Shamgar ., Judge

• Judges 3:31.
• Judges 5:6. Referred to in the Song of Deborah.

Shamgar, son of Anath (Hebrew: שמגר בן ענת ‎) is the name of one or possibly two individuals named in the Book of Judges. The name occurs twice; at the first mention Shamgar is identified as a Biblical Judge, who repelled Philistine incursions into Israelite regions, and slaughtered 600 of the invaders with an ox goad (a formidable weapon sometimes ten feet long); the other mention is within the Song of Deborah, where Shamgar is described as having been one of the prior rulers, in whose days roads were abandoned, with travelers taking winding paths, and village life collapsing.

Unlike the descriptions of other Biblical Judges, the first reference to Shamgar has no introduction, conclusion, or reference to the length of reign, and the subsequent tex follows on directly from the previous narrative. In several ancient manuscripts this reference to Shamgar occurs after the accounts of Samson rather than immediately after the account of Ehud, in a way that is more narratively consistent; scholars believe that this latter position is more likely to be the passage's original location.

The act of this Shamgar is evidently similar to that of Shammah, son of Agee, mentioned in the appendix of the Books of Samuel as being one of The Three, a distinct group of warriors associated with King David; scholars believe that the same individual is meant, and that the passage in the book of Judges moved to its present location as a result of the mention of a Shamgar in the subsequent (to the present position) Song of Deborah. Scholars also believe that the name of the individual may originally have been Shammah, and became corrupted under the influence of the Shamgar in the Song of Deborah. The term translated as oxgoad is a biblical hapax legomenon, the translation into English being made on the basis of the Septuagint's translation into Greek.

The other mention of Shamgar, that in the Song of Deborah, connects Shamgar with a low period of Israelite society, and thus some scholars suspect him to have been a foreigner causing the oppression of Israelite society, rather than an Israelite ruler. From the form of the name, it is suspected that Shamgar may actually have been a Hittite, a similar name occurring with Sangara, a Hittite king of Carchemish; it is also the case that Anath is the name of a Canaanite deity, and son of Anath is thus merely a royal title. Additionally, there is reason to suspect that far from being an Israelite hero, Shamgar may actually have been the father of Sisera.

שמגר בן-ענת הינו השופט השלישי מתוך שנים-עשר שופטי ישראל המוזכרים בספר שופטים.

ספר שופטים אינו מרחיב רבות את הדיבור על שמגר בן-ענת ומסתפק בשני פסוקים בלבד: "וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת, וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם-הוּא אֶת-יִשְׂרָאֵל" – שופטים, ג: 31 "בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת, בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ אֳרָחוֹת; וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת" – שופטים, ה: 6, מתוך שירת דבורה

מי היה שמגר בן-ענת?

• שמו של שמגר בן ענת נזכר בספרו של יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, כמי ש"שפט שנה אחת עד שמת".
• שבטו של שמגר אינו מצוין במפורש במקרא, אך לפי הספר סדר הדורות היה שמגר - כהן משבט לוי.

ייחודו של סיפור שמגר בן-ענת

בסיפורו של שמגר בן-ענת, בניגוד לשאר השופטים, ממעט הכתוב במסירת פרטים אישיים אודות שבטו, משפחתו, ייחוסו, מקום מושבו או מצב כלכלי. אין בסיפורו גם כן את המוטו המעגלי המאפיין את ספר שופטים (חטא -> עונש ->זעקה לה'-> ישועה וחוזר חלילה). הסופר המקראי מסתפק בתיאור קצר וענייני של האירועים.

כמו כן קיים בסיפורו אלמנט רב של הקצנה. בהתאם למסופר נלחם שמגר בן-ענת במלמד בקר, כלי נשק בלתי-שגרתי, בלבד והרג באמצעותו 600 פלשתים.

השימוש במלמד בקר, תואם, עם זאת, את המונופול שהיה לפלשתים על חרושת ברזל ואת העובדה שהצליחו לכפות על בני ישראל איסור ייצור כלי נשק רגילים.

מקור שמו של שמגר בן-ענת

שמו של שמגר בן-ענת, אינו נשמע כשם עברי. הסיבה לכך היא איזכור האלילה הכנענית הלוחמת ענת כחלק משמו וכן השם שמגר נדיר מאוד בשאר המקרא. יתר על-כן, יש המוצאים תימוכין לכך ששמגר בן-ענת לא היה מבני ישראל, בכך ששמו מוזכר לצידה של יעל אשת הקיני, אשר גם היא לא הייתה מבני ישראל.

ההסברים למקור שמו של שמגר בן-ענת הם רבים ובהם ניתן למצוא את ההסברים להלן:

• יש המנסים לזהות את שמגר בן-ענת עם סרן סורי בשם "בן-ענת", אשר רעמסס השני גמל לו על שירותו המסור בכך שהשיא את בתו לאחד מבניו. עם זאת, טענה זו איננה מחזיקה אל מול התיארוך המקובל של התחלת האיום הפלישתי על ארץ כנען וסביבותיה.
• יש חוקרים הרואים בשם משפחתו של שמגר נגזרת של שם עירו: (בית) ענת, אשר משערים כי התקיימה בזמן תקופת השופטים בגליל.

תאוריות אחרות גורסות כי מקור השם שמגר איננו שמי כלל.

• על פי אטימולוגיה של השפה המצרית יש הקובעים כי "שמגר" הוא למעשה הרכב של התעתיק העברי של המונח המצרי המקביל ל"נווד", "זר" או "קבצן" (s’m3). התעתיק למילה העברית הינו "גר".
• תאוריה נוספת היא כשמו של שמגר בן-ענת הוא למעשה תעתיק של השם החורי, "סימ-גיארי" - הידוע מתעודות נוזי. שם זה מורכב משם האלוהות "סימי-אגרי" הידוע מתעודות שמצאו בחתושש, בירת ממלכת החתים, ומהיסוד "ארי" השכיח בשמות החוריים. אמנם בטקסטים מנוזי ומאוגרית מתועד סדר הפוך של היסודות, אשר פירושו הוא (האל) שמג נתן – אך ייתכן שיש כאן מקרה של הפיכת יסודות חוריים בפי דוברי שמית.
• מקור נוסף משנה במקצת תאוריה זאת – אך עדיין נשאר בתחום החיתים – וגורס כי היו שביקשו לראות בשם "שמגר" גרסה פונטית של השם "סאנגארה" - שמו של אחד ממלכי כרכמיש במאה השמינית לפני הספירה; הואיל וכרכמיש נשלטה אז בידי שושלת נאו-חתית, אפשר כי השם שמגר/סנגרה הוא שם חתי שאול.
• יש המתייחסים לשם שמגר כאל שם מצרי מבני שבט "האניאן" שנזכרו בכתבי העיר מארי אך טענה זאת אינה ודאית ביותר ואינה רווחת בקרב החוקרים, בעיקר בגלל הזמן שבין מארי לבין חדירתם של גויי הים.
• אפשרות נוספת, ואחרונה, הינה שההשפעה החזקה של החורים והחיתים, באותה תקופה, על ארץ כנען גרמה לתופעת אימוץ של שמות זרים.

הצירוף בן-ענת נמצא חרות אף על ראשי חיצים שנתגלו בבקעת הלבנון ובאל-חד'ר שליד בית לחם (מהמאות ה-11 וה-12 לפני הספירה). ניתן לשער אפוא, כי השם "בן-ענת" הוא כינוי שנשאו לוחמים מקצועיים בכנען.

• אותיות ומילות השם שמ-גר הם אותיות השם גר-שם, שם המוזכר אצל בני לוי כגון בנו של משה.