%BC%D1%83%D1%8D%D0%BB%D1%8C_%...

GEDCOM Source

@R-1682440388@ Global, Find A Grave Index for Non-Burials, Burials at Sea, and other Select Burial Locations, 1300s-Current Ancestry.com Ancestry.com Operations, Inc. 1,60541::0 1,60541::1516595

GEDCOM Source

@R-1682440388@ Global, Find A Grave Index for Non-Burials, Burials at Sea, and other Select Burial Locations, 1300s-Current Ancestry.com Ancestry.com Operations, Inc. 1,60541::0 1,60541::1516595

GEDCOM Source

@R-1682440388@ Web: International, Find A Grave Index Ancestry.com Ancestry.com Operations, Inc. 1,70699::0 1,70699::1352388

רבי שלום דובער שניאורסון ( כ' בחשוון ה'תרכ"א - ב' בניסן ה'תר"פ); 5 בנובמבר 1860 - 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב". האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת 1882 ועד לפטירתו בשנת 1920.

קורות חייו

נולד בעיירה ליובאוויטש שבבלארוס לאביו רבי שמואל שניאורסון, בנו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, המכונה "הצמח צדק". נקרא שלום על שם רבי שלום שכנא שניאורסון אבי סבו ה"צמח צדק", ודובער על שם האדמו"ר השני לבית חב"ד, רבי דוב בר שניאורי המכונה "האדמו"ר האמצעי". בן נינו של מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי.

מינקותו נתחבב על סבו "הצמח צדק", שאף בחר את שמו ואת כינויו "הרש"ב". רוב לימודו וחינוכו היה אצל אביו המהר"ש, והצטיין במיוחד בשקידה גדולה וביראת שמים. בגיל 12 התחיל לכתוב "הנחות" ממאמרי אביו. בבחרותו רצו לגייסו לצבא רוסיה, ואביו שילם כופר כדי לפוטרו מכך.

בשנת ה'תרל"ה (1875) נשא לאשה את הרבנית שטערנא שרה, בת דודו רבי יוסף יצחק מאוורוץ' בן הצמח צדק וחתן רבי יעקב ישראל מצ'רקאס. חתונתו התקיימה במקום הכלה, ואביו לא השתתף בה אלא נשאר בליובאוויטש. אחרי חתונתו החל לשקוד בלימוד ובמחשבת החסידות בהדרכת החסיד ר' שמואל בצלאל שעפטיל (רשב"ץ), ועסק הרבה בתפילה ובהתבוננות ברוממות האל. נודע בחסידותו ובפרישותו, והתעסקותו בתפילה באופן מיוחד. נודע בין החסידים כ"עובד" שפירושו במינוח החסידי אדם המתעסק רבות בעבודת ה' פנימית ובהכנעת יצרו.

פטירת אביו בי"ג בתשרי ה'תרמ"ג (1882). בטרם עת (בן 48), פעלה עליו פעולה קשה, ובמשך כל שנת האבלות הסתגר בחדרו, ואף חלה. על אף היותו הבן השני, ולא הבכור, הוכר על ידי החסידים כנשיא חב"ד הבא, אך לא קיבל על עצמו מיד את נשיאות חסידות חב"ד, בין היתר מפני כבוד אחיו המבוגר - רבי שניאור זלמן אהרן (הרז"א). אמנם כבר אמר "מאמרים" (דרשות בתורת החסידות), דבר המיוחד לאדמו"ר, אך לא נהג בשאר גינוני האדמו"רות. רק 11 שנה לאחר פטירת אביו, בראש השנה ה'תרנ"ד (1893) קיבל על עצמו באופן מוחלט את הנשיאות, בהמשך לעקירת אחיו מליובאוויטש לעיר ויטבסק. אקט זה בא לידי ביטוי בישיבתו במקום אביו בבית הכנסת. מאז, החל להדריך את כלל חסידי חב"ד. בריאותו הייתה רופפת במשך כל חייו, והוא נהג לצאת למעיינות מרפא בחו"ל כמו קארלסבד ומנטון, גם בהיותו במקומות אלו נהג לומר או לכתוב חסידות.

מלבד התעסקותו בהפצת התורה העיונית-חב"דית בקרב החסידים הלמדנים, עודד והדריך את פשוטי העם מקרב החסידים. כשנבחר לגבאי ה"חברה קדישא" בעירו בשנת ה'תרמ"ח (1888), אמר מאמר בשם "אין הקב"ה בא בטרוניא" העטסק במעלת אנשים פשוטים. בביקורו במוסקבה בשנת ה'תרנ"ז (1897) אמר דבר תורה בשם "וידעת את ה'" המדבר על עניין השגחה פרטית והקשר שבין הבורא לנברא. כמו כן בשנת ה'תרנ"ט (1898) אמר מאמר בשם "החלצו" על עניין אהבת ישראל. מאמרים אלו שהיו פשוטים וקלים להבנה עוררו גם את פשוטי החסידים לעבודת ה'.

בשנת ה'תרע"ו (1916) בשל מלחמת העולם הראשונה והתקרבות הגרמנים, עזב את ליובאוויטש ועבר לרוסטוב על הדון. גם שקל עליה לארץ ישראל ואף הכין את כל הדרוש לכך, כולל ויזה (משם תמונתו היחידה, מלבד זאת סירב להצטלם), אך ברגע האחרון שינה דעתו. בב' בניסן ה'תר"פ (1920) נפטר, כשהוא ממנה בצוואתו את בנו היחיד רבי יוסף יצחק שניאורסון לממשיך דרכו. תיאור פטירתו והימים הקודמים לפטירתו, בספר "אשכבתא דרבי".

נקבר בבית העלמין הישן ברוסטוב, אך בעקבות החלטת הממשלה הסובייטית לסלול כבישים במקום, הועברה גופתו על ידי חסידים (ביניהם קרובו רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי השביעי-אחרון, רבי מנחם מנדל שניאורסון) לבית העלמין החדש.