Yuli Edelstein, 17th Speaker of the Knesset

יולי יואל אדלשטיין (נולד ב-5 באוגוסט 1958; י"ט באב תשי"ח) הוא יושב ראש הכנסת וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר השר לקליטת עלייה ושר ההסברה והתפוצות בממשלות ישראל. היה בעבר מסורב עלייה ואסיר ציון בברית המועצות. בהכשרתו הוא מורה לשפות, בעיקר עברית.

Yuli-Yoel Edelstein (Hebrew: יולי-יואל אדלשטיין‎‎, Russian: Ю́лий Ю́рьевич Эдельште́йн, Ukrainian: Ю́лий Ю́рійович Едельште́йн, born 5 August 1958) is an Israeli politician who has been Speaker of the Knesset since 2013.

Biography

Yuli Edelstein was born in Chernivtsi in the Soviet Union (now Ukraine) to a Jewish family. His mother, Anita Edelstein was Jewish, while his father, Yuri Edelstein, is the son of a Jewish father and Christian mother. Both converted to Christianity, and Yuri is now a Russian Orthodox priest in Karabanovo of Kostroma region named Father Georgy. While his parents taught at universities in the countryside, Edelstein was raised by his maternal grandparents. His grandfather had taught himself Hebrew at the age of 70 and used to listen to the Voice of Israel on a shortwave radio. When Edelstein's grandfather died, Yuli began to study Hebrew and read books such as Exodus by Leon Uris, which inspired him.

In 1977, during his second year of university, Edelstein applied for an exit visa to immigrate to Israel. Turned down, he began to associate with a small group of Hebrew teachers who held classes in their apartments.

In 1979, he was expelled from the university and suffered harassment by the KGB and local police. During this time, he found odd jobs as a street cleaner, security guard, and more.

In 1984, he and other Hebrew teachers were arrested on fabricated charges, Edelstein himself being charged with possession of drugs, and sentenced to three years. He was then sent to Siberian gulags and did hard labor, first in Buryatia and then in Novosibirsk. He broke several bones after falling from a construction tower. He was due to be transferred back to Buryatia, but his wife, Tanya, threatened to go on hunger strike if he was returned there.

Edelstein was released in May 1987, on the eve of Israeli Independence Day, the next to last of the refuseniks to be freed.

He did his national service in the Israel Defense Forces, attaining the rank of Corporal.

Political career

Initially a member of the National Religious Party and a vice-president of Zionist Forum, Edelstein founded the Yisrael BaAliyah party together with fellow Soviet dissident Natan Sharansky. He was elected to the Knesset in 1996, and was appointed Minister of Immigrant Absorption in Benjamin Netanyahu's Likud-led government. He was re-elected in 1999, and was appointed Deputy Immigrant Absorption Minister by Ariel Sharon in 2001.

He retained his seat in the 2003 elections, shortly after which Yisrael BaAliyah merged into Likud. Although Edelstein lost his seat in the 2006 elections, in which Likud was reduced to 12 seats (Edelstein was 14th on the party's list), he re-entered the Knesset as a replacement for Dan Naveh in February 2007. He retained his seat in the 2009 elections after being placed twelfth on the party's list, and was appointed Minister of Information and Diaspora in the Netanyahu government.

Following the 2013 elections, he became Speaker of the Knesset.

Statements

In December 2014, in an interview with The Jerusalem Post, Edelstein warned world leaders against creating a Palestinian state that he thought would go to war with Israel.

In the same interview, Edelstein stated that he believes in Israeli-Palestinian coexistence. In 2014, he was one of several Members of the Knesset (MK) who submitted complaints against Arab-Israeli Haneen Zoabi for supporting Hamas, which led to her six-month suspension. “I have been in the Knesset for almost 19 years,” Edelstein said. “I remember Arab MKs joining me at the March of the Living and proposing social-oriented legislation with me. That is definitely not Zoabi. I believe in coexistence and fighting against those who harm it and I think that Zoabi’s words and actions hurt coexistence. People hear her and think all Arabs must hate us and want to kill us. That is unhealthy, and we have to put an end to it.”

Personal life

Edelstein resides in Herzelia. He was married to Tatiana, or Tanya Edelstein, who was a Zionist activist, for 33 years. They met in the Soviet Union when she attended a Hebrew class he was teaching. After immigrating to Israel, she worked as a civil engineer at the Civil Aviation Authority. Tanya and Yuli Edelstein had two children together. In 2014, Tanya died of a serious illness at the age of 63.

In June 2016 Edelstein remarried Irina Nevzlin, daughter of Leonid Nevzlin and President of Nadav Fund and Chair, Beit Hatfutsot (div. mother of 2)

יולי יואל אדלשטיין

' (נולד ב-5 באוגוסט 1958; י"ט באב תשי"ח) הוא פוליטיקאי ישראלי, שר הבריאות וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בשנים 2013–2020 כיהן כיושב הראש ה-16 של הכנסת, קודם לכן כיהן כשר לקליטת עלייה וכשר ההסברה והתפוצות בממשלות ישראל. טרם עלייתו לישראל היה מסורב עלייה ואסיר ציון בברית המועצות. בהכשרתו הוא מורה לשפות, בעיקר עברית.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 חבר הכנסת 1.2 יושב ראש הכנסת 1.2.1 סיום כהונתו 1.3 שר הבריאות 2 חיים אישיים 3 לקריאה נוספת 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים ביוגרפיה נולד בשם יוליאן יוריוביץ' אדלשטיין (באוקראינית: Юліан Юрійoвич Едельштейн) בצ'רנוביץ, אוקראינה הסובייטית שבברית המועצות דאז, למשפחה יהודית. הוריו, אניטה לבית רוזנצווייג ויורי אדלשטיין, היו מרצים במכללה להכשרת מורים. לאחר מספר שנים עברה המשפחה לקוסטרומה. אביו, בן לאב יהודי ולאם ממוצא פולני, היה פעיל בתנועת הדיסידנטים, התנצר והיה לכומר (הוא משמש כיום ככומר האורתודוקסי של הכפר קרבנובו במחוז קוסטרומה שברוסיה).

עם תום לימודיו בתיכון רצה אדלשטיין להתקבל לבית ספר הגבוה ללימודי שפות, אולם נדחה עקב יהדותו והחל ללמוד במכללה להכשרת מורים. הוא סולק מהלימודים לאחר שהביע ביקורת על מדיניות החיסולים של יוסיף סטלין[1].

בשנת 1979 ביקש לעלות לישראל אך סורב. הוא עבר לבירה מוסקבה, שם הצטרף לחוג של לומדי עברית, לימד עברית במחתרת והיה פעיל ציוני בשנות ה-70 וה-80 ואף עמד בראשה של התארגנות שביקשה להפיץ את לימודי העברית לערי הספר של ברית המועצות[2]. עקב פעילותו, התקשה למצוא עבודה והתפרנס בין היתר כמודל עירום (פלג גוף עליון) בבתי ספר לאמנות[3]. גם שם הופעלו לחצים על המעסיקים לפטרו, אך מעסיקיו השונים היו מרוצים מאוד ממנו עקב העובדה שתמיד הגיע בזמן ואף פעם לא היה מגיע שיכור, בניגוד לשאר העובדים. ב-4 בספטמבר 1984 נעצר על ידי הק.ג.ב. בשל פעילותו הציונית, באשמת שווא של החזקת סמים, שהושתלו בדירתו[4]. אדלשטיין נעצר למשך שלושה חודשים בבית הכלא בוטירקה שבמוסקבה. במהלך המעצר הוא שבת רעב למשך חמישה-עשר יום, במחאה על החרמת זוג התפילין שנשא עמו בסתר[5]. הוא הורשע (ב-19 בדצמבר 1984[6]%29 ונידון לשלוש שנות מאסר עם עבודות פרך במחנה כפייה סובייטי, וריצה את עונשו בגולאג ליד ימת באיקל. במהלך מאסרו נפצע באורח קשה ונותר נכה[7]. במשך שנות המאסר התנהל מאבק בינלאומי לשחרורו, אליו התגייסו גם מנהיגים מרחבי העולם (ביניהם סגן נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש[8]), והפגנות למען שחרורו נערכו בישראל ובארצות הברית.

לאחר שחרורו במאי 1987 עלה לישראל עם משפחתו ביולי אותה שנה[9]. ביוני 2017 ערך אדלשטיין ביקור רשמי ברוסיה, בו חזר אל הבית בו התבצע החיפוש ואל תא המעצר בו נכלא. במהלך הביקור נאם בפני מליאת הבית העליון של הפרלמנט הרוסי, ופתח את נאומו בעברית: לפני 33 שנים נאסרתי, כאן במוסקבה, על ידי שלטונות ברית־המועצות בעוון לימוד השפה העברית. נאסרתי, כי לימדתי את השפה שבישרה לעולם את דחיית העריצות ואת שלטון הצדק, את אהבת האדם ואת תקוות הדרור. היום אני עומד כאן לפניכם כיושב־ראש כנסת ישראל, ובאותה השפה שבעוון הוראתה נאסרתי, אני מברך אתכם בברכה היהודית העתיקה – שלום עליכם. גם בחלומותיי הטובים ביותר לא האמנתי שאגיע לרגע הזה. עבורי, זוהי סגירת מעגל כפולה: שלי, יולי אדלשטיין, ושל העם היהודי כולו, שאני עומד כאן כנציגו"[10]

בהגיעו לישראל השתקע באלון שבות שבגוש עציון[11]. בשנים 1988–1996 כיהן כסגן נשיא "הפורום הציוני", ארגון שייצג את מסורבי העלייה שעלו לישראל[12]. בשנים 1990–1995 מילא תפקידים ניהוליים בבתי ספר וניהל את מחלקת העולים במלי"ץ.

חבר הכנסת אדלשטיין נמנה עם מייסדי מפלגת "ישראל בעליה" ונבחר מטעמה לכנסת בבחירות לכנסת הארבע עשרה, בשנת 1996. הוא כיהן מטעם הסיעה גם בכנסת ה-15. בבחירות לכנסת ה-16 זכתה סיעתו בשני מנדטים בלבד והוא ונתן שרנסקי נבחרו לכנסת, וסיעתם התמזגה לתוך סיעת הליכוד ואדלשטיין מונה לסגן יושב ראש הכנסת. במהלך כהונת כנסת זו יזם ראש הממשלה אריאל שרון את תוכנית ההתנתקות, אשר לה התנגד אדלשטיין. אדלשטיין הוביל את מחנה "המורדים בליכוד" שביקשו למנוע את ביצוע התוכנית, ובשעת ההצבעה אף חרג מכללי הפרוטוקול והכריז כי הוא מתנגד לתוכנית "בשאט נפש"[13]. מאז ביצוע התוכנית קרא אדלשטיין מספר פעמים לשוב ליישובים שפונו בצפון השומרון[14].

אדלשטיין כיהן כשר לקליטת עלייה בממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו בין השנים 1996–1999, וכסגן השר לקליטת עלייה במעמד של שר בממשלתו הראשונה של אריאל שרון, בין השנים 2001–2003.

ב-27 בפברואר 2007, עם התפטרותו של דני נוה מהכנסת, והודעתו של עוזי לנדאו, ששובץ במקום ה-14 ברשימת הליכוד, כי אינו מעוניין לשוב ולכהן בכנסת, הצהיר אדלשטיין אמונים לכנסת והחל לכהן בכנסת השבע עשרה. בנאומו הראשון בכנסת זו אמר:

גברתי היושבת-ראש, למה אמרתי שהתחושה מוזרה? כפי שאמרת הרגע, חבר כנסת חדש-ישן מצהיר אמונים. מצד שני, אני חייב לומר, ואמרתי זאת גם היום בסיעה, שאם מחר תהיה לי פתאום הזדמנות להיות הקול ה-61 שיגרום לפיזור הכנסת הזאת ולהפלת הממשלה, אני ודאי אעשה זאת בלי להסס אפילו שנייה.

במהלך כהונתו בכנסת יזם תיקון לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), האוסר על נטישת בעלי חיים, ומתיר לעמותות, רשויות מקומיות ווטרינרים שטיפלו בבעלי חיים נטושים, להטיל את הוצאות ההחזקה על הנוטש אותם. כמו כן הציע תיקון לחוק בתי המשפט, על פיו יוכל אדם שאין עיסוקו בייצוג דרך קבע, לייצג ללא תמורה בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות[15]. תיקון זה אושר בשנת 2001[16].

בבחירות המקדימות של הליכוד לקביעת רשימתה לבחירות לכנסת ה-18 זכה אדלשטיין ב-18,502 קולות שהם כ-38.2% מהקולות, מוקם במקום ה-12 ברשימה ונבחר לעוד כהונה בכנסת. לאחר הקמת הממשלה ה-32 מונה אדלשטיין לשר ההסברה והתפוצות ולממונה על רשות השידור. ב-18 בפברואר 2010 התפטר מתפקידו כשר הממונה על רשות השידור, והמשיך לכהן כשר ההסברה והתפוצות.

יושב ראש הכנסת ב-14 במרץ 2013 נבחר אדלשטיין על ידי סיעת הליכוד כמועמדה לתפקיד יושב ראש הכנסת. אדלשטיין זכה לתמיכת כל חברי הסיעה, למעט ראובן ריבלין שנמנע בהצבעה. בעקבות זאת התפטר אדלשטיין מהממשלה, כדי שהתפטרותו תיכנס לתוקף לפני היבחרו ליושב ראש הכנסת, כדי לעמוד בעיקרון הפרדת הרשויות. ב-18 במרץ נבחר אדלשטיין לתפקיד יושב ראש הכנסת התשע עשרה ברוב של 96 חברי כנסת מול שמונה נמנעים.

בבחירות המקדימות של מפלגת הליכוד לכנסת העשרים, שנערכו ב-31 בדצמבר 2014, זכה אדלשטיין במקום השני ברשימה הארצית, שמוביל למקום השלישי ברשימה לכנסת, לאחר קרב צמוד עם גלעד ארדן על המקום הראשון[17]. ב-31 במרץ 2015, יום השבעת הכנסת העשרים, נבחר על ידי מליאת הכנסת לקדנציה שנייה כיו"ר הכנסת, פה אחד ברוב של 104 קולות.

עם היבחרו לתפקיד, סיפר בנאומו הראשון על כך שהרגע הזה הוא סגירת מעגל מרגשת עבורו, לאחר שאחד מעוזריו איתר את תיעוד ביקורו הראשון בכנסת ימים אחדים לאחר עלייתו ארצה, כאורח ועדת העלייה והקליטה. בנאומו פנה בקריאה לחברי הכנסת:

אנא, התייחסו למקום הזה בחרדת קודש. ראו במשכן הכנסת מעין "מקדש מעט". אל תתנו למלעיזים, ללועגים ולציניקנים להסיח את דעתכם ולרפות את ידיכם. אתם נכנסים היום לְתפקיד, שאין שני לו בשליחות הציבורית. שאו על כתפיכם את משא העם; היו קשובים לציבור...כהונת חבר הכנסת אין משמעותה שיכרון הכוח או המעמד; לא שררה היא אלא עבדות. כי כך יש לראות את התפקיד – מילוי שליחות בשירות הציבור, זה שבחר בכם וגם זה שלא.

[18] באוקטובר 2016 עוררה החלטתו לאכוף קוד לבוש על באי הכנסת תרעומת ציבורית[19]. בתגובה לדברי הביקורת אמר אדלשטיין: "לא ייתכן שידברו על איראן וסרגלים ומישושים, להטעות את הציבור בדברים שלא היו, ובכך להפוך את השיח לדתי או שוביניסטי"[19].

במהלך ההכנות לטקס הדלקת המשואות במסגרת חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל התגלעה מחלוקת בין אדלשטיין לשרת התרבות והספורט, מירי רגב, לאחר שרגב ביקשה לשלב בטקס נאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אדלשטיין התנגד ודרש לשמור על המתכונת הקבועה של הטקס, שבה הנואם המרכזי היחיד הוא יו"ר הכנסת, וראש הממשלה איננו נוכח בטקס, אף לא בקהל[20][21]. לקראת יום העצמאות הסתמנה פשרה לפיה ראש הממשלה יישא דברי ברכה קצרים לכבוד שנת העשור ה-70, בדומה למתכונת שהתקיימה בטקס ביום העצמאות השישים, ובנוסף ידליק משואה ביחד עם יושב ראש הכנסת[22]. בפועל נאם נתניהו כשש דקות יותר מאשר אדלשטיין[23].

בשנת 2017 יזם את הקמת יחידת הכנסת לתיאום הפיקוח הפרלמנטרי (כת"ף), מתוך כוונה לחזק את כוחה של הכנסת כרשות המפקחת על הממשלה[24].

כיושב-ראש הכנסת תמך אדלשטיין בחקיקת חוק יסוד הלאום, אותו הגדיר כ"אחד החוקים החשובים שעברו בכנסת מעולם"[25].

בבחירות המקדימות של מפלגת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת שנערכו ב-5 בפברואר 2019, זכה במקום הראשון בפריימריז והוצב במקום השני ברשימת המפלגה לכנסת[26].

ב-30 באפריל 2019, יום השבעת הכנסת העשרים ואחת, נבחר על ידי מליאת הכנסת לקדנציה שלישית כיו"ר הכנסת, ברוב של 101 קולות. בעקבות חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, שגם אדלשטיין הצביע בעדו, הודיע אדלשטיין ב-25 ביוני 2019 שהוא בוחן אפשרות לביטול החוק[27]. חברי כנסת נוספים, שהצביעו בעד פיזורה, הביעו חרטה על צעד זה. ב-3 ביולי הודיע אדלשטיין שלא זכה לשיתוף פעולה ולכן נכשל ביוזמתו[28].

בכנסת העשרים ושתיים המשיך אדלשטיין לכהן כיו"ר הכנסת בפועל, לאחר שלא הושג רוב למינוי אף אחד מחברי הכנסת לתפקיד, ולא היה ידוע אם כחול לבן או הליכוד ירכיבו את הממשלה. בעקבות כישלונם של בנימין נתניהו ובני גנץ להרכיב ממשלה, נפגש אדלשטיין עם שרים וחברי כנסת מהמפלגות הגדולות, במטרה להרכיב ממשלה, אך ניסיון זה כשל והכנסת פוזרה ב-12 בדצמבר 2019.

סיום כהונתו Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד יושב ראש הכנסת ימים אחדים לפני השבעת הכנסת העשרים ושלוש, הגישו הסיעות כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה-גשר-מרצ בקשה לאדלשטיין לקיים דיון בנושא בחירת יו"ר כנסת חדש. יום לפני ההשבעה הודיע אדלשטיין כי לא יאפשר הצבעה על בחירת היו"ר, משום ש"מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה"[29]. בעקבות כך, עתרו מספר מפלגות ועמותות לבג"ץ בדרישה לחייב את אדלשטיין לקיים את הדיון. בתשובתו לבג"ץ טען אדלשטיין כי "נתון בידיו שיקול דעת רחב באשר לקביעת סדר יומה של מליאת הכנסת ולפיכך הוא פעל בגדר סמכותו, בסבירות ובהתאם לנוהג עת הביא בחשבון שיקולים הנוגעים למשא ומתן הקואליציוני, במיוחד על רקע התפרצות נגיף הקורונה ומצב החירום במדינה". אדלשטיין ביסס את טענתו על סעיף 2(ב) בתקנון הכנסת, שקובע כי פרק הזמן לבחור יושב ראש חדש הוא עד למועד כינוס הכנסת לצורך השבעת ממשלה חדשה. בג"ץ דחה את טענתו ופסק שעל אדלשטיין לכנס את המליאה לבחירת יושב ראש בהקדם האפשרי – ולא יאוחר מ-25 במרץ 2020[30]. ב-25 במרץ בנאומו במליאה, תקף אדלשטין את החלטת בג"ץ וטען כי היא פוגעת בריבונות העם וחותרת תחת יסודות הדמוקרטיה הישראלית. באותה הישיבה הודיע אדלשטין על התפטרותו ונעל את ישיבת המליאה ללא דיון במינוי יושב ראש חדש[31][32]. בעקבות פסיקה נוספת של בג"ץ, הדיון בבחירת יו"ר הכנסת התקיים למחרת בראשות ח"כ עמיר פרץ כיו"ר זמני, עוד טרם כניסת התפטרותו של אדלשטיין לתוקף, ובו נבחר בני גנץ כיו"ר הכנסת ולמעשה עד לכניסת התפטרות אדלשטיין לתוקף כיהנו שני יושבי ראש בו בזמן (בתחילה עמיר פרץ ולאחר מכן בני גנץ)[33][34][35].

שר הבריאות ב-17 במאי 2020, הושבע לתפקיד שר הבריאות בממשלת ישראל ה-35. בתקופתו, נמשך הטיפול בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל.

ב-27 במאי, מינה את פרופ' חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, במקומו של משה בר סימן טוב שהודיע על פרישתו מהתפקיד. בהמשך מונה פרופ' רוני גמזו לממונה על המאבק בנגיף הקורונה בישראל[36]. עלייה מחודשת בתחלואה הובילה בספטמבר 2020 להחלטת ממשלה על סגר בתקופת חגי תשרי[37]. בדצמבר 2020 הוטל סגר נוסף.

באוגוסט 2020 הצהיר אדלשטיין כי לאחר שנה של עיכוב וברקע פרסומים על פרשת האונס באילת, יפתח החדר האקוטי בבית החולים יוספטל[38].

באוקטובר 2020 הכריז אדלשטיין כי משרד פועל על מנת להקים מרכז רפואי חדש באריאל[39].

חודש לאחר מכן פורסם קידום תוכנית שתקרא "דרכון ירוק", במסגרת הפעלת התוכנית יבוצע מיון מי מאזרחי ישראל עדיין לא קיבל חיסון נגד קורונה ומי כן חוסן נגד מגפת הקורונה[40].

בסוף 2020, סיכם עם שר האוצר ישראל כ"ץ על הגדלת סל התרופות ב-50 מיליון שקלים[41][42].

חיים אישיים אדלשטין נישא לטטיאנה (טניה), בברית המועצות ב-1981. נולדו להם בן ובת. בין השנים 1987–2008 הם התגוררו באלון שבות שבגוש עציון. בשנת 2008 עברה המשפחה לנווה דניאל שבגוש עציון. ב-24 בינואר 2014 נפטרה אשתו טטיאנה ממחלת הסרטן[43].

באוקטובר 2015 עבר להתגורר בהרצליה פיתוח עם אשתו, אירינה נבזלין, בעלת חברת השדלנות אימפריווט[44], יושבת ראש דירקטוריון בית התפוצות, נשיאת קרן נדב ובתו של לאוניד נבזלין, וביוני 2016 הם נישאו[45].

לקריאה נוספת גל בקרמן, כשיבואו לקחתנו לא נהיה שם: המאבק האפי להצלת יהודי ברית המועצות, אוניברסיטת חיפה ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2018. (הספר בקטלוג ULI) יורם יובל, ישראל - שיחת נפש, כנרת זמורה ביתן, 2012, עמ'21 - 30[46]. קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יולי אדלשטיין ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יולי אדלשטיין Emblem of Israel.svg יולי אדלשטיין , באתר הכנסת F icon.svg יולי אדלשטיין , ברשת החברתית פייסבוק Twitter logo initial.svg יולי אדלשטיין , ברשת החברתית טוויטר Instagram logo 2016.svg יולי אדלשטיין , ברשת החברתית אינסטגרם YouTube play buttom icon (2013-2017).svg יולי אדלשטיין , סרטונים בערוץ היוטיוב יולי אדלשטיין , באתר כנסת פתוחה קובץ וידאו כרטיס ביקור – יולי אדלשטיין , בערוץ כנסת באתר יוטיוב יולי אדלשטיין , באתר ערוץ הכנסת יולי אדלשטיין , במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית) יולי אדלשטיין, סוכני הק.ג.ב אמרו לי: בחור, אם נתפוס אותך עוד פעם, זה יהיה סופך , מעריב, 17 ביולי 1987 עפרה לקס, ‏המסביר לצרכן , באתר בשבע - ערוץ 7, 14 במאי 2009 יורם יובל, שיחת נפש עם יולי אדלשטיין , הטלוויזיה החינוכית, 10 באוקטובר 2012 זאב קם, התוכנית של אדלשטיין: סיפוח גושי ההתיישבות לישראל , באתר nrg‏, 9 במאי 2014 סרטונים דוד בן בסט מראיין את יולי אדלשטיין , "הנבחרים", באתר YouTube, ‏14 בנובמבר 2014 רינה מצליח, ‏המשבר בקואליציה יוביל לבחירות? , באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 בנובמבר 2014‏ סרטונים דנה סומברג, ‏יולי אדלשטיין בראיון: "האיחוד של לבני והעבודה זו בושה" , באתר מעריב אונליין, 26 בדצמבר 2014 רינה מצליח, ‏אדלשטיין: "אסור לפגוע בבג"צ" , באתר ‏מאקו‏‏, ‏25 באפריל 2015‏ סרטונים מזל מועלם, יו"ר הכנסת אדלשטיין: קואליציית ה-61 לא תחזיק מעמד לאורך זמן , באתר אל-מוניטור, 19 במאי 2015 אמירה לם, יולי ואירינה, סיפור אהבה , באתר ynet, 11 במאי 2016 להב הרקוב, ‏אדלשטיין: "גם אנחנו נושאים באשם על התנהגותם של חברי הרשימה המשותפת" , באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2016 שירית אביטן כהן, מקור ראשון, "יש ח"כים שברירת המחדל שלהם היא 'יאללה בלגן'" , באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2017 יעקב אילון‏, יולי אדלשטיין: אני יכול להבין איפה ריבלין רואה את הסכנה , באתר וואלה! NEWS‏, 26 באוקטובר 2017 סרטונים מורן אזולאי, יו"ר הכנסת מזכיר לבכירי הליכוד: "זכותו של ריבלין לא להעניק חנינה לאלאור אזריה" , באתר ynet, 14 בדצמבר 2017 סרטונים אריאל כהנא, ‏"לומר לרה"מ להתפטר עכשיו זה משולל כל יסוד" , באתר ישראל היום, 31 בינואר 2019 אתר למנויים בלבד טל גלעדי וחן ארצי סרור, ‏העיקר הבריאות , באתר "ידיעות אחרונות", 18 בספטמבר 2020 הערות שוליים

"החיים הקודמים של יו"ר הכנסת"

בתוכנית "אנשים", 8 ביולי 2013, באתר Mako

ניצן צבי כהן, ‏עברית במחתרת , באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 בפברואר 2018

ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 31.07.2015, "ליווי בריבית", גיא ליברמן, עמוד 13: "אדלשטיין הבהיר בתגובה כי אכן שימש בעבר כמודל עירום לאמנים, וכי אין אמת באמירה שהוא אלכוהוליסט או מכניס אלכוהול לכנסת." בנוסף, ראו דברים שנכתבו בדף הבית של אתר האינטרנט של אדלשטיין (הקישור אינו פעיל, 25.3.2020)

אהרון דולב, העלילה החדשה: סמים במקום דם , מעריב, 26 באוקטובר 1984

פישל רוזנפלד, הכירו: היו"ר יולי אדלשטיין, מאחורי הסורגים , באתר "כל הזמן", 24 באפריל 2018

מרטין גילברט, שצ'רנסקי: סיפורו של ניצחון, תרגם אביעזר גולן, הוצאת עידנים, תשמ"ז/1987, עמ' 188.

ליאת רון, ‏פורטפוליו יולי אדלשטיין , באתר גלובס, 11 באפריל 2013

הספד של נתן שרנסקי לג'ורג' בוש , באתר Times of Israel

יולי (יואל) אדלשטיין - בוגר תוכנית עמיתי ירושלים, מחזור ז' , באתר מכון מנדל למנהיגות(הקישור אינו פעיל, 25.3.2020)

יאיר נבות,ביקור ניצחון , ידיעות אחרונות, 28 ביוני 2017

דן ארקין, קושרובסקי בבית , מעריב, 13 במרץ 1989

אריה בנדר, יולי אדלשטיין יסע למוסקווה לחנוכת מרכז תרבות יהודי , מעריב, 8 בפברואר 1989

הקלטת ישיבת הכנסת . הקטע המדובר מופיע ב-3:14

אריק בנדר, אדלשטיין בחומש: לבטל את ההתנתקות בצפון השומרון , באתר "מעריב", 16 במאי 2019

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 29) (ייצוג בעל דין), התשס"א-2000, ה"ח 2969, עמ' 404

חוק בתי המשפט (תיקון מס' 29), התשס"א-2001, ס"ח 1783, עמ' 198

מורן אזולאי, התוצאות והדרמות בליכוד: ארדן ראשון, חוטובלי ופייגלין בחוץ , באתר ynet, 1 בינואר 2015

ישיבות המליאה , main.knesset.gov.il

לי ירון, יועצת פרלמנטרית נוספת לא הוכנסה לכנסת בשל "שמלה קצרה מדי" , באתר הארץ, 12 בדצמבר 2016

בשנים 2015–2017 הוצגה ברכה מוקלטת קצרה של ראש הממשלה נתניהו במסגרת טקס המשואות.

אורלי וגיא, סערת טקס המשואות: "רגב טועה - אסור למשרד התרבות לקבוע תכנים" , באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 2 באפריל 2018

עוזי ברוך, נתניהו ידליק משואה , באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2018

ישי פורת, נתניהו: "מנסים לכבות את האור בציון - זה לא יקרה" , באתר ynet, 19 באפריל 2018

הכנסת מקימה יחידה לתיאום ופיקוח של הכנסת על הממשלה – כת"ף , באתר הכנסת

עקיבא נוביק, "היסטוריה במליאת הכנסת": התגובות להצבעה על חוק הלאום , חדשות 13, ‏19 ביולי 2018

יהונתן קליין, ‏רשימת הליכוד לכנסת: אדלשטיין ראשון, חזן בחוץ , באתר כיפה, א באדר א', 06 בפברואר 2019

אריק בנדר, ‏אדלשטיין: "המשך תהליך הבחירות - הפרת אמונים כלפי אזרחי ישראל" , באתר מעריב אונליין, 25 ביוני 2019; טל שניידר, ‏ראש הממשלה נתניהו בהודעה דרמטית: בוחן את ביטול הבחירות , באתר גלובס, 25 ביוני 2019

אריק בנדר, ‏אדלשטיין: "לא נוכל לבטל את הבחירות, לא כל הגורמים שיתפו פעולה" , באתר מעריב אונליין, 3 ביולי 2019

ציוץ בחשבון הטוויטר של יולי אדלשטיין , 15 במרץ 2020

בג"ץ 2144/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' יושב ראש הכנסת ואחרים , ניתן ב-23 במרץ 2020

מורן אזולאי, אדלשטיין התפטר מתפקיד היו"ר: "בג"ץ מחריב את הכנסת" , באתר ynet, 25 במרץ 2020

ישיבת הכנסת בה הודיע אדלשטיין על התפטרותו , באתר הכנסת קובץ וידאו

כתבי כאן חדשות, אדלשטיין התפטר מתפקיד יו"ר הכנסת: "החלטת בג"ץ חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה" , באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 במרץ 2020

אריאל כהנא, ‏"שופטי בג"ץ לא מבינים איך הכנסת עובדת" , באתר ישראל היום, 26 במרץ 2020

שירית אביטן כהן, ‏"נשכבתי מתחת לגלגלים, לא אביא למלחמת אחים" , בעיתון מקור ראשון, 26 בפברואר 2020

פרופ' גמזו מונה לפרויקטור קורונה: פנו אליי מאוחר בערב, השבתי מיד בחיוב , באתר וואלה! NEWS‏, 23 ביולי 2020

יעל פרידסון, איתמר אייכנר, נתניהו לקראת הסגר: "מערכת הבריאות הניפה דגל אדום" , באתר ynet, 13 בספטמבר 2020

שני אשכנזי, ‏אחרי שנת סחבת ארוכה: החדר האקוטי בבי"ח יוספטל באילת ייפתח מחר , באתר גלובס, 23 באוגוסט 2020

מעריב אונליין, ‏שר הבריאות אדלשטיין: "מכריז על הקמת מרכז רפואי חדש באריאל שיהיה עוד מנוע לשלום" , באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2020

רה"מ נתניהו: "החיסונים הראשונים יינתנו ב-27 בדצמבר" , באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 בדצמבר 2020‏

האוצר והבריאות סיכמו: תקציב סל התרופות יוגדל ב-50 מיליון שקלים - וואלה! חדשות , וואלה!News, ‏2020-12-29

N12 - בעקבות הפרסום ב-N12: עשרות מיליוני שקלים שנעלמו מתקציב... , N12, ‏2021-02-01

שרי מקובר-בליקוב, "טניה הצילה אותי. לא הצלחתי להציל אותה" , באתר ynet, 7 בפברואר 2014

תומר גנון, האינטרסים הנסתרים של יולי אדלשטיין , באתר כלכליסט, 4 בינואר 2021

טל שלו‏, בנוכחות בכירי הפוליטיקאים: יו"ר הכנסת אדלשטיין נישא לבחירת לבו , באתר וואלה! NEWS‏, 21 ביוני 2016

השיחה עם אדלשטיין התקיימה במסגרת תוכנית "שיחת נפש", ששודרה במקור ב-HOT בידור ובטלוויזיה החינוכית ומובאת בעריכה מינימלית בשפת הדיבור של המשוחחים https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%93...