Ha'Gvir Reb Yaakov Yossef Broda

Read here about Yaakov and Sima Braude
https://www.rehovotarchive.org.il/cgi-webaxy/item?2911

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44213&st=&pgnum=62 Page 43

https://he.m.wikipedia.org/wiki/יעקב_ברוידא

http://www.rishonim.org.il/rehovot/show_item.asp?levelid=42749

https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%...

Land in Shaaraim: https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D

העיר רחובות הוקמה בשנת תר"ן (לפני מאה ושמונה שנים) ע"י אגודת "מנוחה ונחלה" שפעלה בוורשא האדמות "קרקעות דוראן" נרכשו מערבי נוצרי תושב יפו חברי האגודה היו יהודים יראים ושלמים. ובראשים הנגיד רבי יעקב ברוידא אשר דמותו יכולה ללמד על השאר. רבי יעקב ברוידא ייסד בירושלים את השכונה "בתי ברוידא", לשכן בה את אנשי הישוב הישן. הוא גם תרם מכספו להחפץ חיים זצוק"ל, כדי להוציא את ספרו "תורת כהנים" והחפץ חיים מיחד לו ברכה בהשולי הספר רבי יעקב בעצמו בחר לעלות ולהשתכן ברחובות. אשתו, אשרת חיל בזכות עצמה, בנתה מאוחר יותר את בית הכנסת הגדול של העיר הנבנית. המתיישבים הראשונים היו יוצאי ליטא, וביניהם תלמידי חכמים מובהקים. ביסוד המושבה הקימו בה חיידר על טהרת הקודש, ובסיפורים על קום היישוב שבות ועולות דמויות של יוהים חרדים לדברי ה'.

ברחוב ר' יעקב ע"ש רבי יעקב ברוידא (ראש אגודת מנוחה ונחלה בוורשא) נבנו הבתים הראשונים של רחובות.

בשנת 1890, לאחר חג הפסח, הצטרפו לוין-אפשטיין, יעקב ברוידא, לייבוש דוידזון ובצלאל קורלאנדסקי, אל שיירת חובבי ציון. השיירה יצאה לארץ, בראשותו של הרב שמואל מוהליבר, כדי לבדוק את האפשרויות להתיישבות בארץ. נציגי "מנוחה ונחלה" נפגשו עם יהושע חנקין ואהרון אייזנברג, שהמליצו להם לקנות חלקים מאדמות דוראן. "אחרי יישוב הדעת ארוך החלטנו כי אדמת דוראן היא היותר נאותה למטרתנו" (זכרונותי, אפשטיין). הם החליטו לרכוש 6,000 דונם (50 חלקות של 120 דונם), אך ברוידא התנה את הרכישה במספר דרישות, שהטיפול בהן דרש זמן וכסף.

חנקין היה עסוק באותם ימים בסילוק ההלוואה, שלקח ממנדלסון. לאחר שפרע את ההלוואה בעזרתו של דונדיקוב (שרכש 1,000 דונם), התפנה חנקין למילוי דרישותיו של ברוידא, שאחת מהן הייתה קבלת "קושאנים". על פי החוק התורכי אסור היה ליהודים, נתיני חו"ל, לרכוש קרקעות בארץ. אבל בכ"א באב 1890 הצליח חנקין לקבל את הקושאנים. הייתה זו הפעם הראשונה שהושגו קושאנים ע"ש קונים, למרות היותם אזרחים רוסים. בנוסף השיג חנקין רוכסיות לבניית רפתות, שיוכלו בהמשך להפוך בקלות לבתים. על מרדכי ליובמן, מודד הקרקעות העברי הראשון בארץ, הוטלה מלאכת מדידת הקרקע ושורטטה מפת המושבה. בעזרתו של לוין אפשטיין נמדד השטח ונמצא שגודלו 10,624 דונם. לאחר שסימנו את גבולות המושבה, סימנו במפה גם את חלוקת השטח, את הרחובות ואת המקומות שנועדו לבתי מגורים ולמבני ציבור. בעזרתו של חנקין זכו גבולות המושבה לאישור, בחתימת יד, גם מהשכנים הערבים. רחובות הייתה למושבה העברית הראשונה, שהייתה לה מפה. דרישותיו של ברוידא העמידו את המושבה על יסודות איתנים.

לאחר מילוי דרישותיו של ברוידא, רכשה "מנוחה ונחלה" 6,400 דונם ברחובות. חברי האגודה לא עלו לארץ עם ייסודה של המושבה. הם החליטו שאדמתם תעובד בשותפות, ורק לאחר שהאדמה תניב פרי, היא תחולק על פי גורל לחברים. 4,600 הדונם הנותרים נמכרו למתיישבים יהודים בודדים. ל"יחידים", שקנו קרקע מידי חנקין, נוספו אחדים ביניהם: שמואל גורודיסקי, שרכש 700 דונם, י. דוידזון, בתיה מקוב וניסן קנטרוביץ. "ואת כל בוני רחבות, בעלי קרקעות ופועלים, אנשי "מנוחה ונחלה" ויחידים, איחדה רוח אחת: עצמאות. חיים כלכליים עצמיים בלי תמיכה, וחיים ציבוריים עצמאיים, בלי פיקוח מלמעלה. זה היה האידאל שחיזק את כל הלבבות ואשר למען הגשמתו כדאי לחיות, לעמול ולסבול" (רחבות/משה סמילנסקי).