Yona Rosen

יונה רוזן, 2004 - 1919

יונה רוזן (ג'ולה רוזנפלד) נולד בקלוז' שבטרנסילווניה, הצטרף לתנועת הנוער הציונית "באריסייה" ובהיותו בן 16 נבחר להנהגה הארצית של התנועה (לדברי עמוס מנור, חברו מהתנועה ולימים ראש השב"כ, היה זה השליח מהארץ, טדי קולק, ששיכנעם לשנות את השם ל"הבונים"). ב-1939 עלה לארץ בספינת מעפילים, כשלצדו יבקה, שזה עתה נשאה לאשה. הוא הצטרף לגרעין שישב בקיבוץ אפיקים, ואחרי שנתיים עבר לחצר כנרת.

הוא גויס לפלמ"ח ואיתר מתנדבים לצניחה באירופה הכבושה, בהם העולה מהונגריה וחברת קיבוץ שדות ים, חנה סנש. ב-11 במארס 1944, אחרי אימונים ברמת דוד ובמצרים, המריאו ארבעת הצנחנים - חנה סנש, פרץ גולדשטיין, אבא ברדיצ'ב ויונה רוזן - ממצרים לכיוון איטליה, ומשם לכיוון יוגוסלוויה, צנחו בעלטה מוחלטת וחברו אל פרטיזנים אנטי-נאציים בקרואטיה. בטרם המשיכו בדרכם לכיוון הונגריה, הקריאה בפניהם חנה סנש שיר שכתבה, אולי מתוך חוש נבואי: "אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות".

יונה, שלא הצליח לחדור להונגריה, חזר בסתיו 1944 לקהיר ומשם לחצר כנרת, אל יבקה ורותי שנולדה בינתיים. אחר כך נולד יגאל. עם תום המלחמה שלח אותו שאול אביגור לבודפשט לסייע בארגון העלאת שארית הפליטה. בפסח 1946 נעצר על ידי המשטרה ההונגרית ובילה חודש בבית הכלא עד ששוחרר. בתש"ח התגייס לחטיבת יפתח והגן על מבצע סלילתה של "דרך בורמה". במבצע "דני" השתתף בכיבוש לוד, ושנים נצר בלבו את מראות גירוש התושבים והביזה המבישה. אחרי המלחמה עלה הגרעין שלו למקום קבע, קיבוץ מעגן של היום, תחת מוצבי הסורים המאיימים ממעל.

ב-1951 יצא יונה לווינה בשליחות "נתיב" כדי לשמור קשר עם יהודי ברית המועצות. עם שובו חל פילוג בקיבוץ, וחברו הטוב יוסף (יושקה) גבעול הוביל חלק מהחברים אל בית אורן. "הטירוף הפוליטי היה חזק מכל", אומר כיום גבעול. ביולי 1954 ניחתה מכה נוספת. יונה ישב בשורה הראשונה במעגן, ליד ראש הממשלה משה שרת, בעצרת לציון עשור לשליחות הצנחנים, כאשר מטוס קל שניסה להטיל איגרת ברכה התרסק אל תוך הקהל, מטרים ספורים מאחורי גבו, וקטל 17 איש, בהם ארבעה צנחנים ששרדו את השליחות באירופה.

יונה נפרד מיבקה והקים משפחה בשנית עם חוה, ניצולת אושוויץ, ובנה דני. לבני הזוג נולדו רן ודיצה. הוא היה גזבר הקיבוץ, רכז הקניות של איחוד הקיבוצים, וב-1966 יצא לשליחות ברומניה, מסייע בהעלאת היהודים, ש"נקנו" בכסף מידי הרודן צ'אושסקו. בחזרה במעגן, הוא היה סגן ואחר כך ראש המועצה האזורית עמק הירדן, ויוסי ורדי, ראש המועצה האזורית היום, אומר כי "נחקק בזיכרון האזורי כאיש רב פעלים ובונה העמק". הוא היה פעיל בהקמת בית הצנחן בקיבוץ ובהנצחת חבריו הצנחנים, עליהם כתב חיים חפר: "הם ידעו אל איזה גורל הם צונחים בהיפתח עליהם המצנח והם היו היד היחידה, הבודדת, האמיצה אל העם הנשרף והנרצח".